צה"ל מעביר כוחות גדולים צפונה, בהיערכות לקראת הרחבת התמרון הקרקעי בלבנון. אוגדה 162 ואוגדה 98 צפויות להצטרף לאוגדות 36, 91 ו-146 שכבר פועלות מעבר לגבול. ההנחה היא שסדר כוחות גדול כל כך מעיד על כוונה לבצע תמרון קרקעי גדול בהרבה מזה שראינו עד כה.

כמה גדול? אתר החדשות האמריקאי "אקסיוס" מעריך – על בסיס שיחות עם מקורות ישראלים ולבנונים – שישראל מתכוונת לכבוש את כל האזור שמדרום לליטני. על פי המקורות הללו, בישראל דווקא ניסו למנוע הסלמה מול לבנון, עד ליום רביעי האחרון שבו חזבאללה שיגר לישראל 200 טילים בהתקפה משולבת עם איראן.

תותח מתנייע של צה"ל יורה פגזים לעבר דרום לבנון מעמדה בגליל העליון שבצפון ישראל, סמוך לגבול, ב-15 במרץ 2026 (צילום: Odd ANDERSEN / AFP)

רביב דרוקר מתאר הבוקר ב"הארץ" מציאות מעט שונה, לפיה כשחזבאללה נכנס למערכה בצה"ל הייתה אווירה אופורית, כאילו הצלחנו להפיל את ארגון הטרור למלכודת. הקו הכללי של התדרוכים הביטחוניים, כותב דרוקר, הוא ש"חיכינו לטעות הזאת, הכנו תוכנית מדוקדקת איך לנטרל את חזבאללה ועכשיו הוא נתן לנו הזדמנות ליישם אותה".

כמה ימים חלפו, תושבי הצפון שוב רצים למרחבים המוגנים מפחד מתקפות בלתי נסבלות מצפון, והתברר שגם חזבאללה שימר לא מעט מכוחו. כעת – כותב דרוקר – "גם בצה"ל לא בטוחים שלא אנחנו אלה שנפלנו למלכודת".

דרוקר מזכיר שמאז שנחתם הסכם הפסקת האש עם לבנון בנובמבר 2024, ישראל נהנתה ממצב חסר תקדים בצפון: שקט מוחלט, כשצה"ל ממשיך לפעול ללא הפרעה בלבנון, ממשיך לפגוע בחזבאללה, הורג מאות מפעיליו, כשחזבאללה נמנע מלהגיב.

המצב חסר התקדים הזה הסתיים. גם עבור תושבי הצפון וגם עבור כמיליון לבנונים חפים מפשע שנאלצו להימלט צפונה והפכו לפליטים.

נשיא צרפת עמנואל מקרון לוחץ את ידו של ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם לפני פגישתם בארמון האליזה בפריז, ב-23 בינואר 2026 (צילום: Ludovic MARIN / AFP)

במקביל להיערכות הצבאית המשמעותית, מתוכננות פגישות בין נציגים ישראלים ולבנונים לסבב שיחות ישירות בין המדינות.

שני מקורות הבקיאים בפרטי המשא ומתן הזה אמרו ליניב קובוביץ וליזה רוזובסקי ב"הארץ" כי בישראל עדיין בוחנים את ההצעה הצרפתית, שבמרכזה הכרה של לבנון בישראל תמורת נסיגה ישראלית לחמשת המוצבים בשטח לבנון שישראל תפסה מאז הפסקת האש בנובמבר 2024.

כתב חדשות 12 ברק רביד פרסם במוצאי שבת תוכנית מפורטת שנשיא צרפת עמנואל מקרון עומד מאחוריה, ובסופה – אם תתגשם – יחתם הסכם שלום בין לבנון לישראל. נחום ברנע, שכותב על כך הבוקר ב"ידיעות אחרונות", מציע לא להתלהב יותר מדי.

"ממשלות מרגישות צורך להכריז על שאיפתן לשלום גם כאשר הן עושות הכול כדי להמשיך במלחמה לנצח", הוא כותב, "אני מציע לשואפי השלום בינינו לא להיסחף. התוכנית של נשיא צרפת היא תרגיל בהסחת דעת. היא לא תפתור את הבעיה של ישראל בצפון".

ראש מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן אמר בהקשר הזה הבוקר כי "צריך למצות עד תום את האופציה המדינית לפני שמכניסים אוגדות לבוץ הלבנוני. אני מכיר את לבנון. הייתי אלוף פיקוד צפון. נפצעתי שם בהגנה על יישובי הצפון. אסור שנאפשר לכישלון בעזה לשכפל את עצמו בלבנון ובאיראן. אסור לתת לממשלה הזאת להוביל אותנו למלחמת אין-קץ גם שם".

כוחות הביטחון וההצלה בודקים את הנזק בזירה שבה טיל ששוגר מאיראן גרם נזק בבני ברק, 15 במרץ 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

• ישראל: אזעקות הפועלו גם הבוקר באזורים נרחבים בארץ בעקבות מטח טילים מאיראן. התקבלו דיווחים על נפילה באזור ראשון לציון ופגיעה בבית בשוהם. מלבד אישה שנפגע קל בממ"ד בראשל"צ לא התקבלו במגן דוד אדום דיווחים על נפגעים.
• איראן: חיל האוויר השמיד את מטוסו של עלי חמינאי בטהרן. המטוס – שעל פי צה"ל "שימש לקידום רכש צבאי ולניהול קשרים עם מדינות הציר באמצעות טיסות פנים וחוץ" – הושמד בשדה התעופה מהראבאד.
• חארג': נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שוקל להשתלט על מאגרי הנפט באי חארג'. לפי דיווח ב"אקסיוס" המיוחס לארבעה מקורות אמריקאים, השתלטות מעין זו תדרוש נוכחות אמריקאית על הקרקע. שלשום תקפה ארה"ב יותר מ-90 מטרות צבאיות בחארג'. טראמפ התגאה כי הצבא האמריקאי "השמיד לחלוטין" כל יעד צבאי באי.
• איחוד האמירויות: שריפה פרצה בנמל הנפט המרכזי של איחוד האמירויות בפוגיירה אחרי תקיפת כטב"ם. לא דווח על נפגעים. באבו דאבי נהרג אדם מטיל שפגע ברכב.

• ערב הסעודית: הטלוויזיה הממלכתית דיווחה הלילה כי יורטו 34 כטב"מים בחלקה המזרחי של הממלכה. לדברי יורש העצר מוחמד בן סלמאן מדובר בהסלמה מסוכנת שמאיימת על יציבות האזור.

מייסדי "ויז" רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה (צילום: אבישג שאר ישוב)

אנחת רווחה נשמעה השבוע במחוזות הליברלים של החברה הישראלית, כשהתברר שקבוצת ההייטקיסטים של מייסדי "ויז" – אסף רפפורט, ינון קוסטיקה, עמי לוטבק ורועי רזניק – יהיו אלו שירכזו את "רשת 13" מידי בעלי הערוץ, לן בלווטניק. המשקיעים החדשים כבר הבטיחו שהם ישמרו על עצמאות מוחלטת של המערכת העיתונאית.

בשבוע שעבר נודע כי עסקת הענק של רכישת "ויז" על ידי "גוגל" נחתמה סופית, אחרי שעברה את כל האישורים הרגולטוריים. העסקה צפויה להזרים לקופת המדינה בין 10 ל-15 מיליארד שקל במיסים. בממשלה כבר לוטשים עיניים לסכומי העתק האלה, ובכלל לא בטוח שהם ישמשו לתועלת הציבור כולו.

במוצאי שבת התבקשו השרים בממשלה לאשר בבהילות הקצאה של 2.6 מיליארד שקל עבור "רכש בטחוני דחוף" שאין לו מקור תקציבי. "לא מן הנמנע שמשרד הביטחון התחייב בפני צד ג' לרכש במיליארדים לפני שהיה לו כיסוי לכך", מעריך הבוקר אבי בר-אלי ב"דה מרקר", "בגלל הבהלה המלאכותית באוצר חיפשו במהלך שבת מקור תקציבי, כשהפתרון הוא מעין 'הלוואת גישור' על חשבון התקציב התיאורטי של 2026". אותו תקציב שלתוכו יוזרמו המיליארדים של "ויז".

ואילו ערן הילדסהיים מזהיר במאמר בזמן ישראל:

פול תומס אנדרסון (במרכז) וכל צוות הסרט "קרב רודף קרב" על הבמה עם זכייתו בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר של השנה, 15 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Chris Pizzello)

פול תומס אנדרסון וסרטו "קרב רודף קרב" הם המנצחים הגדולים של טקס האוסקר ה-98 שנערך הלילה בתיאטרון דולבי בלוס אנג'לס

"קרב רודף קרב" זכה בשישה פרסים, כולל פרס הבימוי והתסריט המעובד לאנדרסון, שלראשונה בקריירה הקולנועית המפוארת שלו חזר הביתה עם הפסלון הנכסף.

דרמת הערפדים "חוטאים" ששברה את שיא המועמדויות של כל הזמנים עם 13 מועמדויות הסתפקה בארבעה פסלונים. אחד מהם – האוסקר על צילום לאוטום דורלאנד ארקפאן – הוא הפעם הראשונה בכל ההיסטוריה של האוסקר שאישה זוכה בפרס זה. וזו גם הפעם הראשונה שאדם שחור זוכה בפרס.

שון פן, שזכה באוסקר על תפקידו כשחקן משנה ב"קרב רודף קרב" לא היה באולם, והעדיף להיות בזמן הזה באוקראינה, ליד חברו וולודימיר זלנסקי, שאיתו התיידד כשצילם באוקראינה סרט תיעודי על המלחמה ב-2022.

למרבה ההפתעה, המלחמה האזורית שאנחנו בעיצומה, כמעט שלא נכחה בטקס, למעט קריאה מצידו של חבייר ברדאם שעלה להגיש את פרס הסרט הזר, קרא לשחרר את פלסטין וזכה לתשואות רמות מהקהל.

בנימין נתניהו, מאי 2008