ארה"ב יכולה לקבוע בוודאות כי השמידה כשליש מארסנל הטילים הנרחב של איראן, כאשר המלחמה של ארה"ב וישראל במדינה מתקרבת לציון חודש, לפי חמישה אנשים המעורים במודיעין האמריקאי.
מצבו של כשליש נוסף אינו ברור, אך הפצצות ככל הנראה פגעו, השמידו או קברו את הטילים במנהרות תת־קרקעיות ובבונקרים, אמרו ארבעה מהמקורות, שדיברו בעילום שם בשל רגישות המידע.
אחד המקורות אמר כי המודיעין דומה גם בנוגע ליכולת הכטב"מים של איראן, וציין כי יש מידה מסוימת של ודאות לגבי השמדת שליש מהם.
ההערכה, שלא דווחה בעבר, מראה כי בעוד שרוב הטילים של איראן נהרסו או שאינם נגישים, לטהרן עדיין יש מלאי טילים משמעותי והיא עשויה להיות מסוגלת לשקם חלק מהטילים הקבורים או הפגועים לאחר סיום הלחימה.
המודיעין עומד בניגוד להצהרותיו הפומביות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ביום חמישי כי לאיראן נותרו "מעט מאוד רקטות". הוא גם נראה כמי שמכיר באיום מצד הטילים והכטב"מים שנותרו לכל פעולה אמריקאית עתידית להבטחת מצר הורמוז, בעל החשיבות הכלכלית.
רויטרס דיווחה כי הוא שוקל האם להסלים את הסכסוך באמצעות פריסת כוחות אמריקאים לחופי איראן לאורך המצר.
"הבעיה עם המצר היא כזו: נניח שאנחנו עושים עבודה מצוינת. אנחנו אומרים שהשמדנו 99% (מהטילים שלהם). אחוז אחד אינו מתקבל על הדעת, כי אחוז אחד הוא טיל שפוגע בדופן של ספינה ששווה מיליארד דולר", אמר טראמפ בישיבת קבינט ששודרה בטלוויזיה ביום חמישי.
הפנטגון והבית הלבן לא הגיבו מיד לבקשות תגובה.
חבר הקונגרס הדמוקרטי סת' מולטון, יוצא חיל הנחתים ששירת ארבע פעמים בעיראק, סירב להגיב לממצאי רויטרס אך חלק על טענות טראמפ לגבי השפעת המלחמה על הארסנל של איראן.
"אם איראן חכמה, היא שמרה חלק מהיכולות שלה – היא לא משתמשת בכל מה שיש לה. והיא ממתינה", אמר מולטון.
הטילים הם יעד מרכזי של ארה"ב
ממשל טראמפ אמר כי מטרתו היא להחליש את הצבא האיראני באמצעות הטבעת הצי שלו, השמדת יכולות הטילים והכטב"מים שלו, והבטחה שהרפובליקה האסלאמית לעולם לא תחזיק בנשק גרעיני.
פיקוד המרכז של צבא ארה"ב אמר כי המבצע שלו, הידוע רשמית בשם "Epic Fury", מתנהל לפי התוכנית או אף מקדים את היעדים שנקבעו לפני תחילת התקיפות של ארה"ב וישראל על איראן ב־28 בפברואר.
התקיפות האמריקאיות פגעו ביותר מ־10,000 מטרות צבאיות איראניות נכון ליום רביעי, ולפי פיקוד המרכז, 92% מכלי השיט הגדולים של הצי האיראני הוטבעו. צבא ארה"ב פרסם תמונות המראות תקיפות על מפעלים שמייצרים את כלי הנשק של איראן והדגיש כי הוא אינו מתמקד רק במאגרי הטילים והכטב"מים, אלא גם בתעשייה שמייצרת אותם.
עם זאת, פיקוד המרכז סירב לפרט במדויק כמה מיכולות הטילים או הכטב"מים של איראן הושמדו.
מקור אחד אמר כי חלק מהבעיה הוא לקבוע כמה טילים איראניים אוחסנו בבונקרים תת־קרקעיים לפני תחילת המלחמה. ארה"ב לא חשפה את הערכתה לגבי גודל מאגר הטילים של איראן לפני המלחמה.
ההערכות נעות בין 2,500 לפי צבא ישראל לכ־6,000 לפי חלק מהאנליסטים.
איראן עדיין יורה לעבר שכנותיה
למרות קצב התקיפות הגבוה של ארה"ב, איראן הוכיחה כי לא אזלו לה אמצעי הלחימה.
ביום חמישי בלבד היא שיגרה 15 טילים בליסטיים לעבר איחוד האמירויות, יחד עם 11 כטב"מים, לפי משרד ההגנה של האמירויות.
היא גם הציגה יכולות חדשות. בשבוע שעבר ירו כוחות איראניים לראשונה טילים לטווח ארוך לעבר בסיס צבאי אמריקאי־בריטי דייגו גרסיה באוקיינוס ההודי.
ניקול גרייבסקי, מומחית לכוחות הטילים של איראן ולמשמרות המהפכה באוניברסיטת Sciences Po בפריז, אמרה כי ייתכן שממשל טראמפ הגזים בהערכת הפגיעה ביכולות האיראניות.
היא הצביעה על כך שאיראן עדיין מסוגלת לבצע תקיפות ממתקן צבאי בביד קנה, שהופצץ באופן כבד.
"העובדה שהם הצליחו להמשיך בכך, לדעתי מצביעה על כך שארה"ב הגזימה בהצלחת המבצע שלה", אמרה, והוסיפה כי להערכתה איראן עדיין מחזיקה בכ־30% מיכולות הטילים שלה.
גרייבסקי אמרה כי לאיראן יש יותר מתריסר מתקנים תת־קרקעיים גדולים שבהם הצליחה לשמור משגרים וטילים. "השאלה הגדולה היא: האם המתקנים האלה קרסו?" הוסיפה.
המנהור של איראן
גורם אמריקאי בכיר הביע ספק לגבי יכולתה של ארה"ב להעריך במדויק את יכולות הטילים של איראן, בין היתר משום שלא ברור כמה מהם נמצאים מתחת לקרקע ונגישים בדרך כלשהי. "אני לא יודע אם אי פעם יהיה לנו מספר מדויק", אמר.
שר ההגנה פיט הגסת' הכיר באתגר שמציב המנהור האיראני בדבריו ב־19 במרץ, ואמר: "איראן היא מדינה עצומה. וכמו חמאס והמנהרות שלו (בעזה), הם השקיעו כל סיוע, כל פיתוח כלכלי, סיוע הומניטרי – במנהרות וברקטות".
"אבל אנחנו רודפים אחריהם באופן שיטתי, חסר רחמים ומכריע, כפי שאף צבא אחר בעולם לא יכול לעשות, והתוצאות מדברות בעד עצמן", אמר, מבלי לספק פרטים על אחוז הטילים או הכטב"מים שהושמדו.
ה-8 במאי שחל החודש עורר בי מחשבה מטרידה, שנולדה מתוך סימולציה דמיונית שגוללתי בתודעתי. במבט השוואתי בין אתמול להיום, אני תוהה כיצד היו נראים פני הדברים אילו המציאות ששררה אז הייתה מתרחשת בתוך האקלים הפוליטי והבינלאומי של ימינו.
במילים אחרות, מה היה עולה בגורל ההיסטוריה אילו התחביר המדיני הנוכחי היה מתקיים בתקופת מלחמת העולם השנייה, בארה"ב בפרט. להלן המשחק.
מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
מימיו הראשונים כנשיא אינדונזיה באוקטובר 2024, היה ברור כי גולת הכותרת של כהונת פרבואו סוביאנטו תהייה במגרש של מדיניות החוץ. ואכן הוא מתבלט מאז כמי שמוביל ומנווט בנחישות מדיניות המכוונת לשדרג מעמד ארצו בזירה הבינלאומית, ולא פחות – למצב עצמו כמנהיג בולט בה.
כל זאת בגישה מובהקת של דיפלומטיה פרסונלית, הכוללת מסעות רבים בעולם, מפגשים עם דמויות מפתח במרחב הגלובלי, בראש ובראשונה מפגשים עם מנהיגי מעצמות העל, וכן פרופיל נוכחות גבוה בבמות בינלאומיות, שם הם מציג לא פעם ראייה אסטרטגית סדורה.
ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו