הבנק המרכזי של ארצות הברית אמנם יושב בוושינגטון, אבל הריבית שהוא קובע משפיעה על העולם כולו. אף פרלמנט זר לא הצביע על ההחלטה להעלות את הריבית בארה"ב, ובכל זאת היא משנה את מחיר הכסף כמעט בכל מקום – מדירה בתל אביב, דרך מפעל באירופה, ועד לממשלה באפריקה שמנסה למחזר חוב בדולרים.
הסיבה לכך פשוטה: הדולר אינו רק המטבע האמריקאי אלא "מערכת ההפעלה" של חלק ניכר מהכלכלה העולמית. סחורות רבות מתומחרות בו, חובות מונפקים בו, ומשקיעים מודדים מולו כמעט כל חלופת השקעה. לכן, כשהפדרל ריזרב מייקר את הדולר – העולם כולו זז בחוסר נוחות.
ב-16 בספטמבר העלה הפד את הריבית ברבע נקודת אחוז לטווח של 3.75%-4%, העלאה ראשונה זה יותר משלוש שנים. ההחלטה התקבלה פה אחד לאחר שהאינפלציה נותרה גבוהה מהיעד של 2%.
ב-16 בספטמבר העלה הפד את הריבית ברבע נקודת אחוז לטווח של 3.75%-4%, העלאה ראשונה זה יותר משלוש שנים. ההחלטה התקבלה פה אחד לאחר שהאינפלציה נותרה גבוהה מהיעד של 2%
הצעד הזה כשלעצמו לא היה מחולל דרמה גדולה אילולא רוב גדול מבכירי הפד היה צופה לפחות העלאה נוספת אחת עד סוף השנה. המשמעות היא שייתכן שלא מדובר במהלך חד-פעמי, אלא באירוע שעלול להתברר כשינוי כיוון מתמשך – ותרחיש כזה מחייב היערכות מוקדמת.
כאשר איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, הנחשבות לנכס הייחוס הבטוח בעולם, מעניקות תשואה גבוהה יותר בעקבות החלטת הפד, כל השקעה אחרת תיאלץ להציע פיצוי גדול יותר על הסיכון כדי להישאר אטרקטיבית.
כתוצאה מכך, מדינות וחברות עלולות לשלם ריבית גבוהה יותר על החובות שלהן כדי למשוך משקיעים; אחרת, הון שהיה עשוי לזרום אליהן יעשה פניית פרסה ויחזור לדולר. הנפגעות העיקריות יהיו מדינות בעלות חוב דולרי כבד, שיצטרכו לספוג בו-זמנית גם ריבית גבוהה יותר וגם את התחזקות המטבע האמריקאי.
המלכודת הישראלית
בישראל המצב מורכב במיוחד, משום שבנק ישראל נע כרגע בכיוון ההפוך.
בספטמבר הוריד הבנק את הריבית בפעם השלישית ברציפות ל-3.25%, לאחר שהאינפלציה השנתית ירדה ל-1.5%. שבועיים לאחר מכן העלה הפד את הריבית, וכך נוצר מצב שבו חוב ממשלתי קצר טווח בדולרים מציע כיום תשואה גבוהה יותר מחוב שקלי מקביל.
פער זה הופך את הדולר לאטרקטיבי יותר מהשקל, אם כי הדבר לא יתורגם בהכרח לירידה מיידית בערך המטבע המקומי. שער החליפין מושפע משלל גורמים נוספים: המצב הביטחוני והפוליטי, מצב תעשיית ההייטק, גידור החשיפה של המוסדיים לדולר, פרמיית הסיכון של ישראל, ולאחרונה גם התערבות בנק ישראל במסחר.
השקל נותר חזק יחסית, ושערו היציג של הדולר עמד בסוף השבוע על כ-3.03 שקלים. אולם פער הריביות פועל כרוח נגדית; אפשר להתקדם מולה, אך נדרש מנוע חזק
ואכן, השקל נותר חזק יחסית, ושערו היציג של הדולר עמד בסוף השבוע על כ-3.03 שקלים. אולם פער הריביות פועל כרוח נגדית; אפשר להתקדם מולה, אך נדרש מנוע חזק. ככל שהרוח תגבר, כך המערכת הכלכלית תצטרך להפעיל מנועים חזקים יותר.
כאן בדיוק טמונה המלכודת: האינפלציה המקומית הנמוכה אכן מצדיקה הורדת ריבית, אך הפחתות נוספות יגדילו את פער הריביות מול ארה"ב ועלולות להחליש את השקל משמעותית.
ישראל מייבאת אנרגיה, חומרי גלם, מכונות ומוצרי צריכה שמחירם נקבע או מושפע מהדולר. שקל חלש ייקר את היבוא ועלול להחזיר את הלחצים האינפלציוניים, דווקא כשבנק ישראל מבקש להקל על המשק.
ישראל מייבאת אנרגיה, חומרי גלם, מכונות ומוצרי צריכה שמחירם נקבע או מושפע מהדולר. שקל חלש ייקר את היבוא ועלול להחזיר את הלחצים האינפלציוניים, דווקא כשבנק ישראל מבקש להקל על המשק
הדילמה של שוק הדיור
אם מגמת העלאות הריבית בארה"ב תימשך, בנק ישראל עשוי להאט או לעצור כליל את הפחתות הריבית, בהנחה שהפער יאיים על שער החליפין, על האינפלציה או על היציבות הפיננסית.
בתרחיש כזה, ההשפעה תגיע עד לשוק המשכנתאות המקומי. זה לא יקרה מייד ולא בצורה ישירה, אלא רק אם בנק ישראל אכן יפסיק את רצף הורדות הריבית שלו או אף יעלה אותה מחדש.
במקרה כזה שוק הדיור יקבל איתות אזהרה כפול: אשראי יקר יותר יקטין את כוח הקנייה של רוכשי הדירות, מה שעשוי להאיץ את מגמת ירידות המחירים בענף. במקביל, קבלנים הממונפים עד צוואר יתקשו גם למכור ברווח וגם למחזר הלוואות זולות כדי לשרוד.
הסכנה השקטה: תקציב המדינה
אולם, הסכנה השקטה והגדולה ביותר אורבת דווקא בתקציב המדינה.
כשמחיר הכסף בעולם עולה, גם ממשלת ישראל עלולה להידרש לשלם יותר על גיוס חוב חדש – קל וחומר כאשר המשקיעים מודאגים מהגירעון התופח, מהוצאות הביטחון או מחוסר יציבות פוליטית.
כל שקל נוסף שמופנה לתשלומי ריבית נגרע מתקציבי החינוך, הבריאות והתשתיות. כך, החלטה שמתקבלת בוושינגטון עלולה להפוך, באיחור ובשקט, לקיצוץ כואב בתקציב הישראלי.
כל שקל נוסף שמופנה לתשלומי ריבית נגרע מתקציבי החינוך, הבריאות והתשתיות. כך, החלטה שמתקבלת בוושינגטון עלולה להפוך, באיחור ובשקט, לקיצוץ כואב בתקציב הישראלי
ישראל אמנם אינה יכולה לשלוט בריבית בארה"ב, אך היא בהחלט יכולה לקבוע עד כמה תיפגע ממנה. תקציב אמין, מוסדות יציבים, פרמיית סיכון נמוכה ותחרות גבוהה הם אלו שמעניקים לבנק ישראל את החופש לפעול בהתאם לצורכי המשק המקומי.
מנגד, גירעון מתרחב ואי-ודאות עלולים להפוך כל העלאת ריבית אמריקאית למשבר כלכלי מיובא.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו