בשבת (קודש) האחרונה, כמו בכל שבת כמעט, נרשמה שוב שורה ארוכה של אירועים אלימים בשטחים. פורסמו דיווחים על כמה מוקדי אלימות והפרעה למסיק הזיתים ברחבי יהודה ושומרון.
- דווח על תקיפות של מוסקי זיתים פלסטינים, גניבת יבול ופגיעה ברכוש בכמה קהילות באזור רמאללה ובמוקדים נוספים.
- דווח על פצועים בקרב מוסקים ועל מניעת גישה לחלקות חקלאיות, לצד תפיסת יבול וציוד.
- דווח על פשיטות ומעצרים של פלסטינים בכמה אזורים ביהודה ושומרון במהלך השבת.
שום רב לא התלונן על חילול השבת. שום מפלגה דתית לאומית או חרדית לא איימה בפירוק הממשלה. שום שר דתי לא פנה לראש הממשלה על מנת שיפסיק את חילול השבת ואת האלימות המתרחשת בחסות השבת. אלימות בה מופעלים חיילי צה"ל בשבת שלא לצורך בניסיון למנוע פגיעה בפלסטינים או בעזרה למתפרעים – תלוי בסוג הכוח שנשלח לאירועי האלימות.
שום רב לא התלונן על חילול השבת. שום מפלגה דתית לאומית או חרדית לא איימה בפירוק הממשלה. שום שר דתי לא פנה לראש הממשלה על מנת שיפסיק את חילול השבת ואת האלימות המתרחשת בחסות השבת
בינתיים בית המקדש לא נבנה, המשיח לא הגיע והשלטון על ארץ ישראל השלמה נותר חלקי, מסוכסך, לא מקובל על אומות העולם. מהי אם כן לעזאזל הגאולה הזאת שמבטיחים לנו חלקים רחבים בקואליציית הימין מלא מלא?
אנחנו מדממים אחרי ארבע שנים של קואליציית הגאולה, ההכרעה, אל נקמות ה', והבטחות לניצחון מוחלט התיישבות, גירוש ובניית בית המקדש במהרה בימינו. בפועל קיבלנו טבח, מלחמה ללא הכרעה, הפקרת שבויים, שיתוף פעולה מטריד עם מדינת אויב במימון האויב, חורבן כלכלי, חברתי וביטחוני.
ובכן עכשיו קצת ברצינות, בלי ציניות, מהי ה"גאולה וסימני המשיח" לפי הרמב"ם?
הגאולה על פי ההלכה היהודית היא מצב עתידי של תיקון לאומי ורוחני לעם ישראל, המתרחש במסגרת העולם הזה ובהנהגת מלך המשיח. לפי הרמב"ם (שחי בשנים 1204-1138), היא כוללת את חידוש מלכות בית דוד, בניין המקדש, קיבוץ גלויות וחזרת קיום התורה והמצוות בשלמותן. הרמב"ם מדגיש שאין הכרח שבימות המשיח ישתנו חוקי הטבע, אלא ש"עולם כמנהגו נוהג"; עיקר השינוי הוא בשעבוד המלכויות, בהנהגה ובאפשרות לעסוק בתורה ובחוכמה ללא הפרעה.
הרמב"ם מציג בהלכות מלכים ומלחמות (פרק י"א) תהליך מדורג לזיהוי המשיח. אין די בייחוס, בכריזמה או בעשיית מופתים; המבחן הוא מעשיו והצלחתו בפועל. נניח לרגע בצד את העובדה שהרמב"ם קבע זאת לפני למעלה מ-800 שנה ולפני הקמת מדינה יהודית דמוקרטית ולמרות זאת חסידי הגאולה של ימינו מבקשים לחזור לאחור אל התקופה הזו.
- המשיח הוא מלך מבית דוד.
- הוא הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, לפי התורה שבכתב ולפי התורה שבעל פה.
- הוא כופה על ישראל ללכת בדרך התורה ולחזק את בדקה. המילה "בִּדְקָהּ" פירושה הפרצות או הליקויים שבה – כלומר, המקומות הטעונים תיקון.
- הוא נלחם את מלחמות ה'.
אם מועמד עומד בתנאים אלה, הוא נחשב "בחזקת משיח" – מועמד בעל מעמד הלכתי ראשוני, אך עדיין לא משיח ודאי. במושגי ימינו, בנימין נתניהו אינו המשיח ועופר וינטר ובצלאל סמוטריץ' אינם המשיח. גם לא הרב דוב לנדו.
אנחנו מדממים אחרי ארבע שנים של קואליציית הגאולה. בפועל קיבלנו טבח, מלחמה ללא הכרעה, הפקרת שבויים, שיתוף פעולה מטריד עם מדינת אויב במימון האויב, חורבן כלכלי, חברתי וביטחוני
מיהו משיח ודאי לפי הרמב"ם?
- זה שהצליח במעשיו וניצח את האומות הסובבות אותו. כן כן, גם את חמאס, גם את חזבאללה, גם את החות'ים וגם את איראן.
- זה שבנה את המקדש במקומו.
- זה שקיבץ את נדחי ישראל.
לאחר שהמועמד השלים בפועל את השלבים האלה, הוא נחשב "משיח בוודאי".
מתי מתברר שאינו המשיח? אם המועמד לא הצליח עד שלב זה או נהרג, מתברר שאינו המשיח שהבטיחה התורה. גם במקרה כזה ייתכן שהיה מלך כשר וראוי, אך אין לו מעמד של משיח. "משיח לא בא משיח גם לא מטלפן" – הבנתם, כן?
האם הפרעות בשטחים הן חלק מתהליך הגאולה? האם הן מקרבות את בניית בית המקדש? וניצחון על האומות הסובבות אותנו? כל מי שעיניים בראשו מבין שלא. להיפך. זעם העולם רק מרחיק אותנו מאותה גאולה אוטופית שהרמב"ם רואה בה תהליך מעשי במציאות.
בדיקה פשוטה במצע המפלגות החרדיות והדתיות בישראל מצביע שאין להן כלל סעיף העוסק בגאולה ומסביר מהי הדרך להשגתה. מברברים לנו יום ולילה על "גאולה" כלשהי והרבנים ונציגיהם בכנסת כלל לא הגדירו מהי במושגים של ישראל 2026. הנה הרמב"ם של המאה ה-12 הגדיר זאת והרבנים של המאה ה-21 לא מגדירים. למה מכנים אותם גדולי התורה? מועצת החכמים? היכן החכמה הזו מסתתרת?
המפלגות החרדיות מקבלות את התפיסה המסורתית של גאולה בידי שמיים, בביאת המשיח, קיבוץ גלויות ובניין המקדש. בדרך כלל הן אינן מגדירות את מדינת ישראל עצמה כ"ראשית צמיחת גאולתנו" ואינן מציגות את פעילותן הפרלמנטרית כאמצעי להבאת הגאולה.
המדינה נתפסת בעיניהם בעיקר כמסגרת קיימת, שבה יש להגן על לימוד התורה, על אורח החיים החרדי ועל הצביון ההלכתי של המרחב הציבורי. כלומר תפקיד הגאולה של מדינת ישראל הוא לממן את אורח החיים החרדי. לא למען כל עם ישראל, אלא למען סקטור אחד. חרדים.
האם הפרעות בשטחים הן חלק מתהליך הגאולה? האם הן מקרבות את בניית בית המקדש? וניצחון על האומות שסביבנו? כל מי שעיניים בראשו מבין שלא. להיפך. זעם העולם רק מרחיק אותנו מאותה גאולה אוטופית
מפלגת יהדות התורה ובש"ס
ביהדות התורה בולטים שימור עולם הישיבות, השבת, הכשרות והמעמד האישי; בש"ס מצטרפים לכך דגש על מסורת יהדות ספרד, חינוך תורני ודאגה חברתית. בשתיהן, הפעולה הפוליטית נתפסת בדרך כלל כהשתדלות לשמירת התורה והקהילה עד הגאולה, ולא כהגשמת הגאולה עצמה. "השתדלות" שמשמעותה תקציבים רבים ככל שאפשר למצוץ מהמדינה החילונית. אחלה גאולה.
מפלגת הציונות הדתית
בזרם המרכזי של הציונות הדתית מקובלת יותר התפיסה שמדינת ישראל, שיבת ציון, קיבוץ הגלויות, הריבונות וההתיישבות הם שלבים בתהליך היסטורי־דתי של גאולה – לעיתים בניסוח "אתחלתא דגאולה" או "ראשית צמיחת גאולתנו". מצע המפלגה מדגיש ציונות, לאומיות, שלמות העם והארץ והקשר למסורת היהודית. מבחינה פוליטית, תפיסה זו מתבטאת בחיזוק הזהות היהודית, העלייה, ההתיישבות והריבונות.
עם זאת, המצע אינו קובע לוח זמנים משיחי ואינו מציג מנהיג פוליטי כמשיח. בצלאל סמוטריץ' מדבר על מלכות בית דוד ולעיתים על חוקי הלכה – "בחוקותי נלך" הוא אומר. אבל איך מדינה מודרנית תחיה לפי חוקים מלפני אלפי שנים? לעניין הפעוט הזה אין למפלגות האלו תשובה וגם לא מצע.
עוצמה יהודית ונעם
עוצמה יהודית מדגישה מדינה יהודית, ארץ ישראל השלמה, ריבונות, עלייה, התיישבות, משפט עברי וחיזוק הזיקה להר הבית. אפשר לראות ביעדים אלה ביטוי לאומי־דתי הקרוב לרעיונות של שיבת ציון וגאולה, אך במסמכיה הפוליטיים הגאולה אינה מוצגת כתוכנית הלכתית סדורה. אגב, שיבת ציון כבר התרחשה למיטב ידיעתנו במדינת ישראל בת ה 78 ובמהלך הקמת המדינה תוך קיבוץ גלויות אחרי השואה.
מפלגת נעם מדגישה את חיזוק הזהות היהודית של המדינה, החינוך, השבת, הרבנות הראשית והחקיקה מתוך מבט יהודי; "יהודי" על פי נועם. בשיח שלה מופיעות גם תקווה לבניין המקדש ול"גאולה השלמה" (מה זה? אין הסבר). בדומה לציונות הדתית, המדינה נתפסת אצלה כחלק מתהליך בעל משמעות דתית, אך הפעילות המפלגתית מתמקדת בעיצוב אופייה הציבורי והתרבותי בהווה.
* * *
עוצמה יהודית, הציונות הדתית ונועם מן הסתם תומכות באלימות המתפרעים בשטחים. האם זה חלק מה"גאולה"?
המפלגות החרדיות נוטות לראות את הגאולה כאירוע עתידי משיחי שאינו זהה למדינה הציונית, ואילו המפלגות הציוניות־דתיות נוטות לראות בשיבת העם לארצו, במדינה ובריבונות צעדים בתוך "תהליך גאולי".
אבל האם הגאולה היא חוק השתמטות קבוע שפוטר אלפי חרדים משירות צבאי, מתשלום מיסים ולימודי ליבה, האם אז יהיה להם זמן ללימוד תורה והקמת בית המקדש? מי יקים אותו? מהנדסים חילוניים שלמדו ליבה, או חרדים שמאמינים שגם את המקדש יקים הקב"ה?
האם הגאולה היא חוק השתמטות קבוע שפוטר אלפי חרדים משירות צבאי, מתשלום מיסים ומלימודי ליבה, האם אז יהיה להם זמן ללימוד תורה והקמת בית המקדש? מי יקים אותו? מהנדסים חילוניים שלמדו ליבה?
האם הגאולה היא תהליך מעשי במציאות שניתן לקדם או לבחון את התקדמותו בחיים הפוליטיים והמדיניים של ימינו או אוטופיה בלבד? אצל הרמב"ם הדבר הבולט הוא כי סימני המשיח נבחנים במעשים ובהישגים ממשיים – הנהגה, חיזוק שמירת התורה, מלחמות, בניין המקדש וקיבוץ גלויות. הדגש ש"עולם כמנהגו נוהג" מלמד שאין הכרח בשבירת חוקי הטבע; הגאולה מתרחשת בתוך ההיסטוריה, באמצעות בני אדם, מוסדות והכרעות מעשיות.
לתהליך יש יעד אידיאלי: שלום, צדק, ידיעת ה', חירות משעבוד ואפשרות לחיים רוחניים שלמים (הנה כמה ערכים של חברה ליברלית דמוקרטית שמהם מתעלמים במפלגות הללו של ההפיכה המשטרית).
יעד זה הוא אוטופי במובן שהוא מתאר מציאות מתוקנת מאוד, אך הוא אינו מוצג רק כחלום סמלי, אלא כמצב שאמור להתממש בעולם. היכן הערכים הללו מתקיימים בכל שבת קודש כאשר מאות מתפרעים יהודים עם ציציות וכיפות שורפים בתי פלסטינים עוקרים עצי זית, מכים פלסטינים תמימים בדרכם למסיק הזיתים ואף מכים חיילי צה"ל שלא באים להם טוב בעיניים כאשר הם מנסים לעצור את הפרעות?
שלום? צדק? חירות משיעבוד? חיים רוחניים שלמים? הרי ההפיכה המשטרית מנסה למחוק את זכויות הפרט, את סעיפי החוקה הראשוניים שנוסחו במדינת ישראל הדמוקרטית והיהודית.
האם הגאולה המובטחת לנו על ידי נציגי הציבור האמוני והחרדי היא חזון של שלמות, המתממש באמצעות תהליך היסטורי ומעשי? האם בני אדם רשאים וצריכים לקדם את התהליך באופן מדיני ולאומי, או שעליהם לשמור את התורה באמצעות ביזת תקציבים מהחילונים, מלחמות אין סופיות למען שימור קואליציית שלטון (עם חילונים כופרים ואוכלי שפנים שיתנו להם את מבוקשם) ולהמתין לכך שה"מהלך הגאולי" יונהג רק בידי שמיים?
אצל הרמב"ם הדבר הבולט הוא כי סימני המשיח נבחנים במעשים ובהישגים ממשיים – הנהגה, חיזוק שמירת התורה, מלחמות, בניין המקדש וקיבוץ גלויות. הדגש ש"עולם כמנהגו נוהג" מלמד שאין הכרח בשבירת חוקי הטבע
כשהם יעמדו שוב על דוכן הכנסת בקרוב וילהגו על "גאולה", תשאלו אותם על מה הם מדברים, לכל השדים והרוחות?
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו