רשות המים מדווחת על שפל של מאה שנים בכמות המשקעים בכינרת

רשות המים מדווחת כי שני החורפים האחרונים הביאו עימם את כמות המשקעים הנמוכה ביותר לכינרת במאה שנות מדידה.

באגן הכינרת ירדו רק 90 אחוזים מהממוצע הרב-שנתי של המשקעים, ונפח המים הזמינים המצטבר באגם מתחילת עונת הגשמים אשתקד ועד סוף אפריל עמד על כ-142 מיליון מטרים מעוקבים. מכיוון שגם החורף הקודם היה שחון, נפח המים הזמינים בשתי העונות יחד הסתכם בכ-208 מיליון מטרים מעוקבים.

באוקטובר הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם שמזרימה מים מותפלים לאגם מים מתוקים, כשהחלה להזרים אלף מטרים מעוקבים בשעה לתוך הכינרת.

עם זאת, הפעילות בשתי תחנות ההתפלה המספקות את המים ידעה עליות ומורדות מאז ספטמבר, בעקבות זיהום בים התיכון שנגרם ממיקרו-אצות שנישאו צפונה עם גלי הים מדלתת הנילוס.

מפלס הכינרת החל את השנה ההידרולוגית בגובה 213.08 מטרים מתחת לפני הים, וירד ל-213.45 מטרים באמצע דצמבר. המפלס עלה ב-94 סנטימטרים לשיא עונתי של 212.51 מטרים מתחת לפני הים בתחילת מאי – 3.71 מטרים מתחת לקו האדום העליון ורק 49 סנטימטרים מעל הקו האדום התחתון. הקו התחתון הוא הנקודה הנמוכה ביותר שאליה יכול המפלס לרדת לפני ששאיבה תסכן את המערכת האקולוגית.

בדרך כלל, ישראל שואבת מאות מיליוני מטרים מעוקבים בשנה מהאגם כדי לספק מים ליישובים המקומיים ולתגבר את אספקת המים המותפלים.

כמות המשקעים הארצית הסתכמה בכ-95 אחוזים מהממוצע הרב-שנתי, על פי דוח סיכום של השירות ההידרולוגי ברשות המים.

עם זאת, חלוקת המשקעים האזורית הייתה מגוונת מאוד. בגליל המערבי, אזור חקלאי מרכזי בצפון, ירדו כ-85 אחוזים מהממוצע הרב-שנתי, בעוד שבדרום הארץ אירעו שיטפונות משמעותיים.

בדרום, נרשמה בנחל צאלים ספיקת שיא של 570 מטרים מעוקבים בשנייה – הספיקה הגבוהה ביותר שתועדה אי פעם בנחל. מפלס המים בנחל עלה בכארבעה מטרים בתוך כחצי שעה.

במזרח, במרכז אירוע גשם באזור הצחיח של מדבר יהודה וצפון-מזרח הנגב, ירדו יותר מ-50 מילימטרים של גשם, ברובם בתוך 90 דקות.

מפלס ים המלח ירד ב-18 סנטימטרים, לעומת ירידה של 63 סנטימטרים באפריל 2025.

אגן החוף ואגן ירקון-תנינים (המשתרע מהכרמל בצפון ועד בקעת באר שבע וצפון הנגב בדרום) תאמו את הממוצעים העונתיים.