ינון מגל כינה אמש את גדי איזנקוט "קוף של אשכנזים" במהלך דיון באולפן "הפטריוטים" בערוץ 14. הרשת כמובן גועשת וסוערת, ובשעות האחרונות מגל ותומכיו מנסים למזער נזקים ולהסביר שהוא לא התכוון לקוף במובן הבבוני של המילה, אלא בכלל לקוף במובן המאפיוזי – מי ששולחים אותו לעמוד בפרונט של אירוע עברייני כדי להגן על שולחיו שמסתתרים מאחור.

גם אם נזרום עם ינון מגל ונסלח לו על הקונוטציה מעולם החי – למרות שאין כל סיבה לעשות לו הנחות – מבחינת מנחה "הפטריוטים", אם בן למשפחה מרוקאית מגיע להיות רמטכ"ל צה"ל; מוזמן להיות חבר בכיר בקבינט המלחמה המצומצם של בנימין נתניהו; וכעת מוביל בסקרים בכל קטגוריה כמועמד המועדף לראשות הממשלה – אין מצב שהוא עשה את כל זה בזכות כישוריו, חריצותו, אומץ ליבו, אישיותו, נחישותו וחוכמתו. שלא לדבר על הקורבן האישי הכבד מנשוא שלו ושל משפחתו.

ינון מגל נואם בכנס ז'בוטינסקי בירושלים, 23 בדצמבר 2024 (צילום: אריה לייב אברמס/פלאש90)

לא-לא – מבחינת ינון מגל וחבורתו, איזנקוט לא יכול להיות אלא "קוף" מרוקאי שמוכר את שירותיו בשירות המאפיה האשכנזית, שמנהלת את העולם מאחורי הקלעים ושולטת בו כאילו היה בובה על חוט.

ספק אם יש את זה בגרסה יותר מתנשאת, גזענית, עלובה ומעליבה.

עולים כאן כמה עניינים מטרידים מעבר לגזענות הבוטה, ושווה לתת גם עליהם את הדעת:

ראשית כדאי לשים לב לעולם האסוציאציות המאפיוזי, העברייני, ששולט בשיח הזה. בפסיכולוגיה רווח המושג "השלכה". ככה מתואר מנגנון ההגנה הנפשי הלא-מודע שבו אדם משליך תכונות, רגשות, דחפים ומחשבות מגונות שלו על הזולת. מה שנקרא בעברית "הפוסל במומו פוסל". או בשפה של ערוץ 14: הפוסל, במומו פילבר פוסל.

אולי מגל מייחס לאיזנקוט ולאנשיו תכונות של ארגון פשע, פשוט מפני שמגל עצמו רואה את העולם מבעד לעיניו של חבר בארגון פשע. מגל סבור שאיזנקוט הוא "קוף" של עבריינים, מפני שמגל מסתובב בעולם בתחושה שהוא עצמו קוף של עבריינים.

עניין שני שכדאי לשים אליו לב זה לתגובות. גדי איזנקוט כבר הגיב לסיפור, וכדרכו עשה את זה בסלחנות ועם חיוך. זה האיש וזה סגנונו. לא צריך להתאמץ במיוחד כדי לדמיין מה היה מתרחש בארץ אם מישהו מסדר הגודל של ינון מגל רק ממחנה השינוי היה אומר דבר כזה על מזרחי ממחנה נתניהו. לא היינו מדברים על שום דבר אחר מעכשיו ועד יום הבחירות. הרשת והמדינה היו נעטפות בצרחות טלי-גוטליביות בווליום מחריש אוזניים. ראש הממשלה ובני משפחתו, רוטטים מזעם קדוש, היו מפגיזים אותנו בסרטונים מתחסדים.

לא קשה לדמיין את כל זה פשוט כי עברנו את זה בעבר, ועל הרבה-הרבה פחות. תשאלו את תיקי דיין או את אורנה בנאי. את יאיר גרבוז כבר אי אפשר לשאול, לצערנו.

העניין האחרון – ואולי הראשון – הוא האירוניה האכזרית הזו של הגורל הישראלי. הקדנציה הראשונה של בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל, אי אז באמצע שנות התשעים, זכורה בין היתר בזכות "נאום הקופים" של דוד לוי ("הייתי בעיניהם כקוף שירד מהעצים"). 30 שנה חלפו וישראל עדיין מדשדשת באותו מקום רווי שנאה, גזענות והתנשאות. והבוקר קל מתמיד לראות מאיפה הן בוקעות ומי אחראי להן.

בנימין נתניהו מצביע בבחירות לכנסת בקלפי בירושלים, 1 בנובמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

אם אנחנו כבר עוסקים בבחירות מנקודת המבט של ארגוני פשע, אבנר הופשטיין חושף הבוקר בזמן ישראל את הסיפור המבהיל הבא:

דודי רכטר, בכיר לשעבר במטה הליכוד שהיה אחראי תחום המחשוב במטה המפלגה בבחירות 2022, טוען הבוקר בתצהיר בשבועה שהוגש לבג"ץ וליועצת המשפטית לממשלה כי אפליקציה חדשה שפיתח הליכוד כוללת אפשרות להאזין ולעקוב אחר המתרחש בקלפי, ולאסוף נתונים אודות המצביעים. זאת, בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקת בג"ץ.

האפליקציה נקראת "ניצחון 26" והליכוד דורש מכול פעילי המפלגה להתקין אותה בטלפונים הסלולריים שלהם ולסמן בה את זהותם של תומכים פוטנציאליים המוכרים להם.

בתצהיר עליו חתם רכטר נטען כי האפליקציה החדשה עוקפת את החלטת בג"ץ (האוסרת העברת נתונים על זהות המצביעים) "גם ללא מגע יד בנייד… בין היתר בשל החובה של יו"ר ועדת הקלפי להקריא בקול רם את שמו ומספרו הסידורי של המצביע בעת זיהויו בקלפי".

כלומר: מאחר שלליכוד יש נציג בכל קלפי, אם האפליקציה תותקן בטלפונים של כולם, יהיה בידי המפלגה בזמן אמת דיווח שמי על כל המצביעים שהתייצבו להצביע, וכך אפשר יהיה לזהות תומכי מפלגה שלא הגיעו לקלפי.

"מעקב אחרי הצבעת מאגר התומכים הפוטנציאליים נחשב לחלק קריטי מההיערכות ביום הבחירות", מסביר הבוקר הופשטיין בזמן ישראל, "אם מפלגה יודעת כי חלק מתומכיה לא הגיע לקלפי, היא יכולה להפעיל מערך המרצה אגרסיבי בשעות האחרונות עד סגירת הקלפיות כדי להגביר את אחוזי ההצבעה במוקדי תמיכה בולטים".

ומה בנוגע לטוהר הבחירות? לחשאיות הבחירות? זה כנראה עניין לקופים.

צלמת העיתונות האמריקאית היידי לוין בבית חולים ברמאללה שבגדה המערבית, 16 באוקטובר 2026 (צילום: פלאש90)

גורמים במשטרה טוענים כי הדיפלומטים האירופיים שהותקפו אתמול על ידי פורעים יהודים במהלך מסיק זיתים בכפר הפלסטיני טייבה לא משתפים פעולה עם המשטרה שמנסה – לטענתה – לגבות עדויות.

אירוע תקיפת הדיפלומטים ואירוע אלים נוסף שבו נפצעה צלמת "הוושינגטון פוסט" היידי לוין מסעיר ביממה האחרונה כלי תקשורת רבים וממשלות רבות בעולם, אבל עד כה לא נעצרו חשודים. זאת למרות שהרשת מלאה סרטונים בהם נראים התוקפים בפנים גלויות מול המצלמות.

לוין עברה אתמול ניתוח בידה אחרי שאצבע בידה השמאלית נחתכה על ידי הפורעים עד העצם. היא גם סובלת משברים בצלעות ומשברים בכמה חוליות, ומחתכים בכל גופה.

המשטרה פרסמה הודעות לפיהן מפקד מחוז ש"י, ניצב משה פינצ'י, מטפל אישית בחקירת האירועים וכי המשטרה עומדת בקשר הדוק עם שב"כ על מנת למצות את הדין עם הפורעים.

העובדה שאיש לא נעצר עד כתיבת הדברים הללו בבוקר יום ראשון, קשורה אולי לעובדה שראש הממשלה נתניהו קרא להימנע מהסקת מסקנות ומקביעת אחריות בטרם תושלם החקירה ואף הטיל ספק שהאירועים התרחשו.

נראה שהמסר הזה – שלא ממהרים לקחת אחריות – הוא כעת חלק מרכזי באתוס של הממשלה המכהנת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת במהלך ההצבעה על תקציב המדינה. 29 במרץ 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

למה שקורה בשטחים יש אחראים בתוך הממשלה. יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' אף הצהיר השבוע כי הוא מתכוון לדרוש שוב את תיק האוצר ואת המעמד המיוחד שלו כשר במשרד הביטחון שאפשר לו "לעשות מהפיכה ביו"ש". זאת במידה ונתניהו יקים את הממשלה הבאה.

בכינוס של תומכיו המצוטט הבוקר ב-ynet, סמוטריץ' תיאר את עבודתו בקדנציה האחרונה כשילוב של "ביזנס ופלז'ר". מעט מאוד ישראלים יכולים להשתמש בביטויים הללו לתיאור מה שעבר עליהם בארבע השנים האחרונות.

* * *

שלשום חלף המועד האחרון לחתום על הסכמי עודפים. ומאחר שמפלגת עוצמה יהודית סירבה לחתום על הסכם עודפים עם מפלגת עמך ישראל – גוש המפלגות שתומכות בראש הממשלה נתניהו עשוי לאבד מנדטים.

בעוצמה יהודית מנמקים את הסירוב לחתום על הסכם עודפים עם וינטר בכך שהוא "בנט 2" שיעניק את קולות המצביעים לקואליציה של איזנקוט.

* * *

ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית ייחקר הבוקר בלהב 433 בחשד לתקיפת שוטר. המשטרה חושדת שקרויזר ואיתיאל ניימן, מנכ"ל "עוצמה יהודית", השתתפו בתקיפה אלימה של שוטרים בהתנחלות מצפה יריחו לפני שבועיים.

ארז הלוי ועטיפת האלבום "הלילה" (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, מרשתות חברתיות)

מעט מאוד אמנים זוכים לקבלת הפנים האוהבת שקיבל אלבום הבכורה של ארז הלוי ב-1984. מתי כספי – שהיה אז בשיא כוחו האומנותי – הפיק את האלבום וניגן בכל הכלים (חוץ מתפקידי גיטרה חשמלית שהזמין מגרי אקשטיין).

עורכי התוכניות ברדיו התלהבו ושידרו בלי סוף את השירים הבולטים מהאלבום – "הדייגים", "כך ברא אותך הטבע" ו"הלילה" – שירים שמושמעים לא מעט עד היום, יותר מארבעים שנה (!) אחרי צאת האלבום, שנחשב בעיני רבים ליצירת מופת ישראלית קטנה ועדינה. אביתר בנאי חידש את "הדייגים" באלבום "עוגן במים" שהוציא בתקופת המלחמה.

אבל ארז הלוי לא ידע לתרגם את קבלת הפנים האוהבת הזו ואת הפירגון מקיר לקיר, ולהפוך אותם לקריירה של ממש. הוא נשאר בשכונת שעריים ברחובות שם גדל, שקע באלמוניות ולא הצליח להיחלץ ממנה מאז, למרות שהוסיף להקליט ולהוציא שירים.

אתמול הוא נמצא מת במיטתו בבית. בן 71. הוא מת כנראה בבדידות עגומה ועצובה לפני כמה ימים. הלווייתו תיערך היום.

בנימין נתניהו, מאי 2008