הלב עדיין מתקשה להסתגל, אבל מציאות חיינו היא כזו שבה דברים שנראו לא מזמן בלתי סבירים בעליל הופכים במהירות מסחררת לשגרת חיים.

לדוגמה העובדה שאנחנו שוב דרוכים עד קצות העצבים ומחכים להודעה על פרוץ סיבוב המלחמה השלישי (!) עם איראן, כולל כל איומי הניפוץ והפיצפוץ, הריסוק והשיתוק שכרוכים בזה.

נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינז'אד ביוני 2024 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

או דוגמה אחרת: "הניו יורק טיימס" מפרסם הלילה שארה"ב חיפשה "מנהיג פרגמטי" שאפשר יהיה להכתיר כשליט איראן אחרי שמשטר האיתוללות יקרוס, ובישראל גובשה תוכנית לפיה נשיא איראן לשעבר – מחמוד אחמדינז'אד – הוא האיש המתאים ביותר למשימה.

זה לא פחות ממדהים, שהרי בעבר הלא רחוק אחמדינז'אד היה כאן שם נרדף לשונא ישראל מובהק. מכחיש שואה שהפעיל את מלוא כוחו כשהיה בשלטון כדי לקדם את תוכנית הגרעין האיראנית, זו שאותה מנסים לעצור עכשיו בכל האמצעים.

במהלך כהונתו הארוכה כנשיא איראן, בין השנים 2005 ל-2013, אחמדינז'אד הרבה לאיים שהוא מתכוון למחוק מעל פני האדמה את "הישות הציונית" שהיא אנחנו. הנאומים שלו כללו אמירות אנטישמיות רבות.

לפי גורמים בוושינגטון שמצוטטים ב"ניו יורק טיימס", ישראל הציעה תוכנית שאומצה על ידי הממשל האמריקאי. הבעיה היא שהתוכנית השתבשה כמעט מהרגע הראשון.

ישראל תקפה בגל ההתקפות הראשון על טהרן ב-28 בפברואר את ביתו של אחמדינז'אד, שם הוא כלוא במעצר בית, על מנת לשחרר אותו משומריו. ב"ניו יורק טיימס" לא הצליחו להסביר איך בדיוק גויס אחמדינז'אד למבצע. מה שידוע זה שהוא כמעט נהרג בתקיפה שיועדה לפגוע רק בשומריו, ואז החליט לא לקחת חלק במבצע ההפיכה המתוכנן.

אחמדינז'אד עצמו לא נראה בפומבי מאז שביתו הופצץ. לא ברור היכן הוא ולא ברור מה מצבו. לפי "הניו יורק טיימס", ביתו לא נפגע משמעותית בתקיפה האווירית הישראלית. צילומי לווין מעידים שרק עמדת השמירה בכניסה לבית נהרסה.

למה בכלל עלה שמו כמועמד להוביל את ההפיכה? כי בשנים האחרונות הוא הרבה להתעמת עם מנהיגי המשטר, האשים אותם בשחיתות, נפסל על ידם מלהתמודד לנשיאות, עוזריו נעצרו והוא הושם במעצר בית.

לפני כחודשיים דווח במגזין "האטלנטיק" מפי "מקורבים לאחמדינז'אד" כי התקיפה על ביתו הייתה מבצע מתוכנן לשחרורו. אותם מקורבים אמרו אז כי בממשל טראמפ רואים באחמדינז'אד מועמד טוב "למלא תפקיד חשוב מאוד" בקרוב.

במוסד סירבו להגיב על פניית "הניו יורק טיימס". מהבית הלבן נמסרה רק התגובה הכללית הבאה: "צבא ארה"ב השיג את כל מטרותיו, ועכשיו נציגי המשא ומתן עובדים על עסקה שתשים קץ ליכולות הגרעיניות של איראן לתמיד".

תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם באגף כוח האדם בצה"ל, בדיון על חוק הגיוס בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. 20 במאי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הנה עוד נתון טריוויאלי שצריך להסתגל אליו: כל החיילים הסדירים בצה"ל כיום הם חיילים שהתגייסו אחרי טבח השבעה באוקטובר. הם התגייסו לצבא שמתוח עד קצה גבול היכולת, ומאז הגבולות רק הלכו ונמתחו לכל עבר.   

תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, אמר הבוקר בדיון על חוק הפטור מגיוס שנערך בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, כי "אם לא יהיה מענה מיידי בכוח אדם, ולא יהיה שינוי בחקיקה, העומס עלול להכריע את מערך המילואים ולהביא את הסד"כ הסדיר עד הקצה".

לפי טייב לא הוצגה בפני צה"ל טיוטה חדשה של חוק הפטור מגיוס השונה מהותית מהנוסחים שנפסלו בעבר.

"פערי כוח האדם שעליהם דיברנו הם בסדר גודל של כ-12 אלף חיילים. מתוכם ציינתי שכ-6,000 עד 7,500 הם לוחמים. ככל שאנחנו מתקדמים לקראת ינואר 2027 – המועד שבו ישוחררו ראשוני החיילים שגויסו לשירות של 30 חודשים בלבד – הפער הזה צפוי להעמיק ולהגיע לאזור של כ-17 אלף חיילים".

לדבריו, הארכת השירות ל-36 חודשים לא תספיק לצמצום הפער בחיילים והלוחמים הנדרשים.

מליאת הכנסת בפברואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מליאת הכנסת אישרה היום את הצעת החוק לפיזור הכנסת שהגיש יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ מהליכוד, ברוב של 110 חברי כנסת וללא מתנגדים או נמנעים.

באופן חסר תקדים, לא נקבע בהצעת החוק מועד לבחירות ובמקום זאת נכתב כי "הבחירות לכנסת העשרים ושש יתקיימו במועד שייקבע בחוק כפי שתציע ועדת הכנסת במסגרת הליך החקיקה".

סיעת דגל התורה מעוניינת שהבחירות יתקיימו ב-1 בספטמבר – כשתלמידי הישיבות בחופשת "בין הזמנים" ואפשר לגייסם בקלות לפעילות פוליטית. כדי שהבחירות אכן ייערכו ב-1 בספטמבר, הכנסת חייבת להתפזר לכל המאוחר ב-1 ביוני. התארכות הדיונים מעבר לתאריך הזה תמנע את קיום הבחירות בספטמבר.

בקואליציה מעוניינים להספיק להעביר לפני פיזור הכנסת את חוקי ההפיכה המשטרית ובראשם החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש, החוק להעברת מח"ש לשר המשפטים, חוק השידורים של שלמה קרעי והחוק להקמת ועדת טיוח ממשלתית לחקר טבח השבעה באוקטובר.

המזכיר הצבאי של ראש הממשלה והמיועד לתפקיד ראש המוסד, אלוף רומן גופמן, בכנסת, 5 בפברואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

החלטת בג"ץ להחזיר את מינוי ראש המוסד לוועדת גרוניס, אחרי שהתברר שהוועדה העלימה עין מחקירת קצינים בכירים בקשר להפעלת הנער אורי אלמקייס, משמעותה שקטנים הסיכויים של אלוף רומן גופמן לזכות במינוי הנכסף.

"אם לאלוף רומן גופמן יש רצון לשמור משהו מכבודו האישי והמקצועי, הוא יודיע בימים הקרובים על הסרת מועמדותו לתפקיד ראש המוסד, ויחסוך לעצמו את המשך ההתבזות", כותב הבוקר יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל.

יועז מעריך כי הסיכוי של גופמן להתמנות לתפקיד לאור ההתפתחויות האחרונות הוא "קלוש".

בלב הוויכוח על התאמתו של גופמן לתפקיד נמצאות סתירות מהותיות בהצהרות שלו בנוגע להפעלת אלמקייס.

"אין צורך לומר כי אי אמירת אמת בתחקיר צה"לי היא פגם ערכי, בלב תחום טוהר המידות, המצוי במנדט של הוועדה המייעצת", כותב יועז ומוסיף: "עניין זה מקבל חשיבות קריטית כאשר המינוי שעל הפרק הוא לתפקיד ראש המוסד – ארגון הפועל ללא חוק מסמיך, הרחק מהעין הציבורית".

שחקני הפועל באר שבע חוגגים את נצחונם באליפות המדינה בכדורגל, במשחק מול מכבי תל אביב באצטדיון טרנר בבאר שבע, 19 במאי 2026 (צילום: דני מרום/פלאש90)

הפועל באר שבע זכתה אתמול באליפות המדינה בכדורגל – האליפות השישית בתולדות המועדון, שיכול להשלים בשבוע הבא זכייה חלומית בדאבל, אם באר שבע גם תנצח את מכבי תל אביב בגמר גביע המדינה.

אתמול נפגשו שתי הפיינליסטיות בבאר שבע למשחק שהסתיים בניצחון מוחץ של באר שבע 4:2. בית"ר ירושלים, שהייתה חייבת ניצחון אתמול כדי לדחות את ההכרעה על המרוץ לאליפות לשבת, לא הצליחה לנצח את הפועל פתח תקווה והסתפקה בתיקו אפס.

במקביל ארסנל חגגה אתמול אליפות ראשונה אחרי 22 שנה. מנצ'סטר סיטי – שדלקה אחרי התותחנים מלונדון – סיימה בתיקו 1:1 בבורנמות' וכמו בית"ר ירושלים, כבר לא תוכל להדביק את הפער בפסגה שגדל לארבע נקודות.

גם לארסנל, כמו לבאר שבע, יש חלום על עוד גביע נוסף השנה: ארסנל יכולה לזכות בשבת הבאה בגמר ליגת האלופות.

בנימין נתניהו, מאי 2008