המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) השיק מאגר מידע חדש הממפה את הסנקציות והצעדים המגבילים שננקטו נגד ישראל ברחבי העולם. לפי נתוני המאגר, תועדו עד כה 121 צעדים ב-62 מדינות שונות, מתוכם 93 מוגדרים פעילים ובתוקף.
הנתונים מראים כי הלחץ הבינלאומי המופעל על ישראל אינו מתמקד בתחום אחד. הקטגוריה הגדולה ביותר היא התחום הפיננסי, הכולל 40 צעדים המהווים כשליש מכלל המקרים שתועדו. תחומי הביטחון והסחר כוללים 24 צעדים כל אחד, ולצידם תועדו 14 צעדים בתחום הדיפלומטי ו-12 בתחום המשפטי. 19 מהצעדים במאגר הם היסטוריים, ותשעה מוגדרים כמוצעים או מתוכננים.
מבחינה גאוגרפית, ספרד מובילה את הרשימה עם תשעה צעדים מגבילים, ואחריה טורקיה עם שבעה. בריטניה מופיעה במאגר עם שישה צעדים ובלגיה עם חמישה. בהודעת המכון צוין כי בארצות הברית תועדו לעת עתה החלטות חרם רק במרחב האקדמי. במכון מדגישים כי מספר הצעדים אינו מעיד בהכרח על חומרתם, וכי המפה נועדה להמחיש את היקף התופעה והתפשטותה גם למדינות באמריקה הלטינית, אסיה ואפריקה.
מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי, ד"ר שוקי פרידמן, התריע מפני האפקט ההיקפי של הצעדים המצטברים. "מי שחושב שסנקציות נגד שרים, יחידים בגדה המערבית או מוצרים מהאזור ייעצרו בקו הירוק – טועה", אמר פרידמן. הוא הסביר כי כאשר גופים פיננסיים וחברות בינלאומיות נדרשים להביא בחשבון סיכון משפטי או רגולטורי הנובע מקשריהם עם ישראל, הם עלולים להעדיף לצמצם את החשיפה מלכתחילה.
השילוב של צעדים בתחומי הסחר והביטחון עלול להיות משמעותי במיוחד עבור ישראל, הנשענת על יבוא חומרי גלם וטכנולוגיות ועל יצוא לשווקים בינלאומיים. פרידמן הוסיף כי הטלת מגבלות על יבוא רכיבים דו-שימושיים עלולה להפוך לשאלה של יכולת המדינה לייצר ולתחזק מערכות מורכבות, ולכן יש להיערך לסיכון בטרם יתממש.
במכון מזהירים כי ריכוז הצעדים יחד מצריך הסתכלות מערכתית. בהודעה נמסר כי יש לבנות מנגנון לאומי סדור להתמודדות עם הסיכון, אשר יבחן את השלכות הסנקציות על הכלכלה, שרשראות האספקה והתעשייה הביטחונית, במקום להסתפק במענה פרטני לכל אירוע.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו