בתוך המהומה מחרישת האוזניים שמאפיינת את חיינו, גם מי שעוקבים מקרוב אחרי כל תפנית, ניואנס וחידוש, כבר מתקשים לפעמים לראות את התמונה המלאה. זו התסמונת המפורסמת "מרוב עצים לא רואים את היער".

ה"עצים" השבוע היו התנודות בסקרים, הודעות הווטסאפ של יונתן אוריך, הריאיון של אבי גיל, בליץ הראיונות של ראש הממשלה, תביעת הדיבה של רונן בר, מבול סרטוני ה-AI וכמובן ההמולה האינסופית הקבועה ברשתות החברתיות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש שב"כ רונן בר והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה אלוף אבי גיל, 18 באפריל 2024 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

ה"יער" שקשה לראות, הוא מה בעצם המשמעות של כל זה? מה כל זה אומר על חיינו? על עתידנו? איך המהומה הזו אמורה להשפיע על ההחלטה של כל אחד מאיתנו איזה פתק לשלשל בקלפי בעוד שבוע וחצי?

שני כתבי אישום ציבוריים – לא משפטיים – הוגשו בשבוע החולף נגד ראש הממשלה. כל אחד מהם בדרכו הוא אירוע חסר תקדים. הראשון הוגש צונן בטמפרטורת החדר על ידי אלוף (מיל') אבי גיל, מי שהיה מזכירו הצבאי של ראש הממשלה בשבעה באוקטובר. השני הוגש אתמול רותח מזעם לבית המשפט בלוד על ידי רונן בר, מי שהיה ראש שב"כ בשבעה באוקטובר.

את שני כתבי האישום הללו צריך לקחת בעירבון מוגבל. להפעיל עליהם את כל כלי הביקורת. לסרוק אותם בחשדנות ולבדוק בהם כל מילה. גם גיל וגם בר אינם עוברי אורח תמימים. לזכותם ייאמר: הם גם לא מתחזים להיות כאלה. הם היו שם, במוקד קבלת ההחלטות של מדינת ישראל, בחודשים, בימים ובשעות שקדמו למחדל הגדול בתולדות המדינה. וגם אחרי.

שניהם בחרו להגיש בדרכים שונות להגיש את כתבי האישום המהדהדים שלהם נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. גיל בחר להתראיין ליואב לימור בחדשות 12 וב"ישראל היום" ולמסור גרסה מאופקת, מרוסנת, של העובדות כפי שהוא מכיר אותן; רונן בר בחר להגיש את גרסתו הרותחת בתביעת לשון הרע שהגיש לבית המשפט.

העיתוי כמובן לא מקרי. גיל ובר בחרו למסור את גרסותיהם זמן קצר לפני הבחירות בתקווה להשפיע על תוצאות הבחירות. תומכי ראש הממשלה מנפנפים בעובדה הזו כדי לערער את אמינות העדויות הללו.

זה מה שיפה – כלומר מכוער – בתיאוריית ה"דיפ סטייט", שנתניהו כבר עבר להפיץ בעצמו. אתמול הוא אמר בריאיון לאילה חסון ב"ערוץ 11" שאין לו ספק שיש דיפ סטייט בישראל שפועל נגדו. חסון רק הנהנה בהסכמה.

זה המלכוד: אם יש "דיפ סטייט" מסתורי שפועל נגד ראש הממשלה, אי אפשר למעשה למתוח על נתניהו ביקורת. כי כל ביקורת נגדו היא עוד הוכחה לעוצמתו ולרשעותו של ה"דיפ סטייט". ככה עובדות תיאוריות קונספירציה. הן מעגליות. אין שום אפשרות להפריך אותן. כל ניסיון להפריך אותן – מחזק אותן.

ראש הממשלה בונה על כך שהציבור המותש כבר לא מסוגל למצוא את הידיים והרגליים בשלל הפרוטוקולים, האישומים, הדוחות, הראיונות, המבזקים המיוחדים, הציוצים והפוסטים.

נתניהו בונה על כך שרבים מתומכיו – שאותם הוא מנסה להמריץ עכשיו לצאת לקלפי ולהצביע "מחל" – יאמינו כל הדרך לקלפי שהמטכ"ל, שב"כ, בית המשפט העליון, הפרקליטות, המזכיר הצבאי, רוב העיתונות הישראלית, כולם-כולם בכלל בוגדים שקשרו קשר על מנת "להפיל ראש ממשלה מהימין".

זו הטענה המרכזית שאיתה נתניהו הולך כעת לבחירות. אילה חסון הנהנה אתמול בהסכמה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש שב"כ רונן בר, 18 באפריל 2024 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

תביעת לשון הרע שהגיש אתמול ראש שב"כ לשעבר רונן בר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו מתארת מציאות איומה, מבהילה, של חוסר אמון מוחלט בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני. דוחות רבים של ועדות חקירה ושל מבקר המדינה עסקו בעבר בנושאים הללו. הם לא חדשים.

אבל גם בתוך ההקשר ההיסטורי הזה, המציאות שמתוארת היום היא חסרת תקדים. "מדובר בעדות מטרידה על מנהיג הפועל מתוך חשדנות ופרנויה", כותבת הבוקר טל שניידר בזמן ישראל, "מתבצר בעמדותיו ומסרב להקשיב להערכותיהם המקצועיות של האנשים המופקדים על ביטחון המדינה".

מאז שנתניהו חזר לשלטון בדצמבר 2022, ומרגע שיריב לוין התניע את ההפיכה המשטרית ב-4 בינואר 2023 במהלך שהוציא לרחובות מאות אלפי ישראלים זועמים, נתניהו התבצר בחשדנותו והחל לתרגם כל הערכה ביטחונית שהוגשה לו כעוד הוכחה שהוא מוקף קושרים שרוצים ברעתו.

ראש הממשלה חשד בכולם, מידר את כולם, ובטח רק בבני משפחתו ובחבורת יועציו הקרובים (שחלקם עבדו במקביל גם למען קטאר, כפי שאנו יודעים היום).

"כתב התביעה אינו מחדש הרבה מבחינה עובדתית", כותבת שניידר, "אך כשהדברים נקראים ברצף, נחשפת תמונה מזעזעת של מנהיג שאוטם את אוזניו בפני אזהרות ואינו מעוניין לשמוע את מה שלא נוח לו.

"בתוך המציאות הרעילה הזאת, שבה ראש שב"כ נאלץ לחזר על הפתחים באמצעות מקורבו של נתניהו, יעקב ברדוגו (כפי שנחשף אתמול בחדשות 12), וכשצמרת מערכת הביטחון כולה מתבוססת בביצה של חשדנות ועוינות, ספגה ישראל את המתקפה האכזרית והקשה בתולדותיה".

פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש המודיעין הכללי המצרי עבאס כאמל, 30 במאי 2021 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ‎)

הנה דוגמה שממחישה את עומק הטרלול שאנחנו מתבוססים בו: רק לפני יומיים טען ראש הממשלה בתוכנית "הפטריוטים" כי ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל נחת בארץ ימים ספורים לפני השבעה באוקטובר, נפגש עם מי שנפגש, הזהיר מה שהזהיר, והפגישה הזאת הוסתרה מראש הממשלה.

הידיעות על ביקורו המסתורי של כאמל אינן חדשות, כמובן. אבל נתניהו בחר לשלוף אותן עכשיו כדי לחזק את תיאוריית הקונספירציה שהוא מקדם על הדיפ-סטייט. היש הוכחה ניצחת יותר לקיומו של דיפ סטייט מכך שראש המודיעין המצרי נחת בישראל ונפגש עם בכירים ישראלים בלי ידיעתו של ראש הממשלה?

נתניהו, שהכחיש בעבר את דבר הביקור, חזר בו מההכחשה ורתם את הביקור לתועלתו. המראיינת שלו אתמול אילה חסון – שטענה רק לפני שבועיים ברדיו "גלי ישראל" שהיא "יודעת גם יודעת" עם מי נפגש עבאס כאמל בישראל – שאלה אתמול את ראש הממשלה: "ריבונו של עולם, עם מי הוא נפגש?" וראש הממשלה היתמם ואמר שהוא דורש לחקור את זה.

ד"ר גדי טאוב, מתומכיו הגדולים של נתניהו, מיהר להזדעק: "לא מבין איך זה לא מרעיד את אמות הסיפין… כי מי שלא נפגש עם המצרי – רונן בר? אהרן חליוה? הרצי הלוי? – הסתיר את זה מראש הממשלה".

אלא שאתמול פורסם ב"כאן חדשות" שבטיסה המצרית שנחתה בישראל ב-26 בספטמבר 2023 היו בכלל שני אנשי עסקים, ולא ראש המודיעין המצרי.

על פי הפרסום של איתי בלומנטל, השניים נחתו בארץ ונשארו בה – והמטוס המריא ריק בחזרה לקהיר. עוד על פי הפרסום, ראשי מערכת הביטחון בתקופה שקדמה לשבעה באוקטובר לא מכירים בכלל ביקור של ראש המודיעין המצרי בישראל.

מבולבלים? גם אנחנו. אבל יכול להיות שעוד מעט כל זה ייבלע בסופה הבאה שכבר מתקרבת אלינו במהירות.

הרמטכ"ל אייל זמיר בטקס סיום קורס קצינים, 25 ביוני 2026 (צילום: Flash90)

הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר אמר אתמול כי "לאור ריבוי ההתרעות בכל הזירות ורגישות התקופה, גובר פוטנציאל ההסלמה".

זמיר אמר את הדברים בהערכת מצב בפיקוד מרכז והוסיף כי "בתקופה רגישה זו עלינו לשמור על דריכות ומוכנות בכל זירה".

ראש הממשלה נתניהו אמר בריאיון לגלי צה"ל שהוא מקווה שלא תהיה התדרדרות ביטחונית לפני הבחירות והוסיף: "זה נכון שאויבי ישראל רוצים לתקוף אותנו בימים האלה ויש סימנים לכך".

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם היועצים יונתן אוריך וישראל איינהורן ימים ספורים לפני הבחירות, 1 באפריל 2019

יועצו הקרוב של ראש הממשלה יונתן אוריך ממשיך לככב בפרסומים מבהילים שמעידים על האווירה בסביבתו הקרובה של נתניהו.

אחרי התכתבויות מביכות מחשבון הווטסאפ שלו, פורסם אתמול כי אוריך נפגש באירופה במהלך המלחמה לפחות פעמיים עם הבכיר הקטארי עלי א-ד'וואדי (שבין היתר נכח בשיחת ההתנצלות של נתניהו בפני ראש ממשלת קטאר על התקיפה בדוחה).

על פי הפרסומים אתמול – בחדשות 12, ב"הארץ" ובערוץ 13 – באחד המפגשים הללו נכח הלוביסט ג'יי פוטליק וגם שרוליק איינהורן, שהיה יועצו של נתניהו ועזב בינתיים את הארץ כדי להתרחק מחקירת "קטארגייט" (הוא מוגדר על ידי המשטרה רשמית כ"עבריין נמלט").

אוריך טען בתחילה שהקשר עם קטאר התמקד אך ורק בקידום המונדיאל ב-2022, והכחיש כי הוא נפגש עם פוטליק. לפי הדיווח אתמול, אוריך אישר בחקירתו שהפגישות הללו התקיימו באירופה ביולי 2024, בעיצומה של המלחמה, אך לא סיפר מה הייתה העילה לפגישות ומה נאמר בהן.

השבוע נודע כי בספטמבר 2024 אוריך התייעץ עם ChatGPT איך לגבש תוכנית אסטרטגית לשיפור תדמיתה של קטאר בישראל.

בנימין נתניהו, מאי 2008