חברת ביטוח המשנה מהגדולות בעולם, מינכן רה Munich Re, מאושיות הקפיטליזם בעולם, הצטרפה לפני שנים לרוב המכריע של מדעני האקלים בעולם, ל"ירוקים", לאלו המתנגדים לשריפת גז פחם ונפט לייצור חשמל, לחימום ולשימושים אחרים, וקבעה ששינוי האקלים כבר מתרחש.

תאגיד מינכן רה מחזיק בבסיס נתונים עצום על אסונות הטבע בעולם וחוקר, מאז שנות ה-70 של המאה שעברה, את השינויים העולמיים בסביבה ובאקלים ואת ההשפעות של שינוי האקלים על ענף הביטוח. כל זאת כדי למזער הפסדים.

תאגיד מינכן רה מחזיק בבסיס נתונים עצום על אסונות הטבע בעולם וחוקר, מאז שנות ה-70 של המאה שעברה, את השינויים העולמיים בסביבה ובאקלים ואת השפעותיהם על ענף הביטוח. כל זאת כדי למזער הפסדים

התאגיד זיהה שוני בין הגידול במספר ובחומרת האסונות הקטסטרופליים הנובעים ממזג האויר, סופות, הוריקנים, שטפונות, שריפות ועוד, לעומת היציבות היחסית במספר ובחומרת האסונות הקטסטרופליים שמקורם באירועים גיאולוגיים כמו רעידת אדמה, התפרצות הרי געש, צונמי וכו'.

על סמך ממצאים אלו קבעו מומחי מינכן רה כי יש תופעה של שינוי אקלים, שכדור הארץ מתחמם עם תוצאות הרסניות, ושבני אדם הניעו את שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית באמצעות שריפה נרחבת של דלקים מאובנים.

התפלגות אסונות טבעיים גדולים לפי מקורם, אקלים או גיאולוגי בשנים 1950–2005 (Microsoft PowerPoint – Hoeppe Hyderabad 2007 pg5)

ב- 2002 אמר ד"ר גרהרד ברז Dr. Gerhard Berz, ראש מחלקת המחקר בנושא סיכונים של מינכן רה:

"הפסדים קטסטרופליים נגרמים בעיקר מאירועי מזג אוויר קיצוניים".

ארבע שנים אח"כ, הוא סכם כך:

• "אסונות טבע, במיוחד אירועים הקשורים למזג האוויר, גדלים באופן דרמטי במספרם ובעוצמתם. פוטנציאל ההפסד הגיע לממדים חדשים.
• שינוי האקלים כבר מתרחש, אי אפשר לעצור אותו, רק למתן אותו.
• קימות יותר ויותר עדויות מדעיות לקשרים סיבתיים בין התחממות כדור הארץ ובין הגידול בתדירות ובעצימות של אסונות טבע".

התאגיד זיהה גידול במספר ובחומרת האסונות הקטסטרופליים הנובעים ממזג האויר, הוריקנים, שטפונות, שריפות ועוד, לעומת היציבות היחסית בקטסטרופות שמקורן גיאולוגיים, כרעידת אדמה, התפרצות געשית או צונמי

שינוי האקלים הוא אחד האתגרים העולמיים הגדולים ביותר בזמננו. הוא מסכן חיים, פוגע בפרנסה, ומאיים להחזיר אחורה עשרות שנים של התקדמות, וצמיחה כלכלית. המדע כיום הוא חד משמעי: בני אדם הניעו את ההתחממות הגלובלית באמצעות שריפה נרחבת של דלקים מאובנים.

אנו רואים כבר שינויים באקלים שעליהם נבנתה הכלכלה הנוכחית שלנו. 14 מתוך 15 השנים החמות ביותר מאז החלו רשומות הרישום לפני למעלה מ-130 שנה היו מאז תחילת המאה. גם עוצמת האירועים הקיצוניים הקשורים למזג האוויר גדלה.

הדיווחים האחרונים של הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינויי אקלים IPCC, כאן, כאן, כאן, וכאן , ודוחות Turn Down the Heat שהוכנו לבנק העולמי על ידי מכון פוטסדאם לחקר השפעות אקלים , מזהירים מפני השפעות מסוכנות על חקלאות, מקורות מים, מערכות אקולוגיות ובריאות האדם, אם המדינות לא ינקטו בפעולה.

אם העולם מתחמם רק ב-2 מעלות צלזיוס – התחממות שאולי תקרה בעוד 20 עד 30 שנה – אנו עלולים לראות מחסור נרחב במזון, גלי חום חסרי תקדים וסופות עזות יותר. מחקרים מראים כי התחממות של כ-1.5 מעלות צלזיוס היא כבר ודאית.

כדי להישאר מתחת ל-2 מעלות צלזיוס, ה-IPCC אומר כי העולם יצטרך להגיע לאפס פליטות פחמן נטו לפני סוף המאה הזו. זה אומר פעולה עכשיו. מס פחמן הוא חלק חיוני בפתרון.

גם הטיעונים הכלכליים לפעולה משכנעים. פעולה כעת יכולה לפתוח הזדמנויות כמו שדוחות שונים מורים. עיכוב הפעולה, כך מזהיר ה-IPCC רק יגדיל את העלויות.

אנו רואים שינויים באקלים שעליהם נבנתה הכלכלה הנוכחית שלנו. 14 מתוך 15 השנים החמות ביותר מאז תחילת הרישום לפני יותר מ-130 שנה – היו מאז תחילת המאה. גם עוצמת אירועי מזג האויר הקיצוניים גדלה

מס פחמן

מס פחמן קובע ישירות מחיר לפחמן על ידי הגדרת שיעור מס על תכולת הפחמן של דלקים מאובנים או על פליטות גזי חממה. כיום יש נטייה גדלה והולכת בקרב מדינות ועסקים להשית מחיר על זיהום פחמן כאמצעי להורדת פליטות ולהניע ולהסיט השקעות לאפשרויות נקיות יותר.

מס או מחיר על פחמן אמור לשקף את עלות הנזקים הנגרמים לציבור מפליטות הפחמן וגזי החממה. העלויות האלו, המוטלות על הציבור על ידי הגורמים המזהמים, כוללות את נזקי הבריאות הנובעות מזיהום אויר, נזק לגידולים חקלאיים מגלי חום ובצורת או נזקים לרכוש מהצפות ועליית מפלס הים וכו'.

מס פחמן מסייע בהעברת המחיר הנזק לאלו שגרמו לו, ויכול להפחית אותו. במקום להכתיב מי צריך להפחית את הפליטות היכן ואיך, מס פחמן נותן איתות כלכלי והמזהמים מחליטים בעצמם אם להפסיק את פעילותם המזהמת, להפחית את הפליטות או להמשיך ולזהם ולשלם עליה.

בדרך זו המטרה הסביבתית הכוללת מושגת בצורה הגמישה ביותר, ובמחיר הנמוך ביותר לחברה. מחיר לפחמן גם תומך בחדשנות, בפיתוח טכנולוגיה נקייה, ומנועי צמיחה כלכלית דלי פחמן.

יש דרכים אחרות לתמחור נזקי פליטות פחמן וגזי חממה, כמו מערכות לסחר בפליטות (ETS), מיסי דלק, הסרת סובסידיות לדלקים מאובנים, ותקנות שעשויות לשלב "עלות חברתית של פחמן". ניתן לתמחר פליטת גזי חממה גם באמצעות תשלומים להפחתת פליטות. גופים פרטיים או ממשלתיים יכולים לרכוש הפחתות פליטה כדי לפצות על הפליטות שלהם (מה שמכונה קיזוז), ושיטות נוספות.

כ-40 מדינות ויותר מ-20 ערים, מדינות ומחוזות כבר משתמשות במנגנוני תמחור פחמן, ומדינות נוספות מתכננות ליישמם בעתיד. תוכניות תמחור הפחמן הקיימות כעת מכסות יחד כמחצית מהפליטות שלהן, מה שמתורגם לכ-13% מפליטת גזי החממה העולמית. בחירת שיטת המיסוי תלויה בנסיבות לאומיות וכלכליות.

ישראל והאיחוד האירופי

לישראל קשרים חזקים עם האיחוד האירופי, בין השאר – הסכמי סחר המאפשרים לסחור ללא כל מגבלות מכס בין ישראל לאיחוד האירופי במוצרים תעשייתיים, במוצרים בתחום החקלאות והמזון המעובד.

ב-2014 נחתם בין ישראל לאיחוד האירופי הסכם המשלב את ישראל בפרויקט הורייזון 2020, לשיתוף פעולה בתחום החדשנות, הפיתוח המדעי והמחקר.
בשנים האחרונות פורסם בתקשורת כי ישראל מעוניינת להיות חברה באיחוד האירופי. האפשרות שישראל תצטרף לאיחוד האירופי הועלתה הן על ידי פוליטיקאים בישראל והן על ידי פוליטיקאים באיחוד האירופי.

בשנים האחרונות פורסם בתקשורת כי ישראל מעוניינת להיות חברה באיחוד האירופי. האפשרות שישראל תצטרף לאיחוד האירופי הועלתה ע"י פוליטיקאים בישראל ובאיחוד האירופי

האיחוד האירופי ושינוי האקלים – The European Green Deal

ב-2016 חתמו 174 מדינות כולל ישראל על הסכם פריז, בו התחייבו לנקוט פעולות ולהקצות משאבים במטרה לצמצם את פליטת גזי החממה. נכון לנובמבר 2017 חתמו על ההסכם 195 מדינות.

האיחוד האירופי הלך צעד קדימה ויצר את התוכנית הירוקה של האיחוד האירופי. התוכנית אושרה בדצמבר 2019 והמטרה המרכזית שלה היא להפוך את הכלכלה ביבשת לכלכלה ירוקה ולהגיע לאפס פליטות חממה באירופה עד ל-2050.

בין שאר הדברים, ה'גרין דיל' של האיחוד האירופי כולל מיסוי פליטת פחמן כנגד עלות הנזקים מפליטות גזי חממה, מנגנון מס חדש על יבוא מוצרים Carbon Border Adjustment Mechanism – CBAM ממדינות שאינן מצמצמות את זיהום גזי החממה באותו שיעור כמו באיחוד האירופי, ומציע שהאיחוד יסכים להסכמי סחר מקיפים חדשים רק עם מדינות שחברות בהסכמי פריז ומיישמות למעשה את הסכם פריז.

פאולו ג'נטילוני, Paolo Gentiloni נציב הכלכלה באיחוד האירופי, אמר:

"אירופה חייבת להשתמש במיסוי בכדי להשיג את יעדי האקלים שלה בצורה צודקת חברתית. הוראת מיסוי האנרגיה ומנגנון התאמת מס פחמן בגבולות האיחוד יהיו חלק מרכזי בעבודתנו".

"באג'נדה האקלימית שלה, האיחוד האירופי …. מציע להכין מנגנון להתאמת מס פחמן בגבול, במילים אחרות, מכס פחמן. למרות שזה יהיה כנראה אחד ההיבטים הבעייתיים של ה'גרין דיל', קשה לדמיין כיצד האיחוד האירופי יוכל להילחם בזליגת פחמן בצורה שונה, כאשר מוצרים הנופלים בתקנות סביבתיות כאשר הם מיוצרים באיחוד האירופי, פשוט מיובאים ממקומות אחרים, ויוצרים את אותה פליטת פחמן ללא כל היתרונות הכלכליים".

האיחוד האירופי הלך צעד קדימה ויצר את התוכנית הירוקה, שאושרה בדצמבר 2019. מטרתה המרכזית היא להפוך את הכלכלה ביבשת לכלכלה ירוקה ולהגיע לאפס פליטות חממה באירופה עד ל-2050

השלכות מס פחמן על ישראל

האיחוד האירופי יקבע בוודאות מס פחמן. האיחוד יתנגד לכך שמס פחמן יושת על התעשייה המקומית, אך לא על תעשיות מתחרות בעולם. כבר היום, התעשייה באיחוד האירופי מתחרה בקושי בתעשיות ממדינות בהן ההקפדה על איכות הסביבה נמוכה ואין למפעלים המתחרים בארצות אלו הוצאות נלוות לשם שמירת הסביבה.

במילים אחרות, האיחוד האירופי לא יסכים לקביעת מיסוי סביבתי מבלי לאזן זאת ע"י דרישה מישראל (וממדינות אחרות) לקבוע מס פחמן מקביל לזה המוטל באירופה, לעמוד בסטנדרטים של איכות הסביבה ולמחויבות להפחתת גזי חממה. הדרישה תלווה באיום, סמוי או גלוי, להטיל מגבלות או איסור על יבוא מוצרים מישראל, אם לא תעשה זאת.

יש לכך תקדימים, בין השאר, הקמפיין נגד נייק, מובילת שוק הנעלת הספורט, בגין העסקת ילדים בעולם השלישי, תהליך קימברלי המסדיר מערכת אמינה הבוחנת את הסחר ביהלומי גלם, למניעת מסחר ב'יהלומי דמים' ואוסר סחר ביהלומי גלם עם מדינות שלא הצטרפו לתהליך.

ישראל והתעשייה הישראלית חייבים להיערך למצב חדש זה שאמור להתחיל ב-2023.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.