ההנהגה הישראלית, כך זה נראה כרגע, שקועה במין אופוריה משונה. אקסטזת "למה מי יכול עלינו?" שמאפיינת תקופות מלחמה כאלה. הוותיקים שבינינו זוכרים את האופוריה בימים הראשונים של מלחמת לבנון הראשונה, כשמטוסי חיל האוויר הפילו מטוסים סורים וריסקו סוללות טילים בבקעה, וצבא היבשה שעט לעבר ביירות כדי לכתר שם את יאסר ערפאת וליצור סדר אזורי חדש.

הוותיקים ממש בינינו זוכרים את האופוריה בימים, בשבועות ובחודשים הראשונים שאחרי מלחמת ששת הימים, כשצה"ל הכניע במלחמת בזק שלושה צבאות ערב סדירים והוכיח למזרח התיכון ולעולם כולו מאיפה משתין הגפילטע.

מטוס קרב מסוג F-35I (אדיר) בבסיס נבטים של זרוע האוויר, 18 בינואר 2026 (צילום: צה"ל)

אנחנו עכשיו בעיצומה של האופוריה הזו – ההתפכחות תמיד מגיעה בהמשך.

כרגע ממוקדת האופוריה הזו בחגיגות סביב הפלת מטוס קרב איראני על ידי מטוס 35-F של חיל האוויר מעל שמי טהרן. דובר צה"ל מזכיר כי זו "הפלה ראשונה בעולם של מטוס קרב מאויש על ידי מטוס 35-F".

ההפלה הזו תנותח לאורך כל היום מעשרות זוויות על ידי עשרות מומחים – טייסים, ראשי אמ"ן, כדורגלנים לשעבר, דוגמניות ומי לא – ושוב ושוב תוזכר העובדה שהפעם האחרונה שבה טייס חיל האוויר הישראלי הפיל מטוס קרב של מדינת אויב הייתה בנובמבר 1985, אז הפיל מטוס 15-F של חיל האוויר שני מטוסי מיג 23 סוריים.

הטייס האיראני שזכה לכבוד המפוקפק להיות מופל בקרב אווירי 40 שנה אחרי הפעם האחרונה שזה קרה עלה לאוויר בשמי טהרן בזמן שהיו במרחב מטוסים ישראלים. לא ברור האם הוא המריא כדי להיכנס לקרב אוויר שתוצאותיו היו ידועות מראש, או שהתכוון לבצע משימה אחרת. כך או כך, הוא הופל.

דווקא עכשיו, דווקא בשיא האופוריה ובעיצומה של הזחיחות, חשוב להזכיר את מה שההתראות הסלולריות מזכירות לנו כמה וכמה פעמים בכל יום: "בדקות הקרובות צפויות להתקבל התרעות באזורך".

הזהירו אותנו בעשורים האחרונים שוב ושוב שהאיראנים הם אויב מסוג אחר. שהם מתוחכמים. שהם שחקני שחמט מיומנים. שהם אסטרטגים. שיש להם סבלנות ועוצמה מדעית ויכולות נזק עצומות. כדאי לזכור את זה גם עכשיו. דווקא עכשיו.

אנשי פיקוד העורף באתר במרכז הארץ שנפגע בתקיפה שביצעה איראן, 3 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

העובדה שימי המלחמה הראשונים עברו – טפו-טפו-טפו, חמסה-חמסה-חמסה – בלי שספגנו מאות טילים איראניים כמו שהזהירו אותנו, לא אומרת שהמשטר בטהרן עומד להניף בקרוב דגל לבן.

ישראל נערכה למערכה הזאת לאורך שלושת העשורים האחרונים והגיעה אליה מוכנה, עם עליונות מודיעינית, טכנולוגית ואווירית יוצאת דופן, ועם תיאום חסר תקדים עם צבא המעצמה הגדולה בעולם שלוחם לצידנו.

אבל גם האיראנים התכוננו בעשורים האחרונים למערכה הזו בדיוק. יכול להיות שמה שאנחנו רואים עכשיו הוא המחשה מה קורה לשלטון סמכותני, המבוסס על נאמנות מוחלטת ועל עליונות כהני הדת.

אבל יכול להיות שהאיראנים פועלים עכשיו בדיוק כפי שתכננו מלכתחילה להגיב. ייתכן שהם פועלים בסבלנות, נושמים עמוק, לוקחים את הזמן, ובינתיים מפעילים לחץ גדול על מדינות המפרץ (שאינן מוגנות כמונו מפני מתקפות אוויריות, ולכן סופגות כעת נזקים עצומים), ומאמינים שככל שהמערכה תתארך, הלחצים הפנימיים בתוך ישראל ובעיקר בתוך ארה"ב יתחילו להשפיע.

"איראן וחזבאללה אינן ממהרות לבזבז את כל אמצעי הלחימה שיש ברשותם, את כל הטילים הבליסטיים שיש לאיראנים או הרקטות שיש בידי חזבאללה", כותב הבוקר אבי יששכרוף ב"ידיעות אחרונות", "שני הגופים הללו הולכים ביחד על מלחמת התשה של הצד הישראלי מצד אחד, תוך הפעלת לחץ צבאי-כלכלי על המדינות הערביות השכנות שלנו מצד שני.

"כלומר: לא לבזבז את כל אמצעי הלחימה שיש ברשותם נגד האויב הישראלי, אלא לטפטף את ההתקפות עליו. כמה פעמים ביום טילים בליסטיים, כמה פעמים בלילה רקטות או מזל"טים מכיוון לבנון, אמנם לא מספיק כדי לייצר שינוי במגמת המלחמה, אך מספיק כדי לשדר לעולם: הנה אנחנו שורדים וממשיכים להכות בישראל".

מוג'תבא חמינאי באוקטובר 2024 (צילום: KHAMENEI.IR / AFP)

• איראן: צה"ל פתח הבוקר בגל תקיפות נרחב בטהרן המכוון לתשתיות של המשטר האיראני. באיראן מדווחים על פיצוצים אדירים במזרח העיר טהרן. מוג'תבה חמינאי – בנו של המנוח – הנחשב למועמד מרכזי לרשת את אביו בתפקיד המנהיג העליון של איראן, שרד את המתקפה האמריקאית-ישראלית שבה נהרגו אביו וכמה בכירים נוספים. שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר הבוקר כי כל מנהיג שייבחר באיראן יהיה יעד לחיסול.
• לבנון: צה"ל הודיע כי הוא תוקף תשתיות של חזבאללה בביירות. מוקדם יותר הבוקר פרסם דובר צה"ל בערבית הודעת פינוי לתושבי הדאחייה, והודיע מראש כי צה"ל מתכוון לתקוף שם מתקנים של חזבאללה.
• עיראק: שתי תקיפות כטב"ם כוונו אל בסיס של צבא ארה"ב ומלון בעיר ארביל בעיראק.
• סוריה: אחרי שישראל הזהירה שהיא מתכוונת לתקוף את לבנון, סוריה סוגרת את כל מעברי הגבול עם שכנתה ממערב ומעבירה לשם כוחות צבא גדולים.
• כורדיסטאן: ה-CIA פועל לחמש כוחות כורדים כדי לעודד התקוממות עממית באיראן, כך נמסר הלילה ב-CNN. בכיר כורדי אמר כי כוחות האופוזיציה הכורדים צפויים לפתוח בקרוב במבצע קרקעי במערב איראן. ובינתיים: כטב"ם תקף מטה של ארגון אופוזיציה איראני-כורדי. אין כרגע מידע מאומת על נפגעים או על נזק.

• קפריסין: המרחב האווירי מעל שדה התעופה בלרנקה נסגר אחרי שזוהה באזור אובייקט חשוד.
• סרי לנקה (!): לפחות 101 בני אדם נעדרים ו-78 נפצעו בתקיפת צוללת נגד ספינה של חיל הים האיראני מול חופי סרי לנקה.

סירות של משמרות המהפכה של איראן מתמרנות סביב מכלית במהלך תרגיל צבאי של משמרות המהפכה והצי במצר הורמוז, 17 בפברואר 2026 (צילום: SEPAH NEWS / AFP)

הטלטלה בשוק הנפט גוברת מיום ליום ועלולה להפוך בקרוב למרכיב מרכזי בתהליך קבלת ההחלטות הטקטיות והאסטרטגיות הנוגעות להמשך המלחמה.

מתחילת המלחמה מחיר הנפט הגולמי זינק בכמעט 20%. מחירי הגז הטבעי באירופה עלו ב-90% בגלל חסימת מצר הורמוז והפגיעה במתקני ייצור במפרץ הפרסי. אתמול שווקי המניות והאג"ח מאסיה ועד וול סטריט נפלו. החשש הוא שאם המלחמה תתארך, זה יוביל להתפרצות אינפלציה שתאלץ בנקים מרכזיים להעלות את הריבית.

הנפט מסוג ברנט הגיע כבר לרמה של יותר מ-82 דולר לחבית, אחרי שמחירו זינק ב-12% ביומיים, העלייה הדו-יומית החדה ביותר שלו בעשור הזה. מחיר חבית נפט מסוג "טקסס מתוק" הגיע ליותר מ-75 דולר.

מחירי הנפט הם כמובן פקטור חשוב במערך השיקולים של נשיא ארצות הברית דונלנד טראמפ. אתמול הוא אמר כי תאגיד מימון הפיתוח הבינלאומי של ארה"ב יספק ביטוח למכליות שעוברות במצר הורמוז, וגם הבטיח כי במידת הצורך, הצי האמריקאי יגויס להגן על המכליות, בצל איומי משמרות המהפכה להטביע כל ספינה שתנסה לעבור במצר הורמוז, שמהווה את אחד הנתיבים החשובים בעולם להובלת נפט.

הצבא האמריקאי הודיע כי השמיד עד כה 17 ספינות איראניות ומאות משגרים וכטב"מים. "היום אין אף ספינה איראנית במפרץ הערבי, במצר הורמוז או במפרץ עומאן", אמר אתמול האדמירל בראד קופר, מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב שמוביל את התקיפה באיראן.

ח"כ יבגני סובה לצד ח"כים נוספים, בין המעטים שנכחו ביום שני בכנסת, 2 במרץ 2026. התמונה צולמה בחדר ועדת העלייה והקליטה, שאליו ירדו חברי הכנסת בזמן האזעקה. חדר הוועדה משמש גם ממ"ד בכנסת. במהלך דיוני ועדת החוץ והביטחון לא הותרו טלפונים ולא צילומים (צילום: ח"כ יבגני סובה, ישראל ביתנו)

הכנסת כמעט סגורה בימים אלה ופועלת במתכונת חירום. שלום ירושלמי, הפרשן הפוליטי של זמן ישראל, מעריך הבוקר כי יש סיכוי טוב שהכנסת כבר לא תכונס יותר עד לבחירות, ומספר שכרגע התאריך שעליו מדברים בקואליציה הוא 7 ביולי.

"ההישגים העצומים של צה"ל במערכה באיראן ושיתוף הפעולה המעולה עם הצבא האמריקאי משכנעים את השרים כי סוף המלחמה יהיה בהחלפת המשטר בטהרן", כותב ירושלמי, "הבחירות בארץ יוקדמו ויסתיימו בניצחון מוחץ של הליכוד".

לפי שר בממשלה ששוחח עם זמן ישראל, בנימין נתניהו יביא בתחילת אפריל את החוק להקדמת הבחירות, כדי לממש אותו בתחילת יולי. אחרי שהחוק יעבור בשלוש קריאות הכנסת תיסגר.

בממשלה מעריכים שנתניהו יפיק הישג אלקטורלי חסר תקדים מתוצאות המלחמה. "יש כאן ניסים ונפלאות", אמר שר בכיר בקבינט לזמן ישראל, "אנחנו ידענו על ההתקפה, אבל אף אחד בקבינט לא האמין שנצליח לחסל את חמינאי, האיש הכי שמור במזרח התיכון.

"הכול יקרה כאן מהר. אנחנו ניכנס לממשלת מעבר, אין כנסת, לא ישמעו את האופוזיציה. נתניהו לא צריך את כל המושב הזה. אין גם משפט. לא יזמנו את נתניהו להעיד בימי בחירות".

בנימין נתניהו, מאי 2008