רוב המגיבים בדף הפייסבוק של לינוי שטרית – ש־60 אלף עוקביה (ועוד 77 אלף באינסטגרם) מעניקים לה את התואר הלא רשמי "משפיענית רשת" בתחום האוכל – היו מרוצים. התבשיל המהביל שרקחה מול המצלמה, עם שעועית בשלושה צבעים, אורז ובצל קצוץ, גרף מחמאות בנוסח "יאמי".
אבל היו גם הסתייגויות. "זו מנה לתקוע נודים בלי סוף", הזהיר אלי, ואילו מני התריע: "ולאחר האוכל, לא מפסיקים להפליץ".
חששות מהסוג הזה הם אחד הדברים שאיתם נועד להתמודד הקמפיין החדש שמשרד הבריאות העלה לאוויר בימים האחרונים, וכבר זכה לכ־1.5 מיליון צפיות. הקמפיין מזמין את הציבור לאכול יותר: יותר עדשים, יותר סויה, יותר אפונה, יותר שעועית. בקיצור, יותר קטניות. "קח פרי ותהיה לי בריא" – בגרסת הטופו.
מומחי בריאות ותזונה מגדירים את הקטניות כמוצר זהב: גם בריאות, גם ידידותיות לסביבה, גם זולות. אם יש חסרונות, הם זעירים יותר מעדשה כתומה בודדת
"בדרך כלל כשמדברים על תזונה ובריאות זה כולל אזהרות ואיסורים", אומר גורם בעולם פרסום המזון, "אסור מתוק ואסור מטוגן ובשר מעובד עושה סרטן וחטיפים הורסים את השיניים. לבוא אל הציבור עם משהו שמומלץ לאכול ממנו יותר ולהציג אותו באופן סקסי וידידותי זו גישה הרבה יותר נכונה לקבל הקשבה ולשנות הרגלים".
מומחי בריאות ותזונה מגדירים את הקטניות כמוצר זהב: גם בריאות, גם ידידותיות לסביבה, גם זולות. אם יש חסרונות, הם זעירים יותר מעדשה כתומה בודדת. בפירמידת המזון של משרד הבריאות – שכבר הומרה בקשתות – הקטניות משתייכות לקשת הצהובה: מוצרים שיש לאכול לפחות פעם ביום בערך של כ־153 קלוריות לאדם בוגר.
במסגרת העבודה על התוכנית הלאומית לביטחון המזון – תוכנית שגובשה בשיתוף פעולה של כמה משרדי ממשלה וממתינה לאישור הממשלה (הבאה, מן הסתם) – ערכו במשרד הבריאות השוואה בין סל המזון המומלץ לצריכת המזון של הישראלים בפועל. הקטניות היו בפער הכי גדול בין הרצוי למצוי.
אם הישראלים יאכלו לפחות מנה אחת ביום של טופו, שעועית או עדשים, הם בהכרח יאכלו פחות בשר. רווח נקי לכיס ולבריאות. בהתחשב בכך שתעשיית המזון מהחי אחראית לפליטת כחמישית מהפחמן הדו־חמצני (גז החממה הנפוץ ביותר) בעולם, צורכת כעשירית מהמים בעולם וכ־70% מהכריתות של יערות הגשם מתבצעות כדי לספק את צרכיה, מדובר ברווח גדול גם לסביבה.
משפיען הרשת השני שגויס הוא שמעון וקנין, שף ש־15 אלף איש עוקבים באינסטגרם אחרי סרטוני הבישול והמתכונים שהוא מעלה. וקנין מככב בימים אלה ב"הישרדות" והוא בוגר "משחקי השף" ו"המטבח המנצח MKR". וקנין רקח מול המצלמה המבורגר מעדשים שחורות ופטריות, אולי כניסיון להציב אלטרנטיבה למגפת ההמבורגריות ששוטפת את ישראל.
המבורגר שמבוסס על עדשים מעביר את המסר שקטניות הן לא בהכרח תוספת: יש להן את כל הנתונים להיות המנה העיקרית. הן מבחינת השובע והן מבחינת החלבון – גיבור האופנה הלאומית והעולמית החדשה
המבורגר שמבוסס על עדשים מעביר את המסר שקטניות הן לא בהכרח תוספת: יש להן את כל הנתונים להיות המנה העיקרית. הן מבחינת השובע והן מבחינת החלבון – גיבור האופנה הלאומית והעולמית החדשה. במשרד הבריאות אומרים שאין שום בעיה להגיע למכסת החלבון היומית המומלצת באמצעות קטניות ובלי גרם אחד של בשר.
הצלע השלישית של הקמפיין היא אתר חדש, שמוקדש כולו לקטניות וליתרונותיהן. האתר מנסה להתמודד עם שורה של חסמים שזוהו כמונעים מהציבור להסתער בהמוניו על הקטניות. ביניהם, כאמור, החשש מהמערבולת בבטן.
הפתרון המוצע: להתחיל מעדשים, מש וטופו, להרגיל את הבטן בהדרגה ורק אז להגיע לשעועית; להשרות ואפילו להנביט; לבשל את הקטניות עד שהן רכות מאוד; אחרי הרתיחה הראשונה להחליף את מי הבישול; ועוד כמה טיפים לאלה שסובלים ממעי רגיז במיוחד כשיש שעועית בסביבה.
באתר, כמו בסרטוני הרשת, נעשה ניסיון לפורר את הדעה הקדומה לפיה קטניות הן אוכל עצוב של צמחונים/טבעונים: מג'דרה עם בצל, אוכל הודי, חומוס, אוכל אתיופי – משרד הבריאות מזכיר לנו שקטניות בכל עדות ישראל הן בכלל הטעם של הבית.
במקביל, מנסים להפריך פייקים שכבר היכו שורשים בציבור. למשל, העובדה שסויה מכילה פיטואסטרוגנים אין משמעותה שהיא פועלת בגוף כמו הורמון האסטרוגן. מחקרים עדכניים הוכיחו שאין לסויה השפעה מזיקה על בריאות האדם.
"בניגוד למיתוסים נפוצים, צריכת מזונות סויה נקשרה לסיכון נמוך לסרטן השד וסרטן הערמונית, מסייעת בהפחתת הכולסטרול ה'רע' ומשפרת את מאזן הסוכר בדם"
"בניגוד למיתוסים נפוצים", נמסר באתר, "צריכת מזונות סויה נקשרה לסיכון נמוך לסרטן השד וסרטן הערמונית, מסייעת בהפחתת הכולסטרול ה'רע' ומשפרת את מאזן הסוכר בדם".
לקמפיין הזה יש כמה שותפים. לצד משרד הבריאות נתנו יד גם ארגון "רופאים לתזונה" – אנשי רפואה שמקדמים תזונה בריאה – ו"חיים וסביבה" – ארגון הגג של ארגוני הסביבה. גם "אנימלס", שמקדמת אורח חיים טבעוני, שיתפה פעולה.
דומה שזו הפעם הראשונה בציבוריות הישראלית שמונחת על השולחן תפיסה הוליסטית של האוכל שאנחנו אוכלים. יש לזה אפילו שם: "בריאות אחת" – בריאות, סביבה, חברה ומוסר בכרטיס אחד. "זו הזדמנות מדהימה להפיץ מסר לעידוד צריכה מהצומח והפחתה במזון מהחי שמגיע לראשונה בהיקפים כאלה ממשרד ממשלתי", התלהבו בקבוצת הווטסאפ של קהילת אנימלס.
השוואה שנערכה בדוח התזונה העולמי (Global Nutrition Report) בין המלצות התזונה של ארגון הבריאות העולמי להרגלי צריכת המזון של הישראלים, העלתה שקטניות נמצאות בצריכת חסר – אנחנו אוכלים רק 71% מכמות הקטניות המומלצת.
לעומת זאת, כיאה לאלופי העולם בצריכת עוף לנפש, בישראל צורכים 943% – כמעט פי 10 – ממכסת העוף היומית המומלצת. גם דגים אוכלים כאן יותר מדי – 455% מהמנה המומלצת, וכך גם גבינות ומוצרי חלב (438%).
הכניסה של משרד הבריאות לשדה הזה מבורכת, אבל כדאי לשים לב גם למה שאין בקמפיין: אין פרסומות בטלוויזיה, אין מודעות באתרים ובעיתונים. ובקיצור: כמעט אין כסף
בקיצור, הרבה יותר מדי מזון מהחי, הרבה פחות מדי מזון מהצומח (ירקות 28%, פירות 67%). הקמפיין הנוכחי של משרד הבריאות הוא ניסיון – יש שיאמרו מעט מדי ומאוחר מדי – לאזן מעט את המשוואה.
הכניסה של המשרד לשדה הזה מבורכת, אבל כדאי לשים לב גם למה שאין בקמפיין: אין פרסומות בטלוויזיה, אין מודעות באתרים ובעיתונים. ובקיצור: כמעט אין כסף.
"זה קמפיין שעלה שקל וחצי", אומר גורם בתחום התזונה והבריאות, "אבל אם הממשלה באמת רוצה לעשות שינוי, היא צריכה לשים על זה כסף הרבה יותר גדול. הידע המקצועי קיים, הרצון של אנשי המקצוע קיים, אבל בשביל לשנות מציאות צריך לעשות משהו הרבה יותר משמעותי משני סרטונים חמודים באינסטגרם".
הסוגיה התקציבית תונח לפתחם של שר או שרת הבריאות הבאים ושל הממשלה כולה. בינתיים מקדמים במשרד הבריאות תוכנית להחדרת הקטניות למה שמכונה ההסעדה המוסדית – ארוחות הצוהריים בגנים ובצהרונים של בתי הספר. ילדים שיגדלו על עדשים וטופו יהפכו למבוגרים שלא מתריעים מפני פלוצים לנוכח כל הצעה לאכול שעועית.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו