Yaniv Weissman
הזמן של
Yaniv Weissman
שלום אמנון, להלן כמה נקודות הנוגעות לפוסט הנ"ל: 1. מעבר לאנרגיות המבוססות על יצור חשמל מהשמש או מהרוח הוא פתרון יקר, אינו יעיל מבחינה אנרגטית ובעיקר מתאים למדינות עשירות בשל הסובסידיות... המשך קריאה

שלום אמנון,
להלן כמה נקודות הנוגעות לפוסט הנ"ל:

1. מעבר לאנרגיות המבוססות על יצור חשמל מהשמש או מהרוח הוא פתרון יקר, אינו יעיל מבחינה אנרגטית ובעיקר מתאים למדינות עשירות בשל הסובסידיות הנדיבות של הממשלות. המעבר בגרמניה למשל לייצור חשמל סולארי, העלה את חשבון החשמל של הצרכנים הגרמנים. המעבר בישראל עבור תחנת אשלים ייקר לצרכנים הישראלים את חשבון החשמל. מה הפתרון למדינות העניות אם כך? לייקר את חשבון החשמל למי שאין כסף לרכוש אוכל? קליפורניה הפחיתה את מחיר הפאנלים הסולאריים, אך ייקרה את חשבון החשמל לתושבים במדינה.

2. הטיעון שרוב המדענים חושב כך ולכן אלו הם דברי אמת אין לה כל אחיזה בעולם המדעי. רוב המדענים תמכו בניוטון עד אשר איינשטיין הוכיח שהוא טעה. המדען הישראלי דן שכטמן הוכיח לרוב המדענים כי הם טעו בנוגע לגבישי קוואזי וזכה בפרס נובל. לכן, גם אם רוב המדענים תומכים בתיאוריה, כל עוד היא לא מוכחת היא לא אומרת כלום בעולם המדעי. לא. אין כל הוכחה שהתחממות כדור הארץ נובעת מהעלייה בכמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה. ישנו היסק נסיבתי בלבד.

3. תהליך ייצור חשמל מפאנלים סולאריים הוא כלשעצמו פוגע בסביבה. אך, לא רק הייצור של הפאנל. גם תהליך השינוע לרחבי העולם מתבצע על גבי ספינות משא המונעות בדלק פוסילי. המשאיות המובילות מהנמלים , וכל התהליך הלוגיסטי אינו מפחית את טביעת הרגל הפחמנית.

4. אך גם תהליך התחזוקה פוגע בקרקע בשל זיהום הרעלים בהטמנתם בקרקע. אם נקבל את ההנחה כי הם נשלחים למחזור, ועניין זה דורש תחזוקה גבוהה יותר, אשר היא כלשעצמה דורשת ייצור חשמל נוסף, כל תהליך המחזור עצמו אמור להיות מגולגל אל הצרכן, ובסופו של דבר אנו חוזרים אל יעילות אנרגטית מול מחיר.
למשל, הצווים הנשיאותיים שחתם עליהם הנשיא ביידן בתחום זה, יעלו לכל אמריקאי $1500 בכל שנה. בהסכם פאריז נקבע כי ארה"ב תשלם כטריליון דולר בכל שנה. דוגמה קטנה לבלוף הגדול של חברת טסלה. עיקר הרווחים של החברה מגיעים מכספי משלם המסים האמריקני.

5. ייצור חשמל מהשמש או מהרוח דורש שטח אדמה עצום. זה קצת מפתיע שהמרדף אחר הפחתת הפחמן הדו חמצני מצליח לטשטש את בזבוז משאבי הקרקע עבור כה מעט חשמל. תחנת הכח באשלים המשתרעת על פני שטח של 10,000 דונמים מייצרת חשמל ל-30 אלף בתי אב, בעוד שתחנת הכח בחדרה המשתרעת על של שטח של 1500 דונמים מייצרת חשמל למיליוני בתי אב.

6. ייצור חשמל מהרוח או מהשמש אינו אמין. בימים חמים מאוד ישנו עודף אנרגטי שאין דרך לווסת אותו, ובלילה תחנת הכח הסולארית פועלת על דלק פוסילי.

7. גם הניסיון המתוחכם להראות כי קיימת אפשרות לאגירת אנרגיה אינה מקבלת ביטוי בשום דרך. דרך זו אף היא אינה יעילה מבחינת שטח השימוש, מפני שנדרש שטח עצום עבור חוות סוללות. רק מדינות עם שטח עצום מסוגלות לספק זאת כמו באוסטרליה. מבחינה פיזיקלית ישנם כשלים לאגור אנרגיה בתנועה באופן יעיל, ומבחינה כלכלית ההשקעה העצומה מול יעילות אנרגטית פשוט אינה משתלמת.

8. הנזק לבעלי החיים מטורבינות רוח או פאנלים סולאריים הוא עצום. מיליוני ציפורים מוצאות את מותן באזורים הסמוכים לחוות סולאריות או רוח. פרישה של אותן חוות על שטח עצום הורסת את בתי הגידול של בעלי החיים, ומונעת מהן לנוע בחופשיות בטבע.

9. מחירי הפנאלים הסולאריים ירדו בשל ייצור המוני בסין, תחת הטבות הממשל הסיני. אך, לפני כמה שנים הודיעה ממשלת סין כי היא תפסיק לתמוך בייצור פאנלים, והמפעלים בכל רחבי המדינה נתקעו עם מלאים עצומים. הסינים לא סתם גילו שאין שום חסכון כלכלי בייצור פאנלים. הם העדיפו לעבור לייצור כורים גרעיניים אשר יעילים באלפי אחוזים מייצור אנרגטי המבוסס על השמש.

10. בגרמניה הנחשבת למדינה המובילה באירופה בייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, לא נרשמה כל הפחתה בפליטת הפחמן הדו חמצני מאז שנת 2009, למרות השקעה צפויה עד שנת 2025 של כ-580 מיליארד דולר. לעומת זאת, צרפת נחשבת לאחת המדינות הנקיות בעולם, ופליטת הפחמן הדו חמצני ממנה נמוכה מגרמניה. איך? בשל ייצור וצריכת אנרגיה גרעינית.

11. ייצור חשמל מאנרגיה סולארית דורש שטח פי 450 יותר מאשר תחנת כח גרעינית. אם כך, מדוע להמשיך ולהשקיע בסולאר ולא בגרעין? השקעה בגרעין תפחית עד מאוד את הצורך בשטח אדמה נרחב, פגיעה בבעלי חיים ובני אדם, תעמיד לרשות הכלכלה העולמית חשמל אמין, ותפתור עבור המדינות העניות את העוני האנרגטי שהן סובלות ממנו.

12. אני מציע להפסיק ולהשתמש במושגים שקרים\לא אמת וכו…בנוגע לטיעון בעד או נגד. זה שאיני מסכים\תומך לא אומר שדבריי אינם נשענים על עובדות ומחקרים.

תגובה לחן גרשוני: תודה על העניין במאמר. השדה הפוטו-וולטאי בערבה אינו זול. לפי פרסומי החברה ערבה פאוור, הושקעו רק בהקמת התחנה למעלה מחצי מליארד שקל על שטח של 512 דונם, והיא תספק 36 מגה ... המשך קריאה

תגובה לחן גרשוני:
תודה על העניין במאמר.

השדה הפוטו-וולטאי בערבה אינו זול. לפי פרסומי החברה ערבה פאוור, הושקעו רק בהקמת התחנה למעלה מחצי מליארד שקל על שטח של 512 דונם, והיא תספק 36 מגה וואט. תחנת הכח בחדרה בנויה על שטח של 1500 דונם ומספקת כ-2590 מגה וואט חשמל. זאת אומרת, ערבה פאוור על אותו השטח תוכל לספק עד כמאה מגה וואט.

בנוסף, לא יודע מהיכן הבטחון שציפורים לא יפגעו מהסנוור בערבה, אבל כן יפגעו במצפה רמון? אין ציפורים שעפות באזור? גם הצעתך להניח פאנלים לאורך הכביש תוך ]גיעה בשטחי אש\טבע\מעבר חיות בר ועוד מפגעים, אינה הולמת את שמירת איכות הסביבה.

יעילות התאים פוחתת. בתנאי מעבדה הפאנל נבחן בטמפרטורה של 25 מעלות, אך בישראל ובמיוחד בערבה הטמפרטורות הממוצעות גבוהות מ-25 מעלות ובימים ארוכים.

צריכת האנרגיה במדינה עשירה כמו ישראל חייבת להישען על מקור אנרגיה עמיד ואמין. זו אחת הסיבות שהתעשייה הכבדה בגרמניה אינה מחוברת לרשת הסולארית. הסיבה השניה, שעלות החשמל הסולארי יקרה, והתעשייה הגרמנית עלולה לאבד לקוחות אם היא תייקר את מוצריה כדי לעמוד בחשבון החשמל הסולארי.

ההצעה למחזר פאנלים סולאריים מגוחכת. הסיבה הראשונה, היא דורשת תחזוקה גבוהה אשר מחירה יתומחר על הצרכן. הסיבה השניה, המחזור לעצמו יצרוך אנרגיה נוספת מה שיאלץ את התעשיה להרחיב את תחנות הכח המייצרות חשמל.

הפתרונות הם יקרים וטובים למדינות עשירות אולי. אך, מה לגבי העניים בעולם? האנשים שחיים במדינות עניות סובלים מהיעדרו של חשמל באופן כללי, הם לא צריכים פתרונות יקרים אלא, יעילים, נקיים וזולים.

מציע להתעמק בכתבה נהדרת מהדר-שפיגל על כישלונה של גרמניה בתחום האנרגיות המתחדשות, ועל הפתרון שהעליתי במאמר, אנרגיה גרעינית:
https://www.spiegel.de/international/germany/german-failure-on-the-road-to-a-renewable-future-a-1266586.html

כפי שכתבתי – אנרגיה מתחדשת היא האנרגיה של השמש, ולא תחנות חשמל מהשמש אשר אינן מתחדשות כי אם זקוקות לתחזוקה, שטח עצום ויעילות אנרגיה נמוכה.

תגובה לאמנון פורטוגלי: תודה על העניין במאמר. איני מכחיש את משבר האקלים, אך אני סבור שהשקעה של טריליוני דולרים בפתרונות שאינם יעילים הוא בזבוז כספים לשווא. למעלה מ-2 מיליארד אנשים חיים ל... המשך קריאה

תגובה לאמנון פורטוגלי:
תודה על העניין במאמר. איני מכחיש את משבר האקלים, אך אני סבור שהשקעה של טריליוני דולרים בפתרונות שאינם יעילים הוא בזבוז כספים לשווא. למעלה מ-2 מיליארד אנשים חיים לא אספקת חשמל ותנאים נאותים, ופתרונות כמו תחנות כח סולאריות או על רוח, פשוט לא מסוגלות לתת מענה הולם.

אתה כותב שאני מבטא חצי אמת כאשר אני מציין שחלק מהמדענים חושב שלבני האדם יש קשר ישיר להתחממות כדור הארץ. גם אם רוב המדענים חושבים כך – זה עדיין חלק. רוב המדענים טעו לגבי הרבה דברים בעבר, וטועים גם כעת, בתחזיות ובתסריטים שהם מציירים לגבי עתיד כדור הארץ. על כן, איני כותב חצי אמת – אלא, אמת מוחלטת. אין הסכמה גורפת. אני מכיר את הטיעון של 97% – שהוא אינו נכון, כי לא מדובר ב-97% מהמדענים אלא, באיסוף כולל של אזכורי מאמרי אקלים, וזהו בעיקרו יותר מיתוס מאשר עובדה.

מקורות אנרגיה מתחדשים מזהמים את הסביבה. היצור של פאנלים סולאריים, השינוע שלהם, וכמובן ההטמנה של הפאנלים בקרקע.
הנשיונל ג'יאוגרפיק העלה טיעון זה:
https://www.nationalgeographic.com/news/energy/2014/11/141111-solar-panel-manufacturing-sustainability-ranking/

בפנאל עצמו יש רעלים. אך, גם טכנולוגיית האגירה אינה מצליחה ממש למלא את יעדה. שכן, כמות השטח אשר משמשת את תאי האגירה – סוללות – הוא עצום, ואינו מצוי בכל מדינה ובוודאי שהיעילות האנרגטית שלו נמוכה ביחס לשטחה של תחנת כח פחמית או המבוססת על גז.

המשק הגרמני מסבסד את האנרגיה המתחדשת, ואחד המומחים העולמיים בתחום האנרגיה, ואצלב סמיל, אשר פרסם עשרות ספרים בתחום קבע שמדובר בחוסר יעילות עצומה, משום שהמפעלים הגדולים בגרמניה לא מחוברים לרשתות הסולאריות בשל היעילות הנמוכה של רשתות סולאריות. בסופו של דבר, גם תחנות חשמל סולאריות בלילה או בימים שאין בהם שמש עובדות על אנרגיה פוסילית.

אנרגיה מתחדשת ביחס לכמות ההשקעה, הכסף, הנדל"ן וחוסר היכולת לפתור את בעיית איכות הסביבה היא לא התשובה לעניי העולם, אלא בעיקר לעשירים. המרדף אחר הפחתת הפחמן הדו חמצני מסית את הדיון מהצרכים המיידים, הזולים והעדיפים על פני פתרונות יקרים שלא יפתרו דבר מלבד בעלי חברות לאנרגיה מתחדשת.

הנחת היסוד שבני אדם גרמו להתחממות מוטלת בספק. גז החממה הנפוץ ברקיע הוא עננות. בין השנים 1820-1940 גז CO2 עלה, אולם מאז הטמפרטורה לא עלתה בין 1940 ל-1960. בנוסף, אין יותר אסונות טבע מ... המשך קריאה

הנחת היסוד שבני אדם גרמו להתחממות מוטלת בספק. גז החממה הנפוץ ברקיע הוא עננות. בין השנים 1820-1940 גז CO2 עלה, אולם מאז הטמפרטורה לא עלתה בין 1940 ל-1960.

בנוסף, אין יותר אסונות טבע מאשר בעבר. אפילו ישנה ירידה בשטפונות או בצורות. דו"ח ה-IFCC מבוסס על הנחת יסוד מדעית משנות ה-70.

כל הזמן // יום שישי, 21 ביוני 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

היום ה־258 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

דיווח: ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה דחו בצה"ל התרעה על אימון חריג ליד גבול הרצועה

לפי הפרסום בתאגיד, תצפיתנית במוצב נחל עוז הודיעה למפקדיה שלוחמי האויב התאמנו באופן נרחב בשיגור רקטות ובפשיטה על טנקים, אך הגורמים שלהם נמסר הדיווח לא ייחסו לו חשיבות ● שני לוחמים בחטיבת השריון 401 נפגעו באורח קשה בקרב בדרום הרצועה ● CNN: בארצות הברית חוששים שמערכות ההגנה של צה"ל יתקשו להתמודד עם מתקפה אווירית נרחבת של חזבאללה

עוד 45 עדכונים

איתמר מטפס על קירות

איתמר בן גביר הוא ילד קטן. במלוא מובן הביטוי. ילד קטן. גם ילד וגם קטן. ההתבטאויות שלו מוכיחות שהוא ילד קטן. הראיונות, הצעקות, ההתנסחות הגסה, השפה הדלה בנימוקים. חוסר הידע וההבנה של משמעויות תהליכים, אחריות. אוצר המילים המוגבל. הכל. ילד קטן.

מה פירוש "המדיניות שלי" שהוא צורח בכל ראיון. מה הוא מבלבל את המוח שוב ושוב ושוב על כך שהוא "לא עציץ". מנסה להסביר שנימוקי היועמ"שית נגד החוק שהוא מנסה לשנות בפקודת המשטרה, הופכים אותו לעציץ.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 667 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

המחירים יצנחו, ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות יחמירו

ההסתערות על צרכני החשמל התחילה: בחודש הקרוב ינסו תאגידים לשכנע אותנו לנטוש את חברת החשמל ולעבור לקנות את החשמל מהם ● החדשות הטובות: החשמל יהיה כנראה יותר זול ● החדשות הרעות: חגיגת ההנחות עלולה להוביל לגידול בצריכה, לעלייה בזיהום האוויר והקצנת האקלים ● ומה שנקנה בזול, יעלה לנו ביוקר ● פרשנות

עוד 964 מילים

עקורים

זכות משפטית חדשה נולדה - הזכות לתקן

מזל טוב, זכות משפטית חדשה נולדה. זוהי הזכות לתקן (The Right To Repair). מבשרי הבשורה הם האירופאים, שנציבותם אימצה באפריל האחרון חוק חדש: חוק המעניק לנו, צרכניות וצרכנים, את הזכות לדרוש מיצרנים לתקן מוצרי חשמל ואלקטרוניקה.

במקום שיצרנים יחייבו אותנו לרכוש מוצר חדש ויטענו שאין במלאי חלפים לגרסה הישנה, עליהם לספק כל מה שצריך כדי שנוכל להמשיך ולהשתמש במה שכבר קנינו.

ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 933 מילים

האיש שניסה להציל את ישראל מעצמה

תיאודור מירון, ניצול שואה, משפטן ודיפלומט ישראלי לשעבר, הוא אחד המומחים שסייעו לתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לשפוט אם יש לו בסיס לתיק נגד נתניהו וגלנט ● מירון גם ייעץ לראש הממשלה אשכול לא להתיישב בשטחים הכבושים ב־67 משום שזה מנוגד לאמנות הבינלאומיות ● הפעם ישראל חייבת להישמע לאזהרתו

עוד 1,983 מילים

על הפונדמנטליזם החרד"לי הישראלי, ותאומו הפונדמנטליזם האסלאמי

בין ההלכה היהודית לבין מערכות החוק והמשפט המערביות יש הבדל מהותי. החוק הדתי הישראלי – ההלכה – והמשפט המערבי הם שתי מערכות משפט נפרדות, שהתפתחו בהקשרים תרבותיים, היסטוריים ופילוסופיים שונים.

בעוד ששתי מערכות המשפט האלו שואפות להסדיר את ההתנהגות האנושית ולקדם צדק, הן נבדלות זו מזו באופן משמעותי במקורותיהן, בעקרונותיהן וביישומם.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,082 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לפי מדריך נתניהו לפיזור הכנסת הוא זקוק לכמה שבועות כדי לנתק לגמרי את הקשר בין התפרקות הקואליציה לבין פרישת גנץ ● הוא כמובן לא ירצה לפרק את הכנסת במצב הסקרים הנוכחי ולכן ימשוך לפחות עד הנאום בקונגרס ● הריב עם הממשל האמריקאי הוא רק פרומו לנאום פוליטי ● האינטרסים של ישראל? מבחינתו זה ממש לא מעניין ● פרשנות

עוד 1,143 מילים

הקרע בין מערכת הביטחון ונתניהו רק הולך ומעמיק

אירועי תערוכת הנשק בצרפת, ההכנות לסיום הפעולה ברפיח והסירוב לדון ביום שאחרי, וההודעה החריפה שהוציא דובר צה"ל נגד יעקב ברדוגו - כל אלו רק חלק מהארועים שהתרחשו השבוע, המעידים על עומק הקרע בין צה"ל ומשרד הביטחון לבין ראש הממשלה ● פרשנות

עוד 636 מילים

כשל הפיקוח על כלבים מסוכנים עלול להוביל לתוצאות קטלניות

חוק הכלבים המסוכנים שנכנס לתוקף לפני בדיוק 20 שנה היה אמור להעלים את הגזעים המסוכנים מישראל ● אלא שמאז מספרם רק עלה ● בחודשים האחרונים אירעו מספר מקרי תקיפה שעלולים היו להסתיים בטרגדיה קטלנית ● רוב הכלבים מוחזקים על ידי עבריינים, בכפרים ויישובים שקשה לפקח עליהם או להתעמת בהם עם בעלי הכלבים

עוד 1,350 מילים

מועסקים רק על הנייר

בתחילת המלחמה הקואליציה דחתה את מודל החל"ת הגמיש שיכול היה להציל את העובדים השעתיים מקריסה כלכלית ● באוצר חשבו שהעובדים האלה יסתדרו כמו בקורונה ומשה גפני הבטיח לקיים דיון בהמשך, אלא שרק השבוע ועדת הכספים דנה בנושא ● למשרד האוצר אין כוונה להציע פיצוי חירום – ועד שלא תקודם הצעת חוק בנושא, העובדים השעתיים ייפלו בין הכיסאות

עוד 808 מילים

אין צורך במחקר מעמיק כדי לדעת שהמשטרה עברה השתלטות עוינת על ידי השר הממונה עליה והיא פועלת כעת במידה רבה כזרוע אלימה בשירות השלטון ● דווקא בשל פעלתנותו האינסופית של בן גביר ניתן להניח שלפחות את החלק הנפיץ ביותר בתיקון לפקודת המשטרה, זה המעניק לשר דריסת רגל בתחום החקירות, השופטים יפסלו ● פרשנות

עוד 835 מילים
היום ה־257 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

דיווח: בתחקירים על הלחימה בעוטף נמצא שכוחות לא חתרו למגע ושחיילים נפגעו מאש צה"ל

דובר צה"ל: "מי שחושב שאנחנו יכולים להעלים את חמאס – טועה; העניין שאפשר להשמיד את חמאס – זה פשוט לזרות חול בעיני הציבור"; לשכת ראש הממשלה בתגובה: הצבא מחויב להשמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של הארגון ● נסראללה: אם תחול הסלמה ייתכן שחזבאללה יפלוש לגליל ● נתניהו לשותפיו: "התאפסו; זה לא הזמן לחקיקה שמסכנת את הקואליציה"

עוד 47 עדכונים

דרעי לזמן ישראל: לא אוציא היום את ש"ס מהממשלה

חזרנו בטורבו לימי העסקנות הפוליטית שהייתה כאן עד ה-7 באוקטובר, כאילו שאנחנו לא נמצאים בעיצומה - ואולי רק בתחילתה - של מלחמה קשה ● הקואליציה סערה אתמול סביב "חוק הרבנים" - מה שהוביל את בן גביר לאיים כי לא יתמוך בחוק אם לא יקבל מקום בקבינט המצומצם ● נתניהו נבהל ומשך את החוק, שהיה חשוב לדרעי לא פחות מחוק הגיוס - שבינתיים נקבר גם הוא בדיוני ועדת החוץ והביטחון ● פרשנות

עוד 1,337 מילים

אחרי יותר מעשור שבו התושבים השליכו את שאריות המזון לפח נפרד כדי שיהפכו לקומפוסט, מועצה אזורית מנשה הורידה את הדגל הירוק לחצי התורן ואספה לאחרונה את הפחים החומים מבתי התושבים ● כישלון הפרדת הפסולת במועצה הקטנה הוא תמצית מזוקקת של המחדל הלאומי בתחום הטיפול בפסולת ● "כל העולם הולך קדימה ורק אנחנו הולכים אחורה"

עוד 1,857 מילים

העולם חוזר לשירות חובה

השוואה בינלאומית רוב המדינות באירופה ביטלו בעבר את גיוס החובה ● כעת, בצל האיום הרוסי ורוחות המלחמה בעולם, אחדות מהן חידשו אותו, ובאחרות – כולל גרמניה, בריטניה וצרפת – הממשלות מציגות תוכניות לחידושו ● בניגוד לעבר, באירופה מגייסים גם נשים ● גם מדינות ערביות כמו ירדן וקטאר הנהיגו גיוס חובה

עוד 1,812 מילים

המבחן של אדלשטיין

ועדת החוץ והביטחון תחל היום לדון ב"חוק ההשתמטות" לקראת הקריאה השנייה והשלישית ● ההצבעה על דין הרציפות הסתיימה ב"תמונת הניצחון" הפרטית של נתניהו אך יו"ר הוועדה אדלשטיין הבטיח כי החוק יותאם לצרכים של צה"ל ● שמונה ח"כים מהקואליציה ושמונה מהאופוזיציה ייאבקו על כל פסיק וסעיף – ואדלשטיין עשוי להיות האצבע המכרעת ● פרשנות

עוד 932 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה