אחרי שבועות של מתח, עם הצהרות מלחמה מטורללות בסגנון קומיקס, עם הדלפות מכל עבר שקשה היה להעריך את מהימנותן, עם "הנשיא טראמפ אמר לי הערב בשיחת טלפון…", עם סרטוני AI ברמת חטיבת ביניים שמפרסמים מנהיגים עולמיים – נראה שאנו קרובים מתמיד להכרזה שהעימות בין ארצות הברית (וישראל) לאיראן הסתיים.
האם אלה חדשות טובות? זו שאלה שקשה ואולי בלתי אפשרי לענות עליה עכשיו. כי קשה ואף בלתי אפשרי לדעת כמה מכוער זה ייראה מהעתיד.
שלט חוצות במרכז טהרן שבו נראה המנהיג העליון המנוח של איראן, האיתוללה עלי חמינאי. 5 במאי 2026 (צילום: AFP)
בעולם כולו עוקבים בדריכות אחרי התקדמות המגעים, ומקווים לבשורה שהאירוע הסתיים והחיים נפלאים: אפשר להתפנות למשחקי המונדיאל, לעונת הפסטיבלים באירופה, לווקאנס בצרפת. מחירי הדלק לא ירקיעו שחקים. הכלכלה תתייצב.
הזווית הישראלית
בישראל התמונה שונה. ישראל יצאה למערכה משותפת עם ארה"ב לפני שלושה חודשים על מנת להסיר אחת ולתמיד את האיום הגרעיני, להשמיד את מערך הטילים הבליסטיים של איראן ואולי-אולי להפיל את המשטר. אף אחת מהמטרות הללו לא הוגשמה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו קיווה שזו תהיה השנה שלו. בחלומו הוא התכוון להוביל את ישראל וארה"ב לניצחון היסטורי על איראן. האיום הגרעיני יוסר. הנשיא דונלד טראמפ אמור היה לנחות כאן ביום העצמאות, לקבל פרס ישראל ולהכתיר את נתניהו לגדול המנהיגים היהודים בהיסטוריה. גם זה כבר לא יקרה.
ראש ממשלה עבר ממעמד של שותף קרוב ומוערך לדרגת "נתניהו יעשה מה שאני אגיד לו". ואלה חדשות רעות מאוד לישראל, שזקוקה – אולי יותר מתמיד – לשותפות אסטרטגית עם ארה"ב, שנראית כעת בסכנה ממשית.
ראש ממשלה עבר ממעמד של שותף קרוב ומוערך לדרגת "נתניהו יעשה מה שאני אגיד לו". ואלה חדשות רעות מאוד לישראל
"ישראל נמצאת במצב של המתנה", כותב הבוקר אמיר בר-שלום, הפרשן הצבאי של זמן ישראל, ומסביר שטראמפ לכוד כעת בין שתי חלופות לא טובות מבחינתו. הראשונה, חידוש הלחימה, מזיקה לו מאוד בזירה הפנימית, כולל בתוך מפלגתו.
"הברירה השנייה שעומדת בפני טראמפ היא הסכם. הסכם כזה יאפשר לאיראנים את עצירת המלחמה שהם כל כך מייחלים לה, ועדיין לא יביא להכרעה בכל הפרמטרים שחשובים לארה"ב. קצין בכיר באמ"ן אמר לאחרונה באחד הדיונים עם הצמרת הביטחונית כי 'ברגע שנכנסת עם האיראנים למשא ומתן כבר הפסדת'".
הזווית האזורית
מנהיגי מדינות ערב הפצירו אתמול בנשיא טראמפ לא לחדש את המלחמה. "אותן מדינות יצאו מופסדות פעמיים", מסביר בר-שלום, "הן גם שילמו מחיר עצום בפגיעה בתשתיות במהלך המלחמה, וגם קיבלו איראן שאינה מוכרעת, ואף חזקה יותר בעיני עצמה".
איראן, כך נראה, תמשיך לשלוט במצר הורמוז, ותמשיך להטיל את אימתה על מדינות המפרץ. 17 שנה מאז שנתניהו חזר לשלטון ב-2009 והחל להטיף לכך שחייבים לעצור את איראן – איראן יוצאת מהעימות כשהיא מחוזקת מתמיד, עם שלטון איתוללות צעיר יותר וקיצוני יותר מהשלטון הקודם (שאותו חיסלנו בתחילת המערכה) ועם חשבון דמים חדש עם מדינת ישראל שאין לדעת מתי ואיך הוא ייסגר.