ראש הממשלה בנימין נתניהו תמיד אהב את הביקורים הרשמיים בבית הלבן. והוא אהב אותם במיוחד בתקופת הנשיאות של דונלד טראמפ. אבל הביקור היום שונה מהביקורים הקודמים.

נתניהו מגיע לבית הלבן כאישיות לא רצויה בארה"ב, ולא רק אצל ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני שאיים לעצור אותו (ואז חזר בו). נתניהו הוא היום האישיות הבינלאומית הכי פחות אהודה בארה"ב ובעולם. וכמי שמבין היטב את השפעת דעת הקהל על פוליטיקאים – הוא יודע את זה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו למרגלות "כנף ציון", לפני המראתו לוושינגטון ב-10 בפברואר 2026 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

נתניהו וטראמפ ייפגשו היום בשעה 18:00 שעון ישראל (11:00 בוושינגטון), שלוש שעות לפני טקס האשכבה של הסנטור לינדזי גראהם. בזמן הקצר שהוקצב לפגישה בתוך לו"ז נשיאותי צפוף, נתניהו ינסה לשכנע את העולם שיחסיו עם הנשיא טראמפ טובים כתמיד.

אלא שהפעם, להבדיל משבעת המפגשים הקודמים בין המנהיגים, לנתניהו יש בעיה לא רק עם טראמפ אלא גם עם המעגל הקרוב שמקיף את הנשיא, ועם המפלגה הרפובליקאית כולה. על המפלגה הדמוקרטית אין טעם להרחיב את הדיבור. נתניהו שרף מזמן את כל הגשרים אליה, וייקח לישראל שנים לשקם את היחסים הללו, שהיו פעם יסוד מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל.

עד כמה חמור מצבו של נתניהו בעולם – וכפועל יוצא מכך, מצבה המדיני של ישראל? באופן חריג הוא המריא אתמול לוושינגטון במטוס "כנף ציון", וכדי לטוס מעל איטליה וצרפת נדרשו תיאומים מוקדמים כדי לוודא שיאפשרו לו נתיב מעבר בטוח ולא יפעלו לממש את צו המעצר נגדו.

גם הפעם לא היו על מטוס כנף ציון עיתונאים, ובסיום הפגישה עם טראמפ היום לא צפויה להתקיים מסיבת עיתונאים וגם לא הצהרה משותפת של שני המנהיגים.

"צריך לפעול בזמנים המורכבים האלה גם בנחישות גדולה וגם בתבונה גדולה", אמר אתמול ראש הממשלה לפני שיצא לוושינגטון, "אנחנו נדון בכל הנושאים שעל הפרק ובראשם איראן. כמובן שהמטרה שלנו היא לשמור על ביטחוננו וגם להרחיב את מעגל השלום סביבנו. אני יוצא לשליחות הזאת עם מטרה ברורה אחת – להבטיח את ביטחונה, עוצמתה ועתידה של מדינת ישראל היקרה שלנו".

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ משוחח עם כתבים על סיפון אייר פורס ואן, בדרכו לנמל התעופה הבינלאומי של מחוז אוקלנד בווטרפורד שבמישיגן, 27 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

על פי דיווח אתמול בחדשות 12, בבית הלבן הסכימו לקבל את ראש הממשלה לפגישה רק אחרי שהועבר לישראל מסר שעל נתניהו להציג תמורה שתראה התקדמות ניכרת באחת מזירות המלחמה.

על פי הדיווח, נתניהו בחר להראות לאמריקאים התקדמות בזירת עזה, מה שהוביל להחלטת הקבינט לאפשר הכנסת כוח ייצוב בינלאומי לרצועה, למרות שחמאס לא התפרק מנשקו.

בלשכת ראש הממשלה הכחישו את הדיווח וטענו שלא הוצב שום תנאי מקדים לפגישה.

אמיר בר-שלום כותב הבוקר בזמן ישראל כי שלושה חודשים לפני הבחירות הגורליות ביותר בתולדות המדינה, קשה שלא להביט בדאגה במצבה האסטרטגי של ישראל. בר-שלום מזכיר כי "מי שהגדיר את עצמו 'מר ביטחון' ו'צ'רצ'יל הישראלי', וכמי שהצהיר כי במשמרת שלו 'איראן לא תהיה גרעינית', נתניהו כמעט סיים עם גרעין סעודי שנכפה עליו בידי 'החבר הטוב ביותר' של ישראל בבית הלבן".

הבעיה של ישראל בהקשר הזה גדולה בהרבה ומסובכת בהרבה ממעמדו האישי של ראש הממשלה בוושינגטון. "הבית הלבן קשוב מאוד לאנקרה ולדוחה", מזכיר בר-שלום, "ובמובנים רבים, ישראל איבדה גם את האוזן הקשבת שהייתה לה בקהיר".

המשנה לנשיא בית המשפט העליון נועם סולברג ושופטי העליון בדיון בעתירות נגד החוק המקפיא מעצרים, חקירות וצעדי אכיפה נגד משתמטי גיוס חרדים. 28 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שופטי בג"ץ דנים הבוקר בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירות השונות לביטול החוק למעצר עריקים חרדים.

השופטים צפויים לקבל את העתירות ולפסול את החוק, גם בשל פגמים בהליך החקיקה וגם בשל היותו בלתי חוקתי בעליל וסותר את עיקרון השוויון בפני החוק.

עו"ד יצחק ברט, מהייעוץ המשפטי של הכנסת, אמר בפתח הדיון כי הליך החקיקה לא עמד כלל בהוראות תקנון הכנסת – אמירה היסטורית, שכן על פי חוק הייעוץ המשפטי של הכנסת מחויב להגן על החלטות הכנסת בבג"ץ בכל מצב.

"אם בוחנים את הצעת החוק שפורסמה לקריאה ראשונה לעומת החוק כפי שנחקק, אין מנוס מלראות שמדובר בנושא חדש", אמר עו"ד ברט לשופטים. "הנושא בהצעת החוק המקורית היה שילוב תלמידי ישיבות בגיוס, שילובם בתעסוקה ועל ידי שירות לאומי אזרחי. זאת, לצד צמצום אי השוויון. בסופו של יום מה שנחקק שונה לגמרי".

בתגובה השופט גרוסקופף האיץ בברט ושאל: "חסרה השורה התחתונה. מה התוצאה?" וברט השיב: "החוק לא נחקק בהליך שתואם את התקנון וחוק היסוד". "כלומר, המסקנה היא בטלות החוק?" שאל גרוסקופף. "כנראה שאין ברירה", השיב לו ברט.

העניין הלכאורה טכני הזה אמור להיות מובן מאליו. אבל הקואליציה הנוכחית עשתה כל שביכולתה כדי שהוא לא יהיה מובן מאליו, ולכן גם הוא כנראה יוצג לציבור כחבלה של "הדיפ סטייט" הפקידותי של המשפטנים בעבודת "הממשלה הנבחרת". זאת במקום שיהיה ברור מה באמת קורה פה: משתינים עלינו מהמקפצה.

דלת הכניסה לבניין חדשות 12 בתל אביב לאחר שנופצה בידי חשוד אלמוני. 28 ביולי 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

לפנות בוקר נופצה דלת הכניסה למשרדי חדשות 12 בתל אביב בפעם השנייה החודש. על הדלת נזרקה לבנה שהוצמד לה פתק מאיים: "עד שלא תבקשו סליחה בפרשת שדה תימן אני לא עוצר. בפעם הבאה הלבנה תהיה מכוונת לאחד הראשים שלכם. תתייחסו למכתב בכובד ראש ובמלוא הרצינות. חבל כי בסוף מישהו ימות".

הכותב לא מסתפק רק באיום רצח כללי ומפרט מי צפויים להיות אלו שהלבנה הבאה תכוון לראשם על מנת להרוג: ראש שב"כ לשעבר רונן בר, ראש אמ"ן לשעבר אהרן חליוה, מפקד פיקוד מרכז תא"ל אבי בלוט וכן "אהוד ואהרן ברק", "ברסלר ובן זוגה", אנשי החטיבה היהודית בשב"כ, יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, "טייסי ה-7.10" ועוד.

המשטרה הודיעה שנפתחה חקירה.

התחזית: אם ייעצר חשוד, יתברר בחקירה שהוא צופה מדי ערב בערוץ 14 ומאזין קבוע ל"גלי ישראל".

חבר בליכוד מצביע בקלפי של המפלגה בירושלים, 27 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אלפי חברי מרכז הליכוד העניקו אתמול לנתניהו את מה שרצה: שמונה שריונים אישיים ב-30 המקומות הראשונים ברשימה, לקראת הפריימריז שיתקיימו ב-17 באוגוסט.

על פי ההערכות, ראש הממשלה מתכוון לדחוק החוצה חברי כנסת מכהנים שהוא אינו מעוניין בהם, למרות שהם השפילו את עצמם בתמיכה בו. נתניהו מעוניין להכניס לרשימה שמות חדשים שיכולים "להביא מנדטים".

* * *

יו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' טען אתמול ב"ועידת הביטחון הלאומי" של "ידיעות אחרונות" ו-INSS כי הטענות נגד אלימות המתנחלים הם לא פחות מ"קמפיין אנטישמי ועלילת דם".

סמוטריץ' הוסיף כי "אצל המתיישבים יש הכי פחות אלימות מכול מגזר אחר בחברה הישראלית" וטען שיש יותר אלימות בחופי תל אביב מאשר בשטחים. אם נתקלתם לאחרונה במתרחצים ששורפים סוכות מציל ומבעירים מכוניות במגרשי החנייה בחוף הים – אנא עדכנו.

* * *

ככל שנתקרב למערכת הבחירות צפויות לצוץ טענות מטענות שונות נגד ועדת הבחירות המרכזית. אתמול, למשל, יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת בעז ביסמוט טען כי "שורת המינויים התמוהה" שנעשתה בוועדת הבחירות המרכזית "מעוררת שאלות ומחייבת הסברים".

ביסמוט אמר את הדברים בישיבת ועדת המשנה שעסקה באיומים על טוהר הבחירות, עוד נושא חשוב שצפוי להעסיק אותנו בחדשים הקרובים.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית נעם סולברג אמר שהוא מופתע מהטענות הקשות, וביסמוט השיב כי "הדברים לא נאמרו סתם, הכול מגובה וממוסמך". "אבל אז", כותבת נעה שפיגל ב"הארץ", התברר ש"המסמך שאליו התכוון ביסמוט הוא רשימת השאלות שכתב חבר הכנסת בעצמו".

בנימין נתניהו, מאי 2008