משפחות "מועצת אוקטובר", בהן משפחות נרצחים וחטופים, הודיעו על השקת "יום השיכחון" – מהלך שנועד להציב משקל נגד לניסיונות הממשלה לנרמל את מחדל ה-7 באוקטובר ולטשטש את הצורך בוועדת חקירה ממלכתית, לדבריהם.
במסגרת המהלך, שייערך 48 שעות לפני יום הזיכרון, יקיימו המשפחות עצרות זיכרון מול בתי שרים ועצרת זיכרון גדולה בתל-אביב, ידליקו נרות "ישכח" וישיקו קמפיין דיגיטלי רחב נגד ניסיונות הטיוח של הטבח ו"מלחמת אלף הימים", כפי שהם מבקשים לקרוא למלחמה שהחלה לאחר הטבח.
המשפחות קוראות לציבור הישראלי לסרב ל"זיכרון הנוח" שמנסה להכתיב הממשלה. יורם יהודאי, אביו של רון ז"ל, אף הקריא מכתב רשמי שקיבל מראש הממשלה נתניהו וקרע אותו לגזרים אל מול המצלמות, תוך שהוא מאשים את ההנהגה בבריחה מאחריות ובהפקרת המשפחות.
"ראש הממשלה, לקית בשכחון. שכחת את הטבח עד כדי הכחשה שלו. אתה יכול לשכוח מזה שנשכח! אנחנו לא נשכח עד שתקום ועדת חקירה", אמר.
שורד השבי עומר ונקרט קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית ואמר: "ראיתי הצעה לשנות את ה'טבח' ל'אירועים'. באמת? טבחו בנו מכל כיוון. הם רוצים שנתפאר בהישגים מבלי להכיר בכישלון. האחריות לתת תשובות היא עליכם בלבד".
רעות רכט אדרי (אמו של עדו ז"ל): "הם רוצים שנזכור את הנופלים, אבל שנשכח איך הם הופקרו. רוצים שנשב במקלטים ולא נשאל איפה הניצחון המוחלט שהבטיחו לנו. לא נשתף פעולה עם זיכרון סלקטיבי".
אייל אשל (אביה של התצפיתנית רוני ז"ל): "שלוש שנים ואין ועדת חקירה ממלכתית. יש רק שקט של הדחקה. אני לא מפחד מהאויב בחוץ, אני מפחד ממדינה שמתרגלת לכך שאין תשובות ואין אשמים".
רובי חן (אביו של החלל השב סמ"ר איתי ז"ל): "המדינה רצתה להגיד לנו 'סגרנו פרק', אבל אנחנו עדיין באותו עמוד, עם כתמי הדם שלו שלא מתייבשים. איך אדם יכול לסגור פרק כשאין לו סוף ואמת?".
"יום השיכחון" יצוין בדיוק שבוע מהיום, 48 שעות לפני יום הזיכרון הממלכתי. לפי מועצת אוקטובר, המטרה היא לחשוף את מנגנון ההדחקה השלטוני ולהבהיר כי לא ניתן לקיים טקסים ממלכתיים ללא חקר האמת.
היום יכלול:
- פעילות שטח: הגעה של משפחות וציבור רחב לבתי השרים להדלקת נרות "ישכח" וחלוקת נוסח תפילת "ישכח" האזרחית.
- קמפיין דיגיטלי: קריאה לכל אזרח להעלות לרשתות סיפור ופנים של נרצח או נופל אחד, כדי למנוע את הפיכתם למספרים בסטטיסטיקה של המלחמה.
- עצרת המונים: קריאה לציבור להצטרף לעצרת הזיכרון המרכזית של המועצה במוצאי שבת הקרובה בתל אביב.
משפחות "מועצת אוקטובר" הדגישו כי המיתוג מחדש של המלחמה כ"מלחמת אלף הימים" נועד להמחיש את גודל המחדל ואת העובדה ששאלות היסוד נותרו ללא מענה גם לקראת יום הזיכרון השלישי מאז טבח ה-7.10.
ה-8 במאי שחל החודש עורר בי מחשבה מטרידה, שנולדה מתוך סימולציה דמיונית שגוללתי בתודעתי. במבט השוואתי בין אתמול להיום, אני תוהה כיצד היו נראים פני הדברים אילו המציאות ששררה אז הייתה מתרחשת בתוך האקלים הפוליטי והבינלאומי של ימינו.
במילים אחרות, מה היה עולה בגורל ההיסטוריה אילו התחביר המדיני הנוכחי היה מתקיים בתקופת מלחמת העולם השנייה, בארה"ב בפרט. להלן המשחק.
מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
מימיו הראשונים כנשיא אינדונזיה באוקטובר 2024, היה ברור כי גולת הכותרת של כהונת פרבואו סוביאנטו תהייה במגרש של מדיניות החוץ. ואכן הוא מתבלט מאז כמי שמוביל ומנווט בנחישות מדיניות המכוונת לשדרג מעמד ארצו בזירה הבינלאומית, ולא פחות – למצב עצמו כמנהיג בולט בה.
כל זאת בגישה מובהקת של דיפלומטיה פרסונלית, הכוללת מסעות רבים בעולם, מפגשים עם דמויות מפתח במרחב הגלובלי, בראש ובראשונה מפגשים עם מנהיגי מעצמות העל, וכן פרופיל נוכחות גבוה בבמות בינלאומיות, שם הם מציג לא פעם ראייה אסטרטגית סדורה.
ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.






























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו