עמיחי אליהו

זיהוי ורקע משפחתי: עמיחי בן־אליהו, המוכר כעמיחי אליהו, נולד ב־24 באפריל 1979 (כ"ז בניסן התשל"ט) ערוץ הכנסת בירושלים, והוא בנו הבכור של הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, ונכדו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו; גדל בשלומי ובצפת. נשוי לשרה, אב לשישה ומתגורר ברימונים שבבנימין כיפה, ערוץ הכנסת.

השכלה תורנית ושירות צבאי: למד בישיבה התיכונית נתיבות יוסף במצפה יריחו, בישיבת ההסדר בצפת ובישיבת הר המור; שירת כלוחם וכמפקד בצנחנים כיפה, ולחם במלחמת לבנון השנייה ערוץ 7, אוגוסט 2022. במאמר ב־2021 תיאר קרב בלבנון: "מצאתי את עצמי שוכב במרפסת של בית בלבנון" ערוץ 7, 6 במאי 2021. בפברואר 2025 סיפר בקול חי כי לאחר השירות יצא בשאלה לתקופה, ואמר על סיפורי סבו: "הסיפורים האלו החזיקו אותי כשיצאתי בשאלה" ערוץ 7, 7 בפברואר 2025.

קריירה רבנית־ציבורית: לפי ערוץ 7, עבד בישיבה התיכונית בחיספין והקים את איגוד רבני קהילות ערוץ 7, אוגוסט 2022. לפי חוות דעת ניגוד העניינים של משרד המשפטים, כיהן כיו"ר האיגוד עד 1 באוקטובר 2022, והוא מייסד וחבר ועד של "בית הדין הרבני למוגנות" משרד המשפטים, 23 בספטמבר 2024.

"צו אחד": ייסד ועמד בראש עמותת "צו אחד", שהפעילה מוקד לפניות חיילים דתיים בנושאי גידול זקן, כשרות, מזוזות ופרטיות חיילות. אמר אז: "הפתרון הכי טוב זה רבנות צבאית חזקה" ערוץ 7, 8 בדצמבר 2016. בדצמבר 2016 שינה אגף כוח אדם את פקודת הגילוח כך שרבנים צבאיים ימליצו בבקשות לגידול זקן, ואליהו בירך על כך ערוץ 7, 12 בדצמבר 2016. באוגוסט 2017 הורה הרמטכ"ל גדי איזנקוט להפריד עד סוף השנה את השירותים המשותפים בבסיסים, ואליהו, כמנכ"ל העמותה, בירך על ההחלטה ערוץ 7, 17 באוגוסט 2017.

יהדות התפוצות והזרמים: ביולי 2019 פרסם ב־ynet מאמר נגד רבנים ליברליים: "קבלו את ה־BDS היהודי – הרבנים שכל עיסוקם הוא ביקורת על רבנים אחרים" ynet, 1 ביולי 2019. בפברואר 2020, אחרי מסע בארצות הברית עם ארגון "גשר", אמר: "לא ניתן ליצור זהות בלי מחויבות" ערוץ 7, 13 בפברואר 2020, ובמרץ 2020: "בציבור שלי יש בוז כלפי יהודים שלא עולים לארץ"; "התחלתי להבין שיש לנו בעיה שאנחנו לא מכירים אותם" "מקור ראשון", 22 במרץ 2020. בדצמבר 2021 אמר: "כשמדינת ישראל בוחרת בנישואין כדת משה וישראל, זהו דגל" טוב, 13 בדצמבר 2021. במאי 2022 פרש מקואליציית ארגונים דתיים לבריאות הנפש משום שהתנועה הרפורמית הצטרפה אליה, וכתב: "אני מתקשה להבין כיצד אפשר לראות בהם תנועה דתית, ואם כבר אז למה לא לשלב גם בקואליציה הזו נוצרים, או מוסלמים?" כיפה, 15 במאי 2022, וכינה את התנועה הרפורמית "אותה תנועה שרודפת את אנשי התורה, שמתעללת ברבנים בבתי משפט, שמסייעת למחבלים ולאויבי ישראל" ערוץ 7, 15 במאי 2022. ביוני 2022, בוויכוח על החרמת אנשי ימינה, אמר: "אני חושב שאנחנו צריכים ללמוד לתת ביקורת קשה בלי להחרים" כיפה, 21 ביוני 2022.

נתניהו ורע"ם, 2021: באפריל 2021 קרא לנתניהו להציע לגדעון סער חקיקה "שתוריד את נתניהו בעוד ארבע שנים", כדי למנוע ממשלה הנשענת על רע"ם; באותו ריאיון דיבר על "מנגנון ערכי שבו אנחנו תומכים בערבים שמכירים בעם ישראל" ערוץ 7, 20 באפריל 2021.

המעבר לפוליטיקה: בבחירות לכנסת ה־22 (ספטמבר 2019) הוצב במקום ה־18 ברשימת ימינה מטעם האיחוד הלאומי ועדת הבחירות המרכזית. באוגוסט 2022 הצטרף לעוצמה יהודית ושובץ במקום הרביעי ברשימת המפלגה; בן גביר כינה זאת "רגע היסטורי לציונות הדתית", ואליהו אמר כי הוא שמח "להיות שליח נאמן לעם ישראל" ערוץ 7, אוגוסט 2022. כעבור ימים אמר: "איתמר בן גביר נתן לנו מתנה גדולה" ערוץ 7, 24 באוגוסט 2022. ברשימה המשותפת של הציונות הדתית ועוצמה יהודית לכנסת ה־25 הוצב במקום התשיעי ערוץ 7, 14 בספטמבר 2022.

שר המורשת – מדצמבר 2022 (למעט ינואר–מרץ 2025): נבחר לכנסת ה־25 בנובמבר 2022, מונה לשר המורשת ב־29 בדצמבר 2022 זמן ישראל, 29 בדצמבר 2022, ולמחרת התפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי, ויצחק קרויזר נכנס במקומו "כל רגע", 30 בדצמבר 2022. ב־19 בינואר 2025 התפטר מהממשלה עם שאר שרי עוצמה יהודית, במחאה על עסקת החטופים וואלה, 19 בינואר 2025; ב־19 במרץ 2025 אישרה הכנסת את חזרתו למשרד המורשת "ישראל היום", 19 במרץ 2025.

ארגון מחדש של המשרד: ב־29 בינואר 2023 שונה שם משרד ירושלים ומורשת ל"משרד המורשת"; תחום העתיקות, כולל הסמכויות לפי חוק העתיקות, התשל"ח־1978, וחוק רשות העתיקות, התשמ"ט־1989, הועבר אליו ממשרד התרבות והספורט, יחד עם שני תקני קמ"ט ארכיאולוגיה החלטת ממשלה 90, 29 בינואר 2023.

"שבת ישראלית": באפריל 2023 סירב להתחייב להמשך מימון המיזם, שאפשר כניסה חינם לאתרי מורשת בשבת; לדבריו, גם אם יאושר תקציב, למשרד הזכות להחליט במה להשקיע, והוא העדיף ביקורי בתי ספר. חילי טרופר, יוזם המיזם, טען כי ראש הממשלה התחייב להמשכו "כלכליסט", 17 באפריל 2023.

אתרי עתיקות ביהודה ושומרון: החלטת ממשלה 786 מ־17 ביולי 2023 הקצתה 89 מיליון שקל לתוכנית להצלה, שימור, פיתוח ומניעת שוד והרס של עתיקות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן, ועוד 20 מיליון שקל לארמונות החשמונאים ביריחו החלטת ממשלה 786. באוקטובר 2025 אישרה הממשלה, ביוזמת אליהו, תוספת של 40 מיליון שקל לשנים 2025–2026, לאתרים ובהם סבסטיה, ארמונות החשמונאים, סרטבה, הורקניה ותל חברון ערוץ 7, 26 באוקטובר 2025. במאי 2026 אישרה הממשלה להסיט 45 מיליון שקל מתקציב שיועד ל"האצת המשק, הבינה המלאכותית, צמיחת המו"פ ותעשיית ההייטק", 19 מיליון שקל ממשרדים אחרים ו־5 מיליון שקל מכספים קואליציוניים שיועדו לחוות טיפוליות, לשימור עתיקות ביהודה ושומרון; האוצר מסר כי ההפחתה היא מסכומים שיועדו לתוכניות עתידיות N12, 20 במאי 2026.

רשות מורשת ביהודה ושומרון: בדיון בוועדת החינוך בסוף דצמבר 2025 על הצעת חוק רשות המורשת ביהודה והשומרון (הוראת שעה) אמר אליהו: "אנחנו רוצים להחיל ריבונות. זה שלנו". אריה בלבן ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אמר: "החקיקה סותרת את המדיניות רבת השנים של ישראל ביחס ליהודה ושומרון ומעוררת רגישות בינלאומית" "המקום הכי חם בגיהינום", 1 בינואר 2026.

רשות העתיקות בזמן המלחמה: באוקטובר 2023 אישרה הממשלה לרשות העתיקות תקציב של 400 מיליון שקל ועוד 76 מיליון שקל לפיתוח. משרד המורשת נימק כי הרשות הוגדרה מפעל חיוני, וכי הארכיאולוגים שלה מסייעים באיתור נעדרים וחללים בבתים השרופים; "כלכליסט" ציין כי תקציב 2023 כבר אושר בכנסת במאי "כלכליסט", 29 באוקטובר 2023.

מורשת השבעה באוקטובר: החלטת ממשלה 2172 מ־8 בספטמבר 2024 קבעה מסגרת של 190 מיליון שקל לתיעוד, הנצחה ומורשת של אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, מהם 160 מיליון שקל למורשת בשנים 2024–2028 החלטת ממשלה 2172. לפי דוח המעקב של המרכז להעצמת האזרח מפברואר 2026, רק "25% מרכיביה האופרטיביים בוצעו במלואם"; תאגיד ההנצחה ואתר ההנצחה הלאומי טרם הוקמו, ונוצר "ואקום משפטי וניהולי". משרד המורשת פרסם ביולי 2025 את תוכנית "מרחב תקומה", שכללה כ־2,400 עדויות, 10,000 חפצים ומיפוי 120 זירות המרכז להעצמת האזרח, 19 בפברואר 2026. לפי "גלובס", בדצמבר 2024 אישרה ועדת המכרזים התקשרות עם ההסתדרות הציונית העולמית להקמת התאגיד, אך הוא לא הוקם בפועל "גלובס", 19 בפברואר 2026.

תקציב המשרד והכספים הקואליציוניים: ביולי 2024 אישרה הממשלה העברה של 72 מיליון שקל למשרד המורשת, בהם 24 מיליון להנחלת מורשת, 21.8 מיליון למניעת שוד והרס עתיקות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן ו־4.2 מיליון לשדרוג הביקורים בכותל "כלכליסט", 29 ביולי 2024. בדצמבר 2024 דווח כי הדרג המקצועי באוצר המליץ לסגור עשרה משרדי ממשלה, ובהם משרד המורשת, שקיבל לשנת 2025 תקציב של 71.7 מיליון שקל N12, 4 בדצמבר 2024. במרץ 2026 דווח כי המשרד מקבל לפחות 112 מיליון שקל מהכספים הקואליציוניים, שמגדילים את תקציבו פי 2.5 בערך, לכ־200 מיליון שקל "כלכליסט", 12 במרץ 2026.

סיורים בהר הבית: באוגוסט 2024 הקצה המשרד 2 מיליון שקל לסיורים מודרכים בהר הבית, לראשונה במימון המדינה; לשכת ראש הממשלה מסרה כי המל"ל "לא אישר ולא התבקש לאשר" את התוכנית ynet, 27 באוגוסט 2024.

הרשימה לכנסת ה־26: ב־7 בספטמבר 2026 הודיע לו בן גביר כי ישובץ במקום הרביעי ברשימת עוצמה יהודית "ישראל היום", 7 בספטמבר 2026, אחרי בן גביר, טלי גוטליב ויצחק וסרלאוף "ישראל היום", 7 בספטמבר 2026.

מנכ"לי המשרד: בפברואר 2023 דווח כי אליהו השאיר בתפקיד את נתנאל איזק, מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, שתואר כמזוהה עם "תקווה חדשה" ומקורב לגדעון סער "כל רגע", 6 בפברואר 2023. ב־5 במאי 2024 מינתה הממשלה, לפי הצעתו, את איתי גרנק למנכ"ל המשרד החלטת ממשלה 1732.

סמכויות מינוי בבתי המשפט: ב־8 ביוני 2023 העבירה הממשלה לאליהו את סמכות שר המשפטים למנות נשיאים וסגני נשיאים של בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום, במקרים שבהם יריב לוין מנוע מלטפל בהם החלטת ממשלה 618.

רשות העתיקות – מינוי אסתי שרייבר: ב־12 במאי 2026 הודיע אליהו כי בחר באסתי שרייבר, לשעבר מנכ"לית קבוצת INEXTG, לתפקיד מנהלת רשות העתיקות; את ועדת האיתור הוביל מנכ"ל המשרד איתי גרנק "ישראל היום", 12 במאי 2026. פרופ' אהרן מאיר מאוניברסיטת בר־אילן מתח ביקורת על המינוי; משרד המורשת השיב כי שרייבר נבחרה בהליך מקצועי ynet, 13 במאי 2026. 66 ארכיאולוגים עתרו לבג"ץ וטענו כי ועדת האיתור הורידה את דרישות התפקיד, וכי שרייבר דורגה שלישית, אחרי ד"ר שחר בץ ואילן רום ביזפורטל, 28 במאי 2026.

הודעת הוואטסאפ לשופט: ב־1 ביוני 2026 תיעד השופט יחיאל כשר הודעת וואטסאפ שקיבל מאליהו בעניין העתירה, שנחתמה במילים "בהערכה גדולה, עמיחי אליהו", וכתב: "פנייה באופן המתואר לעיל אינה הדרך הנאותה להגשת עמדה לבית המשפט" החלטת בג"ץ 80178-05-26, 1 ביוני 2026, N12, 1 ביוני 2026.

פסילת המינוי ומינוי אילן רום: ב־25 ביוני 2026 פסלה הוועדה לבדיקת מינויים בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן את מינוי שרייבר, בקביעה שתנאי הסף במכרז היו נמוכים וואלה, 25 ביוני 2026. ב־6 ביולי 2026 ביקש אליהו ממועצת הרשות לאשר את מינוי אילן רום, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר וראש מועצת בנימין ערוץ 7, 6 ביולי 2026, והמועצה אישרה את המינוי פה אחד "ישראל היום", 14 ביולי 2026.

מינויים נוספים: באפריל 2026 מינה את רו"ח נעם דרייפוס למנכ"ל המרכז למורשת מלחמת ששת הימים בגבעת התחמושת "סרוגים", 13 באפריל 2026, ובמאי 2026 הודיע המשרד על מינוי רועי צדוק לראש אגף בכיר תשתיות מורשת ערוץ 7, 5 במאי 2026.

הסדר ניגוד עניינים: בחוות דעת מ־23 בספטמבר 2024 קבע המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ד"ר גיל לימון כי אליהו יימנע מעיסוק בעניינים הנוגעים ישירות לאיגוד רבני קהילות ולבית הדין הרבני למוגנות, לפעילות אביו כרב העיר צפת, לרבנות הראשית (למעט באישור), להנצחת הרב מרדכי אליהו וליישוב רימונים משרד המשפטים, 23 בספטמבר 2024.

בקשת החנינה של נתניהו: בדצמבר 2025 דווח כי אליהו יחליף את שר המשפטים יריב לוין בגיבוש עמדת הממשלה על בקשת החנינה של נתניהו, משום שלוין העיד במשפט "ישראל היום", 5 בדצמבר 2025. במרץ 2026 קבעה מחלקת החנינות כי הבקשה אינה עומדת בתנאי הסף "כלכליסט", 11 במרץ 2026. ב־10 במרץ 2026 כתב ליועצת המשפטית לממשלה: "לא ניתן שלא לתהות, אם חוות הדעת כה ברורה וכה חד משמעית – 'הבקשה אינה חוקית', מדוע היא מתעכבת חודשים ארוכים" "ישראל היום", 10 במרץ 2026. ב־24 במרץ 2026 המליץ לנשיא הרצוג לחון את נתניהו, ואמר: "זו חנינה למדינת ישראל ולראש הממשלה, אבל זו לא חנינה לפרקליטות המדינה" ynet, 24 במרץ 2026.

25 באוקטובר 2023, על התאגיד: "רוב תקציבי הממשלה מופנים ללחימה – ואכן יש מה לסגור כמו תאגיד השידור הציבורי שממומן במיליארד שקלים"; התאגיד, לדבריו, "מחליש את הרוח" "ישראל היום", 25 באוקטובר 2023.

2 בנובמבר 2023, על צפון הרצועה: פרסם ציטוט של חייל: "צפון הרצועה, יפה מתמיד. מפוצצים ומשטחים הכל, פשוט תענוג לעיניים", והוסיף: "בעיני רוחי אנחנו מחלקים מגרשים לכל אלו שלחמו על עזה לאורך השנים ולמגורשי גוש קטיף" "מקור ראשון", 2 בנובמבר 2023.

5 בנובמבר 2023, קול ברמה: כשנשאל אם הציפייה שלו היא להטיל "איזו פצצת אטום מחר בבוקר" על עזה: "זו דרך אחת. הדרך השנייה זה לבדוק מה חשוב להם, מה ייצור להם את ההרתעה הבאה"; על החטופים: "צריך שהם יתחננו להחזיר את החטופים. במלחמה משלמים מחירים. למה החיים של החטופים חשובים יותר מחיי החיילים?"; ובהמשך היום: "ברור לכל בר דעת שהאמירה על אטום היא מטאפורית" ynet, 5 בנובמבר 2023. לפי וואלה, אמר על החטופים גם: "מתפלל ומקווה לשובם, אבל יש גם מחירים במלחמה" וואלה, 5 בנובמבר 2023.

8 בינואר 2024, ynet Live: על הכללת דבריו בתביעה בהאג אמר כי הוא "מככב בכתב התביעה", והגדיר את יציאת תושבי עזה מהרצועה כ"שיפור דיור לעזתים" ynet, 8 בינואר 2024.

6 ביוני 2023, על החברה הערבית: "החברה הערבית צריכה לעשות שינוי עמוק ויסודי בגישה שלה כלפי מדינת ישראל"; "זו חברה שכל המהות שלה זה לשדר: 'אנחנו לא מקבלים את החוק של מדינת ישראל'"; וכשנשאל אם הוא מכליל: "לא. אני לא בא להכליל או להאשים, אלא להציע פתרון" N12, 6 ביוני 2023.

23 באוגוסט 2023, על הפשיעה בחברה הערבית: "כשילד בן 3 לוקח נשק בחתונה ויורה, ואף אחד לא עושה לו שום דבר"; וקרא ל"הרתעה וענישה לא קונבנציונליים או פרופורציונליים" ערוץ 7, 23 באוגוסט 2023.

13 בספטמבר 2023, על בג"ץ: "מחזירים אותנו לימי הצאר הרוסי, וזה דבר נורא" ערוץ 7, 13 בספטמבר 2023.

16 ביולי 2024, על הפרקליטות: בציוץ שנמחק, אחרי ידיעה שגויה על התאבדות לוחם שנחקר, כינה את הפרקליטות "פרקליטות האויב" וואלה, 16 ביולי 2024.

22 ביולי 2024, על השמאל: "הם קוראים לנו משיחיים, הם משיחי שקר, הזויים ומטורפים. אנשים מנותקים"; "דם כל הנרצחים הוא על מי שביצע את הסכמי אוסלו" ערוץ 7, 22 ביולי 2024.

25 בדצמבר 2024, גל"צ: כשנשאל כיצד הדחת היועצת המשפטית לממשלה קודמת למאה חטופים ולאיראן: "אובייקטיבית אתה טועה. הבעיה המשפטית פוגעת בביטחון ישראל" ynet, 26 בדצמבר 2024.

14 בינואר 2025, כאן רשת ב': "צריך לפתוח שערי גיהינום על חמאס"; כשנאמר לו שלחטופים אין זמן: "יש להם זמן", ובהמשך: "את החטופים האלו צריך להחזיר מהר" "סרוגים", 15 בינואר 2025.

26 במרץ 2025, ליועצת המשפטית לממשלה: "מהיום גבירתי – אנחנו שומרי הסף שלך. אני אהיה זה שיבדוק אם את פועלת בלא סמכות, אם את מפעילה אכיפה בררנית […] גברתי, תם העידן שבו השתמשתם בסמכות שניתנה לכם – כדי לרמוס את החוק. העם עם החיילים, אני עם החיילים. ואת?" "מעריב", 26 במרץ 2025.

אפריל 2025, על עסקת חטופים: לפי "ישראל היום", הגדיר מאמצים לשחרור חטופים כ"גחמה רומנטית" "ישראל היום", 17 באפריל 2025.

5 במאי 2025, ערוץ 7: "האזרחים בעזה צריכים לרעוב. הם אלה שתמכו בחמאס ב־7 באוקטובר"; "אין שום בעיה להפציץ את מאגרי הדלק והמזון של חמאס. הם צריכים לרעוב. אם יש אזרחים שחוששים לחייהם? שיעברו בתוכנית ההגירה" וואלה, 5 במאי 2025.

24 ביולי 2025, קול ברמה: "הממשלה דוהרת לזה שעזה נמחקת, תודה להשם שאנחנו מוחקים את הרוע הזה. כל עזה תהיה יהודית"; "אנחנו לא צריכים להתעסק ברעב ברצועה, שהעולם ידאג להם. אין עם שמאכיל את האויבים שלו, השתגענו לגמרי"; "אין רעב בעזה"; ועל יאיר גולן ואהוד אולמרט: "אותם חולים כמו יאיר גולן ואולמרט, שאיבדו את הזהות והתמיכה בעם ישראל – תומכים ומחבקים את הנאצים ושונאים את אחיהם" ynet, 24 ביולי 2025, "ישראל היום", 24 ביולי 2025.

30 ביולי 2025, קול חי: "צריך להגדיר את החטופים כשבויים. בשבויים מתעסקים רק בסיום הניצחון"; "המשימה היא לא 'קודם כל החטופים' והגמגום הזה גורם לכך שהם תקועים שם"; "עמדתי היא שאנחנו חייבים לכבוש את עזה"; "אני לא אומר להקים בעזה יישובים בתוך גדרות אלא עיר גדולה"; "עזה צריכה להיות יהודית ואז גם לערבים יהיה טוב יותר"; ועל השמאל: "הם הזויים ומטורפים. הביאו לכאן מחבלים מתוניס ושילמו להם בכסף ונשק. קראו לפיגועי תופת 'קורבנות השלום'. יש להם תפיסה משיחית מסוכנת של שבתאי צבי, וזה מסכן את כל עם ישראל. לעומתם, אנחנו במשיחיות היהודית הטבעית" N12, 30 ביולי 2025.

18 באוגוסט 2025, על יום המחאה למען החטופים: "טקטית הדבר הזה לא נכון"; המחאה, לדבריו, "יוצרת לחמאס מוטיבציה" ynet, 18 באוגוסט 2025.

5 בנובמבר 2025, על גיא פלג: אחרי שחדשות 12 הצמידה אבטחה לפרשן: "נשבר לי הלב, בכלא הוא יהיה מאובטח היטב" N12, 5 בנובמבר 2025.

19 בדצמבר 2025, על נשיא העליון: כשנשאל מדוע יצחק עמית לא יעמוד בראש ועדת חקירה ממלכתית: "כי הוא מושחת" כאן חדשות, 19 בדצמבר 2025.

5 בפברואר 2026, 103FM: על הרציחות בחברה הערבית: "חד וחלק! זו תרבות, זו לא גנטיקה, זו לא גזענות"; "אם לא נדרוש לשנות את התרבות והעידוד של הברבריות, אז הרצח שם ימשיך" וואלה, 5 בפברואר 2026.

פרשת הפריצה לשדה תימן: ב־29 ביולי 2024 פרצו מפגינים לבסיס שדה תימן במחאה על מעצר לוחמי מילואים; לפי N12, "השר עמיחי אליהו, מלווה במאבטחיו, פרץ גם הוא לבסיס" N12, 29 ביולי 2024. למחרת אמר ב־103FM: "לא פרצתי. פתחו לי את השער בצורה מסודרת", וטען כי כניסתו תואמה עם המשטרה ועם מפקדי הבסיס וואלה, 30 ביולי 2024. ב־26 במרץ 2025 אישרו היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה לחקור אותו באזהרה, יחד עם ח"כ ניסים ואטורי וח"כ צבי סוכות "ישראל היום", 26 במרץ 2025, N12, 26 במרץ 2025. אליהו הודיע: "לא אתייצב לחקירה פוליטית" ynet, 26 במרץ 2025, "דבר", 26 במרץ 2025. ביולי 2025 זומן שוב לחקירה ערוץ 14, 10 ביולי 2025, ובסוף החודש סיימה המשטרה את החקירה; לפי "ישראל היום", אליהו, סוכות וואטורי סירבו להיחקר באזהרה "ישראל היום", 28 ביולי 2025. במרץ 2026 דווח כי לא הוגש כתב אישום נגד איש מהמעורבים בפריצה "מעריב", 23 במרץ 2026. עד סוף ספטמבר 2026 לא פורסמה החלטת הפרקליטות בעניינו.

פצצת האטום – ההשעיה: ב־5 בנובמבר 2023 אמר נתניהו: "הדברים של השר עמיחי אליהו מנותקים מהמציאות. ישראל וצה"ל פועלים לפי הסטנדרטים הגבוהים ביותר של הדין הבינלאומי בכדי למנוע פגיעה בבלתי מעורבים", והשעה אותו מישיבות הממשלה; גלנט אמר: "מגנה את דבריו חסרי הבסיס והאחריות של השר עמיחי אליהו"; בני גנץ אמר: "האמירה המופקרת, המיותרת וחסרת האחריות של השר אליהו פוגעת בדרכה ובערכיה של ישראל"; ובן גביר: "שוחחתי עם השר עמיחי אליהו, שהבהיר לי כי דבריו נאמרו כמטאפורה" וואלה, 5 בנובמבר 2023. לפי "כיכר השבת", נתניהו ביקש מבן גביר לפטר את אליהו, ובן גביר סירב "כיכר השבת", 5 בנובמבר 2023. באותו ערב השתתף אליהו בהצבעה טלפונית של הממשלה "כלכליסט", 5 בנובמבר 2023.

ההליך בהאג: לפי ynet, "ההתבטאויות של השר אליהו, שבה לא שלל הטלת פצצת אטום על עזה, נכללת גם היא בתביעה" שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק ynet, 9 בינואר 2024, דף התיק בבית הדין הבינלאומי לצדק.

תביעת לשון הרע: ב־2 בדצמבר 2025 דווח כי אליהו תבע 750 אלף שקל מיאיר לפיד ומנפתלי בנט (300 אלף שקל כל אחד) ומהעיתונאי יקי אדמקר (150 אלף שקל), בטענה שייחסו לו עמדה שלא הביע "כל רגע", 2 בדצמבר 2025. ב־10 בדצמבר 2025 אמר: "אני לא מתנצל כי לא אמרתי דבר כזה"; "פצצת אטום היא לא אופציה מעשית. אני אומר בצורה פשוטה – לא אמרתי, לא התכוונתי ולא עלתה על ליבי" N12, 10 בדצמבר 2025. ב־1 בפברואר 2026 דחה בית משפט השלום בבית שמש את התביעה נגד לפיד בשל חסינותו כחבר כנסת, וחייב את אליהו בהוצאות של 3,000 שקל ice, 1 בפברואר 2026, "ישראל היום", 1 בפברואר 2026. לא נמצא פרסום על מעמד התביעה נגד בנט ואדמקר.

מחיקת עזה – התגובות: ב־24 ביולי 2025 כתב נתניהו בחשבונו באנגלית: "Minister Amichay Eliyahu does not speak for the government I lead. He is not a member of the Security Cabinet" "ישראל היום", 25 ביולי 2025. שגריר ישראל בארצות הברית יחיאל לייטר אמר: "דבריו של השר אליהו שגויים וטיפשיים – ואינם מייצגים אותנו" N12, 24 ביולי 2025, ולפי "ישראל היום" התקשר אליו לדרוש הסברים "ישראל היום", 28 ביולי 2025.

החטופים כשבויים – התגובות: מטה משפחות החטופים מסר: "התבטאותו המקוממת של השר עמיחי אליהו חצתה אפילו את הרף הנמוך של עצמו"; יאיר לפיד אמר כי "עכשיו עמיחי אליהו מציע לנטוש את החטופים למותם", ובני גנץ אמר כי החטופים "אינם שבויי מלחמה, ועצם ההשוואה מסוכנת" N12, 30 ביולי 2025.

החברה הערבית – INSS: מסמך של המכון למחקרי ביטחון לאומי ממאי 2023 הביא את הסברו של אליהו כי המשמר הלאומי "לא יפעל נגד יהודים, אלא נגד אזרחי המדינה שמזדהים עם האויב", וקבע כי "להתבטאויות מסוג זה יש השפעה רעילה על היחסים בין ערבים ליהודים" INSS, מאי 2023.

מבקר המדינה: לא אותר דוח ביקורת ייעודי על אליהו או על לשכתו.

פצצת האטום: ב־5 בנובמבר 2023 השיב על השאלה "זו דרך אחת", ובאותו יום כתב כי האמירה "מטאפורית" ynet, 5 בנובמבר 2023. בדצמבר 2025 אמר: "אני לא מתנצל כי לא אמרתי דבר כזה" N12, 10 בדצמבר 2025.

נתניהו: באפריל 2021 הציע כי נתניהו יתמוך בחקיקה "שתוריד את נתניהו בעוד ארבע שנים" ערוץ 7, 20 באפריל 2021; במרץ 2026 המליץ לנשיא לחון אותו ynet, 24 במרץ 2026.

הזרם הרפורמי: במאי 2022 פרש מקואליציית ארגונים לבריאות הנפש בגלל הצטרפות התנועה הרפורמית ערוץ 7, 15 במאי 2022; ביוני 2023, כשר המורשת, נפגש עם 14 רבנים מ"קואליציית הרבנים הציוניים" (ZRC), ובהם רבנים רפורמים וקונסרבטיבים ערוץ 7, 1 ביולי 2023.

החברה הערבית: באפריל 2021 דיבר על "מנגנון ערכי שבו אנחנו תומכים בערבים שמכירים בעם ישראל" ערוץ 7, 20 באפריל 2021; בפברואר 2026 אמר על הרציחות בחברה הערבית: "זו תרבות, זו לא גנטיקה, זו לא גזענות" וואלה, 5 בפברואר 2026.

בן גביר: באוגוסט 2022 אמר: "איתמר בן גביר נתן לנו מתנה גדולה" ערוץ 7, 24 באוגוסט 2022; בנובמבר 2023 סירב בן גביר לבקשת נתניהו לפטר את אליהו "כיכר השבת", 5 בנובמבר 2023, ובספטמבר 2026 שיבץ אותו במקום הרביעי ברשימה "ישראל היום", 7 בספטמבר 2026.