אין אף עילה למנוע מאבישר בן חורין את ראשות ועדת הכספים

אין שום מגבלה משפטית או אתית שמונעת מחברת הכנסת החדשה לירן אבישר בן חורין מלשמש בתפקיד יושבת ראש ועדת הכספים – בין אם במינוי זמני ובין אם לאורך כל תקופת כהונת הכנסת ה־26, שיצאה אתמול (שלישי) לדרך.

הטענות בדבר ניגוד עניינים שבו היא שרויה עקב היותו של בעלה, איתי בן חורין, שותף במשרד ייעוץ אסטרטגי מהגדולים במדינה – בן חורין אלכסנדרוביץ – המעניק שירותים לגופים כלכליים מרכזיים במשק, אינן מתיישבות עם הפרקטיקה הנוהגת ביחס לתחולת כללי ניגוד העניינים על חברי כנסת.

יש הבדל תהומי בין כללי ניגוד העניינים החלים על הרשות המבצעת לבין אלה החלים על הרשות המחוקקת. בעוד שכללי ניגוד עניינים חלים כעניין שבשגרה על נושאי משרה ברשות המבצעת – בין אם מדובר בנבחרי ציבור ובין אם מדובר בעובדי מדינה, הרי שלגבי חברי כנסת הכללים שונים.

יש הבדל תהומי בין כללי ניגוד העניינים החלים על הרשות המבצעת לבין אלה החלים על הרשות המחוקקת

חברי כנסת מצביעים ועוסקים בכנסת בנושאים שעשויים להשפיע גם עליהם עצמם – למשל הטבות מס או הקצאות תקציביות – אך לא ניתן לקבוע שחבר כנסת נמצא במניעות ביחס להצבעה במליאת הכנסת למשל. בכנסת מכהנים 120 ח"כים, ואין שום מצב שבו רק 119 מהם רשאים להצביע על נושא כלשהו.

דוגמה לפער שבין המגבלות המוטלות על נבחרי ציבור ברשות המבצעת – שרים, סגני שרים וראש ממשלה – בשל ניגודי עניינים, לבין מידת ההשפעה של ניגודי עניינים על כהונתם של חברי כנסת, ניתן למצוא גם בהסדר ניגוד העניינים שקבע היועץ המשפטי לממשלה הקודם אביחי מנדלבליט לראש הממשלה בנימין נתניהו, לאחר הגשת כתב האישום נגדו בתיקי האלפים.

חברת הכנסת החדשה לירן אבישר בן חורין מצטלמת לתמונתה הרשמית במשכן הכנסת בירושלים, 9 בנובמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בנובמבר 2020, חודשים ארוכים לאחר שכתב האישום נגד נתניהו הונח על שולחן בית המשפט המחוזי בירושלים, פרסם מנדלבליט את ההסדר שגובש לנתניהו, ושעליו סירב לחתום.

ההסדר מנע מנתניהו להתערב בעניינים שבאחריות משרד התקשורת, בענייני הוועדה לבחירת שופטים ומינויים בצמרת מערכת אכיפת החוק – אך במשרד המשפטים הדגישו כי חובת ההימנעות חלה רק על תפקודו הממשלתי, וש"אין בחוות הדעת כדי למנוע מראש הממשלה לפעול במסגרת תפקידו כחבר כנסת, ובהקשר זה חלים כללי האתיקה של הכנסת בנושא ניגוד עניינים אישי".

חוק חסינות חברי הכנסת אינו מסדיר את תחום ניגוד העניינים, אך היבטים מסוימים בחוק מקפלים בתוכם נגיעה לנושא: החוק אוסר על חברי כנסת לעסוק בעיסוק נוסף, אם "יש אפשרות של ניגוד עניינים בין העיסוק הנוסף לבין תפקודו כחבר כנסת". כאן מדובר על עיסוק נוסף של חבר הכנסת עצמו, ולא של בן זוגו כמובן. בהקשר הזה, החוק מציין כי קבלת הכנסות מנכס של חבר הכנסת או של משפחתו, לא תיחשב לעיסוק נוסף.

"צידוד של חבר הכנסת בעמדה מסוימת, בין אם עמדה זו מעוררת מחלוקת ובין אם לאו – אין בו כשלעצמו כדי להעיד על ניגוד עניינים"

כללי האתיקה לחברי הכנסת הם אוסף ההוראות הרלוונטיות והישימות מבחינת תפקודם של חברי הכנסת. הקובץ נפתח בשורת הצהרות כלליות, הכוללות את ההצהרה: "חבר הכנסת יימנע מאפשרות של ניגוד עניינים, ובכל מקרה של ניגוד בין טובת הכלל לבין עניין אישי יעדיף את טובת הכלל". עוד קובעים הכללים: "חבר הכנסת לא ייזום דבר שיש לו בו עניין אישי ולא יהיה שותף ליוזמה שכזו".

עם זאת, ועדת האתיקה של הכנסת, שהיא הגוף האוכף את כללי האתיקה, מתירה לחברי הכנסת חבל ארוך לעסוק בנושאים שמעוררים שאלות של ניגוד עניינים. ועדת האתיקה קבעה: "צידוד של חבר הכנסת בעמדה מסוימת, בין אם עמדה זו מעוררת מחלוקת ובין אם לאו – אין בו כשלעצמו כדי להעיד על ניגוד עניינים".

יו"ר ש"ס אריה דרעי, שרי ממשלה וחברי כנסת משתתפים בישיבת מליאה ובהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של משתמטי גיוס חרדים באולם מליאת הכנסת בירושלים, 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

וכך יכלו למשל בכנסת הקודמת חברי הכנסת החרדים להצביע במליאת הכנסת בעד חוק איסור מעצר משתמטים חרדים. היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, אומנם חייבה אותם לתת גילוי נאות במליאת הכנסת אם יש במשפחתם מי שיושפעו מהחקיקה – אך השתתפותם בהצבעה לא נמנעה.

בדצמבר 2022 כתבה אפיק, במענה לאחד מחברי הכנסת: "לאורך השנים השתתפו חברי הכנסת בהצבעות במליאה גם במקרים שבהם היה להם עניין אישי ממשי מובהק בנושא העומד על הפרק. הסיבה לכך היא שלא ניתן להחליף את חבר הכנסת במליאה, ושלילת זכות ההצבעה עלולה לעוות את רצון הבוחר".

ככל הידוע, אין תקדים למקרה שבו נמנעה מחבר כנסת אפשרות להתמנות לתפקיד בכנסת – למשל לתפקיד יו"ר של ועדה – בשל ניגוד עניינים. המקרה המפורסם בהקשר זה הוא של חבר הכנסת רפאל פנחסי מש"ס.

מי שמכהן כח"כ יכול לקבל על עצמו את כל התפקידים האפשריים, לרבות יו"ר ועדה. אם הדבר נכון למי שהורשע בעבירה פלילית, בוודאי שהדבר נכון למי שמתעוררות נגדו טענות של ניגוד עניינים בשל עיסוק של בן זוגו

פסקי הדין שהיוו את "הלכת דרעי־פנחסי" קבעו כי פנחסי לא יכול היה להמשיך בתפקיד סגן שר הדתות נוכח כתב האישום שהוגש נגדו ב־1993, ואולם עתירה אחרת שהוגשה לבג"ץ, בדרישה להפסיק את כהונתו כיו"ר ועדת הכנסת, לאחר שהורשע בשנת 1997 – נדחתה.

בג"ץ קבע ש"אין להפריד בין כשירותו הבסיסית של אדם לכהן כחבר כנסת – הקבועה בחוק יסוד הכנסת – לבין כשירותו לבצע את תפקידיו של חבר כנסת. משקבע המחוקק את תנאי הכשירות לכהונה כחבר כנסת, מקיפים תנאי כשירות סטטוטוריים אלה את מכלול התפקידים שהם ממהות הכהונה".

חברת מפלגת ישר! לירן אבישר בן חורין, 23 בספטמבר 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

ובמילים אחרות, מי שמכהן כחבר כנסת יכול לקבל על עצמו, בעת כהונתו, את כל התפקידים האפשריים במסגרת זו, לרבות יו"ר ועדה, יו"ר סיעה ואף יו"ר הכנסת עצמו. אם הדבר נכון למי שהורשע בעבירה פלילית, בוודאי שהדבר נכון למי שמתעוררות נגדו טענות של ניגוד עניינים בשל עיסוק של בן זוגו.

התוצאה היא שאין הוראה פורמלית המונעת מח"כ לירן אבישר לכהן כיו"ר ועדת הכספים. בהקשר זה יש להבחין בין עצם מינויה לתפקיד, לבין מצבים שבהם היא תיאלץ להימנע מלדון בעצמה או לנהל את הדיון בשאלות קונקרטיות שעשויות להשיק לתחומי העיסוק של בעלה.

הייעוץ המשפטי לכנסת עשוי להסתפק במקרים מסוימים בהטלת חובת גילוי נאות; ובמקרים אחרים, חריפים יותר, להורות לה להעביר את ניהול הדיון לחבר כנסת אחר, תוך שמירה על זכותה להשתתף ולהצביע

הייעוץ המשפטי לכנסת עשוי להסתפק במקרים מסוימים בהטלת חובת גילוי נאות; ובמקרים אחרים, חריפים יותר, להורות לה להעביר את ניהול הדיון לחבר כנסת אחר, תוך שמירה על זכותה להשתתף ולהצביע.

זאת, בהתאם להוראה בכללי האתיקה, שלפיה "על חברי הכנסת, ובעיקר על יושבי ראש ועדות הכנסת, להקפיד הקפדה יתרה על מניעת ניגודי עניינים, לרבות להימנע מעיסוק, בוודאי מעיסוק דומיננטי מכריע, בנושא שבו לקרוב משפחתם יש עניין אישי ממשי".