אי אפשר היה לברוח אתמול ברשתות החברתיות ממאות ואלפי בדיחות אבא מצחיקות יותר או פחות ששילבו ג'חנון/מלאווח/לחוח בהקשר של התקיפה הדרמטית של חיל האוויר בתימן.

האירוע עצמו לא היה משעשע בכלל, כמובן. אבל במפות שעליהן סומנה העיר חודיידה שהותקפה אתמול, הופיעו מסביב גם ערים כמו "דמאר", "צנעא" ו"עמרן" שהזכירו לישראלים שהאזור הזה – שהוא סוף העולם מבחינת רוב העולם – שזור עמוק בתוך התרבות ועולם הבידור הישראלי. בדיחות "מרק רגל" היו פשוט עניין מתבקש. והומור הוא גם תמיד הדרך המומלצת להפיג חרדות.

מיכלי דלק עולים באש בנמל חודיידה בתימן, 20 ביולי 2024 (צילום: AP)

וסיבות לחרדות לא חסרות.

ישראל לא ממש התאמצה להסתיר את כוונת התקיפה בתימן. מטוסי F-15 בליווי מטוסי התדלוק תועדו על ידי אזרחים מעל אילת באור יום בדרכם דרומה, כך ששעתיים לפני התקיפה כבר החלה להיבנות ציפייה לקראתה. עניין נדיר מאוד במתקפות בינלאומיות כאלה.

ישראל – שלא כדרכה בפעולות קודמות – גם מיהרה לקחת אחריות על התקיפה. ניכר שפומביות הייתה אחת ממטרות המבצע הזה. גם הלהבות האדירות שהותירו אחריהם הטילים הישראלים נועדו לככב בדיווחי הטלוויזיה וברשתות החברתיות ולאותת לכל מי שצריך איתות כזה:

אל תטעו בנו; גם כשישראל חבולה ומדממת ומסוכסכת בינה לבין עצמה, היא עדיין מסוכנת מאוד ויכולה להותיר אחריה חורבן כבד 1,800 קילומטר מהגבול, באור יום, כשההתקפה ידועה מראש לכולם.

סביר להניח שהבחירה לערוך את "הצגת התכלית" האזורית הזו דווקא בחודיידה שבתימן, גם היא אינה מקרית.

בישראל נשמעות ביממה האחרונה טענות רבות על כך שהצפון מותקף במאות רקטות וכט"במים כבר תשעה חודשים, והם זרעו שם הרס אדיר, אבל בסוף כטב"ם אחד שפוגע בתל אביב גורר מייד תגובה ישראלית כה קשה. האם דמם של התל אביבים סמוק יותר מדמם של בני קריית שמונה?

את התשובה לא צריך לחפש מתחת לפנס החלוד של פוליטיקת הזהויות הישראלית. ישראל לא התעלמה מהפגיעות הרבות בצפון והגיבה בחודשים האחרונים באגרסיביות רבה גם נגד חזבאללה בלבנון וגם נגד איראן בסוריה.

הכטב"ם שפגע בתל אביב ביום שישי, הרג אזרח ישראלי ופצע שבעה, היה תירוץ לישראל לעלות את הווליום, לערוך תצוגת תכלית עוצמתית על הראש של החות'ים, ולהראות לכל מדינות האזור שחיל האוויר מסוגל לגמוע את 1,800 הקילומטרים האלה ולהעניש בעוצמה.

1,800 הקילומטרים האלה הם גם מקדם הגנה שכמוהו אין לנו בצפון. טיל קרקע-קרקע מתימן נורה הבוקר ויורט על ידי מערכת חץ 3, אחרי שאזעקות הופעלו באילת. והיה כאן גם מסר לאמריקאים, שעד היום "גררו רגליים" בהתמודדות עם הטרור החות'י בים האדום.

"עבור חיל האוויר, הפקודה להתכונן לתקיפת עומק כזו הייתה בבחינת הזדמנות מצוינת לשייף את היכולת שעליה הוא עובד כבר כמה שנים", כותב הבוקר אמיר בר-שלום, הפרשן הצבאי של זמן ישראל.

"הטיסה לחודיידה קצרה יותר מהטיסה לטהרן, את זה דאגו בצה"ל להדגיש – ולא בכדי. לכולם ברור שהפצצות אולי פגעו בתימן – אבל כוונו לאיראן. ולא מן הנמנע שטהרן היא זו שתקבע את עוצמת התגובה לתקיפה הזו".

נשיא בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, השופט נוואף סלאם, מקריא את ההחלטה בעניין חוקיות מדיניות ישראל בשטחים הכבושים, 19 ביולי 2024 (צילום: AP Photo/Phil Nijhuis)

ההתקפה של מטוסי חיל האוויר בתימן דחקה מהכותרות ומתשומת לב הציבור את חוות הדעת הקשה שפרסם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בנוגע להתנחלויות הישראליות בגדה המערבית (מנוגדות לדין הבינלאומי ודינן להתפנות מייד), והכיבוש באופן כללי (איננו חוקי וחייב להסתיים לאלתר, בגדה ובמזרח ירושלים).

לרוב הישראלים ממילא אין אמון וסבלנות לגופים בינלאומיים כאלה, שמקוטלגים כאן כבר שנים כ"אנטישמים" ו"שונאי ישראל". הקביעה של בית הדין בהאג שישראל מקיימת בשטחים ובירושלים המזרחית משטר בעל סממנים של אפרטהייד, הכולל מערכות חוקים שונות והפרדה מוחלטת בין מתנחלים לפלסטינים, נהדפת בישראל כבר עשרות שנים בטיעון הימני הקלאסי שכבש אתמול מחדש את הרשתות – כולל בציוץ של ראש הממשלה בנימין נתניהו – "עם אינו יכול להיות כובש בארצו".

אלא שזה טיעון דמגוגי שאין לו כל קשר לפסיקת בית הדין בהאג, שתיארה מציאות שכל מי שעיניים בראשו חייב לראות אותה.

אף אחד לא מערער על הזיקה ההיסטורית של העם היהודי ליהודה ולשומרון. זו זיקה שארוגה היטב בתולדות ישראל, וניכרת אפילו בשמות המקומות. אבל הזיקה ההיסטורית הזו לא סותרת את העובדה שבמקום הזה חיים עכשיו מיליוני אנשים שנשללות מהן זכויות אזרח בסיסיות כבר למעלה מחמישים שנה. אז כן – עם דווקא יכול להיות כובש בארצו. או כמאמר ציוץ שנון אתמול בטוויטר: "כובש אינו יכול להיות עם בארצו".

לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג אין יכולת לכפות על ישראל צעדים כלשהם, אבל להחלטה המהדהדת של בית הדין עשויות להיות השלכות כבדות שיורגשו בקרוב.

ספורטאים ישראלים שיוצאים לאולימפיאדה בפריז שתיפתח בסוף השבוע הקרוב, קיבלו בסוף השבוע איומים על חייהם בנוסח "נערוך בפריז טבח כמו שעשינו באולימפיאדת מינכן". השחיין הישראלי מירון חירותי קיבל מייל עם "הזמנה להלוויה של עצמך שתיערך ב-27 ביולי 2024".

האיומים הללו מתחברים להחלטה של חברת אדידס להשעות את הדוגמנית בלה חדיד מקמפיין לקראת האולימפיאדה להשקת דגם הנעליים 72SL. הדגם הזה הושק לראשונה לקראת אולימפיאדת מינכן 1972, שבה נרצחו 11 ספורטאים ישראלים בפעולת טרור פלסטינית. חדיד – בתו של איל הנדל"ן הפלסטיני מוחמד חדיד והדוגמנית ההולנדית יולנדה חדיד – ידועה כמתנגדת קיצונית לישראל, כולל הכחשת אירועי זוועה בשבעה באוקטובר.

ההחלטה בהאג יכולה להשפיע בקרוב גם על הליכים משפטיים, כלכליים, תרבותיים ואקדמיים שמתנהלים נגד ישראל ונגד בכירים ישראלים, יזמים ישראלים, יוצרים ישראלים ואנשי אקדמיה ישראלים.

האווירה סביב ישראל בקיץ הקרוב עלולה להיות מאוד לא נעימה בעולם. סנקציות שונות כבר הוכרזו באירופה ובארה"ב נגד מתנחלים שונים וגם יפן צפויה להכריז ביום שלישי על סנקציות אישיות נגד ארבע מתנחלים אלימים – ינון לוי, צבי בר יוסף, משה שרביט ונריה בן פזי.

כפי שפורסם בזמן ישראל כבר בסוף יוני, בבית הלבן שוקלים להטיל סנקציות נגד השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. הנשיא ג'ו ביידן אמור להכריע בנושא אחרי ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בוושינגטון.

בנימין נתניהו ומטוס כנף ציון (יוצר דיגיטלי: אורן אדלר)

כשברקע המתקפה הקטלנית בתימן, מטחי רקטות של חזבאללה על הגליל והגולן, עסקת חטופים שתקרה או שלא עם חמאס, ההחלטה הדרמטית בהאג, ורחובות בוערים מזעם ומתסכול – ראש הממשלה ימריא מחר לוושינגטון בדרכו לנאום מול שני בתי הקונגרס ביום רביעי, ולהיפגש עם הנשיא ג'ו ביידן המחלים מקורונה ביום שלישי בצוהריים.

נתניהו ימריא לוושינגטון במטוס הממלכתי "כנף ציון", שיערוך את טיסת הבכורה הרשמית הראשונה שלו, אחרי מי-יודע-כמה עיכובים, שיפוצים ומאות מיליוני שקלים שהושקעו בו.

את נתניהו תלווה בטיסה משלחת של משפחות חטופים ומשפחות חללי צה"ל שהוא מתכוון להציג בנאום, ביניהם נועה ארגמני שחולצה מעזה במבצע נועז של צה"ל, שתטוס לוושינגטון עם אביה.

אם נתניהו וביידן אכן ייפגשו ביום שלישי כמתוכנן, ראש הממשלה יפגוש נשיא אמריקאי עצבני, מתוסכל ומריר בשל הלחצים עליו מתוך מפלגתו לפרוש ולפנות את הדרך לסגניתו קמלה האריס.

ב"ניו יורק טיימס" פורסם אתמול שביידן מתכוון לדחות את ההחלטה על הפרישה עד לאחר ביקורו של נתניהו בוושינגטון. "ביידן", הסבירו מקורביו, "לא ירצה לתת לנתניהו את הסיפוק, בהתחשב ביחסיהם המתוחים לאחרונה על רקע המלחמה ברצועת עזה".

חיילי צה"ל ברצועת עזה. יולי 2024 (צילום: דובר צה"ל )

• דובר צבא החות'ים יחיא סריע קיבל אחריות על ירי הטיל שיורט הבוקר בדרכו לאילת והכריז כי החות'ים תקפו ספינה אמריקאית בים האדום באמצעות טילים וכטב"מים וטען כי "זוהתה פגיעה בספינה".
• לא פחות מ-120 שיגורים נורו בסוף השבוע לעבר הגליל והגולן. רובם יורטו ללא נפגעים. רקטה אחת התפוצצה בקיבוץ עמיר. גם במרחב זעורה זוהו כמה נפילות. שני חיילי צה"ל נפגעו קל ופונו לקבלת טיפול.
• לוחם מגדוד 52 של חיל השריון נפצע אתמול קשה מפגיעת טיל נ"ט בדרום רצועת עזה. במקביל, לוחמי גבעתי הרגו מחבלי חמושים ואיתרו מנהרות טרור ברפיח, ולוחמי חטיבה 3 (אלכסנדרוני) פשטו על כמה מבנים במרכז הרצועה ואיתרו בהם אמצעי לחימה שונים.
• מטוסי קרב של צה"ל תקפו הלילה שני מחסני אמל"ח של חזבאללה בדרום לבנון.

גבר חרדי עובר ליד שלט נגד הגיוס לצה"ל, ירושלים, 11 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

וגם זה יקרה היום: אלף צווי גיוס יישלחו לחרדים, אחרי עשורים של מאבקים בנושא, ואל מול התנגדות חריפה בהנהגה החרדית.

בעיתון "יתד נאמן" הופיעה ביום שישי קריקטורה של צווי גיוס המושלכים לאשפה לרגלי תלמידי ישיבה המכונסים סביב ספר גמרא. בימים האחרונים התייצבו גם רבני ש"ס לקריאה לא להיענות לצווי הגיוס ולא להתייצב בלשכות הגיוס.

בימים אחרים, זה היה האירוע המרכזי בישראל. אך אלה אינם ימים רגילים ולכן אירוע צווי הגיוס יידחק – לפחות לעת עתה – לשולי החדשות.

מעניין יהיה לראות למי צה"ל יבחר לשלוח את הצווים, מה תהיה התגובה לקבלת הצווים (האם יהיו טקסים פומביים של קריעה ושריפה של צווי גיוס, שיזכירו אירועים דומים בארה"ב של ימי מלחמת וייטנאם?) וכיצד איך צה"ל ינהג בסרבני הגיוס הרבים.

לכולם ברור שמכל הרעות שניתכות על ראשנו לאחרונה – דווקא האירוע הזה עלול להכריע בהמשך את גורל הממשלה.