עשרות ישראלים הגיעו הבוקר להפגין נגד תקציב המדינה ליד הכנסת. הם הניפו שלטים עליהם נכתב "ביזה בשעת מלחמה" (זו גם הייתה הכותרת של הניוזלטר הזה ב-25 במרץ) ו"תקציב ביזה-יון".  חמישה מפגינים נעצרו ושוטרים תועדו קורעים שלטים נגד התקציב.

מה גרם לעשרות ישראלים לצאת בבוקר גשום של מלחמה להפגין מול בית הנבחרים? לדבריהם: התחושה האיומה ש"בזמן שהציבור הישראלי יושב במקלטים, ממשלת הטבח מאשרת תקציב חזירי. במקום לדאוג להגנה על הצפון, לפיצוי העסקים, העובדים, ותושבי המדינה המופגזים, הם מזרימים מיליארדים למשתמטים ולהתנחלויות".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (במרכז) וחברי הקואליציה חוגגים את העברת תקציב המדינה לשנת 2026 במליאת הכנסת, 30 במרץ 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לזעם הזה יש מיליארד סיבות מקוממות: הלילה אושר תקציב המדינה לשנת 2026 ברוב של 62 תומכים מול 55 מתנגדים. תוך כדי הצבעה, בתרגיל פוליטי מקומם, אושרו בחטף עוד מאות מיליוני שקלים לטובת מוסדות חינוך חרדיים ופרויקטים ייעודים בחברה החרדית, שהם מעבר לתקציב שאושר קודם לכן בממשלה והוגש לאישור הכנסת.

מה בדיוק קרה? הליך אישור תקציב כולל מרתון ארוך של הצבעות. תוך כדי ההצבעות, הקואליציה הגישה הסתייגויות לתקציב שהיא עצמה אישרה – כדי להכניס לתקציב את מאות מיליוני השקלים הנוספים, תוך עקיפה בוטה של משרד האוצר ושל הייעוץ המשפטי.

באופוזיציה הניחו בטעות שאם מצביעים על הסתייגויות, אלו בוודאי הסתייגויות של האופוזיציה והצביעו בעדן – וכך יצא שהאופוזיציה תמכה כאיש אחד בהעברת סכומי עתק למוסדות תורניים, למוסדות הפטור ולפרויקטים ייעודיים למגזר החרדי.

לפי אומדן ראשוני מדובר בהעברות בסדר גודל שבין 800 מיליון למיליארד שקלים.

אפשר להציג את מה שהתרחש הלילה גם כך: בבוקר שבו ישראל הותקפה ארבע פעמים על ידי טילים בליסטיים מאיראן, שנורו הפעם לכיוון דרום הארץ; אחרי לילה שבו מטוסי חיל האוויר תקפו אתרי ייצור נשק בטהרן, יורטו כטב"מים מתימן ונורו רקטות לחיפה מלבנון;

וכמשפחות ישראליות התעוררו בלילה וקיבלו את ההודעה המרה שבנם נהרג או אושפז במצב קשה בבית החולים – בדיוק באותן שעות, חברי הכנסת של הקואליציה תחמנו תחמונים איך להכניס יד לכיסם של אזרחי ישראל ולגנוב מהם עוד מאות מיליוני שקלים ברגע האחרון, בלי שהם ירגישו.

ברשת מסתובב הבוקר צילום של אריה דרעי מתמוגג מנחת. ממש באותו זמן שבו חיילי צה"ל נפגעו בדרום לבנון, אזרחי ישראל מיהרו למקלטים מפחד הטילים, וטייסי חיל האוויר המשיכו להוציא לפועל את מבצע "שאגת הארי" – יו"ר ש"ס נהנה מכל רגע בכנסת אחרי הצלחת מבצע "שאגת האריה".

סמל לירן בן ציון שנפל ב-30 במרץ 2026 בדרום לבנון (צילום: דובר צה"ל)

• דרום לבנון: הבוקר הותר לפרסום כי סמל לירן בן ציון, בן 19 מחולון, נהרג מפגיעת נ"ט בלבנון. שבעה לוחמים נוספים נפצעו קשה ובינוני. מתחילת המלחמה נהרגו חמישה לוחמי צה"ל בלבנון.
• מפרץ חיפה: עשן שחור סמיך מיתמר הבוקר מעל מתקני בז"ן במפרץ חיפה. פצצות טיל מצרר מאיראן פגעו ישירות במכלית דלק ובמבנה תעשייה במתחם בז"ן. צוותים רבים פועלים בזירה. דווח כי אין חשש לדליפה של חומרים מסוכנים. עד כה לא דווח על נפגעים במקום, אבל כוחות ההצלה עדיין עסוקים בכיבוי האש ומוודאים שאין במקום לכודים.
• חיפה והקריות: התקבלו דיווחים על נפילת רסיסים ועל הפסקות חשמל בחלקים של העיר, כולל קריסת גג. לא התקבלו דיווחים על נפגעים.
• שפרעם: אדם נפצע קל כתוצאה מנפילה רסיס. במקום היו גם כמה נפגעי חרדה.
• כפר יובל: אדם נפצע באורח קל מפגיעת כטב"ם במשאית.

בנימין נתניהו ונשיא המדינה יצחק הרצוג, אפריל 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

וכשכל זה קורה יש דבר אחד שמעניין את ראש ממשלת ישראל יותר מכל: לנצל את המהומה ולהיחלץ מהמשפט הפלילי שמתנהל נגדו.

נשיא המדינה יצחק הרצוג, כך נראה, משתף כרגע פעולה ונכנע ללחצים שמופעלים עליו מכל עבר (כולל מכיוון וושינגטון).

אתמול נמסר כי היועמ"שית של בית הנשיא, עו"ד מיכל צוק, ביקשה ממחלקת החנינות במשרד המשפטים השלמות והבהרות בנוגע לתקדימים בהפעלת סמכות החנינה הנשיאותית עוד בטרם הסתיים ההליך הפלילי, "לרבות במקרים של מחוות מדיניות או שחרור מחבלים כחלק מעסקה לשחרור חטופים".

יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, כותב כי "מוקדם להסיק מסקנות באשר לאופן שבו מתכוון הנשיא יצחק הרצוג להכריע בבקשתו של נתניהו" ומעריך כי "על אף הפיתוי לנסות ולנחש את עמדתו המתגבשת של הרצוג, אין בצעדים הפרוצדורליים האלה שום אינדיקציה שמאפשרת לבסס הערכה מושכלת על החלטתו הצפויה. גם אין בדברים משום גרירת רגליים או ניסיון להאריך את התהליך".

התחזית של יובל יועז: כשהרצוג "יקבל את מלוא המידע בכתב, יקשה עליו מאוד לסטות מההחלטה המתחייבת".

חייל רעול פנים, שזוהה כמאיר, מביט למצלמה בעודו פותח את דלת המכונית שבה יושב כתב סי-אן-אן ג'רמי דיימונד, משמאל, בעת שהוא מעוכב בכפר תיאסיר שבצפון הגדה המערבית, 26 במרץ 2026 (צילום: צילום מסך מווידאו של סי-אן-אן)

וגם זה קרה הבוקר: יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ בועז ביסמוט, תקף את הרמטכ"ל אייל זמיר והאשים אותו ב"פגיעה בביטחון ותקדים חמור".

על מה ולמה כועס ככה יו"ר הוועדה החשובה בכנסת על הרמטכ"ל ומאשים אותו ב"פגיעה בביטחון" תוך כדי מלחמה? על כך שהרמטכ"ל החליט להשעות לאלתר את הפעילות המבצעית של כל משרתי המילואים בגדוד "נצח ישראל" שחייליו תקפו את צוות סי-אן-אן.

על פי הודעת צה"ל, ההשעיה היא צעד ראשון בתחקור התקרית. זו ההשעיה המבצעית הראשונה של הגדוד הזה מאז פרוץ המלחמה. היא הגיעה אחרי תקריות אלימות רבות שבהן היו מעורבים חיילי הגדוד. או כלשון ההודעה:

להחלטה חסרת התקדים להשעות מפעילות מבצעית את כל חיילי הגדוד, קדמה תקרית קשה שבה החיילים תקפו את כתב סי-אן-אן בירושלים, ג'רמי דיימונד ואת צוות הצילום שלו.

בצילום שמתעד את התקרית האלימה שהתרחשה ליד הכפר תיאסיר שבצפון הגדה המערבית, נראים החיילים מצמידים את הכתב לאדמה למרות שהוא הבהיר להם שהוא עיתונאי, ואחד החיילים אף מכוון אל אנשי הצוות את נשקו.

בכתבה ששודרה בסי-אן-אן אחד מחיילי הגדוד אומר למצלמה שכל הגדה המערבית שייכת ליהודים ושהחיילים נמצאים בשטח כדי לנקום את נקמת העם שלהם.

בעקבות התקרית דרש הרמטכ"ל זמיר ממפקד פיקוד מרכז, אלוף אבי בלוט, שיוצגו לו "המלצות פיקודיות" איך לטפל בנושא. בלוט המליץ – לתדהמת ביסמוט – לשלוח את הגדוד כולו למעין סדנת חינוך צה"לית. או בלשון דובר צה"ל: "הגדוד יישאר בשירות מילואים ויבצע תהליך לחיזוק היסודות המקצועיים והערכיים".

תחזית: חיילי הגדוד לא ישנו את הערכים הפגומים שלהם, ולהבא יתאמצו לממש אותם בלי שיהיו מצלמות בסביבה. מכונת התעמולה של ערוץ 14 ויו"ר ועדת החוץ והביטחון הרי לצידם. או כדבריו של ביסמוט:

שופט בית המשפט העליון יחיאל כשר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שופט בית המשפט העליון יחיאל כשר הורה לעצור את "מדור ההסתות" שהקים השר לביטחון פנים איתמר בן-גביר במשטרה. על פי צו הביניים של בג"ץ, המשטרה נדרשת להימנע מלעקוב באופן יזום אחרי אזרחים ברשתות החברתיות במטרה לאתר התבטאויות נגד המשטר.

המעצר האלים של המפגינים נגד המלחמה בכיכר הבימה בתל אביב במוצאי שבת, ממחיש מה הרוח שנושבת כעת במסדרונות המשטרה, ואיך מונחים השוטרים לנהוג באזרחים שמממשים את חופש הביטוי ומוחים נגד השלטון.

החלטת בג"ץ ניתנה במסגרת עתירה שהגישו חברת הכנסת אפרת רייטן ומכון "זולת" על רקע דרישתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה להקפיא את פעילות המדור החדש, אחרי שנחשף כי מי שהוצב בראשו – סגן ניצב אודי רונן – הפיץ הנחיה לעשרות קציני משטרה להעביר אליו מיידית שמות של כל "מסית פוטנציאלי" ברשת, מה שמעורר את החשש כי מדובר ברדיפה אקטיבית של המשטרה אחרי פעילי מחאה.

בן-גביר, בתגובה, האשים את היועמ"שית שהיא "רוצה שהפיגועים יתגברו. דם נרצחי הפיגועים יהיה על ידיה באופן ישיר".

לסיכום הבוקר: הממשלה בוזזת את האזרחים באישון לילה, יו"ר ועדת חוץ וביטחון מאשים את הרמטכ"ל שהוא מחליש את הצבא בזמן מלחמה והשר לביטחון לאומי מאשים את היועצת המשפטית לממשלה שהיא רוצה שהפיגועים יתגברו וישראלים יירצחו.

כיף כאן.

בנימין נתניהו, מאי 2008