זה היה באוויר – שהתמלא בעשן, בקולות צופרים ובזמזום כטב"מים. הכתובת הייתה על הקירות – שקרסו בזה אחר זה במטולה ובקריית שמונה, ביפתח ובכפר גלעדי.

כבר תשעה חודשים וחצי, כמעט 300 ימים, שישראל מותקפת מלבנון ותוקפת בלבנון, כשלאף אחד לא ברורה המדיניות ולא מובנת האסטרטגיה.

הלווייתם של עשרה מתוך 12 הילדים שנהרגו בפגיעת רקטה מלבנון במגרש כדורגל במג'דל שמס. 28 ביולי 2024 (צילום: Menahem Kahana / AFP)

היה ברור שיגיע הרגע הנורא שבו ייגרם אסון בקנה מידה כזה, שאי אפשר יהיה יותר להפנות ממנו את המבט ולהתמוגג מנאומים רהוטים באנגלית מצוחצחת ומצילומי יחצנות עם כובע "ניצחון מוחלט" מעל האוקיאנוס.

והרגע הנורא הזה הגיע אתמול, כשרקטה מסוג פג'ר 1 שנורתה מלבנון ועליה כ-50 ק"ג חומר נפץ, פגעה במגרש הכדורגל במג'דל שמס, הרגה 12 ילדים בני 10 עד 16 ופצעה 40, מהם 17 פצועים במצב בינוני-קשה.

ברור לכולם – בישראל ובלבנון, בארה"ב ובאיראן – שהאסון הכבד הזה, יהיה נקודת תפנית דרמטית, ורגע מבחן גדול לישראל וללבנון.

"הערכות המצב המיידיות שכונסו בפיקוד צפון ובמקביל במטכ"ל, מעידות כי ישראל מבינה שהיא חייבת להגיב אחרת ובעוצמה", כותב הבוקר אמיר בר-שלום, הפרשן הצבאי של זמן ישראל. "השאלה המרכזית היא האם זהו קו פרשת המים, שלאחריו ישראל תחצה את הרוביקון ותפתח במהלך מלחמתי מלא מול חזבאללה – מהלך שאמור לכלול גם פעולה קרקעית. על השאלה הזו אין תשובה כרגע".

עד לרגע הפיצוץ במג'דל שמס אתמול הייתה הסכמה עקרונית בצמרת הישראלית, שאת המצב העדין מול לבנון עדיף יהיה לסיים במהלך מדיני וללא פעולה צבאית קרקעית. ראש הממשלה בנימין נתניהו אפילו אמר את זה בנאום שלו בקונגרס (שנראה כבר עכשיו כמו זיכרון מעומעם ורחוק, למרות שהוא קרה רק לפני ארבעה ימים).

"מבחינת חזבאללה", כותב בר-שלום, "מדובר באירוע מביך מאוד, המעמיד את הארגון השיעי במצב מורכב בזירה הפנים-לבנונית, ואת יחסיו עם העדה הדרוזית בנקודת מבחן". זו הסיבה שחזבאללה מיהר לפרסם הכחשה ולטעון שהוא כלל לא עומד מאחורי הירי למג'דל שמס – הכחשה שאיש במזרח התיכון לא לקח ברצינות.

היסטוריונים עוד יתווכחו בעתיד האם ואיך הייתה ישראל אמורה לנהוג בחזבאללה מרגע שארגון הטרור הלבנוני הצטרף לחמאס והחל לתקוף את ישראל בשמונה באוקטובר ללא כל התגרות מצד ישראל וללא כל עילה.

הבחירה הישראלית – לפנות מיידית את יישובי הצפון ו"להכיל" את המתקפות עליהם במשך חודשים, ולהגיב בשורה ארוכה של חיסולים בלבנון – לא ריסנה את חזבאללה ולא הרתיעה אותו.

"כעת ישראל מוצאת את עצמה ניצבת בפני הסלמה אפשרית בצפון, מבלי שהספיקה לייצב את החזית בדרום", כותב הבוקר עמוס הראל ב"הארץ". "ניסיון שלה לדחוק את חזבאללה לפינה בלי להיגרר למלחמה כוללת עלול להתברר כהימור מסוכן – וייתכן שרק התערבות אמריקאית נחושה תוכל למנוע הידרדרות".

דונלד טראמפ רוקד בעצרת בחירות במינסוטה, 27 ביולי 2024 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

אחת הבעיות הגדולות של ישראל בימים הרגישים הללו היא שארצות הברית נכנסת כעת לישורת האחרונה לקראת בחירות חסרות תקדים.

בבית הלבן יושב נשיא שהוא "ברווז צולע"; מועמדת המפלגה הדמוקרטית היא אישה שזה עתה הוקפצה לקמפיין ואפילו לא בחרה עדיין סגן למרוץ; ובראשות המפלגה הרפובליקאית עומד נרקיסיסט בלתי צפוי, שקרא בסוף השבוע לתומכיו להצביע לו בבחירות בנובמבר כדי שלא יצטרכו יותר להצביע בעתיד.

"נוצרים, צאו להצביע", קרא אתמול דונלד טראמפ בכנס של ארגון שמרני בפלורידה, "בעוד ארבע שנים לא תצטרכו להצביע שוב. אנחנו נסדר את זה כל כך טוב שלא תצטרכו להצביע".

קמלה האריס הצליחה בימים האחרונים לבסס במהירות מרשימה את אחיזתה במפלגה, וכבר זכתה ביום שישי להודעת התמיכה המיוחלת של ברק ומישל אובמה, שהמתינו עד שיהיה ברור שהיא נתמכת על ידי רוב ברור במפלגה, לפני שהכריזו פומבית שהם ניצבים מאחוריה ויעשו הכול כדי לסייע לבחירתה.

"אמרנו לה שאנחנו חושבים שהיא תהיה נשיאה פנטסטית, ושיש לה את התמיכה המלאה שלנו", כתב בטוויטר הנשיא לשעבר אובמה, שהעלה תיעוד של שיחת הטלפון עם האריס. "ברגע הקריטי הזה עבור המדינה שלנו, אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לוודא שהיא תנצח בנובמבר".

אל תוך הקלחת האמריקאית הרגישה הזו נכנסו בשבוע שעבר כפילים לחנות חרסינה ראש הממשלה ורעייתו, שנפגשו עם ביידן בבית הלבן, עם האריס בוושינגטון ועם טראמפ בפלורידה, וזכו לתשואות עם הנאום הרהוט והכריזמטי של נתניהו בקונגרס, אירוע שאחרי האסון הנורא במג'דל שמס – נראה כמו הזיה מנותקת מהמציאות.

אהוד ברק נואם בהפגנה בקפלן, תל אביב, 27 ביולי 2024 (צילום: ליאור שגב)

"נתניהו נואם בחסד, אין מה לומר, לדבר הוא יודע, ועוד יותר טוב באנגלית", כותב הבוקר ב"ידיעות אחרונות" גלעד שרון ומזכיר את מה שאמור להיות מובן מאליו:

גלעד שרון מזכיר במאמר שלו את משה רבנו, המנהיג המגמגם שהוציא את ישראל ממצרים. גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק נדרש להשוואה הזו אמש בנאום שנשא מעל במת ההפגנות ברחוב קפלן בתל אביב.

ברק הזכיר גם את גמגומו המפורסם של ראש הממשלה לוי אשכול, שקדם לניצחון הגדול ביותר של ישראל במלחמה עם ארצות ערב, במלחמת ששת הימים, וסיים את נאומו בקריאה ל"מרי אזרחי לא אלים" ולהשבתה מוחלטת של הארץ, עד שהממשלה הלא מתפקדת והלא כשירה תיפול ותוחלף.

הישראלים ביום הראשון של האולימפיאדה, 27 ביולי 2024 (צילום: הוועד האולימפי בישראל, AFP, AP – מונטז')

קשה לחשוב על ניגוד חריף יותר וקיצוני כמו זה שבין המציאות המדממת, האכזרית, המפולגת, המסוכסכת בישראל ובמזרח התיכון – לבין ההצגה הספורטיבית הנוצצת והגדולה בתבל שמתרחשת כעת בפריז.

אחרי טקס הפתיחה המרשים (אך לא מרגש ברובו) ביום שישי בערב החלו אתמול התחרויות עצמן. תשומת הלב בישראל התמקדה כמובן בספורטאים הישראלים שנכנסו למעגל התחרויות:

• נבחרת ישראל בכדורגל עשתה את מה שהיא עושה כמעט תמיד: החזיקה מעמד בצורה מרשימה עד לדקה ה-90 מול פרגוואי העדיפה בהרבה ואז ספגה שני שערים בתוספת הזמן כדי להפסיד 4:2 בפארק דה פראנס.
• בג'ודו, שירה ראשוני הפסידה בשלב המוקדמות בתחרות נשים עד משקל 48 ק"ג וסיימה את דרכה במשחקים. ים וולצ'ק ניצח בסיבוב הראשון בתחרות גברים עד 60 ק"ג אך הפסיד בשמינית הגמר וסיים גם הוא את דרכו במשחקים האולימפיים.
• על ארטיום דולגופיאט, האלוף האולימפי בהתעמלות מכשירים, עבר יום מותח אחרי הופעה בינונית על המזרון עם ציון 14.466, שהפכה אותו לתלוי בתוצאות שיציגו המתחרים אחריו. רק לקראת חצות התברר שאפשר לנשום לרווחה: התוצאה הספיקה כדי לעלות לגמר בסוף השבוע.
• תחרויות השחייה נפתחו עם שיא ישראלי חדש של רון פולונסקי במשחה 100 מטר חזה, שקבע תוצאה של דקה עגולה והעפיל לחצי הגמר, שם סיים במקום ה-16 ומחוץ לתחרות. גם נבחרת השליחים סיימה מחוץ לתחרות, עם מקום 14 במשחה 100×4 מטר חופשי.
• גולשת הגלים ענת ליליאור סיימה שנייה במקצה שלה בסיבוב הראשון ועולה לסיבוב הבא.
• בבדמינטון, מישה זילברמן הפסיד 2:1 במשחק הראשון בשלב הבתים אך ממשיך לשלב הבתים גם מחר.

לו"ז התחרויות בהן משתתפים ישראלים ביום השני של המשחקים האולימפיים, 28 ביולי 2024 (צילום: הוועד האולימפי בישראל)

היום יצטרפו לתחרויות גפן פרימו וברוך שמאילוב באולם הג'ודו; דניס לוקטב, לאה פולנסקי, אנסטסיה גורבנקו ואדם מראענה בבריכת השחייה; סרגיי ריכטר (רובה אוויר); ליהיא רז (התעמלות מכשירים); יובל פרייליך (סייף); השייטים תום ראובני ושרון קנטור (תקוותנו האולימפית בגלישת רוח); וגולשת הגלים ענת ליליאור תשוב ליומה השני, בקצה השני של העולם, בהאיטי.

המתעמלת האמריקאית סימון ביילס בסשן אימונים בפריז, 25 ביולי 2024 (צילום: AP Photo/Francisco Seco)

תשומת הלב של כל חובבי הספורט בעולם תתמקד היום בסימון ביילס, המתעמלת האמריקאית האגדית שתחזור לאולימפיאדה אחרי פרישתה הדרמטית במשחקים האולימפיים בטוקיו לפני שלוש שנים.

ביילס – המתעמלת המעוטרת ביותר בכל הזמנים, עם 37 מדליות באליפויות עולם ומשחקים אולימפיים – נקלעה בטוקיו ב-2021 למצב נפשי הקרוי Twisties – אירוע מסוכן שבו המתעמלת מאבדת אוריינטציה באוויר. היא בחרה לפרוש מהתחרות, ומאוחר יותר חזרה להתחרות רק על הקורה, שם זכתה במדליית ארד.

אחרי המשבר בטוקיו, הגיע המשבר בנבחרת ההתעמלות האולימפית, אחרי חשיפת פרשת התקיפות המיניות במאות מתעמלות – ביילס ביניהן – של רופא הנבחרת, לארי נאסר. ביילס עזבה את התחרויות ולא היה צפוי שתשוב: מתעמלות לא ממשיכות בדרך כלל אחרי גיל 25, שכבר נחשב מבוגר בספורט הזה.

והנה ביילס שוב כאן, אחרי שנה יוצאת מהכלל שבה זכתה בכל תחרות שהשתתפה בה, כולל תואר שישי באליפות העולם. הדומיננטיות שלה בספורט כל כך גדולה, שהיא אף רשמה את התרגיל החמישי על שמה השנה.

ביילס כבר בת 27, אבל ניכר שהיא בשיא כוחה ובמקום בריא נפשית. היא מתחילה היום להתחרות במוקדמות (מ-12:40), לקראת גמר הנשים ביום שלישי בערב וגמר הקרב-רב ביום חמישי בערב. מומלץ לעקוב: היא עשויה להוסיף לספר ההיסטוריה של המשחקים האולימפיים והספורט בכלל את אחד הסיפורים המרגשים ביותר.