ראש הממשלה בנימין נתניהו הזהיר היום את אויבי ישראל מפני ניסיון לתקוף אותה, במהלך ביקור באחד מבסיסי חיל האוויר, ששמו לא נמסר.

"אני נמצא באחד מבסיסי חיל האוויר. שוחחתי עם מפקד הבסיס, התרשמתי מהמוכנות, מהנחישות ומהיכולת להכות באויבינו ברגע שהדבר יידרש", אמר נתניהו בסרטון שפרסמה לשכתו.

"אני אומר לאויבינו: אל תנסו אותנו, אתם תספגו מכות יותר קשות ממה שספגתם עד היום. וכולנו יודעים איזה הישגים כבירים היו לנו, בזכות הטייסים והטייסות הנועזים שלנו וצוותי הקרקע שלנו, צבא ההגנה לישראל וממשלת ישראל. אנחנו נחושים להגן על עצמנו. אל תנסו אותנו".

לקראת הבחירות בשבוע הבא, הזהיר נתניהו שוב ושוב כי אויביה של ישראל עלולים לנסות לבצע מתקפה.

בריטניה הזהירה חברות בנייה כי הגשת הצעות למכרזי הבנייה באזור E1, סמוך לירושלים, עלולה לחשוף אותן לסנקציות בריטיות. המועד האחרון להגשת הצעות לפרויקט השנוי במחלוקת חל היום.

"אני רוצה להבהיר היטב לאלה ששוקלים להשתתף בהליך המכרז: יצרנו סמכויות חדשות שמאפשרות לנו להטיל סנקציות על יחידים וחברות המעורבים בבניית התנחלויות בלתי חוקיות כמו E1", אמר שר החוץ הבריטי אד מיליבנד בהודעה.

"אנו קוראים לחברות ולאנשים פרטיים שלא להגיש הצעות למכרזי הבנייה ב-E1", הוסיף. "עליהם להיות מודעים להשלכות המשפטיות ולהשלכות על המוניטין שלהם, לרבות הסיכון שיהיו מעורבים בהפרות חמורות של המשפט הבינלאומי".

פרויקט E1 כולל בניית אלפי יחידות דיור כהרחבה של מעלה אדומים, בשטח שבין גבולותיה המערביים הקיימים של העיר לבין מזרח ירושלים. מימוש התוכנית יקטע את הרצף הטריטוריאלי בין מרכזי אוכלוסייה פלסטיניים מרכזיים, בהם רמאללה, מזרח ירושלים ובית לחם.

בצלאל סמוטריץ' במעלה אדומים, 14 באוגוסט 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

צה"ל פרסם היום מסמך שלדבריו הוא מסמך פנימי של חמאס, המפרט תוכנית להטמנת מטעני חבלה סמוך למחנות עקורים ברצועת עזה במהלך המלחמה, במטרה לאפשר לפעילי הארגון להימלט מפני כוחות צה"ל.

לפי צה"ל, המסמך, שנכתב באפריל 2024, מלמד כי מחלקת ההנדסה של חמאס הציעה להטמין מטעני חבלה סביב מחנות עקורים ולהפעיל אותם בעת התקרבות כוחות צה"ל. מטרת המהלך הייתה לעורר בהלה בקרב האזרחים ולהשתמש במהומה כמסך עשן שיאפשר לפעילי הארגון להימלט, תוך סיכון חייהם של השוהים במחנות.

בצה"ל טוענים כי התוכנית הייתה חלק מהיערכות חמאס להגנה על מפקדיו ופעיליו ולפינויים מאזורים שבהם צפויה פעילות צבאית ישראלית, תוך ניצול האוכלוסייה האזרחית וסיכונה, מתוך מודעות לכך שהפעולות עלולות לגרום לפגיעה ישירה באזרחים.

עוד נכתב במסמך, לדברי צה"ל, כי חמאס הציע להטמין מטענים גם לאורך נתיבים המשמשים את תושבי הרצועה, בניסיון לעכב את התקדמות הכוחות. הצעה נוספת הייתה לירות רימוני הלם לתוך מחנות העקורים כדי ליצור כאוס ובהלה שיאפשרו לפעילי חמאס המסתתרים באזור להימלט.

"זו עדות נוספת לכך שארגון הטרור חמאס מוכן לסכן את חיי האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה כדי לקדם את פעילות הטרור שלו", נמסר מצה"ל.

מסמך פנימי של חמאס, בו מתואר שארגון הטרור תכנן להטמין מטעני חבלה באזורי מחנות העקורים ברצועת עזה. 19 באוקטובר 2026 (צילום: דובר צה"ל)

יושב ראש מפלגת ישר, גדי איזנקוט, וראש האופוזיציה יאיר לפיד תקפו היום את תפיסת הביטחון הלאומי המעודכנת שהציג אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו בתדרוך לעיתונאים ישראלים, תשעה ימים לפני הבחירות לכנסת. השניים טענו כי מדובר בסיסמאות בחירות ולא בתוכנית אסטרטגית המתמודדת עם לקחי 7 באוקטובר.

איזנקוט כינה את המסמך בן שני העמודים שפרסמה לשכת ראש הממשלה "חלול ומלא בסיסמאות שאין להן שום קשר לתפיסת ביטחון". לדבריו, נתניהו לא השיג ארבע מטרות מרכזיות במלחמה: פירוק היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, הרתעת חיזבאללה והאיומים האחרים בצפון, שמירה על היציבות בגדה ושימור האחדות הלאומית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ״ץ בגבול ירדן עם המזכיר הצבאי של ראש הממשלה אלוף גיא מרקיזנו. 15 באוקטובר 2026 (צילום: צילום מסך)

איזנקוט התחייב כי ממשלה בראשותו תגבש ותאמץ תפיסת ביטחון לאומי בתוך 150 ימים מכניסתה לתפקיד, בהתאם לחקיקה שקידם לדבריו עם יושב ראש ועדת החוץ והביטחון לשעבר, יולי אדלשטיין.

גם לפיד כינה את המסמך "אוסף סיסמאות מנופחות וריקות מתוכן". הוא הצביע על הפער בין ההצהרות על עליונות צבאית לבין הפטור מגיוס לחרדים, בין הדגש על מוכנות מודיעינית לבין סירוב נתניהו להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, ובין ההבטחה לחזק בריתות אסטרטגיות לבין ההידרדרות במעמדה הבינלאומי של ישראל.

לפיד הציג גם את עיקרי תפיסת הביטחון שהוא מציע, ובהם הוצאת טורקיה וקטאר מהסדרי היום שאחרי המלחמה בעזה, עצירת העברת הכספים מקטאר לרצועה, פירוק היכולות הצבאיות של חמאס, חיסול הנוכחות שנותרה לחיזבאללה בדרום לבנון והגברת הפעילות נגד איראן, לרבות תקיפת תעשיית הנפט שלה.

חרדים חוסמים כביש במחאה על כליאתם של תלמידי ישיבה שלא התייצבו לצווי גיוס לצה"ל, במחלף יבנה בכביש 4. 18 באוקטובר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בנוסף הציע לפיד לגייס 20 אלף חרדים בתוך שנתיים, וטען כי הפסקת התמיכה הכלכלית בהשתמטות מגיוס עשויה לחסוך למשק כ-30 מיליארד שקלים בשנה, שאותם ניתן יהיה להפנות לביטחון ללא העלאת מסים.

נתניהו, שהציג את תפיסת הביטחון כמעבר ממדיניות הכלה לפעולה התקפית, התייחס אתמול לחלק מהביקורות. הוא הגן על חוק הגיוס שמקדמת הקואליציה, תמך בהקמת ועדת חקירה שחבריה ימונו בידי גורמים פוליטיים, וטען כי עוצמתה הצבאית והתעשייתית של ישראל תאפשר לה לחזק את קשריה הבינלאומיים למרות הבידוד המדיני הנוכחי.

שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע כי סיכם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם תוכנית להעברת האחריות לטיפול באלימות של מתנחלים בגדה לידי מחוז ש"י במשטרת ישראל, לרבות מניעת אירועים, חקירתם והעמדת האחראים לדין.

"הטיפול באלימות החמורה של קומץ המתפרעים היהודים ביו"ש חייב להיות נתון לחלוטין לאחריות משטרת ישראל", אמר כ"ץ. לדבריו, "צה"ל לא צריך ולא יכול לעסוק באכיפה אזרחית, אלא להילחם בטרור הפלסטיני ולהגן על גבולות המדינה ועל היישובים היהודיים ביהודה ושומרון ובקו התפר".

חיילי צה"ל עומדים לצד פלסטיני פצוע השוכב על הכביש לאחר שירו בו, בעקבות תקיפה של מתנחלים נגד פלסטינים במהלך מסיק זיתים בכפר אבו פלאח שבגדה המערבית. 16 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Leo Correa)

כ"ץ ציין כי בהתאם להנחייתו, צה"ל הכין תוכנית מקיפה להסדרת חלוקת הסמכויות בין הצבא למשטרה. לדבריו, מימוש התוכנית יכלול תיאום בין הגופים והקצאת תקציבים וכוח אדם נוספים למחוז ש"י.

שר הביטחון הדגיש כי אין בכוונתו להחזיר את השימוש בצווי מעצר מנהליים נגד מתנחלים, שאותו ביטל עם כניסתו לתפקיד. "צווים מנהליים הם לא הפתרון – אלא אכיפה משטרתית חזקה ויעילה", אמר, וכינה את המעצרים המנהליים "צעד דרקוני".