בדיוק 44 שנים חלפו מאז הקרב המפורסם שבו לוחמי גולני כבשו את מבצר הבופור בדרום לבנון – קרב שבסיומו עלה ראש הממשלה דאז מנחם בגין אל ראש הר בחברת שר הביטחון אריאל שרון ושאל את שאלת המחץ: "היו להם מכונות ירייה?"

המון דברים גדולים וחשובים קרו מאז בעולם: האינטרנט חיבר את האנושות, המהפכה הסלולרית הכניסה אותו לכל כיס, חומת ברלין נפלה, ברית המועצות התמוטטה, הגנום האנושי מופה, הבינה המלאכותית נוצרה. אבל אצלנו הזמן כאילו עוצר מלכת. או למעשה: מסתובב במעגל.

חיילי צה"ל ברכס הבופור, דרום לבנון, מאי 2026 (צילום: דובר צה"ל)

והנה מבצר הבופור שוב בידינו, חיילי צה"ל ממשיכים להקריב את חייהם על מנת להגן על יישובי הצפון, ואם ראש הממשלה בנימין נתניהו יעלה עם שר הביטחון שלו ישראל כ"ץ אל ראש ההר, יכול להיות שהשאלה שתישאל הפעם תהיה: "היו להם כטב"מים?"

אתמול נהרג בלבנון סמ"ר מיכאל טיומקין, בן 21 מאשקלון, לוחם בסיירת גבעתי שנהרג מפגיעת רחפן נפץ של חזבאללה שהופעל מרחוק ופגע בעמדה שבה היו לוחמי גבעתי. בפיצוץ נפגעו ארבעה חיילים נוספים שפונו לקבלת טיפול בארץ.

על פי דיווח הבוקר ב"הארץ", קצינים בכירים בצה"ל חוששים כעת שהם יקבלו פקודה לסגת מלבנון תחת אש, כי הדרג המדיני לא יתריע מראש על הסכם לסיום המלחמה.

לפי הדיווח, הקצינים מתוסכלים מכך שהדרג המדיני לא מציג להם תמונה מלאה ומדויקת של ההתפתחויות בזירה המדינית בין ארה"ב לאיראן, שעלולות להיות להן השלכות דרמטיות על המשך הלחימה בלבנון, בעיקר אחרי שצה"ל חצה את נהר הליטני והבוקר גם מתחיל להתבסס על הבופור.

החשש הוא שתתקבל החלטה מדינית לעצור מיידית את הלחימה בזמן שהכוחות עוד יהיו בעומק השטח, ובמצב כזה החיילים ייאלצו לבצע נסיגה תחת אש, שעלולה להיות מורכבת ומסוכנת מאוד.

"נתניהו מובך מאיום הרחפנים ומאובדן עצמאות ההחלטה בעניין לבנון", כותב הבוקר אמיר בר-שלום, הפרשן הצבאי של זמן ישראל, "צה"ל נמצא בין הפטיש והסדן. הוא מבקש להגביר את העוצמה, הקצב ועומק התקיפות, ובכל פעם נעצר על ידי הדרג המדיני, למעט במקרים בודדים של סיכולים ממוקדים.

"ההסלמה של סוף השבוע, עם חידוש הירי הרקטי לעבר ישראל, מעידה על הבנת חזבאללה את עומק המגבלות הישראליות".

נזק בקריית שמונה בעקבות פגיעת טיל של חזבאללה, 30 במאי 2026 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

אזעקות הופעלו גם הבוקר בגליל המערבי מחשש לחדירת כלי טיס. מטרה אווירית חשודה נפלה בשטח פתוח ולא דווח על נפגעים. אתמול הופעלו אזעקות כמעט ללא הרף במקומות רבים בצפון הארץ ופיקוד העורף החמיר את הגבלות הביטחון והורה על ביטול הלימודים היום ביישובי הצפון, עד מוחרתיים.

דובר צה"ל פרסם הבוקר הודעה הקוראת לתושבי לבנון המתגוררים מדרום לנהר הזהרני להתפנות, לקראת תקיפות אוויריות באזור.

הבוקר הייתה אמורה לעלות בישיבת הממשלה ההצעה לתוכנית השיקום ליישובי הצפון, הכוללת הרחבת המיגון והטבות מס לתושבי קו העימות. משרד האוצר החליט ברגע האחרון להוריד את ההצעה מסדר היום, בשל מחלוקות הנוגעות להיקף הטבות המס, וכן בשל אי בהירות תקציבית באשר למקורות שיממנו את התוכנית.

יו"ר פורום קו העימות משה דוידוביץ התרעם על ההחלטה וקרא לראש הממשלה לשנות אותה. "קו העימות הצפוני אינו קלף מיקוח", הוא אמר הבוקר, "תושבי הצפון אינם אזרחים סוג ב'. שיקום, מיגון והטבות מס לצפון הם חובה לאומית מיידית – לא טובה פוליטית".

מחאת ההייטק נגד ההפיכה המשטרית, 23 במרץ 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

דוח מצב של רשות החדשנות מלמד כי לראשונה מזה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח בישראל. מספר עובדי המו"פ בישראל ירד בכ-3,500 אנשים, וחלקם היחסי מתוך כלל עובדי הענף ירד מ-51% ל-49%, בין היתר בשל כניסת כלי בינה מלאכותית שמייעלים ומאיצים את עבודת הפיתוח.

על פי הדוח – המעודכן עד חודש מרץ האחרון – רק 62% מעובדי חברות ההייטק הפרטיות עובדים בישראל. האחרים מועסקים בחו"ל, ובעיקר בארצות הברית. מספר העובדים הבכירים בישראל ירד ב-9.6%, מה שמעיד על כך שלא רק מפתחים אלא גם מוקד הניהול וקבלת ההחלטות עוזב את ישראל.

ההנחה היא ששער הדולר הנמוך מקשה כעת מאוד על חברות ההייטק שפועלות בשווקים הבינלאומיים.

אבל כדאי לשים לב שהדוח מתייחס בעיקר לשנת 2025, שבה הייצוא של ענף ההייטק הגיע לשיא של 85 מיליארד דולר – 58% מכלל הייצוא הישראלי. כשהעובדים וההון עוזבים את ישראל, זו מגמה שיהיו לה השלכות מרחיקות לכת על תחומי חיים רבים, הנשענים על השגשוג של ענף ההייטק.

גבריאל מוקד, 20 באוגוסט 2010 בדירתו בתל אביב (צילום: באדיבות אייל וורשבסקי, פרויקט לונקה)

פרופ' גבריאל מוקד, שמת ביום שישי בגיל 92, היה גיבור של עידן קודם בישראל, שבו סופרים, משוררים ועורכי כתבי עת ספרותיים היו כוכבים נערצים, שרבים נשאו אליהם עיניים.

הלווייתו של מוקד תיערך היום בצוהריים בבית העלמין ירקון. על מודעת האבל שפורסמה אתמול חתמו אוהביו של מוקד בשם "הרפובליקה הספרותית" – השם שבו נהגו להתהדר סופרים ומשוררים בני דור המדינה, שרבים מהם הסתופפו בחברת מוקד וקיוו שיעודד אותם ויתמוך בהם.

מוקד היה נפש סוערת, חובב מדון, ויכוחים, והטחת עלבונות. הוא גם היה עורך רב-פעלים, שכתב העת שייסד, "עכשיו", היה מהזירות החשובות ביותר של הספרות העברית במאה ה-20.

בגיליון הראשון שיצא ב-1959 נכללו שירים מאת יהודה עמיחי, דוד אבידן, דליה רביקוביץ, דן פגיס, אריה סיון ואחרים והתפרסם בו מאמרו המכונן של נתן זך – "הרהורים על שירת אלתרמן" – שנחשב מאז לאירוע "רצח אב" ספרותי, ששינה את פני הספרות העברית.

בימי הזוהר שלו, מוקד תמך ופרסם את שיריהם הראשונים של מאיר ויזלטיר, אהרן שבתאי, דליה הרץ (שהייתה רק בת 17) ויונה וולך. עבודת הדוקטורט של מוקד באוניברסיטת אוקספורד הציגה מודל אובייקטיבי לשיפוט אומנותי.

"גבריאל מוקד היה האיש החי והחזק ביותר שהכרתי", ספד לו עודד כרמלי, שליווה את מוקד בשנותיו האחרונות, שלא היו פשוטות, "בלתי נתפס שגם הוא נכנע בסוף ואין זה חשוב שהאיש היה בן 92".

אוהדי פ.ס.ז' חוגגים את ניצחון קבוצתם בגמר ליגת האלופות של אופ"א בכיכר טרוקדרו, מול מגדל אייפל בפריז, ב-30 במאי 2026 (צילום: LOU BENOIST / AFP)

החגיגות בפריז על זכייתה של פ.ס.ז' בליגת האלופות נמשכו כל הלילה. עשרות אלפי אוהדים התפרעו ברחובות בירת צרפת, ירו זיקוקים לעבר כוחות המשטרה, בזזו חנויות ושרפו כלי רכב. 426 מתפרעים נעצרו ושבעה שוטרים נפצעו, אחד מהם במצב קשה.

זו השנה השנייה ברציפות שמעצמת הכדורגל הצרפתי הממומנת על ידי קטאר זוכה בליגת האלופות. פריז התקשתה אתמול מול ארסנל האנגלית, הנהנית מחסות של איחוד האמירויות. התוצאה בסיום 120 דקות של משחק והארכה הייתה שוויון 1:1. פריז ניצחה אחרי שארסנל החמיצה את בעיטת הפנדל האחרונה.

היום צפויה להיערך קבלת הפנים הרשמית לשחקני המועדון בפארק שאן דה מארס, למרגלות מגדל אייפל. במקביל צפויה להיערך ברחובות לונדון תהלוכת הניצחון של ארסנל, שאמנם הפסידה אתמול אבל חוגגת את זכייתה באליפות אנגליה.

כך תסתיים עונת הכדורגל הרגילה ותשומת הלב תעבור למשחקי המונדיאל, שייפתח בעוד 11 ימים.

בנימין נתניהו, מאי 2008