הבשורות נחתו על ראשנו בזה אחר זה, כמו טילים מונחים שמתבייתים על רובע הדאחייה בביירות ועל חדר מלון בטהרן.

חמאס וחזבאללה פתחו נגד ישראל במלחמה בשבעה ובשמונה באוקטובר, בהתאמה, וב-24 השעות האחרונות חוסלו שניים מהמנהיגים הבכירים ביותר של שני הארגונים. פואד שוכר, מספר 2 בחזבאללה, חוסל בלב ביירות. אסמאעיל הנייה, ראש הזרוע המדינית של חמאס, חוסל בלב טהרן.

מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה בפגישה עם המנהיג העליון האיראני עלי חמינאי יום לפני חיסולו בטהרן. 30 ביולי 2024 (צילום: Office of the Iranian Supreme Leader via AFP)

על החיסול הראשון ישראל הזדרזה לקבל אחריות – כולל תמונה הרואית של ראש הממשלה מדבר בטלפון האדום (לפחות הכבל היה אדום) במהלך דיון בטחוני חשוב – והוא הוצג על ידי "גורם מדיני בכיר" כ"סגירת המשוואה" אחרי ההתקפה הקטלנית של חזבאללה שהרגה 12 ילדים במג'דל שמס.

אבל עוד לפני שאנשי חזבאללה חילצו את גופתו של פואד שוכר מהריסות הבית שהותקף בבירת לבנון, נודע על חיסול דרמטי עוד יותר, של אסמאעיל הנייה בבירת איראן.

מצד אחד: שמחה ספונטנית בנוסח "כן יאבדו כל אויבך ה'" – ממש כפי שצייץ השר הגאון שלמה קרעי, הזכור כמי ששלח את טייסי צה"ל לאלף עזאזל, תוך שהוא מפר את השתיקה הישראלית המכוונת בנושא חיסול הנייה (הוא לא היה היחיד, גם צמד העמיחיים – שיקלי ואליהו – הזדרזו לחגוג את ההישג בטמטום של נערים מתבגרים).

השמחה הזו היא לא רק שמחה פרימיטיבית על נקמה במי שראוי שננקום בהם. זו גם שמחה על מה שנראה כחידוש ממשי של ההרתעה הישראלית באזור.

זירת ניסיון החיסול של בכיר חזבאללה בביירות, 30 ביולי 2024 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

העובדה שישראל הצליחה בתוך פחות מ-24 שעות לפגוע בדיוק כירורגי בשני מנהיגים בכירים של חזבאללה ושל חמאס, בביירות ובטהרן, בשיאה של מלחמה, כשהשניים מן הסתם נוקטים בכל אמצעי הזהירות האפשריים – מזכירה לכולם שהמודיעין הישראלי וצה"ל, שנראים פגיעים וחבולים אחרי השבעה באוקטובר, עדיין מסוגלים להוציא לפועל מבצעים מתוחכמים ועוצרי נשימה, ועדיין יודעים על אויבי המדינה הרבה יותר מכפי שנדמה בעקבות הכישלון הנורא בשמחת תורה.

ועל כך צריך להוסיף: ברשתות החברתיות, רבים שואלים הבוקר איך זה ייתכן שאותם ארגוני מודיעין וביון שמוציאים לפועל את המבצעים הפנטסטיים הללו, כשלו כישלון נורא כל כך בשבעה באוקטובר.

או במילים אחרות – איך זה שאנחנו יודעים לאתר ולפגוע בתוך 24 שעות בפואד שוכר בלב ביירות ובאסמאעיל הנייה בלב טהרן, אבל לא ידענו מה זוממים 3,000 נוח'בות עם טויוטות ואופנועים במרחק כמה קילומטרים מגבול ישראל?

השאלות הללו נראות תמימות, אבל הן משרתות את הנרטיב שהולך ותופס אחיזה אצל ישראלים לא מעטים, שניזונים מתיאוריות קונספירציה וממי שטורח ללבות אותן (בעזרת "שאלות תמימות" כאלה. כי רגע, אסור כבר לשאול?).

התשובה הפשוטה על השאלות הלא תמימות בעליל האלה היא שהיכולות המודיעיניות שנדרשות למבצעים נקודתיים מהסוג שראינו ביממה האחרונה, עם אמצעי המעקב, האיכון, והנשק המדויק שכרוך בהוצאת חיסולים כאלה אל הפועל, שונות לחלוטין מ"המודיעין היומיומי" הכרוך בניטור ובניתוח מידע על אוכלוסייה גדולה לאורך שנים, במטרה לעלות בזמן על ידיעת הזהב שתספק את ההתרעה החיונית.

אפשר אפילו להניח שדווקא היכולות הגבוהות מאוד מהסוג שראינו ביממה האחרונה עלולות לעוור את מי שאוחז בהן בכל מה שנוגע לעבודה האפורה היומיומית והסיזיפית, וליצור את האשליה שאנחנו כל יכולים ושאף אחד לא יכול עלינו.

תשאלו את היוונים מהמיתולוגיה, הם יספרו לכם: היבריס, התנשאות וזלזול הם תמיד האויבים גדולים ביותר של החזק שמחזיק ביכולת הגבוהה.

עינב צנגאוקר, שבנה מתן צנגאוקר מוחזק בשבי ברצועת עזה, נושאת דברים בתל אביב, 29 ביוני 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

אחרי השמחה על ההישגים ועל היכולת ועל ההרתעה ששוקמה, מגיעות החרדות. קודם כל לגורל החטופים, שעסקה לשחרורם נראית כרגע רחוקה מתמיד.

סמי אבו זוהרי, שמוגדר "אחד מבכירי חמאס בחו"ל", אמר הבוקר לרשת "סקיי ניוז" בערבית: "חיסול הנייה הוא מסר מישראל שהיא לא מעוניינת בשום הסכם". קשה להאמין שאחרי מה שראינו ביממה האחרונה, יהיו בעתיד הנראה לעין מגעים כלשהם לשחרור חטופים.

זה שובר לב.

עינב צנגאוקר, אמו של מתן החטוף בעזה, אמרה הבוקר כי אסור לאפשר להתנקשות באסמאעיל הנייה לסכל את האפשרות לעסקה עם חמאס:

היא הוסיפה וקראה לראש הממשלה:

וישנה גם החרדה הבלתי נמנעת לגורל כולנו. לא רק עסקת חטופים נראית עכשיו רחוקה מתמיד, גם חזרתם של תושבי הנגב המערבי והגליל העליון לבתיהם לא נראית באופק. וייתכן שאנחנו על סף מלחמה אזורית.

שלט חוצות שנתלה בטהרן המאיים על ישראל אחרי חיסולו של אסמאעיל הנייה בעיר, 31 ביולי 2024 (צילום: AFP)

כתבת "ניו יורק טיימס" פרנז פאסיהי צייצה הבוקר כי גורמים בכירים בממשל האיראני "בהלם מוחלט" מההתנקשות בהנייה. לדברי המקורות שדיברו איתה בעילום שם, החיסול בלב טהרן נתפס בצמרת האיראנית כ"מכה אדירה למוניטין הביטחוני של איראן בזמן שהיא רוצה להקרין כוח באזור".

באיראן מעריכים הבוקר כי הנייה חוסל באמצעות טיל מונחה שנורה מחוץ לגבולות איראן ולכן "העובדה שהטיל הגיע מבחוץ היא תוקפנות נגד איראן, הדורשת תגובה בלתי נמנעת", כפי שאמר מקור איראני לערוץ הטלוויזיה "אל מיאדין".

דובר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן הודיע הבוקר במועצת השורא האיראנית כי ההתנקשות בהנייה היא פעולה שפלה וכי מבצעיה ייענו בתגובה.

ישראל כבר החליטה להגביר את הכוננות בכל הנציגויות בעולם (אפשר להגביר שם את הכוננות יותר מכפי שהיא הייתה עד כה?), ובמוסדות יהודיים וקהילות יהודיות בעולם הוגברה הכוננות, והדריכות מן הסתם תהיה גבוהה מאוד גם סביב המשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים בפריז.

סוכנות הידיעות האיראנית "נור ניוז", הנחשבת לזו שמשקפת את עמדת הממשל בטהרן, הגדירה את ההתנקשות בהנייה "הימור מסוכן לערעור ההרתעה של איראן" ו"חציית הקווים האדומים של איראן שתעלה לאויב ביוקר".

מפקד ממשמרות המהפכה של לשעבר, מוחמד רזאי, אמר הבוקר: "ישראל תשלם מחיר כבד על הרג הנייה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו מכנס הערכת מצב ביטחונית היום בצוהריים. "ייתכן שאנו עומדים בפני פרק של הסלמה נוספת במלחמה, עד כדי אפשרות של עימות אזורי רחב יותר", מעריך הבוקר הפרשן לענייני ביטחון עמוס הראל ב"הארץ", "איראן תתקשה שלא להגיב על פעולה שאירעה על אדמתה".

סימון ביילס עם מדליית הזהב הראשונה שלה באולימפיאדת פריז, אחרי שהובילה את נבחרת ארה"ב לזכייה בקר-רב הקבוצתי בהתעמלות מכשירים, 30 ביולי 2024 (צילום: Lionel BONAVENTURE / AFP)

קשה לחשוב על ניגוד חריף יותר בין המציאות הכאוטית, המדממת ומרובת החיסולים במזרח התיכון, לבין החגיגה הספורטיבית הצבעונית והמענגת של המשחקים האולימפיים בפריז. צופי הטלוויזיה בישראל חווים אותה מדי יום, כשההתראות הכתומות על כטב"מים ושיגורי רקטות, עולות על המסך באמצע התחרויות.

כך ארע גם אתמול במהלך מסע התיקון הגדול של סימון ביילס שהחל עם ניצחון מרשים ומדליית זהב ראשונה, כשהובילה את נבחרת ארה"ב בהתעמלות לניצחון קבוצתי.

בטוקיו, לפני שלוש שנים, האמריקאיות הפסידו את הזהב לנבחרת ההתעמלות הרוסית, שנעדרת הפעם מהתחרויות. ביילס, שסבלה אז ממשבר נפשי, פרשה באמצע, ובפריז היא חזרה כדי לתקן את סוף הסיפור.

ביילס מקווה שמדליית הזהב הקבוצתית תהיה רק הראשונה מבין כמה שתאסוף בהמשך, כשתעלה להתחרות ביום חמישי בערב בזירת ההתעמלות על המדליות האישיות.

בישראל אנחנו עדיין מחכים לבשורות משמחות מפריז, אחרי ששגיא מוקי הודח אתמול בשמינית הגמר בג'ודו (עד 81 ק"ג) וגילי שריר הפסידה בקרב הרואי לקלאריס אבננו הצרפתייה.

נבחרת השליחים הישראלית בשחייה עשתה היסטוריה כשהעפילה בפעם הראשונה לגמר, אחרי ששברה את השיא הישראלי. במשחה הגמר סיימו השחיינים הישראלים במקום התשיעי והאחרון.

נבחרת הכדורגל הישראלית ספגה שוב שער בדקה ה-90, הפסידה ליפן ותחזור הביתה מהמקום האחרון בבית.

השייטת שרון קנטור מתקדמת יפה, וסיימה אתמול את יום השיוטים במקום השני בדירוג הכללי, והשייט תום אבני נמצא כרגע במקום השלישי בשיוט הכללי.

חשוב לזכור: התקוות למדליות אולימפיות עוד לפנינו. מונחות על כתפיהן של שרון קנטור ושל הג'ודאית רז הרשקו, על נבחרת ההתעמלות האומנותית, ועל ארטיום דולגופיאט שאמנם לא הרשים במוקדמות אבל עלה לגמר, שם נפתח דף חדש.

לו"ז התחרויות בהן משתתפים ישראלים ביום החמישי של המשחקים האולימפיים, 31 ביולי 2024 (צילום: הוועד האולימפי בישראל)