זו הייתה אמורה להיות התמורה הגדולה ביותר לערב הסעודית אם היה נחתם הסכם השלום המתוכנן בין הממלכה לבין ישראל. אותה הרחבה של "הסכמי אברהם" שהמו"מ עליה הוביל – בין היתר – לפלישת חמאס לישראל בשבעה באוקטובר על מנת לסכל את היוזמה המדינית.

ערב הסעודית התבשרה הבוקר שתקבל את התמורה המיוחלת הזו גם בלי לשנות את מדיניותה כלפי ישראל.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מקבל את פניו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בבית הלבן, 18 בנובמבר 2025 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)

לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אישר רשמית הסכם היסטורי בין וושינגטון וריאד, שיאפשר לממלכה להקים תוכנית גרעין אזרחית ועשוי גם לסלול בהמשך את הדרך להעשרת אורניום בשטחה.

בניגוד לקודמו ג'ו ביידן, טראמפ לא מתנה את שיתוף הפעולה הגרעיני הזה בין ערב הסעודית לארה"ב בנרמול היחסים עם ישראל. זה כבר לא על השולחן. מה שכן מונח על השולחן זה הסכם ששוויו מוערך בעשרות מיליארדי דולרים שבהם יזכו חברות אמריקאיות שיהיה להן תפקיד מרכזי בפיתוח תשתיות הגרעין.

על פי שני מקורות שמצוטטים הבוקר ב"רויטרס", ממשל טראמפ אמור להגיש את ההסכם, המכונה "הסכם 123", כבר בימים הקרובים לאישור בקונגרס. על ההסכם חתמו שר האנרגיה של ארה"ב כריס רייט ושר האנרגיה הסעודי עבד אל-עזיז בן סלמאן. על פי אותם מקורות, ההסכם אינו כולל מנגנוני פיקוח מיוחדים שנועדו להבטיח שבכורים הגרעיניים שיוקמו לא יפותח נשק גרעיני.

קל מאוד לדמיין איך היה ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיב אם כישלון מדיני כזה היה מתרחש בתקופת ממשלת השינוי שהובילו יאיר לפיד ונפתלי בנט. רשות הדיבור ליו"ר ישראל ביתנו, שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן:

זה רעיון מצוין, אבל יש בעיה לא פעוטה: ישראל היא כרגע מדינה שנואה ומבוזה בארה"ב. הפוליטיקאים האמריקאים מתחרים ביניהם מי תוקף את ישראל יותר. כך שהיכולת "לפעול בנחישות מול הקונגרס" כבר לא ממש קיימת.

שר הכלכלה ניר ברקת ביקש הבוקר בריאיון לגלי צה"ל להרגיע ואמר שלארה"ב אין עניין לסכן את ישראל וכי אם הסעודים מעוניינים בגרעין לצורכי אנרגיה, לא אמורה להיות לישראל בעיה עם זה. ברקת אמר שהוא "סומך על נתניהו וטראמפ שידעו לנתב את זה למקום הנכון".

טיפוס אופטימי.

שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' מעיד בדיון של ועדת ההקצבות של הסנאט בגבעת הקפיטול בוושינגטון. 21 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)

שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' חשף אתמול כי עלות המלחמה של ארה"ב באיראן מסתכמת עד כה בסכום הדמיוני 37.5 מיליארד דולר. והמלחמה כידוע נמשכת.

כדי לסבר את האוזן: מדובר בהוצאה בסדר גודל של תקציב הביטחון של ישראל לכל שנת 2026, שהוא גבוה משמעותית מתקציבי הביטחון בשנים קודמות.

הגסת' מסר את הדברים בשימוע שנערך אתמול בוושינגטון מול חברי קונגרס שמסרבים להיענות לדרישת הממשל להעניק מימון נוסף בסך 70 מיליארד דולר להמשך המערכה באיראן, שאינה זוכה לאהדה ציבורית בארה"ב.

עניין האהדה הציבורית באמריקה הופך במהירות לסוגיה משמעותית שעלולה להשפיע על המדיניות האמריקאית באזור (ולא מן הנמנע שהיא קשורה גם להסכם הגרעין עם ערב הסעודית שתואר קודם).

בעוד ארבעה חודשים ייערכו באמריקה בחירות האמצע. המפלגה הרפובליקאית עומדת בפני מאבק קשה לשמור על הרוב שיש לה כרגע גם בקונגרס וגם בסנאט. המפלגה הדמוקרטית, שמתנגדת למלחמה באיראן ומתנגדת למדיניות הישראלית במזרח התיכון, משתמשת בשני הנושאים הללו כדי לתקוף את טראמפ ואת הרפובליקאים – וברקע נמצאות סוגיות של יוקר המחיה, שנגזרות בין היתר מעליית מחירי הדלק.

בחודש שעבר טראמפ ביקש מהקונגרס מימון נוסף של 90 מיליארד דולר ונתקל בעוינות, שגברה אתמול. "הנשיא מאיים בהסלמה ובפשעי מלחמה ורומז שזו עשויה להיות עוד מלחמה נצחית", אמרה בשימוע הסנאטורית פטי מארי, שהיא החברה הדמוקרטית הבכירה בוועדת ההקצבות.

והסנאטורית הדמוקרטית קירסטן ג'יליברנד סיכמה:

ובינתיים, כשבארה"ב נאבקים על המשך מימון המלחמה, היא נמשכת במזרח התיכון. איראן שיגרה הבוקר טילים לעבר ירדן. הדי הפיצוץ של היירוטים מעל עקבה נשמעו היטב גם באילת ובסביבתה. כמה טיסות שהיו באזור נאלצו לשנות את נתיב הטיסה בעברות ההתפתחויות.

זו הפעם השנייה שאיראן יורה טילים לעבר עקבה. ביום ראשון יורטו שלושה כאלה, ואחד התפוצץ בשטח פתוח.

מוקדם יותר הבוקר דווח בתקשורת הממלכתית באיראן שהצבא האיראני תקף לפנות בוקר כוחות אמריקאיים בבסיס אל-אזראק בירדן ובבסיס חלי האוויר שייח' עיסא בבחריין.

ארה"ב יצאה הלילה באיראן לגל תקיפות נוסף, ה-11 במספר. התקיפות כוונו ליעדים צבאיים ועל פי הודעת פיקוד המרכז של צבא ארה"ב, הן נועדו לפגוע ביכולתה של איראן לאיים על נתיבי השיט המסחריים במצר הורמוז.

הנשיא יצחק הרצוג בפגישה עם ראש שב"כ דוד זיני ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט נעם סולברג. 9 ביולי 2026 (צילום: חיים צח / לע"מ)

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, וראש שב"כ דוד זיני נפגשו עם נשיא המדינה יצחק הרצוג כבר לפני שבועיים והציגו לו תרחישים אפשריים לחבלה מבפנים ומחו"ל במערכת הבחירות בישראל.

אתמול נשא הרצוג נאום לקראת פתיחת מערכת הבחירות, חזר לאותה פגישה מדאיגה וקרא לכל רשויות המדינה "לעמוד בנחרצות וביעילות כנגד איומים אלה". הרצוג, זהיר ומנומס כדרכו, השאיר את הנושא מעורפל ולא ספציפי והזהיר רק מפני "תופעות של אלימות מסוכנת שמרימה את ראשה במקומות רבים מדי".

"בחירות הן לא מלחמת אזרחים", אמר הרצוג את מה שפעם היה מובן מאליו והשנה מרחף מעלינו כצל מטריד, "אני קורא לכל אזרחי ישראל לקחת חלק בבחירות – לשמוע, להשמיע, לכבד ולהצביע".

הרצוג קרא לראשי המפלגות "אל תהפכו יריבים לאויבים", אבל לא פירט מיהם אותם ראשי המפלגות שנוהגים לעשות בדיוק את זה בצורה שיטתית וגלויה לעין כל, ומאשימים את יריביהם שהם חוברים לאחים המוסלמים כדי למכור להם את ישראל.

הבוקר הצטרף אל דברי הנשיא השופט סולברג, וכתב באיגרת לחברי ועדת הבחירות המרכזית לרגל ערב תשעה באב:

ג'פרי אפשטיין, במרכז, בבית המשפט בווסט פאלם ביץ', פלורידה, ב-30 ביולי 2008 (צילום: Uma Sanghvi/Palm Beach Post via AP)

סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס אמר בשבוע שעבר בריאיון לפודקאסט הפופולארי של ג'ו רוגן, שלעבריין המין המורשע ג'פרי אפשטיין היו "קשרים עמוקים לדרגים הגבוהים ביותר במודיעין הישראלי והאמריקאי".

בעקבות ההתבטאות הקיצונית הזו נפתחה הלילה חקירה רשמית של ועדת המשפט של בית הנבחרים בהובלת חבר הקונגרס ג'יימי רסקין, לבדוק האם אפשטיין פעל כסוכן זר בלתי רשום עבור ישראל ומדינות זרות נוספות.

רסקין דורש כעת לקבל מהתובע הכללי של ארה"ב ומשר החוץ האמריקאי את כל התיעוד הנוגע למגעים בין אפשטיין לבין ממשלות זרות.

"ג'פרי אפשטיין מעולם לא נרשם כסוכן זר", כותב רסקין במכתב שפורסם הבוקר, "עם זאת, מסמכים רבים שנחשפו לאחרונה מראים כי הוא פעל בנחרצות בשמם של מספר ממשלים זרים, כולל כמה בעלי אינטרסים המנוגדים לאלה של ארה"ב, כדי להשפיע על מדיניות הממשל".

בעולם הקונספירטיבי של ימינו, זה לא ממש חשוב מה תעלה החקירה הזאת, אם בכלל. הרשת כבר תחגוג על הקונספירציות. ואלה עוד חדשות רעות לישראל המגיעות הבוקר מאמריקה.

הנשיא דונלד טראמפ (משמאל) ונשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו בסיום משחק הגמר של המונדיאל בין ספרד לארגנטינה באיסט רתרפורד, ניו ג'רזי. 19 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)

החברות ההדוקה עם טראמפ – שלא לומר החנופה הדביקה – משתלמת. ב"ניו יורק פוסט" דיווחו הלילה שדונלד טראמפ מעוניין שנשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו ימונה למזכ"ל האו"ם הבא.

אינפנטינו העניק לטראמפ את "פרס השלום" שהמציא לכבודו, וליווה אותו לאורך כל ימי אליפות העולם בכדורגל שהסתיימה השבוע.

מקורב לטרמאפ המצוטט בכתבה אומר שאינפנטינו – שכיכב בתחקירים רבים על השחיתות שהנהיג בפיפ"א – "זוכה להערכה מכל העולם וניחן ביכולת לקרב בין אנשים".

לא ברור אם אינפנטינו בכלל מעוניין בתפקיד – ובכל מקרה, כדי לזכות בו הוא יצטרך לזכות בתמיכת 15 המדינות החברות במועצת הביטחון, שלחמש הקבועות בהן יש זכות וטו.

בנימין נתניהו, מאי 2008