הכתבה מעניינת ומעוררת מחשבה כרגיל. לא מכיר מספיק את המערכות התומכות, אבל כנראה שצריך דמויות יזמיות ואכפתיות כמו ד"ר יונית סטרולוב, שירימו פרויקט כזה. במקרה הזה מדובר על קהילה בעלת אמצעים ואנחנו נחשפים להרבה פרויקטים שמיועדים לגיל השלישי, שתמורת סכום "סימלי", המתחם לבעלי היכולת ידאג לדיירים לכל צרכיהם.
אולי הרשויות סומכות על הדיירים בעלי היכולת שידאגו לעצמם? כי הרי הכסף הציבורי הולך לצרכים פוליטיים. כנראה שזאת המציאות, ובלי יזמויות מקומיות, כנראה שלא יקרה כלום.
אז המסקנה היא, אם אין אני לי מי לי. מצער כמו שזה נשמע. כנראה שהפתרונות של חיבור דיירים או תושבים לקהילות, יגיעו מיוזמות מקומיות כמו של ד"ר יונית ודומיה, ועל כך, מגיע לה כל הכבוד!