JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הקנוניה להטיית הבחירות ממחישה את הלקונה המסוכנת בחוק הישראלי | זמן ישראל
ראש הממשלה בנימין נתניהו מצביע בקלפי בירושלים ביום הבחירות. 27 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

הקנוניה להטיית הבחירות ממחישה את הלקונה המסוכנת בחוק הישראלי

פחות מחודש אחרי הבחירות, נחשף כי המעצרים המתוקשרים של פעילי רע"ם ביום ההצבעה נשענו על מידע רעוע ממקורבי נתניהו, לכאורה במטרה לייצר נרטיב של "גניבת בחירות" ● בעוד שבארה"ב ובצרפת קיימים חוקים נוקשים נגד הטיית הליך דמוקרטי בידי השלטון, בישראל שורר ואקום משפטי מוחלט ● פרשנות

עברו פחות מארבעה שבועות מאז הבחירות, והתמונה ברורה: מתוך לשכת ראש הממשלה נעשה ניסיון להטות את הבחירות, ומשטרת ישראל, בפיקודו של המפכ"ל דני לוי, נרתמה אליו. התוצאה הייתה "מתנת בחירות" לקמפיין של נתניהו והליכוד. שלושה אנשים שהשוטרים סימנו כפעילי רע"ם נעצרו לפנות בוקר, בלי צווי מעצר.

מאחורי המעצר עמד מידע מודיעיני רעוע משני אנשים מהמעגל הקרוב לנתניהו: ממלא-מקום ראש הסגל שלו עדו נורדן, ועובד שעזב את משרד ראש הממשלה רק לאחרונה, דני גרינברג. ואחרי מעצרם של שלושת פעילי רע"ם יצאה הודעה לתקשורת של דובר המשטרה, ניצב משנה אריה דורון, שבעברו הפוליטי מזוהה בבירור עם הליכוד.

כל זה לא נראה כמו חקירה משטרתית רגילה. זה נראה כמו קנוניה, שהשאירה את הסיפור הכוזב באוויר לאורך כל יום הבחירות ויצרה סערה גדולה סביב כמעט כלום.

כל זה לא נראה כמו חקירה משטרתית רגילה. זה נראה כמו קנוניה, שהשאירה את הסיפור הכוזב באוויר לאורך כל יום הבחירות ויצרה סערה גדולה סביב כמעט כלום

ההודעה של דורון הייתה ארוכה, מפורטת ומנופחת, וגם הצמידה את החשד למפלגה מסוימת, דבר שהודעות דוברות המשטרה נמנעות ממנו בדרך כלל. תוך זמן קצר היא כבר הופיעה בסרטוני הבחירות של נתניהו.

כתבים בכלי תקשורת מרכזיים עשו את השאר: הם הפיצו את ההודעה בלי הפסקה לאורך כל היום, בלי לבדוק ובלי לאמת את המידע.

מפכ"ל המשטרה דני לוי (במרכז) ודובר המשטרה אריה דורון (משמאל) באצטדיון סמי עופר בחיפה במהלך משחק גמר גביע הטוטו בין בית"ר ירושלים והפועל תל אביב, 28 באוקטובר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)
מפכ"ל המשטרה דני לוי (במרכז) ודובר המשטרה אריה דורון (משמאל) באצטדיון סמי עופר בחיפה במהלך משחק גמר גביע הטוטו בין בית"ר ירושלים והפועל תל אביב, 28 באוקטובר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

בעבר הקפידה המשטרה לנסח הודעות על חשדות לפגיעה בטוהר הבחירות בקצרה ובזהירות, כדי לא להיראות ככלי בידי צד פוליטי אחד. הפעם הזהירות נעלמה. מישהו הוביל את המהלך בכוונה ובאגרסיביות, כדי להועיל פוליטית לצד אחד.

איך יודעים שזו הייתה הגזמה פרועה? ההודעה על המעצרים קבעה במפורש שמדובר בניסיון לשחד בוחרים בכסף תמורת הצבעה לרע"ם, ובאותו שלב לא היו לכך שום ראיות.

איך יודעים שזו הייתה הגזמה פרועה? ההודעה על המעצרים קבעה במפורש שמדובר בניסיון לשחד בוחרים בכסף תמורת הצבעה לרע"ם, ובאותו שלב לא היו לכך שום ראיות

המשטרה הודיעה כי "מעטפות ובהן עשרות אלפי שקלים" נתפסו בבתי החשודים, אבל בפועל נמצא כסף רק בבית אחד, כעשרת אלפים שקלים, ובשני הבתים האחרים לא נמצא כלום. היא גם הזכירה פתקים ו"ממצאים נוספים", כשבאותה שעה גם לחוקרים עצמם התמונה עוד לא הייתה ברורה.

בינתיים אנשים ישבו כמה ימים במעצר על לא עוול בכפם. נשללו מהם החירות והזכות להצביע. הם נחקרו, ולא יצא מזה דבר. אך כל זה כבר לא משנה: בחירות הן אירוע של 15 שעות, והנזק נעשה במהלכן. המשטרה נתנה לנתניהו ולליכוד בדיוק את מה שהיו צריכים: עילה לטעון שמתרחשת גניבת בחירות המונית, טענה שלא היה לה שום בסיס במציאות.

ביממה שאחרי הבחירות הצטרפו עוד קנוניות. בהתחלה נאמר שמדינה זרה מעורבת, קטאר. אחר כך הרשות הפלסטינית, ואחר כך אולי טורקיה. דווח על חקירת שב"כ סביב 100 מיליון שקל. הופרחו האשמות נגד ח"כ לשעבר איימן עודה, שחזר מחו"ל כדי להתייצב לחקירה. היועצת המשפטית לממשלה התבקשה לאשר האזנות לחמישה חברי כנסת, כדי למצוא ראיות שלא היו.

מי שעקב אחרי השיח הציבורי בשלושת-ארבעת הימים שאחרי הבחירות שמע דרישות לעצור את כל ראשי המפלגות הערביות, לפתוח מייד בחקירת שב"כ, לבטל את הבחירות וללכת לבחירות חדשות

מי שעקב אחרי השיח הציבורי בשלושת-ארבעת הימים שאחרי הבחירות שמע דרישות לעצור את כל ראשי המפלגות הערביות, לפתוח מייד בחקירת שב"כ, לבטל את הבחירות וללכת לבחירות חדשות. הכול תחת עננים כבדים של הגזמה מטורפת.

שני ראשי הארגונים הביטחוניים הרגישים ביותר לדמוקרטיה, מפכ"ל המשטרה וראש שב"כ, יצאו מגדרם כדי להפליל, לפגוע, ובסופו של דבר לפעול לאיין את תוצאת הבחירות.

היום התמונה התהפכה. מתברר שבכירים ביותר במשרד ראש הממשלה ובמערכת יצאו מגדרם לכאורה כדי לפגוע באזרחים תמימים, לזרוע ספק בתוצאות, ולמנוע מיו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, לאשר את התוצאות בשבוע שאחרי הבחירות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הסגל שלו, עידו נורדן, מגיעים למשכן הכנסת בירושלים, לקראת ישיבת מליאה לבחירת יושב ראש כנסת חדש. 17 בנובמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הסגל שלו, עידו נורדן, מגיעים למשכן הכנסת בירושלים, לקראת ישיבת מליאה לבחירת יושב ראש כנסת חדש. 17 בנובמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

איך מתמודדים עם קנוניה פוליטית ישראלית נגד מערכת הבחירות? מתברר שבחוק העונשין ובחוקי הבחירות, כולל חוק דרכי תעמולה וחוק מימון מפלגות, אין סעיף שאוסר קנוניה מהסוג הזה. יש עבירות של שוחד בחירות, זיוף פנקס הבוחרים, מניעת הצבעה, איום על בוחרים, הפרעה לבחירות, השחתת חומרי תעמולה, תרומות אסורות והצהרות כוזבות למבקר המדינה.

איך מתמודדים עם קנוניה פוליטית ישראלית נגד מערכת הבחירות? מתברר שבחוק העונשין ובחוקי הבחירות, כולל חוק דרכי תעמולה וחוק מימון מפלגות, אין סעיף שאוסר קנוניה כזו

יש גם כלים כלליים: קשירת קשר לפשע, בדיית מידע על עבירה, מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור. אבל כל אלה עוסקים בבוחר הבודד, בקלפי, בפתק או בכסף. אף אחד מהם לא תופס את הלב של העניין: שימוש בכוח השלטון כדי לעוות את הבחירות עצמן.

אפשר להבין למה אין חקיקה כזו. המחוקקים הם הפוליטיקאים עצמם. באופן תיאורטי, פעם הם בשלטון ופעם באופוזיציה, והם מעורבים גם בבחירות לרשויות המקומיות (אם כי בישראל, הליכוד הוא מפלגת השלטון למעלה מ-45 שנה, כמעט ברצף). אף אחד מהם לא ממהר לחוקק נורמה שתגביל את התרגילים שלו.

אבל ב-2026 נחצה גבול. לגייס את המשטרה לצד פוליטי אחד ולשלול מאזרחים את חירותם לכמה ימים כחלק מהתרגיל? את זה עוד לא ראינו.

בשיטות שלטון אחרות יש חקיקה העוסקת בכך. בחוק הפלילי הפדרלי האמריקאי (Title 18) יש שני סעיפים כאלה, 241 ו-371, ושניהם הופיעו בכתב האישום הפדרלי שהוגש ב-2023 נגד דונלד טראמפ על ניסיונו להפוך את תוצאות בחירות 2020.

דונלד טראמפ בבית המשפט דקות לפני הקראת החלטת חבר המושבעים, 30 במאי 2024 (צילום: Steven Hirsch/New York Post via AP)
דונלד טראמפ בבית המשפט דקות לפני הקראת החלטת חבר המושבעים, 30 במאי 2024 (צילום: Steven Hirsch/New York Post via AP)

סעיף 371 עוסק ב"קשירת קשר להונאת ארצות הברית" ונחקק ב-1867, בעיקר כדי להילחם בהונאות מס אחרי מלחמת האזרחים. סעיף 241, "קשירת קשר נגד זכויות", נחקק שלוש שנים אחריו, ב-1870, כדי להגן על הזכות של השחורים המשוחררים להצביע מפני הקו קלוקס קלאן.

בצרפת יש את סעיף L97 לקוד הבחירות (Code électoral). הוא מטיל אחריות פלילית על מי שמשתמש בידיעות כוזבות, בהשמצות או בתחבולות מרמה כדי להטות קולות או כדי לגרום לבוחרים לא להגיע לקלפי.

בצרפת יש את סעיף L97 לקוד הבחירות (Code électoral). הוא מטיל אחריות פלילית על מי שמשתמש בידיעות כוזבות, בהשמצות או בתחבולות מרמה כדי להטות קולות או כדי לגרום לבוחרים לא להגיע לקלפי

מדינות רבות אחרות הוסיפו בשנים האחרונות עבירות של התערבות זרה בהליך הדמוקרטי, עם עונשים כבדים: בבריטניה עד 14 שנות מאסר, באוסטרליה עד 20. בקנדה נחקקה עבירה חדשה של התערבות בהליך הדמוקרטי בשליחות גורם זר.

בישראל, כאמור, יש ואקום. מה שמתגלה עכשיו מול עינינו לא מופיע בספר החוקים.

וכאן צריך לומר ביושר שחקיקה כזו מסובכת וגם מסוכנת. איפה עובר הקו בין קמפיין אגרסיבי, מניפולטיבי ואפילו שקרי לבין עבירה פלילית? מי יקבע מה אמת ומה "ידיעה כוזבת" בעיצומה של מערכת בחירות? ומי יאכוף אותה? אותה משטרה ואותו שב"כ שנחשדים עכשיו בדיוק במה שהחוק אמור לאסור?

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, וראש שב"כ דוד זיני במרכז השליטה והבקרה של הוועדה בכנסת, 27 באוקטובר 2026 (צילום: רועי ידובסקי, ועדת הבחירות המרכזית)
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, וראש שב"כ דוד זיני במרכז השליטה והבקרה של הוועדה בכנסת, 27 באוקטובר 2026 (צילום: רועי ידובסקי, ועדת הבחירות המרכזית)

סעיף עמום בידיים הלא נכונות יכול להפוך לנשק נגד האופוזיציה, נגד מפלגות המיעוט ונגד עיתונאים. בסוף זו תהיה עוד דרך להפליל את הצד השני, בדיוק כמו שניסו לעשות לפני שלושה שבועות. בגלל הרגישות הפוליטית, גם קשה לדמיין כתב אישום על מעשים כאלה בקרוב.

סעיף עמום בידיים הלא נכונות יכול להפוך לנשק נגד האופוזיציה, נגד מפלגות המיעוט ונגד עיתונאים. בסוף זו תהיה עוד דרך להפליל את הצד השני, בדיוק כמו שניסו לעשות לפני שלושה שבועות

ובכל זאת, לפעמים צריך לכתוב נורמה בספר החוקים, ולו כדי שכולם, ובראשם מי שמחזיקים במפתחות של המשטרה ושב"כ, יידעו איפה עובר הגבול. אחרת, בפעם הבאה מישהו בלשכה כבר ידע: לגנוב בחירות אפשר גם בלי לגעת בפתק אחד.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,066 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 22 בנובמבר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.