גם אני בעד איזונים ובלמים. מכאן מתחיל הדיון אך לא נגמר. ראשית, בשום חוק יסוד לא נאמר שדווקא בג"ץ הוא המוסמך לבטל חוק. שנית, בשום חוק יסוד לא נאמר שניתן לבצע תקיפה ישירה של החוק. שלישית, במסגרת הצעות חוקי היסוד עלתה הצעה לתת לבג"ץ סמכות לביטול חוקים והסעיף המוצע נמחק מהחוק הסופי. גם לכך יש לתת משקל.
האם אני רוצה לחיות בדיקטטורה פרלמנטרית? לא ולא. אני מקבל את הרעיון שיש להגביל את כוחו של המחוקק ושל הממשלה.
אבל במקביל חייבת להיות הסמכה מפורשת לכזה דבר. מהם התנאים? האם ברוב מיקרי של שני שופטים מול אחד יתבטל חוק שחוקק על ידי רוב מוחץ בכנסת? האם אין שום מגבלה על כוחו של בג"ץ למעט כבלים שהוא שם על ידיו שלו עצמו? בג"ץ הינו רשות מנהלית וככזו אינה רשאית לבצע דבר שהיא לא הוסמכה לבצעו בפירוש. זהו עיקרון מנהלי ידוע ובג"ץ כפוף לו בדיוק כמו פקיד בדואר.