שירות התעסוקה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמו בתחילת השבוע את נתוני התעסוקה לשנת 2019. הנתונים נשמעו מדאיגים וכך גם נראו הכותרות: לראשונה מאז 2013 נרשמה אשתקד עלייה קלה בשיעור האבטלה. מספר דורשי העבודה בלשכות התעסוקה עלה מ-160.7 אלף ב-2018 ל-161.6 אלף ב-2019, או מ-3.7% ל-3.9%. גם הסיכוי של כל מובטל למצוא עבודה ירד בהתאמה.

הנתונים אינם מצביעים על מצב קשה או מאיים. העלייה באבטלה היא קלה, שיעור האבטלה הוא עדיין מהנמוכים בתולדות המדינה וגם נמוך מממוצע ארגון המדינות המפותחות שעומד על 5.3%, ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה עלה מעט והגיע ל-64% – נתון שגם הוא גבוה מהממוצע ב-OECD.

ב-2019 התנהלו שלוש מערכות בחירות ותכניות חברתיות רבות בוטלו – מה שהביא בהכרח לאבדן מקומות עבודה רבים. שנת 2020 החלה בלא תקציב מאושר, ולכן המגמה הזאת צפויה להימשך ואף להחמיר

ועדיין, שיעור האבטלה עלה, שיעור אבטלת האקדמאים עלה בשיעור גבוה יותר, ושיעור האבטלה בפריפריה עלה אף יותר.

ב-2019 התנהלו שלוש מערכות בחירות ותכניות חברתיות רבות בוטלו – מה שהביא בהכרח לאבדן מקומות עבודה רבים. שנת 2020 החלה בלא תקציב מאושר, ולכן המגמה הזאת צפויה להימשך ואף להחמיר.

המעסיק הגדול ביותר במשק הישראלי, כבכל משק מודרני, היא הממשלה, שמעסיקה ישירות כ-15% מהעובדים, ובעקיפין כ-45% מהעובדים שמועסקים בשירותים הציבוריים. ב-2019 התנהלו שלוש מערכות בחירות ותכניות חברתיות רבות בוטלו – מה שהביא בהכרח לאבדן מקומות עבודה רבים. שנת 2020 החלה בלא תקציב מאושר, ולכן המגמה הזאת צפויה להימשך ואף להחמיר.

"מוקדם לדבר בצורה נחרצת"

לכלכלנית הדס פוקס ממרכז טאוב למחקר כלכלי-חברתי, יש הסבר מעניין ומעודד לנתונים המדאיגים: "אלה שינויים קטנים ולא חד-משמעיים ולכן עדיין מוקדם לדבר בצורה נחרצת. אבל אני חושבת שהסיבה העיקרית לעלייה הקלה בשיעור האבטלה ב-2019 היא דווקא העלייה בשיעור המשתתפים בשוק העבודה".

לדבריה, "אנשים ואוכלוסיות שעד עכשיו לא היו בשוק העבודה נכנסים אליו ומתחילים לחפש עבודה, ובהתחלה הם נרשמים כמובטלים. הרבה מהם הן נשים ערביות, ששיעורי ההשתתפות שלהן בשוק התעסוקה עלה בצורה חדה יותר מאוכלוסיות אחרות, יחד עם עלייה חדה יותר מאוכלוסיות אחרות באבטלה.

"אנו רואים עלייה חדה בהשכלה של נשים ערביות, בגרויות, לימוד באוניברסיטאות ומכללות וגם בנכונות לצאת מהיישובים שבהן הם חיים ולחפש עבודה, ובנכונות להגיע ללשכות ולהירשם כדורשות עבודה"

"מדובר בתהליכי עומק מהירים שעוברים על החברה הערבית, של היטמעות בחברה הישראלית ושינוי ביחס לרשויות בישראל ולחברה הישראלית ובמקביל – ביחס לנשים בתוך החברה. אנו רואים עלייה חדה בהשכלה של נשים ערביות, בגרויות, לימוד באוניברסיטאות ומכללות וגם בנכונות לצאת מהיישובים שבהן הם חיים ולחפש עבודה, ובנכונות להגיע ללשכות ולהירשם כדורשות עבודה".

"העובדה שהן רשומות כרגע כ'מובטלות' הוא שבב שעף בהתפתחות חיובית מאוד. מאחורי המספרים האלה יש הרבה נשים שחוות את התהליך המתסכל של חיפוש עבודה, אבל לפני כן הן אפילו לא חיפשו עבודה".

האם השינוי הזה נובע ממדיניות ממשלתית או שזה תהליך חברתי טבעי?

"בעיקרו זה תהליך עומק חברתי שבא מהחברה הערבית עצמה, אבל לממשלה יש חלק בו. בשנים האחרונות הוקמו מרכזי תעסוקה חדשים של משרד העבודה ביישובים ערביים שעוזרים לנשים בהכשרות מקצועיות והכוונה תעסוקתית, והם ממש שרוול בדרך להתייצבות בלשכה וחיפוש עבודה, כלומר, רישום כ'מובטלות'".

התהליכים האלה עוברים גם על גברים חרדים?

"לצערי לא. שיעור ההשתתפות בעבודה של גברים חרדים עלה במשך כמה שנים בתחילת העשור, אך מאז 2015 הוא דווקא הפסיק לעלות. וגם כאן אני חושבת שזה שילוב של תהליכי עומק עם מדיניות ממשלתית".

"יש רבנים שמנהלים מלחמת מאסף כדי לשמור על  החברה מפני שינויים ונאבקים נגד ה'תופעה' של גברים שמפסיקים ללמוד ויוצאים לעבוד.

"ויש השפעה של הממשלה היוצאת, שהחזירה חלק גדול מהקצבאות שאפשרו לגברים חרדים שלא לעבוד, ובכך החזירה את התמריץ שלא לעבוד. מדובר בתמריץ גרוע כי הוא משאיר את האנשים בעוני, אבל הוא משפיע".

סיבה נוספת לעלייה הקלה באבטלה שפוקס מציינת, פחות מעודדת מהסיבה הראשונה, היא הקיפאון הפוליטי והשיתוק בפעילות משרדי הממשלה והכנסת במערכת הבחירות שנמשכת כבר יותר משנה ברצף.

"בהחלט יכול להיות שחלק מהעלייה באבטלה נובע מהעובדה שאין למעשה ממשלה. הרבה מאוד פרויקטים ממשלתיים תקועים, ביניהם פרויקטים שהיו מספקים תעסוקה לעובדים שנועדו לאייש אותם, וגם פרויקטים של שירות התעסוקה עצמו להכשרות מקצועיות וסיוע במציאת עבודה".

"אין סיבה לחשוש"

ד"ר רובי נתנזון, יו"ר מרכז מאקרו למחקרי מדיניות אומר: "לא מדובר בשינויים דרמטיים ואני לא חושב שיש שינוי במגמה. המשק עדיין צומח בשיעור גבוה בהרבה מגידול האוכלוסייה, כך שאין סיבה לחשוש מחזרה לאבטלה גבוה".

לדברי נתנזון: "רמת התעסוקה הייתה כל כך גבוהה שלא היה לאבטלה לאן לרדת. אבטלה של פחות מ-4% מוגדרת כ'אבטלה חיכוכית', של אנשים שעוברים מעבודה לעבודה, שבכלל לא מהווה בעיה".

ובכל זאת, יש כאן שינוי במגמה אחרי הרבה זמן של ירידה, צריכה להיות לכך סיבה גם אם היא לא מדאיגה. וזה קרה בשנה של ממשלת מעבר.

"הממשלה מחלקת פחות תקציבים ולכן יש פחות גיוס של עובדי ציבור. מבחינה כלכלית זה טוב. ככל שהכלכלה יותר חופשית ופחות מתערבים בה היא תצמח יותר, הממשלה היא גורם כלכלי זניח בפעילות הכלכלית".

"הממשלה מחלקת פחות תקציבים ולכן יש פחות גיוס של עובדי ציבור. מבחינה כלכלית זה טוב. ככל שהכלכלה יותר חופשית ופחות מתערבים בה היא תצמח יותר, הממשלה היא גורם כלכלי זניח בפעילות הכלכלית"

ועדיין יש כאן מעסיק גדול מאוד שמגייס פחות עובדים, מה שיכול להיות גורם מרכזי בעליה באבטלה ולהחריף ב-2020 בהיעדר תקציב.

"זה אכן יחריף ב-2020 לטוב ולרע, אבל מבחינה תעסוקתית זה זניח וזמני, כי קודם כל מדובר בדחייה של גיוס עובדים, לא ביטול שלו, ושנית, כל עוד המגזר הפרטי ימשיך לצמוח אותם מובטלים ימצאו עבודה במגזר הפרטי.

"כל זה לא אומר שהיעדר התפקוד של הממשלה לא מהווה בעיה. מבחינה חברתית מדובר בבעיה רצינית לטווח הארוך כי חלק מהפרויקטים הממשלתיים שמבוטלים, בתחומי החינוך, הבריאות והתחבורה, הם פרויקטים חשובים לחברה הישראלית שאין להם תחליף. העובדים ימצאו עבודה אחרת מהר, את הנזק החברתי ייקח הרבה זמן לתקן".