בתוך המהומה מחרישת האוזניים שמאפיינת את חיינו, גם מי שעוקבים מקרוב אחרי כל תפנית, ניואנס וחידוש, כבר מתקשים לפעמים לראות את התמונה המלאה. זו התסמונת המפורסמת "מרוב עצים לא רואים את היער".
ה"עצים" השבוע היו התנודות בסקרים, הודעות הווטסאפ של יונתן אוריך, הריאיון של אבי גיל, בליץ הראיונות של ראש הממשלה, תביעת הדיבה של רונן בר, מבול סרטוני ה-AI וכמובן ההמולה האינסופית הקבועה ברשתות החברתיות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש שב"כ רונן בר והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה אלוף אבי גיל, 18 באפריל 2024 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
ה"יער" שקשה לראות, הוא מה בעצם המשמעות של כל זה? מה כל זה אומר על חיינו? על עתידנו? איך המהומה הזו אמורה להשפיע על ההחלטה של כל אחד מאיתנו איזה פתק לשלשל בקלפי בעוד שבוע וחצי?
שני כתבי אישום ציבוריים – לא משפטיים – הוגשו בשבוע החולף נגד ראש הממשלה. כל אחד מהם בדרכו הוא אירוע חסר תקדים. הראשון הוגש צונן בטמפרטורת החדר על ידי אלוף (מיל') אבי גיל, מי שהיה מזכירו הצבאי של ראש הממשלה בשבעה באוקטובר. השני הוגש אתמול רותח מזעם לבית המשפט בלוד על ידי רונן בר, מי שהיה ראש שב"כ בשבעה באוקטובר.
שני כתבי אישום ציבוריים – לא משפטיים – הוגשו בשבוע החולף נגד ראש הממשלה. כל אחד מהם בדרכו הוא אירוע חסר תקדים
את שני כתבי האישום הללו צריך לקחת בעירבון מוגבל. להפעיל עליהם את כל כלי הביקורת. לסרוק אותם בחשדנות ולבדוק בהם כל מילה. גם גיל וגם בר אינם עוברי אורח תמימים. לזכותם ייאמר: הם גם לא מתחזים להיות כאלה. הם היו שם, במוקד קבלת ההחלטות של מדינת ישראל, בחודשים, בימים ובשעות שקדמו למחדל הגדול בתולדות המדינה. וגם אחרי.
שניהם בחרו להגיש בדרכים שונות להגיש את כתבי האישום המהדהדים שלהם נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. גיל בחר להתראיין ליואב לימור בחדשות 12 וב"ישראל היום" ולמסור גרסה מאופקת, מרוסנת, של העובדות כפי שהוא מכיר אותן; רונן בר בחר להגיש את גרסתו הרותחת בתביעת לשון הרע שהגיש לבית המשפט.
העיתוי כמובן לא מקרי. גיל ובר בחרו למסור את גרסותיהם זמן קצר לפני הבחירות בתקווה להשפיע על תוצאות הבחירות. תומכי ראש הממשלה מנפנפים בעובדה הזו כדי לערער את אמינות העדויות הללו.
זה מה שיפה – כלומר מכוער – בתיאוריית ה"דיפ סטייט", שנתניהו כבר עבר להפיץ בעצמו. אתמול הוא אמר בריאיון לאילה חסון ב"ערוץ 11" שאין לו ספק שיש דיפ סטייט בישראל שפועל נגדו. חסון רק הנהנה בהסכמה.
זה המלכוד: אם יש "דיפ סטייט" מסתורי שפועל נגד ראש הממשלה, אי אפשר למעשה למתוח על נתניהו ביקורת. כי כל ביקורת נגדו היא עוד הוכחה לעוצמתו ולרשעותו של ה"דיפ סטייט". ככה עובדות תיאוריות קונספירציה. הן מעגליות. אין שום אפשרות להפריך אותן. כל ניסיון להפריך אותן – מחזק אותן.
ראש הממשלה בונה על כך שהציבור המותש כבר לא מסוגל למצוא את הידיים והרגליים בשלל הפרוטוקולים, האישומים, הדוחות, הראיונות, המבזקים המיוחדים, הציוצים והפוסטים.
נתניהו בונה על כך שרבים מתומכיו – שאותם הוא מנסה להמריץ עכשיו לצאת לקלפי ולהצביע "מחל" – יאמינו כל הדרך לקלפי שהמטכ"ל, שב"כ, בית המשפט העליון, הפרקליטות, המזכיר הצבאי, רוב העיתונות הישראלית, כולם-כולם בכלל בוגדים שקשרו קשר על מנת "להפיל ראש ממשלה מהימין".
זו הטענה המרכזית שאיתה נתניהו הולך כעת לבחירות. אילה חסון הנהנה אתמול בהסכמה.