ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט קרא לחקור את פרשת קטאר-גייט והגדיר אותה כ"בגידה החמורה בתולדות מדינת ישראל". בהצהרה מצולמת שפרסם הוא אמר כי "יועצים בכירים בלשכת ראש הממשלה פעלו עבור קטאר תמורת כסף", מתוך "קודש הקודשים של ביטחון ישראל" ובשעה שישראל ניהלה מלחמה נגד חמאס.
"אני בהחלט שואל שאלה פשוטה", אמר בנט. "למה נתניהו שותק? למה הוא ממשיך עד לרגע זה לחפות על הבגידה בלשכתו? הרי מרגע שהוא גילה את הפרשה,
הוא היה אמור להיות הראשון לזעוק ולפעול!"
בנט הדגיש כי אינו טוען בשלב זה שראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לפעול למען קטאר או ידע על קבלת כספים, אך תהה מדוע נתניהו שותק וקרא לשב"כ ולמשטרה למצות את החקירה עד תום.
הליכוד בתגובה לדבריו של בנט:
שרוליק איינהורן ואלי פלדשטיין מעולם לא היו חלק מלשכת ראש הממשלה. pic.twitter.com/9LGayKN5fg— מיכאל שמש Michael Shemesh (@shemeshmicha) December 23, 2025
בליכוד דחו בחריפות את הדברים. בהודעה רצופה שקרים וגניבת דעת, נטען כי שרוליק איינהורן ואלי פלדשטיין "מעולם לא היו חלק מלשכת ראש הממשלה", וכי אין בחומרים שנחשפו "ולו בדל של מעורבות" של הלשכה.
במפלגה גם תוקפים אישית את בנט ש-"בגד בבוחריו" כשהקים ממשלה עם רע"ם, ובתקופתו הוכנסו אלפי פועלים מעזה לישראל שהכינו את הקרקע ל-7 באוקטובר.
ה-8 במאי שחל החודש עורר בי מחשבה מטרידה, שנולדה מתוך סימולציה דמיונית שגוללתי בתודעתי. במבט השוואתי בין אתמול להיום, אני תוהה כיצד היו נראים פני הדברים אילו המציאות ששררה אז הייתה מתרחשת בתוך האקלים הפוליטי והבינלאומי של ימינו.
במילים אחרות, מה היה עולה בגורל ההיסטוריה אילו התחביר המדיני הנוכחי היה מתקיים בתקופת מלחמת העולם השנייה, בארה"ב בפרט. להלן המשחק.
מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
מימיו הראשונים כנשיא אינדונזיה באוקטובר 2024, היה ברור כי גולת הכותרת של כהונת פרבואו סוביאנטו תהייה במגרש של מדיניות החוץ. ואכן הוא מתבלט מאז כמי שמוביל ומנווט בנחישות מדיניות המכוונת לשדרג מעמד ארצו בזירה הבינלאומית, ולא פחות – למצב עצמו כמנהיג בולט בה.
כל זאת בגישה מובהקת של דיפלומטיה פרסונלית, הכוללת מסעות רבים בעולם, מפגשים עם דמויות מפתח במרחב הגלובלי, בראש ובראשונה מפגשים עם מנהיגי מעצמות העל, וכן פרופיל נוכחות גבוה בבמות בינלאומיות, שם הם מציג לא פעם ראייה אסטרטגית סדורה.
ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.






























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו