דונלד טראמפ טרם הושבע לנשיא, אך נוכחותו המאיימת ריחפה בבירור מעל המשא ומתן בין ישראל לחמאס על שחרור החטופים, בימים המותחים שלפני כניסתו לתפקיד בינואר 2025.
על פי ספר חדש המתפרסם היום (שלישי) מאת ברט מקגורק, שהיה יועץ בכיר לנשיא ארצות הברית דאז ג'ו ביידן, לראש הממשלה בנימין נתניהו ולחברי צוות המשא ומתן הישראלי הובהר שוב ושוב כי אם יגררו רגליים דווקא כשהשיחות עומדות על סף הסכם, הם ייאלצו להתמודד ישירות עם זעמו של טראמפ.
את האיומים האפקטיביים הללו השמיע סטיב ויטקוף, שליחו המיועד של טראמפ למזרח התיכון. מקגורק החל לעבוד עימו בצמוד מייד לאחר שטראמפ ניצח בבחירות לנשיאות בנובמבר 2024, במסגרת מה שהתברר כשיתוף פעולה חסר תקדים בהיקפו בין ממשל יוצא לממשל נכנס.
מקגורק החל לעבוד עם ויטקוף בצמוד מייד לאחר שטראמפ ניצח בבחירות לנשיאות בנובמבר 2024, במסגרת מה שהתברר כשיתוף פעולה חסר תקדים בהיקפו בין ממשל יוצא לממשל נכנס
ספרו של מקגורק, "Brink: Inside the Race to Free the October 7th Hostages" ("על הסף: בתוך המרוץ לשחרור חטופי השבעה באוקטובר"), חושף מקרוב את התהפוכות הדרמטיות במשא ומתן.
מגעים אלו, בתיווכן של ארצות הברית, מצרים וקטאר, נועדו להביא לשחרורם של 251 החטופים הישראלים שנלקחו בשבי בידי מחבלי חמאס וארגונים נוספים במהלך טבח השבעה באוקטובר 2023, אירוע שהצית מלחמה עקובה מדם בעזה שנמשכה למעלה משנה.
The first finished copies of BRINK just arrived.
Honored to have advance praise from Bob Gates, Dexter Filkins, Jim Mattis, and Ryan Crocker on the back.
Out October 6. Preorder here: https://t.co/YNponYcZqD pic.twitter.com/IbkwNht6pw
— Brett McGurk (@brett_mcgurk) September 23, 2026
כזכור, המתווכות הצליחו לגבש הפסקת אש ראשונה בנובמבר 2023, שבמסגרתה שחרר חמאס 105 חטופים תמורת שחרורם של 240 אסירים פלסטינים בידי ישראל. אלא שההסכם הזה קרס לאחר שבוע בלבד, ומקגורק הקדיש למעשה את כל יתרת כהונתו של ביידן לניסיון נואש לשחזר את המתווה ההוא.
בספר נטען כי חמאס היה המכשול המרכזי למשא ומתן לאורך האביב והקיץ, ואף סירב בעקשנות למסור את רשימת החטופים שהיה מוכן לשחרר. עם זאת, כמה מבכירי צוות המשא ומתן הישראלי חלקו לימים על התיאור החד-ממדי הזה, וטענו כי הסתייגויותיו החוזרות ונשנות של נתניהו, שנבעו משיקולים פוליטיים, הן שאפשרו למלחמה להיגרר ללא תכלית.
במאי 2024 החלה ארצות הברית לקדם מתווה לעסקה מדורגת. בשלב הראשון של המתווה אמורים היו להשתחרר נשים, קשישים וחטופים שמצבם הרפואי מוגדר קשה, וזאת במהלך הפסקת אש של שישה שבועות.
במהלך תקופת הפוגה זו אמור היה להתנהל משא ומתן אינטנסיבי על תנאי השלב השני, שבו חמאס ישחרר את יתר החטופים, בתמורה לנסיגה ישראלית מלאה ולסיום מוחלט של המלחמה.
לאחר ששובי חמאס הוציאו להורג בדם קר שישה חטופים ישראלים בסוף אוגוסט 2024, הגיע מקגורק למסקנה כי לא ניתן יהיה להגיע לשום הסכם כל עוד מנהיג חמאס יחיא סנוואר עדיין בחיים
לאחר ששובי חמאס הוציאו להורג בדם קר שישה חטופים ישראלים בסוף אוגוסט 2024, הגיע מקגורק למסקנה כי לא ניתן יהיה להגיע לשום הסכם כל עוד מנהיג חמאס יחיא סנוואר עדיין בחיים. ישראל, כזכור, הצליחה להרוג אותו חודש וחצי לאחר מכן.
שיתוף פעולה דו-מפלגתי מול דרישות חמאס
טראמפ נבחר לנשיא בחודש שלאחר מכן, ומקגורק חושף בספר כי התקשר מייד לאחר הניצחון לג'ארד קושנר, יועצו הבכיר וחתנו של הנשיא הנבחר, וביקש את עזרתו הדחופה בניסיון להשיג סוף סוף את עסקת החטופים החמקמקה.
"אם לא נעבוד יחד, זה פשוט לא יעבוד", הודה מקגורק בפני זמן ישראל, בריאיון שנערך לקראת פרסום הספר. מקגורק, יש לציין, היה השליח המיוחד של ממשל טראמפ בכהונתו הראשונה לצוות המלחמה בדאעש במזרח התיכון.
טראמפ אכן נרתם למאמץ, ובהמשך אף דרש בפומבי מחמאס לשחרר את החטופים עד ליום השבעתו ב-20 בינואר 2025, כשהוא מזהיר שאם לא יעשו כן – המחיר שייגבה מהם יהיה גיהינום מוחלט.
"בכל משא ומתן, קביעת תאריך יעד קשיח יכולה לעזור או להזיק. וזה שהציב טראמפ… באמת עזר", הודה מקגורק בגילוי לב בשיחה עם זמן ישראל, שקיבל לידיו עותק מוקדם של הספר.
טראמפ אכן נרתם למאמץ, ובהמשך אף דרש בפומבי מחמאס לשחרר את החטופים עד ליום השבעתו ב-20 בינואר 2025, כשהוא מזהיר שאם לא יעשו כן – המחיר שייגבה מהם יהיה גיהינום מוחלט
בתחילת ינואר 2025 מסר חמאס סוף סוף למתווכות רשימה של החטופים שהיה מוכן לשחרר. אולם במקביל, הוא הציב שתי דרישות חדשות ונוקשות – שחרור של 300 אסירים פלסטינים הכלואים בישראל ומרצים מאסרי עולם בגין מעורבות בפיגועים קטלניים נגד ישראלים, והרחבה משמעותית של הנסיגה הראשונית של צה"ל מעזה. כך חושף הבכיר לשעבר בממשל ביידן בספרו.
מקגורק וויטקוף נפגשו בעקבות זאת בדוחה עם ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן אאל ת'אני. הבכיר הקטארי אמר להם כי הוא מאמין שיוכל להביא את חמאס להתפשר ולהסכים לשחרור של 110 אסירי עולם "בלבד", ולנסיגה ישראלית לקו היקפי שיהיה בעומק של 700 מטרים בלבד בתוך רצועת עזה.
בעוד מקגורק סבר שהדרישות החדשות של חמאס הן עדיין בלתי מקובלות, ויטקוף מצידו ממש לא נרתע מהן. "כל זה קשקוש מזוין… אנחנו מצילים כאן חיי אדם, ואסור לנו בשום אופן להיכשל בגלל איזה קו על המפה, או בגלל ויכוח קטנוני אם מדובר ב-75 או ב-100 אסירים", מצטט הספר את דבריו הנחרצים של ויטקוף.
"כל זה קשקוש מזוין… אנחנו מצילים כאן חיי אדם, ואסור לנו בשום אופן להיכשל בגלל איזה קו על המפה, או בגלל ויכוח קטנוני אם מדובר ב-75 או ב-100 אסירים", מצטט הספר את דבריו הנחרצים של ויטקוף
ויטקוף הציע לטוס מייד למוחרת לישראל, כדי להפעיל לחץ ישיר על נתניהו להסכים לתנאים שראש ממשלת קטאר העריך כי יוכל להביא את חמאס להסכים להם.
מקגורק מודה בספר כי חש אי-נוחות מסוימת מ"מראית העין" שנוצרה – מצב שבו איש של הנשיא הנבחר טראמפ מוביל למעשה פגישה מדינית כה רגישה עם נתניהו, בעוד ממשל ביידן עדיין מכהן.
ויטקוף, לדבריו, גילה הבנה לרגישות המוסדית. לבסוף, הצדדים הסכימו שמקגורק ימשיך לסייע בניהול השיחות מדוחה, ובמקביל יתחבר טלפונית ויאזין לפגישתו הדרמטית של שליח טראמפ עם ראש הממשלה הישראלי.
"הכול בשביל שלוש מאות מטר?"
במהלך אותה פגישה מתוחה ב-11 בינואר, נתניהו אכן התנגד נחרצות לתנאי הפשרה שהציג מקגורק בטלפון. הוא התעקש שהמתווכות יעמדו על שלהן ויאלצו את חמאס להתקפל לחלוטין, בדיוק כפי שעשה בהצלחה לגבי רבות מדרישותיו הקודמות של ארגון הטרור.
אבל ויטקוף לא היה מוכן לקבל את ההתנגדות הזו.
"אנחנו סוגרים את העסקה הזאת מחר עם 110 אסירי עולם. אם אתה רוצה להילחם עכשיו על עשרה או עשרים אסירים, לעולם לא תקבל את החטופים. נו, באמת", מצוטט ויטקוף בספר כמי שהטיח בנתניהו.
"אנחנו סוגרים את העסקה הזאת מחר עם 110 אסירי עולם. אם אתה רוצה להילחם עכשיו על עשרה או עשרים אסירים, לעולם לא תקבל את החטופים. נו, באמת"
בשלב זה הציע מקגורק "גלגל הצלה" מדיני: מכתב רשמי מהנשיא ביידן, שמעניק לישראל את הזכות המלאה לחדש את המלחמה אם יתברר שחמאס אינו מנהל בתום לב את המשא ומתן על שחרור החטופים בשלב השני.
ויטקוף מיהר להוסיף ולהבטיח שגם טראמפ יגבה מכתב כזה ויתמוך בו. נתניהו הודה שהמכתב יסייע לו מאוד פוליטית להסכים לעסקה, אך אז כמה מאנשיו בחדר החלו שוב להתנגד.
"מה שברט אמר עכשיו, זו העמדה הרשמית של טראמפ. אז אם אתם רוצים לקום עכשיו וללכת, אתם מוזמנים להתקשר לטראמפ ולשמוע את זה ישירות ממנו. נו באמת, חבר'ה… אתה רוצה להתקשר לטראמפ עכשיו, ביבי?" שאל-איים ויטקוף.
כשנתניהו ניסה להתגונן ולהטיל את האחריות למבוי הסתום על חברי הקבינט הקשוחים שלו, ויטקוף לא הרפה והרחיק לכת עוד יותר. "אז אתה בעצם משאיר חטופים במנהרות בשביל מה? בשביל עוד מאה ימים? לנצח? והכול רק בשביל שלוש מאות מטר? זו באמת העמדה שלך? אתה צוחק עליי?"
בשלב זה נתניהו ביקש פסק זמן כדי לדון בעניין בדיסקרטיות עם הצוות המצומצם שלו, ומקגורק סיים את מעורבותו בשיחת הטלפון.
לא ברור מה התרחש בחדר מייד לאחר מכן, אך שני בכירים ערבים המעורים היטב בפרטי המשא ומתן ייחסו לוויטקוף הפעלת לחץ חסר תקדים בעוצמתו על נתניהו באותם רגעים.
לא ברור מה התרחש בחדר מייד לאחר מכן, אך שני בכירים ערבים המעורים היטב בפרטי המשא ומתן ייחסו לוויטקוף הפעלת לחץ חסר תקדים בעוצמתו על נתניהו באותם רגעים
"אמרת שיש לנו עסקה. לחיים!"
מאוחר יותר באותו לילה, משחזר מקגורק, התקשר אליו ויטקוף ובישר לו חגיגית כי נתניהו נשבר והסכים לתנאים החדשים.
ההצעה הישראלית המעודכנת הועברה לחמאס לאישור סופי ב-13 בינואר. לארגון הטרור ניתנו 24 שעות בלבד להשיב, אך הוא בחר להתעלם מהדדליין בהפגנתיות.
"אני עוזב את דוחה הלילה. ואם לא תהיה לנו עסקה חתומה עד הלילה, אני אומר לטראמפ מחר בבוקר שהקטארים והמצרים פשוט לא הצליחו לספק את הסחורה", אמר ויטקוף לראש ממשלת קטאר ב-15 בינואר. האיום עבד. כעבור כמה שעות בלבד, קיבלו המתווכות תשובה חיובית רשמית מחמאס.
"אני עוזב את דוחה הלילה. ואם לא תהיה לנו עסקה חתומה עד הלילה, אני אומר לטראמפ מחר בבוקר שהקטארים והמצרים פשוט לא הצליחו לספק את הסחורה", אמר ויטקוף לראש ממשלת קטאר ב-15 בינואר. האיום עבד
על פי הספר, ראש שב"כ דאז רונן בר פתח בהתרגשות בקבוק ויסקי יוקרתי ומזג כוסיות לכל חברי צוות המשא ומתן שנכחו בחדר.
"אני לא שותה את הדברים החומים האלה", מחה ויטקוף. אבל לרגל המאורע ההיסטורי, הוא החליט לחרוג ממנהגו. ראש המוסד דאז דוד ברנע הרים את הכוס. "לחיים!" הכריז בגאווה.
טראמפ מיהר להיות זה שמבשר על ההתפתחות הדרמטית בחשבון ה-Truth Social שלו, והכריז קבל עם ועדה שהחטופים ישוחררו בקרוב מאוד.
מקגורק מספר כי התקשר מייד לביידן, וזה מיהר לברך בחום את יועצו לענייני המזרח התיכון. "אדוני הנשיא, זו העסקה שלך. זו העסקה שלך מהשנה שעברה, ומלכתחילה זו הייתה הדרך היחידה לסיים את המלחמה הזאת", השיב לו מקגורק בהוקרה.
אלא שלמרבה החרדה, למוחרת בבוקר ההסכם כמעט קרס לחלוטין. זאת, לאחר שנתניהו הוסיף לפתע תנאי חדש ונוקשה, שלפיו ישראל תדרוש לאשר מראש את שמותיהם של 110 אסירי עולם שישוחררו.
כשברנע עדכן אותו בהתפתחות המדאיגה, ויטקוף איבד את עשתונותיו לחלוטין. "אתה פאקינג צוחק עליי עכשיו?"
"זה ראש הממשלה שלנו", השיב לו ברנע בניסיון להרגיע.
"לא, לא. אתה פתחת את הבלאק לייבל המזוין", זעם ויטקוף בקול שהלך וגבר. "אני בכלל לא שותה את הדברים האלה, אבל שתיתי, כי הייתה לנו עסקה, ואמרת שיש לנו עסקה חתומה. 'לחיים!' – אמרתי לטראמפ שיש לנו עסקה. יש דבר אחד שלא עושים איתי או עם טראמפ – לא חוזרים בכם מעסקה מזוינת!"
"אני בכלל לא שותה את הדברים האלה, אבל שתיתי, כי הייתה לנו עסקה, ואמרת שיש לנו עסקה. 'לחיים!' – אמרתי לטראמפ שיש לנו עסקה. יש דבר אחד שלא עושים איתי או עם טראמפ – לא חוזרים בכם מעסקה מזוינת!"
"תגיד לראש הממשלה שלך שזה נגמר. או שהוא יכול להתקשר בעצמו לטראמפ, ואני אצא עכשיו החוצה ואגיד לתקשורת שלישראלים לא אכפת בשיט מהחטופים שלהם", מצטט מקגורק את ויטקוף הזועם.
"סטיב, אני ראש המוסד! אל תגיד לי שום דבר על החטופים שלנו. מצטער, אבל פה חצית קו אדום", מתאר הספר את חילופי הדברים הקשים כשברנע צעד לעברו והצביע עליו באצבע מאיימת.
"טראמפ יכול לכתוב עכשיו ב-Truth Social שהישראלים בעצמם לא רוצים את העסקה. אני מתקשר אליו עכשיו", איים שליח טראמפ, בעודו שולף את מכשיר הטלפון הנייד שלו.
בשלב זה ברנע ביקש פסק זמן של 45 דקות כדי לדבר עם הבוס שלו בירושלים. ויטקוף הסכים לתת לו 30 דקות בלבד, לפני שהסתלק מהחדר.
ראש המוסד חזר מאוחר יותר באותו לילה מתוח, והודיע שראש ממשלת קטאר רשאי לפרסם הודעה רשמית על כך שהעסקה אכן מתקדמת כמתוכנן. החטופים הראשונים שוחררו לבסוף ב-19 בינואר – יומו המלא האחרון של הנשיא ביידן בתפקיד.
בריאיון לזמן ישראל, מקגורק אומנם הכיר בתפקידים החיוניים והמכריעים שמילאו טראמפ וויטקוף בהשגת ההסכם בינואר 2025, אך טען בתוקף כי הנסיבות האובייקטיביות בשטח השתנו ממילא באופן דרמטי לטובת הסכם סביב הבחירות בנובמבר 2024.
מקגורק הצביע על חיסולו של סנוואר בידי כוחות צה"ל, על החלשת חזבאללה ועל הסיכול המוצלח של מתקפת הטילים השנייה של איראן כגורמים מאיצים. "היה שינוי יסודי ועמוק בכל מאזן הכוחות האזורי"
מקגורק הצביע על חיסולו של סנוואר בידי כוחות צה"ל, על החלשת חזבאללה ועל הסיכול המוצלח של מתקפת הטילים השנייה של איראן כגורמים מאיצים. "היה שינוי יסודי ועמוק בכל מאזן הכוחות האזורי, והוא זה ששינה לחלוטין את הדינמיקה של כל המשא ומתן", ניתח מקגורק בשיחה עם זמן ישראל.
"אני מודאג מהמפלגה שלי"
מקגורק מספר בספרו כי ביידן התקשר אליו באופן אישי ב-18 בינואר, והביע את רצונו העז לשאת נאום פרידה אחרון לאומה על הסכסוך במזרח התיכון. "אני מודאג מאוד מהמפלגה שלי", מצטט מקגורק את הנשיא היוצא.
"ביידן אמר שחלק מחברי מפלגתו נעים באופן מדאיג לעבר עמדות שהיו הופכות את השגת עסקת החטופים לבלתי אפשרית לחלוטין, עמדות שעלולות לסכן משמעותית את עתידה של ישראל", כותב מקגורק.
"ביידן אמר שחלק מחברי מפלגתו נעים באופן מדאיג לעבר עמדות שהיו הופכות את השגת עסקת החטופים לבלתי אפשרית לחלוטין, עמדות שעלולות לסכן משמעותית את עתידה של ישראל"
ביידן שיתף כי הקשיב קשב רב למבקרים בתוך מפלגתו שדחקו בו שוב ושוב להפעיל לחץ אגרסיבי הרבה יותר על ישראל במהלך המלחמה. הוא הודה שלעיתים אכן פעל בהתאם לעצותיהם, אבל במבחן התוצאה, טען הנשיא, המבקרים הללו פשוט טעו.
"אין להם שמץ של מושג מה נדרש מאיתנו לעשות כדי להשיג את זה", מצטט מקגורק את ביידן אומר בכאב. "ואין להם שום מושג כמה קרובים היינו להידרדרות למלחמה אזורית גדולה".
מקגורק רשם לעצמו הערות מהשיחה, והבטיח לביידן שיכין עבורו טיוטה לנאום. "אל תרסן את עצמך", ביקש ביידן. "אני רוצה למתוח כאן קו ברור".
מקגורק ניסח עבורו נאום שהדגיש כיצד ביידן מסיים את כהונתו ומותיר את וושינגטון במעמד אסטרטגי טוב בהרבה מכפי שהיה, כמעט בכל מדינה באזור.
מקגורק מודה כי עוזרים אחרים של ביידן בסביבתו הקרובה דאגו לרכך את נוסח הנאום, אך הנשיא עדיין עמד על שלו והצהיר פומבית בנאומו ההיסטורי ב-19 בינואר:
"היו שאמרו כי מדיניותי – תמיכה איתנה בישראל לצד חתירה בלתי פוסקת לדיפלומטיה – עלולה לגרור את אמריקה למלחמה אזורית רחבה יותר.
"הקשבתי היטב לקולות האלה… אבל הגעתי למסקנה חותכת שנטישת הדרך שבה הלכתי לא הייתה מובילה אותנו בשום אופן להפסקת האש שאנחנו רואים היום. במקום זאת, היא רק הייתה מסכנת אותנו ודוחפת אותנו בדיוק לאותה מלחמה אזורית רחבה יותר, שממנה כה רבים חששו. כעת, האזור כולו השתנה מן היסוד".
בשיחה עם זמן ישראל ביום ראשון, התייחס מקגורק גם לביקורת על כך שהספר כמעט אינו עוסק בסבל האנושי והפלסטיני בעזה – שם נהרגו מאז השבעה באוקטובר עשרות אלפי אזרחים, והרוב המכריע של התשתיות האזרחיות הפך לעיי חורבות.
"השאלה המרכזית מלכתחילה הייתה – כיצד מסיימים את המשבר העמוק הזה בדרך שגם עוצרת את המלחמה וגם מחזירה את החטופים הביתה. שני הנושאים האלה פשוט שלובים לחלוטין זה בזה לבלי הפרד"
"נושא הסבל האנושי הקשה בעזה אינו מצטמצם או מתגמד בשום צורה בספר. השאלה המרכזית מלכתחילה הייתה – כיצד מסיימים את המשבר העמוק הזה בדרך שגם עוצרת את המלחמה וגם מחזירה את החטופים הביתה. שני הנושאים האלה פשוט שלובים לחלוטין זה בזה לבלי הפרד", הוא התעקש.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו