החלטת צוות השופטים במשפטו הפלילי של בנימין נתניהו לזמן את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להתייצב בפניהם, מסמנת באופן סופי את התנתקות שופטיו של ראש הממשלה היוצא מכללי המשפט הישראלי.
פעם אחר פעם קיבלו השופטים החלטות מעוררות השתאות באשר לאופן ניהול המשפט; ההחלטה לכפות על היועצת המשפטית להתייצב באולם הדיונים היא שיא חדש, ומהווה עילה לפסילתם מלשבת בתיק.
בכל מצב אחר, עצם הרעיון של פסילת המותב השיפוטי והעברת התיק לידי שופטים אחרים היה מושתק עוד לפני שנשמע כלל; המחשבה ששופטים חדשים ייכנסו לתיק המתנהל בערכאה דיונית זה קרוב לשבע שנים – וממילא יצטרכו ללמוד את אלפי המסמכים שהוגשו ואת עשרות אלפי עמודי הפרוטוקול – אינה באה בחשבון בכל מצב נורמלי. פירושה עיכוב נוסף בהתקדמות ההליך השיפוטי.
פעם אחר פעם קיבלו השופטים החלטות מעוררות השתאות באשר לאופן ניהול המשפט; ההחלטה לכפות על היועצת המשפטית להתייצב באולם הדיונים היא שיא חדש, ומהווה עילה לפסילתם מלשבת בתיק
אך במקרה של רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם, אין מה להפסיד. השופטים הללו פועלים באופן ברור כמי שמבקשים למסמס את התיק, לקבור אותו, להביא להפסקת המשפט. כל דבר שיאפשר להם להימנע מלכתוב בסופו של יום פסק דין.
בשבוע שעבר נענו השופטים לבקשת סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, והציעו ליועצת להתייצב באולמם על מנת לקדם דיאלוג כלשהו להסדר שייתר את המשך המשפט. שלשום (רביעי) השיב צוות הפרקליטות, בשמה של היועצת, כי היא דוחה את ההזמנה, ולא תתייצב בעצמה לדיון.
![סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד עמית חדד, מגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים להמשך משפט האלפים, 29 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/06/F260629YS03-1024x640.jpg "סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד עמית חדד, מגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים להמשך משפט האלפים, 29 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)")
התובעת במשפט, עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה, הודיעה כי "מצב שבו היועמ"שית מגיעה לבית המשפט – כשבכירי הפרקליטות נמצאים כאן – זה תהליך לא נכון מבחינת סדרי עבודה של מערך התביעה. אם בית המשפט מכוון לקידום ההליך על דרך של הסכמה והסדר, זו הזדמנות להזכיר שדלתם של היועמ"שית ופרקליט המדינה פתוחה לשיח ישיר".
אתמול (חמישי) החליטו השופטים להפוך את ההזמנה לזימון, ובמילים אחרות – לכפות על ראשת התביעה הכללית להתייצב באולמם ביום רביעי הקרוב, על אף סירובה.
אתמול (חמישי) החליטו השופטים להפוך את ההזמנה לזימון, ובמילים אחרות – לכפות על ראשת התביעה הכללית להתייצב באולמם ביום רביעי הקרוב, על אף סירובה
"שקלנו את האפשרות לזמן לדיון כזה את היועצת המשפטית לממשלה. נמסר לנו כי לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה שקלה בדבר, היא סבורה שאין מקום להתייצבותה, וכי היא סומכת בהקשר זה על נציגי המאשימה המופיעים בתיק", נכתב בהחלטה.
"לאחר ששקלנו עמדה זו, הגענו למסקנה כי יש בכל זאת ערך מוסף בהתייצבותה של היועצת המשפטית עצמה. הטעם לכך הוא שעל מנת לקיים דיאלוג דו-צדדי תכליתי, להערכתנו יש צורך בכך שהגורם האחראי לקבלת ההחלטות יוכל לשמוע את הדברים במישרין ולהתייחס אליהם במידת הצורך".
החלטה זו של השופטים היא שערורייה בכל קנה מידה. ראשית, לא ברור מאין שואבים השופטים את סמכותם לכפות התייצבות כזו.
בניגוד למה שנהוג לחשוב, השופטים היושבים בדין בערכאות הדיוניות, וגם בניהול משפט פלילי, אינם כל יכולים. הם רשאים לעשות את מה שהחוק מסמיך אותם לעשות. ה"מאשימה" בהליך פלילי היא מדינת ישראל.
חוק סדר הדין הפלילי קובע כי המדינה "תיוצג על ידי תובע שינהל את התביעה". מיהו "תובע"? החוק מסביר – "היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו – פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה", וכן "מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע", כגון אנשי התביעה המשטרתית, התביעה העירונית במחלקות המשפטיות של הרשויות המקומיות ועוד.
זוהי הפררוגטיבה של "המדינה", דהיינו של היועצת המשפטית לממשלה וכל מערך התביעה, להחליט מי התובע הספציפי שיתייצב לניהול הליך משפטי מסוים. לא של השופטים
זוהי הפררוגטיבה של "המדינה", דהיינו של היועצת המשפטית לממשלה וכל מערך התביעה, להחליט מי התובע הספציפי שיתייצב לניהול הליך משפטי מסוים. לא של השופטים. אין מקור סמכות שמאפשר להם לתת הוראה ליועצת להתייצב, ולמען האמת אין גם מקור נורמטיבי שמחייב את היועצת לציית להוראה הזו.
בהרב-מיארה מן הסתם תגיע, מכוח הנוהג לכבד ערכאות שיפוטיות, אפילו כשהן מתנהגות בצורה פורקת עול שכזו.
מובן שהשופטים אינם מבקשים לחייב את היועצת לנהל בעצמה את הדיון מטעם המדינה. תכלית הזמנתה לדיון היא אחרת לגמרי: "לבחון עם הנציגים המוסמכים של הצדדים אפשרויות שונות הנוגעות לאופן ניהולו של ההליך וקידומו", כלשונם בהחלטה מאתמול.
גם זו היא חריגה עצומה מסמכותם. אין זה מתפקידו של בית המשפט לנצח על משא ומתן בין הצדדים, ובוודאי לא לכפות מו"מ כזה.
כשערכאה פלילית מבקשת לסיים הליך בגישור פלילי, השופט היושב בדין מפנה את הצדדים לשופט אחר, כדי שלא לזהם את ההליך העיקרי בכך שייחשף להצעות פשרה שונות, במקרה שלא יבשיל הסדר והמשפט יימשך כסדרו.
כשערכאה פלילית מבקשת לסיים הליך בגישור פלילי, השופט היושב בדין מפנה את הצדדים לשופט אחר, כדי שלא לזהם את ההליך העיקרי בכך שייחשף להצעות פשרה שונות, במקרה שלא יבשיל הסדר והמשפט יימשך כסדרו
לא כך נוהגים שופטי נתניהו. הם מבקשים לנהל בעצמם את ההידברות, ואף לכפות פשרה. כל זאת תוך חריגה עצומה מסמכותם ומתפקידם, ובוודאי מהאופן הנורמלי של ניהול הליך משפטי פלילי בבית משפט.
ואם לא די בכל זה, השופטים הודיעו כי "במידת הצורך תישקל אפשרות לקיים את הדיון בדלתיים סגורות". מיותר לציין שגם לכך אין לשופטים סמכות.
החוק מתיר לבית משפט לסגור דלתיים בשל עילות קונקרטיות ומוגדרות, המבוססות על הצורך למנוע פרסום מידע סודי או כזה שיש בו פגיעה בפרטיות – והכול תוך איזון עם זכות היסוד של פומביות ההליך השיפוטי, המעוגנת בחוק יסוד השפיטה. בוודאי שלא בשל רצונם של השופטים להרחיק את הכתבים מסיקור המתרחש.
המחזה שככל הנראה יתרחש באולם בית המשפט המחוזי בירושלים ביום רביעי הקרוב יהיה סוריאליסטי. בבסיסו, זה יהיה מאורע עצוב:
הוא ישקף שופטים שניהול משפט פלילי של נאשם המכהן בתפקיד ראש הממשלה התברר כגדול עליהם בכמה מידות; ושבחרו לנהל את ההליך המשפטי הזה לא רק בלוח זמנים שממנו עולה בבירור אי-רצונם להגיע לקו הסיום, אלא גם תוך היפרדות מוחלטת מהכללים המחייבים כל בית משפט הדן בכתב אישום כלשהו, והתנתקות מוחלטת מעקרון השוויון בפני החוק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו