בשעה שישראל שוקעת בוויכוחים מתישים על השאלה האם יאיר גולן אמר אמת או השתגע כשאמר שאסור למדינה להרוג ילדים כתחביב, האם הוא ביטא "ריקבון מוסרי" כדברי ראש הממשלה, והאם הוא "גמר את השמאל" כמו שחוזרים וטוענים מגיבים שונים – העולם מאבד עניין בנו ובדילמות שלנו.

צירוף המילים "צונאמי מדיני" מככב היום בראש המהדורות ובכותרות העיתונים והאתרים.

הפגנה נגד ישראל בברצלונה, ספרד, 19 במאי 2025 (צילום: AP Photo/Emilio Morenatti)

אחרי ההודעה המשותפת של מנהיגי בריטניה, צרפת וקנדה אתמול, הודיעה בריטניה כי היא מקפיאה את המו"מ להסכם סחר חופשי עם ישראל ומטילה סנקציות על מתנחלים – בהם יו"ר תנועת "נחלה", דניאלה וייס – הכולל איסור כניסה לבריטניה והקפאת נכסים.

ספרד כבר קוראת להשעות את הסכם הסחר של האיחוד האירופי עם ישראל. הולנד, שנחשבה בעבר לידידה, שינתה כיוון ומצטרפת לקריאות לסנקציות על ישראל באיחוד האירופי.

אם הקריאות האלה ייענו, כותב ערן הילדסהיים בזמן ישראל, המשמעות תהיה פגיעה חמורה בכושר התחרות של הייצוא הישראלי בשוק האירופי וירידה ניכרת בהיקף הייצוא.

נשיא צרפת עמנואל מקרון נערך להודיע על הכרה במדינה פלסטינית בוועידה בינלאומית עם סעודיה (שכבר הכירה במדינה פלסטינית בעבר) במסגרת הוועידה שתיערך בניו יורק בחודש הבא. הערכות הן שמקרון כבר פועל מאחורי הקלעים לארגן גל של מדינות שיכירו במדינה פלסטינית.

לפני שנה עשו זאת נורווגיה, אירלנד וספרד – ובעקבות ההודעה שלהן ישראל החזירה את השגרירים משלוש המדינות וסגרה לחלוטין את השגרירות באירלנד. אם ההידרדרות המדינית לא תיעצר – ייתכן שנצטרך בקרוב להחזיר את השגרירים מעשרות מדינות נוספות.

היו ימים שפוליטיקאים ישראלים נאבקו על הזכות להיות שר החוץ. זה היה תפקיד בעל חשיבות מרכזית, שנחשב לאחד משלושת תפקידי השרים החשובים ביותר, לצד שר הביטחון ושר האוצר. הימים האלה חלפו מזמן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הריכוזי רוקן את משרד החוץ מתוכן, ולכן לא היה אכפת לו למנות לתפקיד שר החוץ את גדעון סער, יריבו משכבר הימים שהשפיל את עצמו וחזר להתרפס לרגליו.

ומה עושה שר החוץ של ישראל לנוכח המפולת המדינית המתרחשת לנגד עינינו, במשמרת המדינית שלו? מאשים את השמאל כמובן. אתמול צייץ סער:

זיגמונד פרויד מוסר בתגובה: אלה מילים כדורבנות! ישראל אכן נלחמת על חייה מול קואליציה שפועלת להשמידה.

הפגנה לציון הנכבה באוניברסיטת תל אביב, 14 במאי 2025 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

בית המשפט המחוזי בבאר שבע שחרר אתמול שבעה מפגינים שנעצרו ביום ראשון אחרי שצעדו משדרות לגבול הרצועה במחאה על הרחבת המבצע בעזה. בצעדה, שבה השתתפו כ-500 בני אדם, ניסו המפגינים לחסום את הכביש המוליך לניר עם.

בתוך המחאות שהולכות וגוברות נגד המשך המלחמה בעזה והפקרת החטופים, בולטת שתיקת האקדמיה הישראלית. ולא במקרה. אחרי שבאוניברסיטת חיפה ובמכללת "ספיר" היו מהומות שמנעו את הקרנת הסרט התיעודי זוכה האוסקר "אין ארץ אחרת", הצטרפה גם אוניברסיטת תל אביב למגמה המדאיגה.

רקטור אוניברסיטת תל אביב, פרופ' מרק שטייף, שלח מכתב לחברי הסגל באוניברסיטה ובו הוא מפציר בהם "להימנע מהבעת עמדות פוליטית במסגרת הפעילות האקדמית הפומבית – בשיעורים, במכתבים רשמיים, בטקסי סיום ובכל פורום שבו הקהל מצוי במעמד של 'קהל שבוי'".

שטייף מיהר להרגיע כי "מותר להביע עמדות שמבוססות על קונצנזוס ציבורי רחב (כגון התקווה לשובם המהיר של החטופים)".

מדהים שהגענו למצב שבו רקטור אוניברסיטת תל אביב צריך לציין במכתב שזה עדיין בסדר לייחל לשובם המהיר של החטופים.

אור קשתי כותב הבוקר ב"הארץ" כי קריאתו של שטייף חוטאת בשלושה חטאים:

תמונתו של מתן צנגאוקר תלויה על גדר ההפרדה על גבול עזה, 18 במרץ 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בני משפחות החטופים הזהירו אתמול בוועדות הכנסת מפני השפעת הלחץ הצבאי על יקיריהן. ויקי כהן, אימו של החייל החטוף נמרוד כהן, אמרה בוועדת החוץ והביטחון כי הוריו של עידן אלכסנדר סיפרו לה ששבועיים לפני שחרורו קרסה המנהרה בה שהה, לאחר שפצצה של חיל האוויר נפלה בסמוך לה.

"הלחימה הזו הרגה 41 חטופים עד עכשיו, בסוף לא יהיה את מי להחזיר", היא אמרה.

מערכת הביטחון עדכנה לאחרונה את עינב צנגאוקר, כי מצבו של בנה מתן החטוף בעזה התדרדר מאוד בחודשים האחרונים. על בסיס מידע שהגיע ממשוחררי שבי – ובעיקר מעידן אלכסנדר, החטוף האחרון ששוחרר – צנגאוקר הוחזק עד לאחרונה צמוד לבכירים בחמאס.

על פי המידע החדש, מתן הוחזק בכלובים כשהוא אזוק בידיו וברגליו ועבר חקירות ועינויים. במהלך השבי הוא הוחזק יחד עם חטופים אחרים ששוחררו ובהם אברה מנגיסטו, וכן עם חטופים שטרם שוחררו.

על פי המידע שנאסף, צנגאוקר ניזון במשך תקופה ארוכה בעיקר מלחם יבש ואורז. הוא איבד משקל רב, סובל מרעידות ומחולשה בשרירים ואינו מסוגל לעמוד.

עוד נודע כי הוא נעקץ בכל גופו על ידי פשפשים וחולדות, וסובל מחסימות מעיים, מכאבי בטן איומים ומצבו הנפשי התדרדר מאוד. הוא מסרב לאכול ולדבר ומסתגר במשך שעות בפינה במנהרה.

מטוס חיל האוויר לקראת התקיפה באיראן, אוקטובר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

רשת סי-אן-אן דיווחה הלילה כי מידע מודיעיני שנאסף בארה"ב מצביע על כך שישראל נערכת למתקפה נגד איראן, מחשש ששיחות הגרעין יובילו להסכם שלא יסיר את איום הגרעין האיראני.

מקור המעורה במודיעין האמריקאי צוטט בידיעה כאומר כי "הסיכוי לתקיפה ישראלית על מתקן גרעין איראני עלה משמעותית בחודשים האחרונים".

המידע הזה מבוסס על התקשרויות בין גורמים ישראלים שיורטו על ידי האמריקאים ומתצפיות על תנועות צבאיות ישראליות שמעידות על הכנות לתקיפה קרובה.

באיראן הגיבו הבוקר וטענו כי מדובר ב"לוחמה פסיכולוגית" כדי לאיים על צוותי המו"מ.

הלווייתו של שחקן הכדורגל גדי קינדה, 20 במאי 2025 (צילום: דור פזואלו/פלאש90)

עולם הכדורגל הישראלי מוכה הלם ממותו של גדי קינדה, הקשר של מכבי חיפה ושל נבחרת ישראל בכדורגל, שמת אתמול בגיל 31.

סיפור חייו – מהמסע המפרך בגיל שלוש מאדיס אבבה לישראל, ההצטיינות בקבוצות הנוער של אשדוד, והפריצה המהירה לצמרת הכדורגל הישראלי – ואפילו שנתיים בקבוצת הכדורגל של קנזס סיטי – הסתיים בבת אחת ובמהירות מבהילה.

הבחור הצעיר, אבא לשני ילדים קטנים, שלפני חודשיים בלבד עוד הצטיין בדרבי של חיפה, התחיל להרגיש לא טוב, התלונן על כאבי בטן, אושפז, ואובחן כחולה סרטן. אתמול הוא נטמן למנוחת עולמים בבית העלמין באשדוד.

נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר הספורט מיקי זוהר ורבים אחרים (בהם אחד מכוכבי הפוטבול הגדולים ביותר באמריקה, פטריק מהומס) פרסמו אתמול הודעות השתתפות בצער על מות הספורטאי המצטיין.

בנימין נתניהו, מאי 2008