שני סיפורים דרמטיים שונים בתכלית, המככבים הבוקר בראש סדר היום התקשורתי בישראל, מעידים על דפוס פעולה דומה ומטריד מאוד.

החלטות ביטחוניות משמעותיות, גורליות, בעלות השלכות ארוכות טווח ומרחיקות לכת, מתקבלות מאחורי הגב של צמרת מערכת הביטחון, בלי תהליכי קבלת החלטות מסודרים, בלי לשתף את גורמי המקצוע הרלוונטיים, שמקבלים עדכונים חלקיים בדיעבד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל אייל זמיר בבור הפיקוד של חיל האוויר במהלך תקיפת צה"ל בתימן, 5 במאי 2025 (צילום: מעיין טואף, לע"מ)

מקרה המבחן הראשון הוא ההודעה על הכוונה למנות את דוד זיני לראש שב"כ. "הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר פתח בסוף השבוע חזית נוספת, שמינית, בנוסף לשבע חזיתות הלחימה איתן הוא מתמודד מאז נכנס לתפקיד. אלא שהחזית הזו היא מבית. מול ראש הממשלה בנימין נתניהו", כך כותב הבוקר אמיר בר-שלום, הפרשן לענייני צבא וביטחון של זמן ישראל.

נתניהו הפתיע את הרמטכ"ל ואת מערכת הביטחון כולה כשהכריז ביום חמישי בערב על מינוי של זיני לראש שב"כ. הרמטכ"ל וראש שב"כ עובדים יחד, צמוד-צמוד. שיתוף הפעולה והאמון ביניהם קריטיים לביטחון ישראל.

אבל דבר המינוי של זיני נודע לזמיר בשיחת טלפון מנתניהו, דקות אחדות לפני שהמינוי פורסם לציבור. נתניהו לא התייעץ עם זמיר ולא שאל לדעתו על מינוי של אלוף בצה"ל הכפוף לרמטכ"ל לתפקיד ראש שב"כ.

זמיר זעם וזימן את זיני לשיחת הדחה כבר ביום שישי בבוקר. כלומר: אם זיני אכן ימונה לבסוף לראש שב"כ (ויש ספק גדול אם זה יקרה – בדרך למינוי הסופי ממתינים מכשולים רבים, משפטיים ואחרים), הרמטכ"ל ייאלץ לעבוד עם ראש שב"כ שאותו הוא עצמו הדיח לא מזמן – גם אם לאירוע ניתן שם מעט פחות דרמטי מ"הדחה" – ולמעשה איבד בו אמון.

זמיר – כזכור הבחירה של נתניהו עצמו להחליף את הרצי הלוי כרמטכ"ל – לא היסס ופעל גם בפומבי. "כל שיח של משרתי צה"ל עם הדרג המדיני מחייב אישור רמטכ"ל!" – כך הסתיימה ההודעה שפרסם בעקבות הדחתו של זיני.

"לא זכור מתי בפעם האחרונה צה"ל הוציא הודעה שמסתיימת בסימן קריאה", כותב בר-שלום.

פועלים מעמיסים סיוע הומניטרי לרצועת עזה על משאית במעבר כרם שלום, 22 במאי 2025 (צילום: Jack GUEZ / AFP)

הסיפור השני על החלטות ביטחוניות משמעותיות שמתקבלות מאחורי הגב של צה"ל הוא האופן שבו נבחרה החברה שתהיה אחראית על חלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה.

שני תחקירים שונים – ומשלימים – מתפרסמים על כך הבוקר, ב"ניו יורק טיימס" וב"הארץ". התחקיר שפורסם בעיתון האמריקאי (ושעליו חתום, בין היתר, הכתב הישראלי רונן ברגמן) מגלה כי גורמים ישראלים ובהם מילואימניקים ואנשי עסקים פרטיים הם אלו שהעלו לראשונה את הרעיון שחברות אזרחיות יהיו אחראיות על חלוקת ההומניטרי ברצועת עזה (פרויקט בינלאומי ענק שיהיה כרוך בתקציבים של מיליארדים).

התירוץ ליוזמה שעוקפת תהליכים מסודרים: למדר את האו"ם "האנטי ישראלי". על פי התחקיר, קציני המילואים שהובילו את היוזמה שירתו ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים תחת פיקודו של ראש המטה תא"ל רומן גופמן, שלימים יועלה בדרגה וימונה למזכירו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

התוצאה: בישראל גובשה תוכנית מורכבת להעביר את האחריות על חלוקת המזון לאוכלוסייה של יותר ממיליון בני אדם לידי "ארגונים פרטיים שהוקמו רק לאחרונה, שלהם היסטוריה 'מעורפלת' ומקורות פיננסיים עלומים, הכול במסגרת תוכנית שנויה במחלוקת שבאו"ם מחשיבים כ'מסוכנת'". (טל שניידר, הכתבת הפוליטית והמדינית של זמן ישראל, פרסמה כתבה נרחבת בנושא ביום חמישי).

תחקיר נוסף שמתפרסם הבוקר ב"הארץ" מגלה כי החברה שנבחרה לנהל את הפרויקט העצום היא חברה אלמונית בשם SRS, שאינה מוכרת כלל לגורמי הסיוע השונים העוסקים בחלוקת סיוע הומניטרי במוקדי אסון.

תחקיר "הארץ" (עליו חתומים יניב קובוביץ ובר פלג) מגלה שמקורות רבים במערכת הביטחון, בהווה ובעבר, הופתעו נוכח הבחירה בחברה האלמונית, שנחברה בהליך חשאי, ללא מכרז או פטור ממכרז "ולמעשה ללא מעבר דרך הצינורות המקובלים, בהם מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) – הגוף שאמון מטעם מערכת הביטחון על הכנסת הסיוע עד כה".

מכונית שהציתו מתנחלים בעיירה ברוקין עולה באש, 23 במאי 2025 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, מטלגרם)

עשרות מתנחלים הציתו בסוף השבוע בתים וכלי רכב בעיירה הפלסטינית ברוקין, הסמוכה להתנחלות ברוכין בגדה המערבית, ממנה יצא המחבל שרצח בשבוע שעבר את צאלה גז.

צה"ל הקפיץ למקום חיילים, אך "החשודים נמלטו מהנקודה לפני בואם של הכוחות. המקרה מתוחקר והועבר להמשך חקירה", כך לפי הודעת צה"ל. על פי הערכות, לא פחות מ-40 מתנחלים השתתפו בפוגרום. בנוסף ניסו מתנחלים להצית מסגד ומכונית בכפר עקרבה.

המתפרעים בגדה טרם נעצרו. מי שכן פגשו את המשטרה היו שלושה אזרחים שהשתתפו בהפגנה נגד המשך המלחמה. השוטרים הגיעו לבתיהם בלילה שבין חמישי לשישי ותישאלו אותם אם בכוונתם להגיע להפגנה שתוכננה למוחרת היום.

מהמשטרה נמסר בתגובה כי היא "מבצעת פיקוח אחרי מימוש מעצרי בית, ללא קשר לזהות העצור וכל טענה אחרת חוטאת לאמת. אשר לטענה כי השוטרים הגיעו לאחר סיום מעצר הבית, הנושא נבדק ויופקו לקחים בהתאם".

שגריר ישראל בוושינגטון בריאיון לפודקאסט של PragerU ב-22 במאי 2025 (צילום: צילום מסך, יוטיוב)

יחיאל לייטר נושא את התואר שגריר ישראל בארצות הברית. ככזה, הוא אמור לייצג את אזרחי המדינה ואת מדינת ישראל מול ארצות הברית.

אבל לייטר כנראה תופס את תפקידו בצורה שונה לחלוטין. מבחינתו, הוא לא שגריר ישראל בוושינגטון אלא חב חובת נאמנות אישית למי שמינה אותו. מבחינתו, הוא שגרירו האישי של ראש ממשלת ישראל.

זו הדרך היחידה להבין את הריאיון המחפיר שלייטר העניק לפודקאסט האמריקאי בשם PragerU, שיש לו 3.37 מיליון מנויים ביוטיוב.

לייטר אמר, בין היתר, כי "אין דבר שהשמאל הקיצוני לא יעשה כדי להוריד את נתניהו", טען כי ההתנגדות לנתניהו מלווה ב"עלילות דם" וכי מתנגדיו של נתניהו "חצו את כל הקווים האדומים".

לייטר גם תקף את מערכת המשפט הישראלית וטען כי "האישומים נגד נתניהו מתפוררים כמו מגדל קלפים" והוסיף כי מטרת החקירות היא "לעייף את נתניהו כדי שהוא יישבר, והוא לא נשבר. ברמה מסוימת זה הופך אותו לחזק יותר".

מכבי תל אביב חוגגת את התואר ה-26 בתולדותיה כאלופת המדינה בכדורגל באצטדיון בלומפילד, 24 במאי 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

הקיץ כבר כאן ואיתו מסתיימות גם עונות הכדורגל בעולם ובישראל.

בנאפולי ובברצלונה חגגו בסוף השבוע את האליפויות של איטליה וספרד. ליברפול תניף היום את צלחת האליפות של הפרמייר-ליג (ותערוך מחר מצעד אליפות ענק ברחבי העיר שבו צפויים להשתתף מאות אלפים, ובהם ישראלים רבים).

ובישראל הסתיימה אתמול אחת מעונות הכדורגל המותחות ביותר של השנים האחרונות. הפועל באר שבע, שהובילה את הטבלה לאורך חלקים רבים של העונה, כשלה במחזור הלפני אחרון – ואתמול, במחזור האחרון, ניצחה את הפועל חיפה 5:0 אבל הייתה תלויה בתוצאה של מכבי תל אביב בבלומפילד.

מכבי תל אביב לא התקשתה לנצח 5:0 את בית"ר ירושלים, כולל שני שערים של כוכב הקבוצה ערן זהבי במשחק הפרישה שלו מהמועדון.

את צלחת האליפות העניקה לקבוצה טליה ברמן, אימם של החטופים גלי וזיו ברמן, המוחזקים בעזה מזה 597 יום. השניים אוהדים שרופים של מכבי תל אביב. "לא זוכר שבכיתי אי פעם במגרש כדורגל, אבל אתמול לא הצלחתי לעצור את הדמעות", סיכם את הרגע עמית סלונים באתר "וואלה".

בנימין נתניהו, מאי 2008