צה"ל מעביר כוחות גדולים צפונה, בהיערכות לקראת הרחבת התמרון הקרקעי בלבנון. אוגדה 162 ואוגדה 98 צפויות להצטרף לאוגדות 36, 91 ו-146 שכבר פועלות מעבר לגבול. ההנחה היא שסדר כוחות גדול כל כך מעיד על כוונה לבצע תמרון קרקעי גדול בהרבה מזה שראינו עד כה.
כמה גדול? אתר החדשות האמריקאי "אקסיוס" מעריך – על בסיס שיחות עם מקורות ישראלים ולבנונים – שישראל מתכוונת לכבוש את כל האזור שמדרום לליטני. על פי המקורות הללו, בישראל דווקא ניסו למנוע הסלמה מול לבנון, עד ליום רביעי האחרון שבו חזבאללה שיגר לישראל 200 טילים בהתקפה משולבת עם איראן.
תותח מתנייע של צה"ל יורה פגזים לעבר דרום לבנון מעמדה בגליל העליון שבצפון ישראל, סמוך לגבול, ב-15 במרץ 2026 (צילום: Odd ANDERSEN / AFP)
רביב דרוקר מתאר הבוקר ב"הארץ" מציאות מעט שונה, לפיה כשחזבאללה נכנס למערכה בצה"ל הייתה אווירה אופורית, כאילו הצלחנו להפיל את ארגון הטרור למלכודת. הקו הכללי של התדרוכים הביטחוניים, כותב דרוקר, הוא ש"חיכינו לטעות הזאת, הכנו תוכנית מדוקדקת איך לנטרל את חזבאללה ועכשיו הוא נתן לנו הזדמנות ליישם אותה".
כמה ימים חלפו, תושבי הצפון שוב רצים למרחבים המוגנים מפחד מתקפות בלתי נסבלות מצפון, והתברר שגם חזבאללה שימר לא מעט מכוחו. כעת – כותב דרוקר – "גם בצה"ל לא בטוחים שלא אנחנו אלה שנפלנו למלכודת".
דרוקר מזכיר שמאז שנחתם הסכם הפסקת האש עם לבנון בנובמבר 2024, ישראל נהנתה ממצב חסר תקדים בצפון: שקט מוחלט, כשצה"ל ממשיך לפעול ללא הפרעה בלבנון, ממשיך לפגוע בחזבאללה, הורג מאות מפעיליו, כשחזבאללה נמנע מלהגיב.
המצב חסר התקדים הזה הסתיים. גם עבור תושבי הצפון וגם עבור כמיליון לבנונים חפים מפשע שנאלצו להימלט צפונה והפכו לפליטים.