הניסיון של נתניהו לשכתב את האזהרות המוקדמות דורש חקירה פלילית מיידית

הנה כמה מהעבירות שראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי להיות מואשם בביצוען, בפרשת המניפולציה שעשה בגיבוש המסמך שהגיש למבקר המדינה ביחס להתרעות שקיבל ממערכת הביטחון לפני השבעה באוקטובר:

• מסירת ידיעה סודית (סעיף 113א לחוק העונשין);
• מסירת ידיעה לאויב (סעיף 111 לחוק);
• זיוף מסמך (סעיף 418 לחוק);
• שימוש במסמך מזויף (סעיף 420 לחוק);
• מרמה והפרת אמונים (סעיף 284 לחוק).

העיתונאים רונן ברגמן ויובל רובוביץ' מפרסמים הבוקר (שישי) ב"ידיעות אחרונות" תחקיר מקיף, שממנו עולה כי המסמך בן 55 העמודים שהגיש נתניהו בפברואר 2026 למבקר המדינה מתניהו אנגלמן הוא מסמך מניפולטיבי, שבו נעשה שימוש סלקטיבי, מטעה במכוון, בחלקי מסמכים ביטחוניים סודיים, וזאת על מנת לתמוך בגרסתו שלפיה לא קיבל התרעה ממערכת הביטחון לפני השבעה באוקטובר.

ברגמן ורובוביץ' קיבלו לידיהם את המסמכים שמתוכם ציטט נתניהו באופן סלקטיבי, ובדקו מה הוא הכניס ומה השאיר בחוץ. מדובר בגזירה של משפטים בודדים מתוך פסקאות שלמות, שבמקרים מסוימים אומרות את ההפך הגמור ממה שנתניהו טוען.

ברגמן ורובוביץ' קיבלו לידיהם את המסמכים שמתוכם ציטט נתניהו באופן סלקטיבי. מדובר בגזירה של משפטים בודדים מתוך פסקאות שלמות, שבמקרים מסוימים אומרות את ההפך הגמור ממה שנתניהו טוען

כך, למשל, נתניהו מצטט מתוך מסמך של ראש חטיבת מחקר באמ"ן מ-3 באוקטובר 2023 את המשפט "הפלסטינים לא יהיו הכוח המניע מאחורי מערכה רב-זירתית" אך משמיט את המשך הפסקה: "אך יכולים לייצר את התנאים שיסבכו את המצב ויקרבו אותה. כך, עלתה הסבירות שבמערכה פלסטינית תהיה הפעלת כוח מלבנון, כחלק מהניסיון לייצר חיבור של איראן וחזבאללה למערכה".

שער מוסף "7 ימים" ב-9 באוקטובר 2026, עם תחקירם של רונן ברגמן ויובל בורוביץ' (צילום: "ידיעות אחרונות")

העובדות הללו חייבות להוביל את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להורות על חקירה פלילית נגד נתניהו, ונגד אנשים בלשכתו שסייעו בידו בעניין זה.

את מסמך 55 העמודים שהוגש למבקר המדינה, חיבר ככל הידוע מזכיר הממשלה יוסי פוקס. ניסיונות לעשות מניפולציות בסטנוגרמות נעשו ככל הידוע על ידי ראש הסגל לשעבר בלשכת ראש הממשלה צחי ברוורמן.

העובדות הללו זכו לאשרור מצידו של אלוף (מיל') אבי גיל, ששימש מזכירו הצבאי של נתניהו בשבעה באוקטובר. בריאיון לעיתונאי יואב לימור, ששודר בחדשות 12 ומתפרסם בדפוס ב"ישראל היום", אישר גיל כי המסמך שנתניהו הגיש למבקר אנגלמן אינו תואם את הידוע לו – לא את מה שנכתב באותם מסמכים שמתוכם לוקטו הציטוטים, ולא את מה שנאמר בדיונים הביטחוניים שבהם השתתף ראש הממשלה.

"המסמך שפורסם לציבור לא משקף את מה שאני ראיתי, שמעתי, ואת הדיונים שהשתתפתי בהם", אמר גיל בריאיון לחדשות 12. "קראתי את המסמך, המושג 'הוצא מהקשרו' יהיה רידוד ושטחיות לעומת איך שאני חוויתי את הדברים.

"המסמך שפורסם לציבור לא משקף את מה שאני ראיתי, שמעתי, ואת הדיונים שהשתתפתי בהם. קראתי את המסמך, המושג 'הוצא מהקשרו' יהיה רידוד ושטחיות לעומת איך שאני חוויתי את הדברים"

"[המסמך] לא משקף נאמנה את כל הדברים שנאמרו בדיונים. הוא אפילו לא משקף מחצית מהתמונה. במשך שבועות מוגשים מסמכים, מערכת הביטחון מתארת מציאות שבה האויבים שלנו מזהים את השסע, מזהים היחלשות, יש פגיעה בהרתעה. שר הביטחון מדבר במרץ 2023 על סכנה ברורה ומיידית".

אלוף במיל' אבי גיל, שהיה מזכירו הצבאי של נתניהו בבוקר הטבח, מדבר לראשונה אחרי שלוש שנים: "מה שפורסם לא משקף אפילו חצי מהתמונה"@DanyCushmaro pic.twitter.com/pdDPpX31t8

— החדשות – N12 (@N12News) October 8, 2026

גיל החליט לטענתו לצאת לתקשורת, לאחר שנוכח כי הסיכוי להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, שהוא מייחל להקמתה, הולך ופוחת. הוא הצהיר כי כל החומרים שבידו – לרבות התיעוד הפרטני שעשה במחברות רבות, בזמן אמת, והשמור במחשבי אמ"ן – יימסרו לוועדת חקירה ממלכתית ביום הראשון להקמתה.

אך עוד לפני ועדת חקירה – החומר הזה צריך לשמש את היועמ"שית על מנת להורות על פתיחת חקירה פלילית.

סעיף 414 לחוק העונשין כולל את החלופות להגדרה מהו זיוף:

"עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות; שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין, ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין".

ההגדרות הללו משקפות במדויק את הפעולה שעשה נתניהו במסמך שהגיש למבקר המדינה. הוא ציטט מתוך מסמכים ביטחוניים רשמיים שהוגשו לו, באופן מטעה, ומתוך כוונה להגן על עצמו באופן אישי, ולא בשל אינטרס לאומי.

ההגדרות הללו משקפות במדויק את הפעולה שעשה נתניהו במסמך שהגיש למבקר. הוא ציטט מתוך מסמכים ביטחוניים רשמיים שהוגשו לו, באופן מטעה, ומתוך כוונה להגן על עצמו באופן אישי, ולא בשל אינטרס לאומי

הערב פניתי ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה לפתוח בבדיקה בדבר מסירת מידע כוזב למבקר המדינה.

דבריו של אלוף (במיל') אבי גיל לא משאירים מקום לספק: ראש ממשלת ישראל וסביבתו הקרובה ביותר מעלו בתפקידם, זייפו פרוטוקולים, עשו שימוש לרעה בסמכות ושיקרו לציבור כמו גם למוסדות המדינה המפקחים.… pic.twitter.com/SE811ry4d3

— Gadi Eisenkot – גדי איזנקוט (@gadi_eisenkot) October 8, 2026

היבט נוסף של ההתנהלות הפלילית נוגע לזהותו של הגורם שאליו הוגש המסמך – מבקר המדינה.

אנגלמן פרש מתפקידו בתחילת חודש יולי, ובתחילת השבוע האחרון חלף המועד האחרון שבו היה רשאי להמשיך ולפרסם דוחות שהחל בכתיבתם – שלושה חודשים ממועד פרישתו. המבקר פועל כידוע מכוחם של חוק יסוד וחוק ייעודי המעניקים למבקר סמכויות חקירה כשל ועדת חקירה ממלכתית.

סעיף 10(א) לחוק ועדות חקירה קובע כי חובותיו של מי שהוזמן להעיד בפני המבקר – עדות שכמובן יכולה להימסר גם בכתב – קבועות בחוק מנדטורי ישן הקרוי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות). פקודה זו קובעת כי אדם המצוי בחקירת המבקר "יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת האשמה פלילית".

חשד פלילי בעניינו של ראש הממשלה עשוי להימצא גם בהחלטתו לחשוף, באופן סלקטיבי, חלקים מאותם מסמכים מסווגים – וזאת מטעמים של אינטרס אישי ולא אינטרס לאומי.

חשד פלילי בעניינו של ראש הממשלה עשוי להימצא גם בהחלטתו לחשוף, באופן סלקטיבי, חלקים מאותם מסמכים מסווגים – וזאת מטעמים של אינטרס אישי ולא אינטרס לאומי

סעיף 35 לחוק יסוד הממשלה אמנם מסמיך את ראש הממשלה להתיר פרסומם של מסמכים ופרוטוקולים שהונחו בפני הממשלה או הקבינט הביטחוני, בנושאים של ביטחון המדינה. ואולם הפעלתה של סמכות זו כפופה להיוועצות עם "בעלי הסוד" – המוסד, שב"כ, אמ"ן וגופי הביטחון הנוספים שאת מסמכיהם הסודיים מבקשים לחשוף. ככל הידוע, נתניהו לא פעל כך בעת שגיבש את המסמך שהגיש למבקר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש שב"כ רונן בר והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה אלוף אבי גיל, 18 באפריל 2024 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

בהרב-מיארה נוקטת זה תקופה ארוכה גישה של העלמת עין כלפי נתניהו בכל הנוגע לחשדות פליליים שעלו בעניינו.

ייתכן שההסתבכות וההתמשכות של המשפט הפלילי בתיקי האלפים הבהירו ליועצת שכל עוד נתניהו מכהן בתפקיד ראש הממשלה, האפשרות הממשית לקיים אכיפה פלילית אפקטיבית בעניינו פשוט אינה קיימת. לא במובן האכיפתי הפורמלי, ואף לא במובן הציבורי: כל פעולה שלה, של המשטרה ושל מערכת אכיפת החוק פשוט תתואר על ידו ועל ידי תומכיו כהמשך ההתעמרות והרדיפה כלפיו, וניסיון להטות את תוצאות הבחירות.

ייתכן שההסתבכות וההתמשכות של המשפט הפלילי בתיקי האלפים הבהירו ליועצת שכל עוד נתניהו מכהן בתפקיד ראש הממשלה, האפשרות הממשית לקיים אכיפה פלילית אפקטיבית בעניינו פשוט אינה קיימת

אך נוכח העובדות שהתבררו כעת, היועצת חייבת לחזור למסלול הפשוט והמחייב של אכיפה פלילית: סעיף 17(א) לחוק יסוד הממשלה מעניק לה סמכות בלעדית להחליט על פתיחת חקירה נגד נתניהו.

הדין קובע כי מי שבעניינו מתעורר חשד סביר לביצוע עבירה פלילית – חובה לפתוח בחקירה פלילית נגדו. כל יתר השיקולים צריכים להידחק הצידה. השוויון בפני החוק, והעיקרון היסודי בדבר שלטון החוק, מחייבים את היועצת להורות על חקירה פלילית מיידית.