לכתוב שהמערכת הפוליטית ומערכת המשפט נמצאות במסלול התנגשות ושקשה לראות איך המדינה תיחלץ ממנו בשלום – זה לכתוב את המובן מאליו. אנחנו דוהרים על מסלול ההתנגשות הזה כבר כמה שנים, מדי פעם הפגושים מתחככים זה בזה, דוושות המעצורים כבר שחוקות מרוב שימוש, והסכנה לתאונה רבת נפגעים עולה מדי יום.

אתמול הסכנה הזו גדלה משמעותית.

היועמ"שית גלי בהרב־מיארה, ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל ואוליבייה פיטוסי/פלאש90, מונטז')

"ספק אם ניתן יהיה למנות את האלוף זיני לתפקיד ראש שב"כ", כך קבעו היועמ"שית גלי בהרב-מיארה והמשנה שלה, גיל לימון, בחוות דעת יוצאת דופן שהעבירו לממשלה. היועמ"שית לא מכוונת את חוות הדעת שלה נגד אלוף דוד זיני עצמו, אלא נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעל פי חוות הדעת זיהם את הליך הבחירה של ראש שב"כ ללא אפשרות תיקון.

בהרב-מיארה קובעת – בהסתמך על פסיקת בג"ץ שקבעה כי פיטורי רונן בר נעשו בניגוד לחוק – שגם במינוי ראש שב"כ הבא ראש הממשלה נמצא ב"ניגוד עניינים חמור", ולכן אינו יוכל להיות מעורב בתהליך בכל דרך שהיא.

במילים פשוטות: מאחר שחייבים למנות ראש שב"כ בדחיפות, ומאחר שראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים כזה שהוא אינו יכול להיות מעורב ישירות או בעקיפין במינוי – היועצת המשפטית לממשלה בעצם הכריזה אתמול על נבצרות של ראש הממשלה למלא את תפקידו, בלי להשתמש במילה המפורשת. ראש הממשלה נבצר, גם אם הוא עדיין לא נפל.

מדובר ב"חוות דעת מהפכנית", קובע הבוקר יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל. הסנקציה המשפטית שתוטל על כל מעורבות ולו הקלה ביותר של נתניהו בתהליך תהיה פסילת המועמד וההליך כולו.

"זוהי עמדה מרחיקת לכת מצד היועצת", כותב יועז, "קביעתה שלא רק שלנתניהו אסור לעסוק במינוי ראש שב"כ הבא, אלא שבנוסף יש לנקוט פעולות פרטניות על מנת לוודא שהשר שיקבל את הסמכות להביא מועמד לראשות שב"כ לאישור הממשלה לא יבצע את רצונותיו של נתניהו, היא צעד קיצוני, מהלך הקרוב לנבצרות דה-פאקטו".

הממשלה בישיבה מיוחדת לציון "יום ירושלים" באתר הארכיאולוגי עיר דוד, 26 במאי 2025 (צילום: מעיין טואף/לע"מ)

נתניהו בעצם הולך אול-אין על הראש של מערכת המשפט. אין דרך אחרת לפרש את המהלכים האחרונים שלו.

הוא בונה על האיבה שטופחה ולובתה בשנים האחרונות נגד המשפטנים בכלל והיועמ"שית בפרט, סומך על משרתיו החרופים בממשלה ועל השופרות, ובונה על זה שהציבור מותש, מבולבל ובהתקף חרדה מתמשך – ואפשר יהיה להעביר כל דבר.

גם דברים שעד לא מזמן נחשבו לבלתי סבירים בעליל, כמו התעלמות מוחלטת של הממשלה מפסיקות בג"ץ ומהנחיות של היועצת המשפטית לממשלה – כלומר: התעלמות מוחלטת של הממשלה מהחוק במדינת ישראל, כפי שהוא מפורש על ידי מי שהוסמכו בחוק להיות אלה שמפרשים את החוק.

נתניהו יודע שאת הבייס שנותר לו כל זה כבר מזמן לא מעניין. מבחינתם זו תחרות אגרוף. אלה שמתעבים את נתניהו מפגינים נגדו ממילא, אז מה זה משנה? כמו שאמרה פעם שרה נתניהו, "שהמדינה תישרף". והיא אכן נשרפת.

שר המשפטים יריב לוין הגיב אתמול לחוות הדעת של היועמ"שית: "מה שנמצא תחת מתקפה פרועה זו ריבונות העם".

שר התקשורת שלמה קרעי כתב: "לנסות למנוע מראש הממשלה בשעת מלחמה למנות ראש שב"כ זו פגיעה בביטחון המדינה – יש למצות עם היועצת את הדין מיד לאחר הדחתה. דוד זיני חייב להתמנות, על אפם ועל חמתם".

שר המורשת, עמיחי אליהו כתב: "היחצנית הראשית במופע הבובות של קפלן מכה בפעם המי יודע כמה. הגיע הזמן שהיא תניח את המפתחות".

שר החינוך יואב קיש הגדיר את היועמ"שית "שחקנית פוליטית שכל מטרתה היא הפלת הממשלה".

וסגן השר אלמוג כהן הודיע כי אם זיני לא יתמנה לראש שב"כ, הוא מתכוון להתפטר מהממשלה. האיום התקבל באדישות ובמבול בדיחות.

על אלה אמרה אתמול היועמ"שית בנאום שנשאה בכנס לשכת עורכי הדין באילת: "הממשלה מבקשת צייתנות. בחסות המלחמה, השינוי המשטרי הואץ מאוד. יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים".

מפגינים בתל אביב קוראים לשחרר את החטופים המוחזקים ברצועת עזה, 24 במאי 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

"מחר" של נעמי שמר הוא אחד השירים האופטימיים ביותר בשפה העברית. כמעט שיר היפי. "מחר אולי נפליגה בספינות מחוף אילת עד חוף שנהב / ועל המשחתות הישנות יטעינו תפוחי זהב / מחר יקומו אלף שיכונים ושיר יעוף במרפסות / ושלל כלניות וצבעונים יעלו מתוך ההריסות".

ג'ון לנון, בימים הכי פסיכדליים שלו, לא היה כותב את זה טוב יותר.

עד שהחזון המרגש הזה יתממש, הספינות מתקשות להיכנס למפרץ אילת בגלל המתקפות של החות'ים, השיכונים לא קמים ומחירי הדיור בשמיים, ההריסות נותרו הרוסות והדבר היחיד שעף במרפסות זה שבר מיירט.

אתמול נדרש ראש הממשלה בנימין נתניהו למילותיה של נעמי שמר. זה התחיל בעוד אחד מה"ראיונות" שלו ליועצו טופז לוק, שבמהלכו אמר ראש הממשלה: "אני מקווה שנוכל לבשר משהו, אם לא היום אז מחר, בעניין החטופים".

ההודעה עוררה גל של ספקולציות ובעיקר תקוות שגאו לרגע אצל בני משפחות החטופים, שנדרכו לקראת הבשורה הקרובה. בלשכת ראש הממשלה מיהרו לצנן את התקוות והסבירו כי ראש הממשלה בעצם לא התכוון לתקווה קונקרטית "להיום או מחר", כפי שכל יודע עברית היה מסיק מדבריו, אלא לאמירה מטאפורית המשקפת "למאמצים התמידיים להשגת עסקה לשחרור חטופים".

בערב, כדי למזער נזקים לנוכח מה שנראה כאקט של אטימות רגשית באמת יוצאת דופן, אפילו בסטנדרטים הלא גבוהים שמקובלים כעת בישראל, הבהיר נתניהו שוב את דבריו, בנאום שנשא בגבעת התחמושת לציון 58 לאיחוד ירושלים.

"המשימה של השבת חטופינו מלווה אותנו יום-יום. היא מעסיקה אותנו לילה-לילה. אנחנו לא מרפים ממנה, ואם לא נשיג אותה היום נשיג אותה מחר, ואם לא מחר – אז מוחרתיים".

לא היה טעם להידרש לסוגיה הלשונית הזו, אם היינו בימים שלווים ורגועים. "אז אמר", היינו פוטרים וממשיכים הלאה. אבל למילותיו של ראש הממשלה בסוגיה הכה רגישה של גורל החטופים יש השלכות בעולם האמיתי.

אלי אלבג, אביה של שורדת השבי, התצפיתנית לירי אלבג, התראיין הבוקר לחדשות 12 ואמר: "אמירת כאלה מרסקות את המשפחות לאדמה. אני חייב לספר קצת שזה עשה, לא רק שעשה לא טוב למשפחות – גם אחד מהמשפחות, קשה לי להגיד אבל – המבין יבין – ניסה לעשות משהו לעצמו. עד כדי כך".

חיילים ברצועת עזה, מאי 2025. למצולמים אין קשר לנאמר בידיעה (צילום: דובר צה"ל )

מחר ימלאו 600 ימים לפתיחת המלחמה, שלא תיקרא "מלחמת 600 הימים" כי היא עוד רחוקה מלהסתיים. דו"ח של עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) שמתפרסם הבוקר ב-ynet מגלה כי מאז תחילת המלחמה הגיעו למוקד הסיוע הנפשי יותר מ-66 אלף פניות מחיילים בסדיר, במילואים ובני משפחותיהם שדיווחו על מצוקה נפשית בעקבות השירות הצבאי.

בער"ן מעריכים כי המספרים גבוהים בהרבה, וכי רבים מהפונים בוחרים שלא להזדהות כמשרתים פעילים. וכמובן – רבים-רבים חשים מצוקה נפשית גוברת ולא מבקשים עזרה.

ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית של ער"ן, מספרת כי "יש מילואימניקים שמספרים שהעסק שלהם קרס, שהם לא מצליחים למצוא עבודה, אבל מה שמפריע להם בעיקר זו התחושה של העומס על המשפחה".

על פי הנתונים של ער"ן, יותר משליש מהפניות של משרתים בצה"ל ובני משפחותיהם מאז שבעה באוקטובר עסקו בבדידות, 24% עסקו בכאב נפשי ובדיכאון, 20% מהפניות התמקדו בחרדה, טראומה ואובדן.

זירת הדריסה בליברפול, בריטניה, 26 במאי 2025 (צילום: Darren Staples / AFP)

כמעט מיליון חוגגים נהרו אתמול לליברפול מכל העולם, לחגוג עם קבוצת הכדורגל המקומית את זכייתה באליפות. המצעד החגיגי והשמח נמשך שעות, אבל הסתיים בטרגדיה.

רכב שדהר לתוך המון החוגגים השאיר אחריו שובל של 27 פצועים, בהם ארבעה ילדים. האירוע, שתועד על ידי מצלמות רבות, נראה בתחילה כמו פיגוע דריסה: הנהג פשוט דהר לתוך החוגגים והמשיך עד שנתקע, נשלף מהמכונית וכמעט עבר לינץ' על ידי ההמון הזועם.

המשטרה חילצה בקושי את הנהג הדורס מידי ההמון. התברר שמדובר בגבר בריטי בן 53, תושב ליברפול. נסיבות המקרה עדיין נחקרות אבל משטרת בריטניה מיהרה להודיע כי על פי מה שידוע כעת מדובר ב"אירוע בודד" שאין לו כל קשר לטרור.

"איננו מחפשים חשודים נוספים", אמרה הוקר ג'ניפר סימס, סגנית מפקד משטרת מרסיסייד במסיבת עיתונאים.

בנימין נתניהו, מאי 2008