בקצרה:
- הייצוג הגבוה ביותר לנשים במפלגות המתמודדות בבחירות נמצא בדמוקרטים, ביחד וישר! שבהן הנשים הן קרוב לחצי מהמועמדים
- ברשימת הליכוד הנשים הן רק כשישית מהמועמדים. בש"ס וביהדות התורה אין נשים בכלל.
- אחרי הבחירות, חשוב שהנשים יהיו מיוצגות היטב בקואליציה, משום שהקואליציה משפיעה הרבה יותר על החקיקה, המדיניות והתקציבים.
- אם נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, הנשים צפויות להיות פחות מחמישית מהקואליציה; אם איזנקוט ירכיב אותה הן צפויות להיות קרוב למחצית.
- נשים הן יותר ממחצית מאוכלוסיית ישראל, אבל חברות הכנסת הנוכחית הן כ־26% בלבד מהכנסת ורק 16% מהקואליציה. בממשלה מכהנים 24 שרים גברים ורק חמש שרות.
ברשימות לכנסת הבאה של מפלגות הגוש בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו (הליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ש"ס ויהדות התורה) יש הרבה מאוד מועמדים ורק מעט מאוד מועמדות. ברשימות של מפלגות האופוזיציה ("גוש השינוי": ביחד, הדמוקרטים, ישראל ביתנו וישר!) חלק גדול מהמועמדים הן נשים.
כך שככל שמפלגות האופוזיציה יקבלו יותר מנדטים בבחירות, מספר הח"כיות בכנסת הבאה יגדל. חשוב עוד יותר: אם נתניהו ירכיב גם את הממשלה הבאה, הנשים צפויות להיות רק כשישית מהשרים בממשלה והח"כים בקואליציה; אם "גוש השינוי" בהובלת גדי איזנקוט ירכיב את הממשלה, הן צפויות להיות קרוב למחצית מהממשלה ומהקואליציה.
ככל שמפלגות שיש בהן ייצוג נשי רחב יקבלו יותר מנדטים, לנשים יהיה כוח גדול יותר להשפיע על החקיקה והתקציבים בכנסת הבאה וסיכוי גדול יותר להיות שותפות שוות בקביעת המדיניות בממשלה הבאה.
כמה נשים יש בכנסת הנוכחית?
בכנסת הנוכחית יש רק 31 חברות כנסת – 26% בלבד מחברי הכנסת (29 שנבחרו בבחירות, ושתיים נוספות שנכנסו לכנסת מאוחר יותר כדי להחליף שרים במסגרת החוק הנורווגי).
הכנסת מדורגת במקום נמוך יחסית בדירוג הבינלאומי של ייצוג נשים בפרלמנטים. לפי נתוני איגוד הפרלמנטים הבינלאומי (IPU) בדירוג החדש, שפורסם באוגוסט השנה, דורגה ישראל במקום ה־95 מתוך 186 מדינות, עם 25.8% נשים בכנסת.
11 מחברות הכנסת שייכות לקואליציה, שמורכבת מהליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ש"ס ואגודת ישראל. מנגד, 20 מחברות הכנסת שייכות לאופוזיציה.
רק 16% מחברי הכנסת של הקואליציה הן נשים, לעומת 38% באופוזיציה, כלומר, הייצוג הנשי בקואליציה נמוך משמעותית מזה שבאופוזיציה.
הייצוג הנמוך של נשים במפלגות הקואליציה קיבל ביטוי במדיניות הממשלה. בממשלה הקודמת, 11 מתוך 30 מנכ"לי משרדי הממשלה היו נשים; עם הקמת הממשלה הנוכחית היא הדיחה את כולן, ומינתה במקומן רק גברים, כך שבאף משרד ממשלתי לא הייתה אפילו מנכ"לית אחת. מאוחר יותר, מונו שלוש מנכ"ליות, שתיים מהן כמינוי זמני. ייצוג הנשים בדרג הניהולי הבכיר של משרדי הממשלה הגיע בממשלה הנוכחית לשפל של 20 שנה.
התוצאה הייתה מדיניות שהדירה נשים. הכנסת העבירה חוקים שהרחיבו את ההפרדה המגדרית והממשלה לא אכפה את החוקים הקיימים נגד הפרדה. הרשות והמשרד לקידום מעמד האישה תפקדו באופן לקוי, אם בכלל, ולא פעלו אפילו במקרים חמורים של פגיעה בנערות. הלוחמות הודרו מהחזית דווקא כשצה"ל זקוק להן ביותר.
הדוגמאות הללו מראות שיש חשיבות רבה הן למספר הנשים שיכהנו כחברות כנסת והן למספר חברות הכנסת שיהיו חלק מהקואליציה. החשיבות של ייצוג נשי בקואליציה רבה במיוחד, כיוון שלקואליציה יש רוב בכנסת, ולכן היכולת של חברות כנסת מהקואליציה לקדם מדיניות באמצעות חקיקה והשתתפות בממשלה גדולה בדרך כלל מזו של חברות הכנסת מהאופוזיציה.
בבחירות הקרובות שייערכו ב-27 באוקטובר יתמודדו שני גושים – גוש הקואליציה בראשות נתניהו, וגוש מפלגות האופוזיציה ("גוש השינוי") בהובלת איזנקוט. מרשימות המועמדים לכנסת עולה בבירור כי גוש נתניהו כולל ייצוג נשי מועט ביותר, לעומת ייצוג גבוה בהרבה ב"גוש השינוי".
לכן, המשמעות של ניצחון נתניהו בבחירות תהיה, בין היתר, ייצוג נשי נמוך בקואליציה – שמשמעותו הצפויה היא מניעת קידום משמעותי של האינטרסים של הנשים. מנגד, ניצחון של גוש האופוזיציה יוביל לקואליציה עם מספר גבוה מאוד של חברות כנסת, שעשויות לקדם את האינטרסים של נשים.
לרשימות המועמדים יש משמעות מעבר להרכב הטכני של הכנסת. בישראל הבוחר מצביע לרשימה סגורה ואינו יכול לשנות את סדר המועמדים, ולכן המיקום ברשימה קובע במידה רבה מי ייכנס לכנסת.
מכאן אפשר לראות בהרכב הרשימה גם ביטוי לסדרי העדיפויות שהמפלגה בחרה להציג בפני הבוחרים. כאשר מפלגה מציבה נשים רבות במקומות ריאליים, היא מגדילה את הסיכוי שיהיו בה חברות כנסת, ובנוסף מעניקה לנשים נוכחות משמעותית יותר במוקדי קבלת ההחלטות.
המשמעות המעשית חשובה: מחקרים בתחום הייצוג הפוליטי מצביעים על קשר בין ייצוג תיאורי – כלומר נוכחות של נשים במוסדות השלטון – לבין ייצוג מהותי, כלומר מתן ביטוי לצרכים ולאינטרסים הייחודיים של נשים. המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין כי נוכחות משמעותית של נשים במוקדי קבלת החלטות עשויה להביא לייצוג משמעותי יותר של האינטרסים והצרכים הספציפיים של נשים.
כאשר נשים כמעט אינן נמצאות במקום שבו מתקבלות ההחלטות, פוחת מספר הנציגות שיכולות להביא לתהליך הפוליטי ניסיון, צרכים ונקודות מבט הנוגעים לנשים.
חברת כנסת יכולה להגיש הצעות חוק, להשתתף בוועדות, להעלות נושאים לסדר היום, להשפיע על תקציבים ולפעול בתוך סיעתה. לכן, ככל שמספר הנשים בסיעה גדול יותר, כך גדל גם מספר הנשים שיכולות להביא אל תוך התהליך הפוליטי את הניסיון ואת סדרי העדיפויות שלהן.
זה חשוב במיוחד בנושאים שבהם לנשים יש אינטרסים וצרכים ייחודיים: אלימות נגד נשים, אלימות במשפחה, זכויות בעבודה, פערי שכר, היריון ולידה, בריאות נשים, מעמדן של נשים בהליכי גירושים, שירותים לנשים חד־הוריות, ייצוג נשים בתפקידי ניהול ועוד.
לכן ייצוג נשי גבוה מגדיל את מספר הנשים המשתתפות בדיון הפוליטי ובמוקדי קבלת ההחלטות. מבחינה זו, כאשר מפלגה מציבה נשים בכמעט מחצית מהמקומות הריאליים שלה, היא מציגה דפוס ייצוג שונה ממפלגה שבה נשים הן מיעוט קטן או אינן נמצאות כלל במקומות האלה.
כמה נשים יש ברשימות שרצות בבחירות לכנסת הבאה?
להלן שיעור הנשים הנמצאות במקום ריאלי בכל רשימה לכנסת. "מקום ריאלי" הוגדר לפי תוצאות סקר חדשות 12 שפורסם ב-22 בספטמבר.
| מפלגה | מנדטים שהמפלגה צפויה לקבל לפי סקר חדשות 12 | נשים במקומות הריאליים לפי הסקר | שיעור הנשים במקומות הריאליים ברשימה |
|---|---|---|---|
| ישר | 23 | 11 | 47.8% |
| ביחד | 13 | 6 | 46.2% |
| הדמוקרטים | 9 | 4 | 44.4% |
| ישראל ביתנו | 9 | 3 | 33.3% |
| עוצמה יהודית | 6 | 2 | 33.3% |
| הציונות הדתית–זהות | 5 | 1 | 20.0% |
| רע"ם | 5 | 1 | 20.0% |
| המילואימניקים והכלכלית | 4 | 1 | 25.0% |
| עמך ישראל | 4 | 1 | 25.0% |
| הליכוד | 20 | 3 | 15.0% |
| הרשימה המשותפת | 7 | 0 | 0% |
| ש"ס | 7 | 0 | 0% |
| יהדות התורה | 8 | 0 | 0% |
שלוש הרשימות שבהן נשים תופסות את החלק הגדול ביותר הן ישר! בראשות איזנקוט, הדמוקרטים בראשות יאיר גולן וביחד בראשות נפתלי בנט.
מפלגת ישר! אמורה לקבל לפי הסקר שעליו התבססנו 23 מנדטים. נשים נמצאות ב־11 מתוך 23 המקומות הראשונים בישר! – 47.8%.
ברשימת ישר! מופיעות, בין היתר, ח"כ אורית פרקש־הכהן במקום השלישי; היזמת החברתית עדי אלטשולר במקום הרביעי; מנכ"לית משרד העבודה לשעבר, תאיר איפרגן במקום השמיני; ראש המועצה האזורית דרום השרון אושרת גני גונן במקום התשיעי; האדריכלית ומתכננת הערים שירה שפירא, אמו של לוחם חטיבת הנח"ל ענר שפירא ז"ל, שנפל בקרב ברעים ב-7 באוקטובר אחרי שהציל עשרות אזרחים ממחבלי חמאס, במקום העשירי.
ביחד מקבלת בסקר 13 מנדטים. שש מתוך 13 המועמדים במקומות הריאליים בביחד הן נשים – 46.2%. בעשירייה הפותחת של הרשימה, אחרי נפתלי בנט ויאיר לפיד, נמצאות חמש נשים: מנכ"לית משרד התחבורה לשעבר קרן טרנר במקום השלישי; ח"כ מירב בן ארי במקום הרביעי; מנכ"לית משרד התקשורת לשעבר לירן אבישר בן חורין בחמישי; אשת החינוך והמנהלת מיכל הירש נגרי בשביעי; והשרה לשעבר לשוויון חברתי, ח"כ מירב כהן, בתשיעי.
רשימת הדמוקרטים נבנתה בשיטת "ריץ'-רץ'": גבר, אישה, גבר, אישה, כך שהנשים מהוות בדיוק את חצי הרשימה. לפי סקר חדשות 12, הדמוקרטים אמורים לקבל תשעה מנדטים, כך שנשים תופסות כ-44% מהמקומות הריאליים לפי הסקר. ח"כ נעמה לזימי נמצאת במקום השני ברשימה; ח"כ אפרת רייטן במקום הרביעי; עורכת הדין והפעילה החברתית גבי לסקי במקום השישי; הפעילה החברתית והח"כ לשעבר מיכל רוזין במקום השמיני.
לפי אותו סקר, ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן אמורה לקבל תשעה מנדטים, ונשים נמצאות בשלושה מתוך תשעת המקומות הראשונים ברשימה. מפקדת פיקוד העורף לשעבר, אלוף משנה טליה לנקרי, נמצאת במקום השלישי ברשימה; ח"כ יוליה מלינובסקי במקום החמישי; סגנית ראש עיריית לוד, אלוירה קוליחמן, במקום התשיעי.
המצב בליכוד שונה מאוד. לפי אותו סקר הליכוד אמורה לקבל 20 מנדטים. ב-20 המקומות הראשונים ברשימה נמצאות רק שלוש נשים: שרת התחבורה מירי רגב במקום החמישי; טליק גואילי, אמו של רס"ן רן גואילי ז"ל, לוחם יס"ם שנהרג בלחימה בקיבוץ עלומים ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה, חברת פורום "תקווה" במקום התשיעי; ח"כ אתי עטיה במקום ה־20.
המשמעות היא 15% נשים בלבד במקומות שהסקר הופך לריאליים. לפי סקרים שבהם הליכוד מקבל 19 מנדטים, צפויות להיות לליכוד בכנסת הבאה רק שתי נשים – 10.5% בלבד; אם מספר המנדטים יעלה ל־21, שיעור הנשים יהיה 14.3%.
לפי הרכב הרשימה מסתמן שהליכוד לא רואה חשיבות בייצוג נשי, ולכן הסבירות שקואליציה בראשות נתניהו תקדם את האינטרס של נשים בישראל נמוכה מאוד.
בחלק ניכר מהרשימות לכנסת חלה עלייה הדרגתית בשיעור הנשים לאורך השנים, ואילו בליכוד אין מגמה כזאת. שיעור חברות הכנסת של הליכוד בבחירות הקרובות צפוי להיות הנמוך ביותר מאז 2009.
| מערכת בחירות | מפלגה / רשימה | מנדטים | חברות כנסת | שיעור נשים |
|---|---|---|---|---|
| 2009 | הליכוד | 27 | 5 | 18.5% |
| 2013 | הליכוד ביתנו | 31 | 7 | 22.6% |
| 2015 | הליכוד | 30 | 6 | 20.0% |
| אפריל 2019 | הליכוד | 35 | 8 | 22.9% |
| ספטמבר 2019 | הליכוד | 32 | 9 | 28.1% |
| 2020 | הליכוד | 36 | 9 | 25.0% |
| 2021 | הליכוד | 30 | 8 | 26.7% |
| 2022 | הליכוד | 32 | 6 | 18.8% |
ברשימות החרדיות – ש"ס ויהדות התורה – אין אף אישה אחת ומעולם לא הייתה, בהתאם למדיניותן המבוססת על פרשנות שנויה במחלוקת של ההלכה היהודית. שתי מפלגות אלו מקדמות חקיקה שעלולה להשפיע לרעה על מעמדן של נשים, כמו, למשל, הגדלת סמכויות בית הדין הרבני.
ברשימת עוצמה יהודית שתי נשים נמצאות בששת המקומות הריאליים: ח"כ טלי גוטליב במקום השני וח"כ לימור סון הר־מלך במקום החמישי – שליש מהמועמדים שהסקר הופך לריאליים. אבל עוצמה יהודית מצהירה שתשב בקואליציה עם הליכוד, ש"ס ואגודת ישראל. אם מפלגות אלו יקימו קואליציה, שיעור הנשים בקואליציה יהיה 14% בלבד – על כל שישה חברי כנסת גברים מהקואליציה תהיה חברת כנסת אחת בלבד.
כיוון שהשפעת הממשלה על המדיניות היא מכריעה, ולחברי כנסת מהקואליציה יכולת חקיקה טובה בהרבה מאשר לחברי כנסת מהאופוזיציה, הצבעה לעוצמה יהודית תגדיל את הסיכוי לקואליציה עם שיעור נשים נמוך מאוד, שסביר שלא תקדם את האינטרסים של הנשים בישראל.
הסקר מעניק לרשימה המשותפת שבעה מנדטים, ושבעת המקומות הראשונים ברשימה מאוישים בידי גברים. האישה הראשונה ברשימה, הסוציולוגית מהא כרכבי סבאח, נמצאת במקום השמיני – מנדט אחד מעבר לתחזית הסקר.
הסקר מעניק לרע"ם חמישה מנדטים, והאישה היחידה בחמשת המקומות הראשונים היא ח"כ אימאן חטיב־יאסין במקום החמישי (20% מהמקומות הריאליים).
הסקר מעניק חמישה מנדטים גם לרשימת הציונות הדתית–זהות. בחמישייה הפותחת של הרשימה נמצאת רק אישה אחת – שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, ולכן נשים מהוות רק 20% מהמקומות הריאליים.
למה זה חשוב כמה נשים מועמדות בכל רשימה לכנסת?
המדד החשוב יותר לבחינת המשמעות המעשית של ייצוג נשים אינו רק שיעורן מכלל חברי הכנסת, אלא גם שיעור הנשים בקרב חברי הקואליציה.
חברות הכנסת המשתייכות לקואליציה מחזיקות ביכולת גדולה יותר להשפיע על המדיניות, משום שלקואליציה יש בדרך כלל רוב המאפשר לה לקדם חקיקה ולהעביר החלטות בכנסת. נוסף על כך, חברות קואליציה עשויות לכהן כשרות וכבעלות תפקידים בממשלה, המעניקים להן השפעה ישירה על עיצוב ויישום המדיניות.
לכן, כדי להעריך את מידת הייצוג הפוליטי של נשים ואת יכולתן להשפיע על סדר היום הממשלתי, יש לבחון לא רק כמה נשים נבחרו לכנסת, אלא גם איזה חלק מחברות הקואליציה הן נשים ואילו תפקידים הן ממלאות.
אם נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה עם מפלגות הגוש שלו (הליכוד, עוצמה יהודית, הציונות הדתית, עמך, ש"ס ויהדות התורה), שיעור חברות הכנסת בקואליציה לפי החישוב המוצג כאן יהיה 14% בלבד. ממיעוט הנשים בקואליציה ניתן להסיק שבסבירות רבה קואליציה זו לא תקדם את האינטרסים של נשים בישראל.
מנגד, אם גוש האופוזיציה ירכיב את הממשלה הבאה, שיעור חברות הכנסת בקואליציה צפוי להיות 44% – הגבוה ביותר מעולם בישראל. לכן, אם מפלגות האופוזיציה הנוכחית ירכיבו את הממשלה הבאה, בסבירות רבה אותה ממשלה צפויה לקדם באופן משמעותי את האינטרסים של נשים בישראל.
הבחירה במפלגה משפיעה הן על שיעור הנשים בכנסת, באמצעות השפעה על גודל הסיעה, והן על הרכב הקואליציה האפשרי. לכן מצביעות שחשוב להן ייצוג נשי משמעותי צריכות להצביע למפלגות שכעת נכללות באופוזיציה, להן ייצוג נשי גדול, ובכך להגדיל גם את הייצוג של נשים בכנסת וגם את שיעור חברות הכנסת בקואליציה החדשה שתקום.
הנתונים מאפשרים להבחין בין שני דברים שונים.
הראשון הוא השאלה כמה חשיבות המפלגה נותנת לייצוג נשים. כאן רשימת המועמדים היא מדד ישיר: מפלגה שמציבה נשים רבות במקומות הריאליים נותנת להן יותר מקום במוקד קבלת ההחלטות; מפלגה שאינה מציבה נשים במקומות האלה מעניקה להן ייצוג נמוך.
השני הוא השאלה מה המפלגה תעשה למען נשים. כאן כבר אי־אפשר להסתפק ברשימת המועמדים. ייצוג נשים ברשימה הוא אפוא אינדיקציה לייצוג, אך אינו יכול לבדו להוכיח מה תהיה מדיניות המפלגה כלפי נשים.
אך קיים קשר בין שני הדברים. מפלגות שרואות חשיבות בשבירת תקרות זכוכית, הסרת חסמים ויצירת תנאים שבהם נשים יוכלו לתפוס עמדות הובלה הן גם אלו שדואגות שהרשימה שלהן תכלול שיעור גבוה של נשים. מנגד, מפלגות שמדירות נשים, כמו הסיעות החרדיות, מקדמות מדיניות שמגבילה את יכולתן של נשים להשתלב בעמדות הובלה.
בנוסף, ככל שיש יותר נשים בתוך הסיעה, כך יש יותר נשים שיכולות לעסוק באופן ישיר בנושאים הנוגעים לנשים, להעלות אותם על סדר היום ולנסות להשפיע על המדיניות. לכן אפשר לראות בשיעור הנשים במקומות הריאליים מבחן ראשון לסדר העדיפויות של המפלגה.
בסופו של דבר, מפלגה יכולה להצהיר שנשים חשובות לה, אך המבחן הראשון נמצא ברשימה שהיא מגישה לבוחר: מי נמצאת בה, באיזה מקום היא נמצאת, והאם המקום שלה מוביל לכנסת. לפי מבחן זה, זכויות הנשים חשובות למפלגות ישר, ביחד והדמוקרטים. מנגד, המפלגות ש"ס, יהדות התורה, הרשימה המשותפת והליכוד לא מקדמות ייצוג נשים, ולכן הסבירות שיקדמו את האינטרסים של הנשים בכנסת הבאה נמוכה מאוד.
אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו