האופן הדורסני שבו הגיבו חלק מעיתונאי הימין לפרסום של שלומי אלדר ורות יובל בעיתון "הארץ" – לפיו נשיא איחוד האמירויות הזהיר את ראש הממשלה בנימין נתניהו כי חמאס מתכנן אירוע משמעותי ימים ספורים לפני השבעה באוקטובר – צריך להדאיג.
לא מדובר סתם בביקורת נוקדנית על פרט כזה או אחר, אלא במתקפת D9 הקובעת באופן נחרץ כי מדובר בסיפור שקרי ומומצא. בלוף עיתונאי שנובע, ככל הנראה, מאג'נדה פוליטית.
מתועמלני ערוץ 14 ושוליותיהם לא ציפינו למשהו אחר; אבל יריקות הבוז של תומכי נתניהו ניתזו גם מכיוונם של עיתונאי ימין "אידאולוגיים", כאלה שפעם ניתן היה לחשוב שהם ניגשים לסיפורים באופן ענייני.
אינני יודע אם תגובת פרשן חדשות 12 עמית סגל ושרשרת הציוצים המגחיכה (והמביכה) של הפרשן המשפטי של i24 אבישי גרינצייג נבעו מאפקט המכונה של נתניהו. אולי זהו הבזק של צורך מיידי להסתופף בחברת מאבטחיו ולגונן עליו מפני הגילוי שסודק את יסודות קמפיין "לא העירו אותי" ומבהיר אחת ולתמיד למה נתניהו נלחם בוועדת חקירה ממלכתית כארי בסוגר.
אולי זהו הבזק של צורך מיידי להסתופף בחברת מאבטחיו ולגונן על נתניהו מפני הגילוי שסודק את יסודות קמפיין "לא העירו אותי" ומבהיר אחת ולתמיד למה נתניהו נלחם בוועדת חקירה ממלכתית כארי בסוגר
ואולי זאת סתם קנאת סופרים. תהא הסיבה אשר תהא, היא גורמת נזק למוסד הכה חבוט של "האמת".
בהיעדר ועדת חקירה שתרכז ותתכלל את הממצאים, הגילויים החשובים האלה של העיתונות והחברה האזרחית ממלאים את הצורך העז להבין איך קרה שכל המערכת נרדמה דווקא בשעה האפלה מכולן. והרי בראש המערכת עומד ראש הממשלה, המפקד העליון, המנהל של כולם. אם לא ידע – אשם הוא; אם ידע – אשם כפליים.
להלן הודעה קצרה: אני יודע הכול
האירוע התחיל ב"תראו, ציפור!" מעניין. גרינצייג מיהר להכריז ברשת X כך:
"להלן הודעה קצרה: הפרסום של שלומי אלדר הוא בעיניי ברווז עיתונאי, שאין בו אפילו היגיון פנימי בתוך העלילה עצמה".
זו קביעה די נחרצת על פרסום באורך אלפי מילים, חלק מהספר "חטופים – 843 ימים של הפקרה" בהוצאת "ידיעות ספרים", שתוחקר במשך חודשים ארוכים ומתבסס, לדברי מחבריו, על מקורות רבים בארץ ובעולם.
ההיגד "בעיניי" (כלומר "לדעתי") סותר את הביטוי "ברווז עיתונאי" שפירושו "כינוי לידיעה שקרית, מומצאת או חסרת כל ביסוס שפורסמה באמצעי התקשורת". כלומר קביעה שצריך להוכיח בעובדות קשות.
ההיגד "בעיניי" (כלומר "לדעתי") סותר את הביטוי "ברווז עיתונאי" שפירושו "כינוי לידיעה שקרית, מומצאת או חסרת כל ביסוס שפורסמה באמצעי התקשורת". כלומר קביעה שצריך להוכיח בעובדות קשות
איזו הוכחה מצרף גרינצייג לטיעון הכבד ששני עיתונאים בוגרים ומנוסים כמו אלדר ויובל המציאו ידיעה שקרית או חסרת כל ביסוס? פסקה מתוך הכתבה שבה מזכירים אלדר ויובל שיחת אזהרה של שר המודיעין המצרי גנרל עבאס כאמל שהזהיר את נתניהו מ"משהו חריג, מבצע אימתני", כפי שפרסמה יומיים אחרי הטבח העיתונאית הוותיקה סמדר פרי ב"ידיעות אחרונות".
לטענת גרינצייג, הסיפור על האזהרה המצרית "הוכחש על ידי כולם כולל כולם". לא נכון. פרי עמדה מאחוריו, גם לנוכח הכחשות נתניהו. היא חזרה על הדברים גם ב"אולפן שישי", והבהירה שאותה ידיעה בדיוק עלתה על השולחן בוועדת קשרי החוץ של הסנאט האמריקאי.
פרי, עיתונאית אולד סקול, אף הבהירה ששקלה "להתנצל" על הסיפור בעקבות הכחשת הלשכה, אולם חזרה בה כשראתה שלסיפור יש רגליים, מה גם שהמקור שלה – "בכיר מאוד מאוד, קרוב לשולחן הנשיאות" – העביר לה בעבר ידיעות מודיעיניות רבות וכולן היו נכונות. גם סוכנות הידיעות AP פרסמה את קיומה של האזהרה.
גרינצייג טוען שפרי שינתה את גרסתה מ"העביר אזהרה לראש הממשלה" ל"העביר אזהרה ללשכתו". נדמה לי שלא יהיה מוגזם לטעון שזהו שינוי סמנטי לכל היותר. ונניח שפרי לא דייקה בפרט הזה – האם זה הופך את האזהרה לשקרית? האם הלשכה אינה עובדת אצל ובשביל ראש הממשלה? אם אני כותב ש"נתניהו הודיע אתמול" ומתברר שמי שהודיע זה דוברו בלשכה – אז הפרסום שלי הופך שקרי?
נתניהו, שטען כי מדובר ב"פייק ניוז", לא תבע את פרי (והוא יודע לתבוע – יגאל סרנה, אהוד אולמרט או אורי משגב יוכלו להעיד). אגב, גם בפרשת שיחת האזהרה שפרסמו אלדר ויובל ב"הארץ" נתניהו הבטיח לתבוע וטרם עשה זאת.
נתניהו, שטען כי מדובר ב"פייק ניוז", לא תבע את פרי (והוא יודע לתבוע – יגאל סרנה, אהוד אולמרט או אורי משגב יוכלו להעיד). אגב, גם בפרשת שיחת האזהרה שפרסמו אלדר ויובל נתניהו הבטיח לתבוע וטרם עשה זאת
באשר לטענת "כולם כולל כולם הכחישו" – לא ברור למי גרינצייג מכוון (אולי נתניהו מגלם כבר את "כולם" באישיותו הכבירה?) אבל המצרים לא הכחישו את הסיפור, ופרי ציטטה את המקורות שלה יציבים בעמדתם.
הפייק, הטרלול והציוץ שנמחק
כמובן, אין פסול בפקפוק בריא בכל סיפור עיתונאי, לרבות זה של פרי (ואלדר ויובל). אבל גם אם סיפור פרי היה ברווז (והוא לא) – האם די בכך שאלדר ויובל מאזכרים אותו באגביות, כחלק מפרטי רקע בתחקיר ארוך ומפורט, כדי לפסול את הסיפור החדש על האזהרה שקיבל נתניהו? האם זהו "ברווז ביי-פרוקסי"?
גרינצייג צריך לשאול את עצמו עם יד על הלב, האם הכחשה אוטומטית של נתניהו וסביבתו, שמשקרים על השמש שזורחת בבוקר בלי להניד עפעף, הייתה גורמת לו לרדת מסקופ שעבד עליו ווידא את פרטיו כמיטב יכולתו. אבל תכף נראה שאולי, רק אולי, הוא לא חיפש להיות ענייני במקרה הזה.
גרינצייג צריך לשאול את עצמו עם יד על הלב, האם הכחשה אוטומטית של נתניהו וסביבתו, שמשקרים על השמש שזורחת בבוקר בלי להניד עפעף, הייתה גורמת לו לרדת מסקופ שעבד עליו ווידא את פרטיו כמיטב יכולתו
בינתיים גרינצייג לא נותר לבדו. ביום הפרסום ב"הארץ" הזדקף עמית סגל והכריז בחדשות 12 כי "הפרסום על האזהרה ממצרים הוא פרסום לא נכון בלשון המעטה".
יום למוחרת סגל המשיך. במהדורת "שבע" של הערוץ דיווח על "הפייק המצרי", והבהיר כי הידיעה על ההתרעה שקיבלה ישראל ממצרים "הופרכה כבר ב-9 באוקטובר 23". זה, כאמור, לא נכון. ואגב, 9 באוקטובר היה יום הפרסום של פרי – אז סגל טוען שלא רק שהידיעה הופרכה, היא הופרכה מיידית?
עשרה ימים מאוחר יותר היה דחוף משום מה לסגל – שאינו כתב צבאי או ביטחוני – לפרסם דיווח על "גורם רשמי באמירויות אשר מכחיש את הטענה שמוחמד בן זאיד הוא זה שהעביר את ההתרעה לנתניהו".
הדיווח הוא מתוך The National באבו דאבי, ובערוץ 14 הוא כבר השתדרג ל"באמירויות מכחישים באופן רשמי את השיחה עם נתניהו לפני ה-7 באוקטובר". נתניהו כהרגלו התנפל מיידית על השלל התעמולתי וצייץ אותו מחדש תחת הכותרת: "עוד בלון שקר שהתפוצץ".
למעשה, הסיפור העיתונאי (שכהרגלו של סיפור רציני הוא מורכב יותר) קרוב להיות הפוך. לא רק שהאמירויות לא מכחישות את הסיפור, הן מאשרות אותו במשתמע.
בהודעה הרשמית של האמירויות – שאין לראשיהן אינטרס לחרב לנתניהו את הבחירות – נכתב כי "ממשלת איחוד האמירויות אינה מגיבה לדיווחים בתקשורת או ספקולציות בנוגע לשיחות" ואף הוסיפו כי "מאז כינון היחסים עם ישראל… המדינות שמרו על ערוצי תקשורת פתוחים וישירים. בעת הצורך, כל המידע המודיעיני הרלוונטי משותף בין הצדדים הנוגעים בדבר".
בהמשך תגובת משרד החוץ האמירתי יש גם אישור עקיף לאזהרות שהעבירו. אמנם, אין אישור רשמי לשיחה שהתקיימה, וגם אין לצפות לאישור שכזה, אבל אין הכחשה או אפילו בדל הכחשה.
בהמשך תגובת משרד החוץ האמירתי יש גם אישור עקיף לאזהרות שהעבירו. אמנם, אין אישור רשמי לשיחה שהתקיימה, וגם אין לצפות לאישור שכזה, אבל אין הכחשה או אפילו בדל הכחשה
המקור האמירתי בסך הכול הכחיש שאבו דאבי העבירה לנתניהו אזהרה על "התקפה מיידית" של חמאס, דבר שממילא לא נטען בתחקיר של אלדר ויובל. שם דובר על אזהרה כללית, ובוודאי לא על "התקפה מיידית".
בלימודי תקשורת אנחנו מכנים זאת באופן רשמי "תגובה מתחמקת" ומסבירים לסטודנטים מה ההבדל בינה לבין "תגובה מכחישה".
הנה דוגמה פשוטה להדיוטות: אם פונה לבנה ושואלת "תגיד, אתה הוצאת אתמול מאה שקלים מהחשבון?" הבן, מבוהל מעט, מגיב: "אימא, אתמול לא יצאתי בכלל מהבית". הוא לא משקר, אבל גם לא "נותן תגובה" לשאלה שנשאל. במקום זאת הוא מנסה להסיט את הדיון לעובדות לא רלוונטיות.
תוך זמן קצר מרגע הפרסום ב The national של אבו דאבי – הכותרת של ערוץ 14 כבר הייתה: "באמירויות מכחישים באופן רשמי את השיחה עם נתניהו לפני ה 7.10". ראש הממשלה נתניהו@netanyahu צייץ אותה מייד מחדש והוסיף: "עוד בלון שקר התפוצץ". בום!
אז לטובת הדיוק העובדתי, ואחרי בדיקה נוספת, יש…— Shlomi Eldar (@shlomieldar) September 21, 2026
לכל יום כיפור יש מוצאי יום כיפור
חזרה לגרינצייג, שיש לו כנראה רתיעה היסטורית מגילויים עיתונאיים על ההתרעות שקיבל ראש הממשלה. כשירון אברהם חשף בחדשות 12 ביולי 2024 כי מנהיג חמאס יחיא סנוואר העביר מסר מאיים לישראל שבועות לפני הטבח אך זה פורש באופן מטעה – גרינצייג עלה על בריקדות.
"אני לא מאמין שהטרלול הזה ('חשיפה') שודר במהדורת החדשות הנצפית בישראל", שצף בציוץ ברשת X. "סנוואר הזהיר את ישראל לפני המתקפה של ה-7 באוקטובר, אבל ישראל לא הבינה את המסר ואת האזהרה. אייטם כל כך מופרך ומגוחך שמתאים לאתר 'עדנה קרנבל' מוצא את עצמו במהדורה של חדשות 12".
אל תטרחו לחפש את הציוץ הזה בתצורתו המקורית; גרינצייג מיהר למחוק אותו אחרי הפרסום של אלדר ויובל. במקומו פצח בשרשרת ציוצים המקטינה ומגחיכה את הסיפור החדש, על אף שלמעשה הוא חובר לשורה ארוכה של פרסומים עיתונאיים לפניו ואחריו ביצירת תמונה מדאיגה לגבי האופן שבו הנהגת המדינה התייחסה לאזהרות.
בנוסף לסיפור של אברהם ופרי, אפשר להזכיר את אזהרות שר הביטחון יואב גלנט, האזהרה שיאיר לפיד העביר לנתניה; תחקירים של העיתונאי רונן ברגמן על שיחות אזהרה רבות שקיבל נתניהו מגורמי ביטחון, ועוד
בנוסף לסיפור של אברהם ופרי, אפשר להזכיר את אזהרות שר הביטחון יואב גלנט, האזהרה שיאיר לפיד העביר לנתניהו; תחקירים של העיתונאי רונן ברגמן על שיחות אזהרה רבות שקיבל נתניהו מגורמי ביטחון שמהם התעלם, ועוד.
ב-20 לספטמבר 2023, שלושה שבועות לפני הטבח, הזהרתי את ראש הממשלה במסיבת עתונאים שזה מה שהולך לקרות.
לא הייתי היחיד. היום פורסם ששליט האמירויות הזהיר אותו. למרות כל ההכחשות, המצרים אומרים שהזהירו אותו. הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש אמ"ן, כולם הזהירו אותו.
התגובה היחידה שלו היתה שהוא… pic.twitter.com/hNuahbOZEr
— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) September 8, 2026
אחרי הפרסום, דיווח ברק רביד בחדשות 12 כי שלושה גורמים אמריקאים אישרו את השיחה של נשיא איחוד האמירויות עם נתניהו.
גרינצייג המשיך לנהל מיני-קמפיין נגד הפרסום של אלדר ויובל. ביום כיפור פירקו אלדר ויובל את הספינים על התגובה האמירתית, ובתגובה לאחד המגיבים ציין אלדר כי "לכל יום כיפור יש מוצאי יום כיפור" – כלומר, הוא ממתין לתגובת גרינצייג.
גרינצייג המשיך לצייץ אחרי יום כיפור, גם על ה"הכחשה" האמירתית, אך את ציוציו כבר לא ניתן למצוא, והם נגוזו. הוא חדל מהמריבה, לפחות לעת עתה, מבלי לומר את המילה האחרונה.
גרינצייג המשיך לצייץ אחרי יום כיפור, גם על ה"הכחשה" האמירתית, אך את ציוציו כבר לא ניתן למצוא. הוא חדל מהמריבה, לפחות לעת עתה, מבלי לומר את המילה האחרונה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו