הרשימות הוגשו. המקומות נקבעו. עכשיו מתחיל המבחן האמיתי. כמי שפועלת שנים עם נשים ערביות ובדואיות, פוגשת נשים בכפרים, בערים וביישובים, אני יודעת עד כמה גדול הפער בין המקום שנשים תופסות בחיי החברה שלנו – לבין המקום שניתן להן בפוליטיקה.
נשים נמצאות בחזית ההתמודדות עם המציאות שלנו. הן מתמודדות עם האלימות והפשיעה, עם היעדר הביטחון האישי, עם מצוקת הדיור, עם הקושי להגיע לעבודה, עם מערכת החינוך, עם שירותי הרווחה ועם הדאגה היומיומית לעתיד ילדיהן ומשפחותיהן.
הן לא רק מכירות את הבעיות, פעמים רבות הן גם יודעות מה צריך לעשות כדי לפתור אותן. ובכל זאת, במקום שבו מתקבלות ההחלטות, הנשים עדיין רחוקות מהייצוג שמגיע להן.
נשים ערביות ובדואיות לא רק מכירות את הבעיות, פעמים רבות הן גם יודעות מה צריך לעשות כדי לפתור אותן. ובכל זאת, במקום בו מתקבלות ההחלטות, הנשים עדיין רחוקות מהייצוג שמגיע להן
אחרי הגשת הרשימות וכשכבר ברור שייצוגן של נשים ערביות אינו מובטח, אפשר לכעוס ואפשר להתאכזב. גם אני מבקרת את המצב הזה. אבל אני רוצה שהביקורת שלנו תוביל בדיוק לכיוון ההפוך מהסתגרות ומהתרחקות מהפוליטיקה. אני רוצה שנשים ערביות ייצאו להצביע.
אני רוצה שנשים בדואיות, נשים בכפרים הלא מוכרים, נשים בערים וביישובים הערביים, צעירות ומבוגרות – יגיעו לקלפי. אני רוצה שהן יצביעו, ישפיעו ויביאו את הקול שלהן אל המקום שבו מתקבלות ההחלטות על החיים שלהן. ויתור על הקול שלנו לא יתקן את המציאות. אבל האחריות אינה מוטלת רק על הנשים.
אם המפלגות והרשימות רוצות שנשים ייצאו להצביע עבורן, הן צריכות לתת להן סיבה להאמין שהקול שלהן באמת נחשב. לא מספיק להיזכר בנשים בתקופת הבחירות. לא מספיק לפרסם תמונה עם נשים, לקיים כנס לנשים או להוסיף משפט על שוויון למצע. אנחנו רוצות לדעת מה אתן מתחייבות לעשות. מהי האג'נדה שלכן לקידום ייצוג נשים? איך תפעלו כדי שנשים יהיו במוקדי קבלת ההחלטות? מה תעשו כדי שבבחירות הבאות לא נמצא את עצמנו שוב מנהלות את אותו מאבק על מקום בסיסי ליד השולחן? ובעיקר, איך תכניסו את הידע, הניסיון והפתרונות של נשים, לתוך תוכניות העבודה שלכן.
נשים אינן רק מחצית מהחברה. נשים הן מחצית מהידע, מחצית מהניסיון ומחצית מהפתרונות. זהו אחד העקרונות המובילים אותנו במיזם 5050 בחברה הערבית. הדרישה לייצוג שוויוני איננה דרישה לייצוג סמלי. אנחנו לא רוצות נשים רק כדי שנוכל לספור כמה נשים יש ברשימה. אנחנו רוצות נשים במקום בו נקבעים סדרי העדיפויות, מחולקים התקציבים ומתקבלות ההחלטות.
הדרישה לייצוג שוויוני איננה דרישה לייצוג סמלי. אנחנו לא רוצות נשים רק כדי שנוכל לספור כמה נשים יש ברשימה. אנחנו רוצות נשים במקום בו נקבעים סדרי העדיפויות, מחולקים התקציבים ומתקבלות ההחלטות
ואנחנו רוצות יותר מזה: אנחנו דורשות מהמפלגות להטמיע חשיבה מגדרית בכל תוכנית ובכל מדיניות שהן מציעות לציבור. כשאתם מציעים תוכנית למאבק בפשיעה – תשאלו איך היא משפיעה על נשים; כשאתם מדברים על דיור – תשאלו מה קורה לנשים שאין להן נגישות לקרקע או לדיור; כשאתם מדברים על תעסוקה – תסתכלו גם על תחבורה, מסגרות לילדים והחסמים שעומדים בפני נשים.
כשאתם מדברים על חינוך, רווחה, בריאות וביטחון אישי – תביאו אל השולחן את הנשים שחיות את המציאות הזאת ומכירות אותה מקרוב. זו המשמעות של הטמעת חשיבה מגדרית. לא פרק נפרד במצע שנקרא "נשים", אלא הסתכלות על כל החלטה ועל כל תוכנית, גם דרך המציאות של נשים.
והדרישה הזאת אינה טובה רק לנשים. כאשר הידע והניסיון של מחצית מהחברה נמצאים סביב שולחן קבלת ההחלטות, החברה כולה יכולה לקבל החלטות שמבוססות על תמונה רחבה יותר של המציאות.
לכן, אני לא מקבלת את הבחירה שבין ביקורת על הייצוג לבין עידוד נשים להצביע. אנחנו יכולות וחייבות לעשות את שניהם. אנחנו יכולות לומר למפלגות: לא עשיתן מספיק. אנחנו דורשות יותר. ובאותה נשימה לומר לנשים: אל תוותרו על הכוח שלכן. צאו להצביע. תשאלו שאלות. תדרשו תשובות.
אני לא מקבלת את הבחירה בין ביקורת על הייצוג לבין עידוד נשים להצביע. אנו יכולות וחייבות לעשות את שניהם. לומר למפלגות: לא עשיתן מספיק. אנו דורשות יותר. ובאותה נשימה לומר לנשים: אל תוותרו על כוחכן
תבדקו מי רואה אתכן – לא רק ביום הבחירות, אלא גם ביום שאחריו. תשאלו מי מתחייב לייצוג נשים, מי מכניס את הצרכים שלכן לתוכניות העבודה שלו ומי מוכן להביא את הידע והפתרונות של נשים אל מוקדי קבלת ההחלטות.
הקול שלנו בקלפי הוא לא סוף הדרך. הוא אחד הכלים שלנו לדרוש שינוי. אנחנו צריכות להתארגן לפני הבחירות ולהמשיך להתארגן גם אחריהן. לדרוש מהמפלגות דין וחשבון על ההתחייבויות שלהן, להמשיך לבנות מנהיגות נשית ולהבטיח שהבחירות הבאות ייראו אחרת.
אני רוצה לראות נשים ערביות מצביעות במספרים גדולים. אני רוצה לראות אותן משפיעות על סדר היום ואני רוצה שהמפלגות יבינו שקולן של נשים אינו מובן מאליו. מי שרוצה את הקול שלנו צריכה לראות אותנו. מי שרוצה את האמון שלנו צריכה להקשיב לנו.
ומי שרוצה להנהיג את החברה שלנו צריכה להבין שאי אפשר לבנות לה עתיד כאשר מחצית ממנה נשארת מחוץ למוקדי קבלת ההחלטות. אנחנו רוצות עתיד אחר. עתיד שיש בו ביטחון אישי, שוויון הזדמנויות, כבוד ותקווה. עתיד טוב יותר לנשים ולגברים, לילדות ולילדים, לכל יושבות ויושבי הארץ.
אני רוצה לראות נשים ערביות מצביעות במספרים גדולים. אני רוצה לראות אותן משפיעות על סדר היום ואני רוצה שהמפלגות יבינו שקולן של נשים אינו מובן מאליו. מי שרוצה את הקול שלנו צריכה לראות אותנו
והדרך לשם עוברת גם דרך הקלפי, אבל היא לא מסתיימת בה. זה הזמן להתארגן. זה הזמן להצביע. זה הזמן להשפיע. וזה הזמן לשנות את המציאות.
חנאן אלסאנע, עורכת דין לזכויות אדם, פמיניסטית ופעילה חברתית פוליטית בחברה הערבית בכלל ובחברה הבדואית בפרט. מנכ"לית שותפה בעמותת איתך معك (מעכי)- משפטניות למען צדק חברתי החל מנובמבר 2024. בשנה האחרונה חנאן הייתה ממקימות החמ"ל המשותף היהודי-ערבי ברהט, שהוקם מיד לאחר מתקפת השבעה באוקטובר וסיפק סיוע הומניטרי לאלפי משפחות יהודיות וערביות שנפגעו כתוצאה מהמתקפה. הובלתה בתקופה זו זיכתה אותה בפרס אבירת השלום של מרכז פרס לשלום ולחדשנות לשנת 2024 ובאות החיים המשותפים של יוזמות אברהם לשנת 2024. ממובילות פרויקט 5050 בחברה הערבית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו