הכנסת החלה לדון בחקיקה להקפאת מעצרם של עריקים חרדים, צעד שיעצור בפועל את גיוס החרדים לצה"ל.

הדיון נערך לקראת הצבעה סופית שצפויה להתקיים היום מאוחר יותר, לאחר שהקואליציה נכנעה לדרישות החרדים לקדם את החוק באופן מיידי, ובכך סיימה משבר קואליציוני לילי קצר.

החוק יעניק לעשרות אלפי משתמטים חרדים חסינות ממעצר עד ל-30 בנובמבר, וירחיב את ההגנה גם למי שיגיעו לגיל גיוס לאחר כניסת החוק לתוקף. בכך יבוטל בפועל איום המעצר ויימחק כל תמריץ לגיוס בתקופה זו.

החקיקה עוררה התנגדות עזה מצד צה"ל, משרתי המילואים, חברי האופוזיציה, הייעוץ המשפטי לכנסת וחלקים נרחבים בציבור.

למרות שכוונת הקואליציה היא לאשר את המהלך היום, ייתכן שיחסר לה הרוב הדרוש. מפלגת הציונות הדתית בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טרם התחייבה לתמוך בחוק. זאת על רקע כעס גובר בקרב בוחריה – המשרתים בצה"ל בשיעור גבוה – בשל הוויתורים לחרדים בנושא הגיוס.

הדיון נערך בעקבות משבר שפרץ זמן קצר לאחר שהכנסת אישרה אמש בשעת לילה מאוחרת את חוק יסוד לימוד תורה השנוי במחלוקת. המשבר החל כאשר חבר הכנסת משה גפני מיהדות התורה דרש לקדם מייד את החוק להקפאת המעצרים. הוא איים להחרים את כל יתר החקיקה של הקואליציה עד שהחוק יובא להצבעה.

מנגד, בציונות הדתית התעקשו לתת עדיפות למהלכים שמקדמים חברי המפלגה. אלה כוללים את צמצום סמכויותיה של היועצת המשפטית לממשלה והרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה.

דיוני המליאה הושעו עד להשגת פשרה. במקביל, ועדות הכנסת המשיכו לקדם חקיקה אחרת במהלך הלילה, כמו הרפורמה בתקשורת של שר התקשורת שלמה קרעי והארכת שירות החובה ל-32 חודשים.

החוק הוא חלק מהסכם רחב יותר בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למפלגות החרדיות. במסגרת ההסכם, הסיעות החרדיות התחייבו לתמוך בשורת יעדים קואליציוניים בתמורה לצעדים שיגנו על תלמידי הישיבות מפני גיוס.

הקואליציה פועלת בקדחתנות לאשר את החוקים לפני פיזור הכנסת ביום שישי, לקראת הבחירות שייערכו ב-27 באוקטובר.