הימים האחרונים מלאים אירועים שנראים כאילו נהגו בראשו של תסריטאי עם חיבה לסמליות יתר. אחרי שמשפחות החטופים קראו לבטל את אירועי יום העצמאות (כי "אין עצמאות עד שכולם חוזרים") פרצה שרפת ענק ביערות ירושלים, שביטלה גם את טקס העצמאות הממלכתי והשנוי במחלוקת, גם את כל מסיבות העצמאות בכיכרות הערים וגם את כל הפיקניקים ביום שאחרי.

ואתמול הצליח טיל קרקע-קרקע מתימן להערים על מערכות ההגנה האווירית המתוחכמות של ישראל, לנחות סמוך לנתב"ג, לגרום לישראל מבוכה צבאית ונזק בינלאומי (חברות תעופה רבות מיהרו לבטל את טיסותיהן אל ומישראל), ולהותיר מכתש גדול ממש מתחת לשלט הפרסומת "הכי בבית בעולם".

זירת פגיעת טיל מתימן בנתב"ג, 4 במאי 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כי איפה ישראלים ירגישו "הכי בבית בעולם" אם לא סמוך לשדה התעופה הלאומי, זה שחברות בינלאומיות מסרבות לנחות בו; על שפת מכתש שנפער מפגיעה של טיל בליסטי מתימן; כשגננות ומורים רבים מסרבים לקבל את ההבנות שנחתמו שנוגע לקיצוץ בשכרם ומתכוונים להשבית את הלימודים גם היום; וכשאלפי אנשי מילואים שקיבלו ביומיים האחרונים צו 8 מתלבטים האם לציית שוב, או להתנגד לחידוש המלחמה שעוד מעט תהיה הארוכה בתולדותינו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מרגיש בחושיו החדים (וכנראה רואה בסקריו הרבים) את הלכי הרוח האלה, ולכן הוא עשה אתמול את מה שהוא עושה תמיד ברגעי מפתח כאלה: פרסם סרטון.

"יש לחימה, אפילו לחימה עזה", נתניהו אמר שם, "אני מכנס את הקבינט היום כדי לדון בשלב הבא בהצעה שהציע הרמטכ"ל. אני לא יכול לפרט אותה כאן. אבל אנחנו מתמקדים בשתי משימות: האחת להחזיר את חטופינו, השנייה – להכריע את חמאס. לא יהיה שם חמאס. צריך להבין את זה.

"הדבר שהכי מטריד אותי זה שאני שומע אנשים שאומרים 'סרבנות'. כל המלחמה הזאת זה פוליטי. מה, להשאיר את חמאס בפנים? שיהיה על הגדרות עוד פעם? חזבאללה יהיו על הגדרות. זה פוליטי?

"בדיוק הדבר הזה, הקריאות לסרבנות, זה מה שעודד את האויבים שלנו לפני השבעה באוקטובר. צריך לעשות 'חדל אש' עם זה. מי שדואג למדינה, מי שדואג באמת לקיום שלה, לא קורא לסרבנות".

אכן נאום משכנע של ראש ממשלה שממשלתו עושה הכול כדי למנוע גיוס של עשרות אלפי תלמידי ישיבות, ושבנו יאיר, בחור בריא בן 33 שלא שירת במלחמה אפילו יום אחד, ממשיך לפרסם ממיאמי ציוצים ארסיים ופרנואידים שמשמיצים את צמרת הצבא, את שב"כ ואת "המיליארדרים שתורמים לפרעות קפלן", ואביו לא מתנער ממנו אלא מגדיר אותו כציוני אמיתי.

פעילות צה"ל ברצועת עזה, מאי 2025 (צילום: דובר צה"ל)

ראש הממשלה אכן כינס אמש את הקבינט כדי לאשר את התוכניות שהגיש הרמטכ"ל, וחברי הקבינט אישרו פה אחד את התוכנית להרחבת הלחימה ברצועת עזה.

הרמטכ"ל אייל זמיר, שביקר אתמול בבסיס שייטת 13 בעתלית, התייחס לתוכנית ואמר כי צה"ל יפעל "באזורים נוספים. נשמיד את כל התשתיות מעל ומתחת לפני הקרקע". הרמטכ"ל גם הזהיר לאחרונה את ראש הממשלה והשרים בדיון בטחוני "קחו בחשבון – במסגרת תמרון רחב אנחנו יכולים לאבד את החטופים".

ראש הממשלה והשרים לקחו את זה בחשבון והצביעו אמש בעד תמרון רחב. כמה רחב? נתניהו הודיע לשרים כי "אנו עוברים משיטת הפשיטות לכיבוש השטחים והישארות בהם".

במהלך הדיון אתמול בקבינט התגלע ויכוח בין הרמטכ"ל זמיר לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. האחרון מחה נגד הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה ואמר "אני לא מבין למה צריך לתת להם. יש להם מספיק מזון שם. צריך להפציץ את מאגרי המזון של חמאס".

הרמטכ"ל השיב לו "הרעיונות האלה מסכנים אותנו", ובן-גביר המשיך: "אין לנו שום חובה חוקית לספק מזון למי שאתה נלחם בו. יש מספיק אוכל".

ראש הממשלה ראה לאן נושבת הרוח והבהיר כי "מותר לשרים לומר דברים בניגוד לדעתם של הקצינים".

בעניין שאלת החוקיות, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אמרה כי לפי הדין הבינלאומי על ישראל מוטלת חובה להכניס לרצועת עזה סיוע הומניטרי, ומזכיר הממשלה יוסי פוקס מיהר להבהיר כי "למען הסדר הטוב, אף שר לא הציע להרעיב אותם".

למען הסדר העוד יותר טוב – כשהשר לביטחון לאומי מציע בישיבת קבינט "להפציץ את מאגרי האוכל" וראש הממשלה לא קורא אותו לסדר אלא מחזק אותו, אפשר בהחלט לראות בזה "הצעה להרעיב אותם".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בדיון בוועדת החוקה של הכנסת. 27 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

וגם זה קרה אתמול, ערב הרחבת המלחמה שאולי תהרוג את החטופים בדרך לניצחון המוחלט: שתי הצעות חוק לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה אושרו בוועדת השרים לענייני חקיקה וצפויות לעבור בקריאה טרומית בכנסת בהמשך השבוע.

ושתי ההצעות הללו, כותב הבוקר יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, "מהוות ניסיון בוטה ומפורש להזיז מהדרך את בהרב-מיארה ולהעביר את הסמכויות הנוגעות לניהול הליכים פליליים נגד נבחרי ציבור לידיו של גורם נוח לשלטון".

אתמול פורסמה בחדשות 12 הקלטה של שר המשפטים יריב לוין שאמר במהלך הישיבה, כי היועמ"שית הייתה צריכה להתפטר מזמן ולערוך עם עצמה חשבון נפש איך הגיעה למצב שבו איבדה לחלוטין את אמון הממשלה.

"במילים פשוטות", כותב יועז, "מכיוון שהיועצת המשפטית אינה פועלת כפי שהדרג הפוליטי מצפה ממנה, ואיננה מניחה את המפתחות על השולחן – נקדם תיקון לחוק שיוציא מידיה את הסמכויות הנוגעות לניהול הליכים נגד נתניהו ויתר נבחרי הציבור".

דגל עם הלוגו של מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה במינכן, 2 באוקטובר 2023 (צילום: Christof STACHE / AFP)

ההתמודדות עם רעיונות אנטי דמוקרטיים ואנטי ליברליים שזוכים לפופולריות הולכת וגדלה היא לא רק בעיה של ישראל.

ביום שישי הכריז המשרד הפדרלי להגנת החוקה בגרמניה – המקבילה הגרמנית לשב"כ – כי מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) היא מפלגת ימין קיצוני מסוכנת.

הודעה כזו מעניקה לסוכנויות הביון בגרמניה סמכויות נרחבות לפיקוח על המפלגה, כולל האזנה לשיחות טלפון והחדרת סוכנים סמויים לשורות המפלגה.

נשמע מוכר, נכון?

העניין הוא ש"אלטרנטיבה לגרמניה" אינה מפלגה משולי השוליים של הפוליטיקה הגרמנית אלא המפלגה השנייה בגודלה בגרמניה. מפלגת האופוזיציה המרכזית. בסקרים האחרונים היא כבר מצטיירת כמפלגה הפופולרית ביותר בגרמניה.

ראשי המפלגה התבטאו בעבר נגד יהודים ונגד זיכרון השואה, והם יוצאים נגד המיעוטים בגרמניה, בעיקר המוסלמים, שמונים כעת כ-5.5 מיליון בני אדם (הקהילה היהודית בגרמניה מונה פחות מ-200 אלף איש).

הדילמה הסבוכה הזאת – שכאמור אינה זרה לנו – תתגלגל בקרוב לפתחו של בית המשפט החוקתי הפדרלי בגרמניה. אתמול פרסם עורך ה"בילד" (עיתון שגם הוא אינו זר לנו) מאמר נוקב שבו הוא הזהיר: "אפשר להוציא מחוץ לחוק את המפלגה, אבל לא את בוחריה".

אילוסטרציה: הפועל באר שבע ומכבי תל אביב לקראת המשחק המרכזי, 5 במאי 2025 (צילום: בונים חומה, אינסטגרם)

בכל שנה יש משחקי ספורט שמוגדרים "משחק העונה". בדרך כלל מדובר במפגש מסקרן ומותח בין הקבוצה במקום הראשון לקבוצה שרודפת אחריה מהמקום השני.

אבל "משחק העונה" שייערך הערב ב-20:30 (שידור ישיר בספורט 5) יפגיש את שתי מובילות טבלת ליגת העל בכדורגל – מכבי תל אביב והפועל באר שבע – כשלשתיהן אותו מספר נקודות (70) וכמעט אותו יחס שערים, למשחק שאם יוכרע, יקבע כנראה מי מהשתיים תהיה האלופה.

בנימין נתניהו, מאי 2008