בדיוק הפוך. על נזק אגבי אפשר לדון בארוע נקודתי. במבט רחב על המלחמה כולה, כאשר "הרבה" אזרחים נהרגים השאלה היא "בשביל מה".

אזרחים יהרגו במלחמה לא משנה מה. הצבא מקבל משימה ומבצע הכי טוב שאפשר תוך מזעור מספר ההרוגים – לעולם לא לאפס. אם הרבה אזרחים נהרגים זה כי יש הרבה מלחמה, ובמקרה הזה הרבה מלחמה הייתה המטרה של ראש הממשלה.

בנימין נתניהו הושפל אישית על ידי סינוואר, שהוציא אותו טמבל עם ה "סיכון מחושב" שמכר לו. כדי למחוק את ההשפלה נתניהו היה צריך זמן – כדי לחסל את סינוואר, וכדי להרחיק את זין באוקטובר מעצמו על ידי פיזור האשמה לכל עבר. לא הייתה ללחימה כל מטרה חוץ מנקם, שיקום תדמית הפתי, ומשיכת זמן. לא הייתה שום כוונה להחליף את שלטון חמאס.

לכן הבעיה היא לא "נזק אגבי", הבעיה היא מלחמה מתמשכת, הארוכה בתולדותינו, חסרת תכלית בשל הנהגה מושפלת וחסרת אחריות.