הנחת היסוד שבני אדם גרמו להתחממות מוטלת בספק. גז החממה הנפוץ ברקיע הוא עננות. בין השנים 1820-1940 גז CO2 עלה, אולם מאז הטמפרטורה לא עלתה בין 1940 ל-1960.
בנוסף, אין יותר אסונות טבע מאשר בעבר. אפילו ישנה ירידה בשטפונות או בצורות. דו"ח ה-IFCC מבוסס על הנחת יסוד מדעית משנות ה-70.
בימי חול המועד הללו מתבקש איזה טקסט שבכוחו לרומם את הנפש למרות צוק העתים. ספרה החדש הקטן והיפה של חוה אלברשטיין "סמטת כנען", נראה לי כמעיין מים חיים.
סגולותיה המוכרות של חוה כזמרת וכמרואיינת ניכרות גם בכתיבתה: החוכמה, הצלילות, בהירות הביטוי, ההומור הדק, המעודן, כישרון הניסוח וכן גם הצירוף הנהדר של עומק ופשטות.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
אומברטו אקו הוא היסטוריון ופילוסוף איטלקי שנפטר לפני פחות מעשור. חלק יזכרו אותו בזכות הסרט המרתק "שם הוורד" המתאר בחדות כואבת את האלימות שרווחה במנזרים בימי הביניים החשוכים.
אקו ניסה להוכיח, באמצעות רומן היסטורי, שאלימות בחברה היא בחירה של אנשים ולא עניין שמיימי שנכפה מלמעלה. הדיון הפילוסופי הזה לא נתחם לימי הביניים והיה כמובן רלוונטי ביותר לאלימות שהפעילו מדינות במאה העשרים, המאה של מלחמות העולם הנוראות.
ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
בחג הפסח הזה, כשישבנו סביב השולחן וסיפרנו שוב את סיפור יציאת מצרים, שאלתי את עצמי: מהו הסיפור שאנחנו באמת מספרים – ומהו הסיפור שאנחנו שוכחים לספר?
ההגדה של פסח, על פי המסורת, מספרת את סיפורו של עם שהשתחרר משעבוד לחירות, בסיוע אלוהי. יש המאמינים בכך באמונה שלמה, אחרים רואים בטקסט תיעוד היסטורי מיתי, שמחבר את העם היהודי למכנה משותף של זיכרון ומסורת. אך מאחורי הסיפור המוכר עולה שאלה טורדת מנוחה: אם אכן יצאנו מעבדות, כיצד זה שבכל דור אנחנו ממשיכים להקריב את בכורינו?
ד"ר רתם סיון הופמן היא רופאה מומחית לרדיולוגיה אבחנתית. מצנתרת מוח ומנהלת מכון הדימות בבית החולים מאיר. אמא ללוחם בחטיבת הקומנדו (במיל.), לצוער בקורס חובלים ולמתבגרת. ממובילות תנועת "אמא ערה" וחברה בחוג להנעה מדינית של מפלגת הדמוקרטים.
באיזו אלגנטיות דילגת מעל תפקידם של הסכמי אוסלו עצמם בהכחדת ה"תקווה".
אבל לעניין עצמו:
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" – איכשהו אנשים מתעלמים מה"כאילו".
די לראות את הפירמידות והאובליסק המצריים במשכן הישועים והבונים החופשיים המכונה "בית המשפט העליון" בירושלים, כדי לראות שזה כאילו.
המושכים בחוטים מספרים לעם הנבחר על יציאתו לחירות כדי שיוכלו להמשיך לשעבד אותו.
המלחמות הן אמצעי של הוותיקן, הבנקאים הבינלאומיים והקומפלקס התעשייתי-צבאי – שמאחוריהם שושלות אצולה וממון רב-דוריות, להביא רווחים ולקדם אג'נדה פסיכופטית-גלובליסטית. הגורמים האלה עומדים מאחורי הממשלות של המדינות השונות (לפחות רובן, ודאי של תאגיד מדינת ישראל), כולל אלה ה"נבחרות".
הם מומחים בפילוג העם ופיצולו לשני צדדים ניצים ("ימין וסמול – הפרד ומשול") ולגרום לך לחשוב שאוהבי העם, הארץ והמסורת הם אויבייך.
"הפלסטינים" הומצאו כדי למנוע שיגשוג, עצמאות ושלום מעם-ישראל בארצו.
כל ה-Raison d'être שלהם הוא שלילת הישות היהודית בארץ-ישראל. לכן "…לצד הפלסטינים בשלום" זהו אוקסימורון.
הבונה החופשי הרברט סמואל (בן אצולה, קרוב משפחה של רוטשילד ומונטפיורי) מינה את הבונה החופשי אמין אל-חוסייני (ממשפחת אצולה מקומית) למופתי, למרות שלא היה איש דת, כדי להצית את המלחמות (כידוע – לאחר-מכן הוא גם שיתף פעולה עם הנאצים).
רבים מה"פלסטינים" הובאו לשם-כך מרחבי העולם הערבי והמוסלמי, בנוסף לאלה שהגיעו בעקבות הציונות כמהגרי עבודה.
המושג "העם הפלסטיני" הומצא רק ב-1964 ע"י הסובייטים – שהקימו את אש"פ, בראשותו של ערפאת – שאימו היתה ממשפחתו של המופתי.
מי שמנהל את המלחמה הזאת זה לא "אנחנו" (לא מ"ימין" ולא מ"שמאל"), וזהו הדבר הראשון שצריך להבין כדי למצוא את הדרך לצאת מהמילכוד הזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם