הטמפרטורות עולות. מנופי הלחץ עובדים שעות נוספות. טראמפ עזב את המזרח התיכון. השעות והימים הבאים יהיו גורליים. גם לעתיד החטופים, גם לעתידם של אלפי פלסטינים ברצועת עזה, גם לחיילי צה"ל שמוכנים להסתער פנימה.

אתמול בצוהריים הודיעו המתווכים בקטאר למשלחת הישראלית שנציגי חמאס מוכנים לחזור לשולחן המו"מ בלי תנאים מוקדמים. על הפרק – מתווה ויטקוף: שחרור כחצי מהחטופים החיים וכחצי מהחטופים המתים והפסקת אש לחודשיים שבמהלכם ינסו הצדדים להגיע להסכם סופי.

משפחות החטופים מפגינות מחוץ לקריה בתל אביב, 17 במרץ 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

ברקע – ההפצצות ההולכות וגוברות של ישראל ברצועה שמותירות אחריהן הרס עצום ומאות הרוגים. רק היום, משעות הבוקר, נהרגו ברצועה לפחות 78 פלסטינים, על פי דיווחים מטעם גורמי הרפואה ברצועה. לפי עדי ראייה ודיווחים שונים בכלי התקשורת, צה"ל תוקף מהבוקר מטרות הנמצאות באזורים המאוכלסים בצפיפות, בהם שכונות מגורים ואוהלי עקורים.

על פי דיווח נוסף הבוקר (בערוצים הסעודיים "אל-חדת'" ו"אל-ערבייה") אותרו גופותיהם של מוחמד סנוואר ועשרה בכירים נוספים בחמאס, שנהרגו בהפצצת המנהרה שבה הסתתרו בחאן יונס, ובהם גם מוחמד שבאנה, מפקד חטיבת רפיח.

מקורות פלסטיניים מדווחים הבוקר כי ד"ר זכריא סנוואר, אח של יחיא ומוחמד סנוואר, שהיה מרצה באוניברסיטה האסלאמית, נהרג הבוקר יחד עם שלושה מבניו בתקיפת האוהל שבו התגורר במחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז הרצועה.

"לא מן הנמנע שהגברת קצב ההפצצות ברצועה וההודעה הרשמית שישראל החלה למעשה במבצע 'מרכבות גדעון' עשו את שלהן", כותב הבוקר אמיר בר-שלום, הפרשן לענייני צבא וביטחון של זמן ישראל.

"ישראל עדיין נמצאת בשלב שבו ניתן לעצור את הפעולה באופן מיידי. הכוחות הקרקעיים שבתוך הרצועה נמצאים בעיקר בשטחים פתוחים השולטים על מספר מרחבים מאוכלסים. עיקר הכוח הקרקעי נמצא מחוץ לרצועה ועדיין ממתין לפקודה".

בחמאס שומעים את הקולות ורואים את הכוחות העצומים הנערכים לכניסה לרצועה. הם מבינים שברגע שחמש אוגדות יתחילו בתמרון קרקעי בתוך הרצועה, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לעצור את הפעולה.

אם מוחמד סנוואר אכן נהרג בשבוע שעבר כפי שעולה מהדיווחים הבוקר, נשאלת השאלה מי ברצועת עזה מסוגל עכשיו לנהל את האירועים ולקבל החלטות. בהקשר הזה מזכירים את עז א-דין אל-חדאד, המפקד על כוחות חמאס בצפון רצועת עזה. לא מן הנמנע שימיו ספורים.

פעילות כוחות צה"ל בעזה, מאי 2025 (צילום: דובר צה"ל )

עיתון "הסאנדיי טיימס" הבריטי מפרסם – על בסיס "מפה שהודלפה מדיפלומטים שתודרכו בנושא" – כי צה"ל מתכנן לבתר את רצועת עזה לשלושה חלקים נפרדים ולדחוק מהם החוצה את כל התושבים.

לפי המפה, צה"ל מתכנן להשתלט על חלק רחב מצפון הרצועה, על שטח לכל רוחב הרצועה באזור מסדרון נצרים, על ציר בין חאן יונס למרכז הרצועה ועל שטח נרחב בדרום הרצועה, כולל רפיח. לפי הדיווח, על העזתיים ייאסר לעבור בלי רשות בשטחים שיהיו בשליטת צה"ל.

רונן ברגמן מפרסם הבוקר ב-ynet, על בסיס "שיחות עם בכירים במערכת הביטחון, בצבא ובקהילת המודיעין", כי להערכת המקורות שלו "צה"ל נמצא במערכה שהוא יודע שאינו יכול להשיג את אחת ממטרותיה – שחרור החטופים – ובשל המחיר הכבד של שליטה וממשל צבאי ברצועה למשך שנים, יש בצמרת שלו מי שמטילים ספקות בכדאיות השגת המטרה השנייה – הכרעת חמאס".

בצמרת צה"ל שמים לב לניסוחים החדשים שיוצאים מכיוון ראש הממשלה ושר הביטחון. פתאום כל הקרדיט ניתן לרמטכ"ל ולצבא. הם תכננו. הם מובילים, הם הגישו תוכניות. מה פשר הנדיבות הזו?

הבכירים שדיברו עם ברגמן מעריכים כי המטרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו היא להטיל עליהם את כל האחריות כשהתוכניות הבלתי ניתנות להגשמה יקרסו קריסה בלתי נמנעת. ועל הדרך נתניהו מסכן את קציני צה"ל כשהוא מייחס להם תוכניות שנוגדות את דיני המלחמה הבינלאומיים.

יובל רפאל בגמר האירוויזיון בבזל, שוויץ, 17 במאי 2025 (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)

יובל רפאל, ניצולת מיגונית המוות ברעים שנשלחה לייצג את ישראל באירוויזיון, עשתה הלילה את מה שנראה בלתי סביר ובלתי אפשרי: היא איבדה את המקום הראשון ממש בשניות הסיום (לזמר אופרה אוסטרי עם קול גבוה במיוחד).

זאת ועוד: רפאל זכתה לניצחון מוחלט בקרב הקהל, כולל במדינות שנחשבות עוינות לישראל. הקהל בחר בה בגדול למקום הראשון. השופטים העניקו לה רק את המקום ה-14. וכך היא נדחקה בסוף למקום השני.

הפער בין בחירת השופטים לבחירת הקהל קיצונית: רק מדינה אחת (אזרבייג'ן) העניקה לישראל את מלוא 12 הנקודות, בעוד שבקרב הקהל ישראל קיבלה דוז פואה ב-13 מדינות – 11 מדינות אירופאיות, אוסטרליה ו"שאר העולם" (הצבעות במדינות שלא משתתפות באירוויזיון אבל עוקבות אחריו בעניין).

ההצבעה באירלנד מפתיעה במיוחד. הקהל באירלנד העניק ליובל רפאל 10 נקודות. השופטים באירלנד העניקו לה 7 נקודות. זאת אחרי שבתחילת החודש מנכ"ל רשות השידור של אירלנד הגיש בקשה לאיגוד השידור האירופי לקיים דיון באשר להשתתפותה של ישראל בתחרות.

האירועים ביומיים האחרונים בבאזל לא עברו בשקט. רפאל וחברי המשלחת הישראלית נאלצו להתמודד עם הפגנות, קריאות בוז במהלך החזרות ואפילו ניסיונות לפרוץ לבמה במהלך ההופעה עצמה.

"צריך להודות באמת", כותבת הבוקר יערה יעקב ב"ידיעות אחרונות", "האירוויזיון הוא כבר לא זירת תרבות עבור ישראל. לא אסקפיזם ממה שרוצים לשכוח. לא הליכה לסאונה של שוודיה או אספרסו מקיאטו של אסטוניה. יום חדש לניצולת נובה שספק אם מישהו ממדינות האיחוד האירופי יכול בכלל להבין".

מבט על הגבול בין ישראל לירדן, 17 ביוני 2020 (צילום: יניב נדב/פלאש 90)

תושבים מקיבוץ שער הגולן עצרו אתמול אזרח ירדני שהסתנן לישראל. הבוקר עצר מושבניק עירני בשם ניר אלטשולר שני אזרחי סרי לנקה שחצו את הגבול לאזור עמק המעיינות.

"הם ביקשו מים, הצעתי להם קפה ועוגה", סיפר אלטשולר, "ברבע לשבע בבוקר הבחנתי בשני אנשים שעשו סימן שהם רוצים להטעין סלולר. בהתחלה חשבתי שהם מהמושב, ואשתי אמרה שהיא לא יודעת מי הם. התחלתי לדבר איתם והבנתי שהם מסרי לנקה".

מצה"ל נמסר: "התקבל דיווח כי שני חשודים חצו את הגבול והגיעו למושב ירדנה שבחטיבת הבקעה והעמקים. כוחות צה"ל קפצו לנקודה ועצרו את החשודים, שהועברו לטיפול כוחות הביטחון. אין חשש לאירוע ביטחוני".

ככל הידוע, בשני האירועים לא הופעלו המערכות שאמורות להתריע על חציית הגבול.

שר התקשורת שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בתוך הכאוס הביטחוני והמדיני שישראל נתונה בו (גם הלילה הוקפצו מאות אלפי ישראלים למרחבים המוגנים בעקבות שיגור טיל בליסטי מתימן שיורט, אירוע שהפך שגרתי ובקושי מדובר הבוקר) – ועדת השרים לחקיקה צפויה לדון היום בהצעת חוק התקשורת שמוביל שר התקשורת שלמה קרעי, ואמור לשנות לחלוטין את מפת התקשורת בישראל.

ההצעה משווקת כמקובל כ"רפורמה" ומוצגת ככזו שתחסוך לצרכנים מאות שקלים בשנה, אבל מאחוריה עומדת כוונה להדק את הפיקוח הממשלתי על גופי השידור ולחזק את השליטה הן בדעת הקהל והן בנתונים כמו מדידת הרייטינג וכתוצאה מכך בהקצאות הממשלתיות לפרסום בערוצים.

מטרה נוספת שמסתתרת בין הסעיפים הרבים בהצעת החוק היא לסייע לערוץ 14, ערוץ התעמולה של הממשלה. קרעי חותר להקים "רשות לתקשורת משודרת" על חורבות הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, שתכלול שבעה חברים, מהם ארבעה נציגי ציבור שימונו על ידי שר התקשורת, מה שיעניק לו שליטה מוחלטת בהחלטות.

כחלק מהסמכויות של הרשות החדשה שתוקם, היא תוכל להטיל קנסות של מיליוני שקלים על הערוצים השונים (חרב שתרחף מעליהם כל הזמן) ותזכה לסמכויות פיקוח, אכיפה מנהלית, קבלת מידע מהערוצים ועוד.

בנימין נתניהו, מאי 2008