זו אחת התעלומות הגדולות שהטבע בישראל זימן בשנים האחרונות: בשיאו של החורף שעבר, במהלך שבוע סוער במיוחד בינואר 2019, נפלטו אל קו החוף של ישראל 96 צבי ים משני המינים שחיים באזור – הירוק והחום – שניהם בסכנת הכחדה, ושניהם בעלי תפקיד חיוני במערכת האקולוגית הימית.

כמחצית מהצבים היו כבר מתים כשנמצאו על קו החוף; אלה שהגיעו חיים, סבלו מפציעות קשות באוזניים ובריאות, שאופייניות לפגיעת הדף רב עוצמה.

הצבים הפצועים, שרובם נפלטו לחוף באזור השרון והכרמל, הובאו לטיפול במרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים במכמורת, חלקם עבר שם בדיקת CT. היה ברור שמשהו רע מאוד עבר עליהם במעמקים, אבל מה בדיוק?

החשד המידי נפל על פעילות שנערכה באותם ימים במעמקי הים על ידי חברת אנרג'יאן, שביצעה סקר סיסמי לאיתור עתודות גז טבעי לאחר שקיבלה רישיון חיפוש והפקת גז ממשרד האנרגיה.

החשד המידי נפל על פעילות שנערכה באותם ימים במעמקי הים על ידי חברת אנרג'יאן, שביצעה סקר סיסמי לאיתור עתודות גז טבעי לאחר שקיבלה רישיון חיפוש והפקת גז

במהלך סקר כזה משגרים אל קרקעית הים גלי קול בעוצמה חזקה. האות החוזר מסייע לדעת האם הקרקעית עשירה במחצבים. החברה להגנת הטבע פנתה אל משרדי הממשלה ודרשה שיחקרו את הקשר בין הסקר הסיסמי לפגיעה בצבים.

אנשי אנרג'יאן טענו בתוקף כי הם ערכו את הניסויים על פי הנחיות מדויקות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה, וכי בסביבת הסקר כלל לא נצפו צבי ים.

בין המומחים היו כאלה שהעלו סברות אחרות. ד"ר מוסטפה עספור, מומחה לברקים מהמרכז האקדמי רופין, אמר אז לזמן ישראל שבימים בהם הצבים נפלטו לחוף השתוללה מעל הים סופת ברקים, וכי פגיעה של ברק במים יוצרת גל הדף שעלול לגרום בדיוק לסוג הפציעות שמהם סבלו הצבים – שברים בעצמות האוזניים וקריסה של הריאות. "אני עדיין לא יכול לומר לומר בוודאות של ראייה משפטית שזו סיבת המוות", אמר ד"ר עספור, "אך כל הסימנים מצביעים על כך."

ד"ר מוסטפה עספור מהפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין (צילום: המרכז האקדמי רופין)

בניסיון לפענח את התעלומה, הוקמה ועדת מומחים ממשרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והמכון לחקר ימים ואגמים. החדשות הטובות – בימים אלה הוועדה סיימה את עבודתה ופרסמה דוח מסכם.

החדשות המתסכלות – גם אחרי שנה של חקירות ובדיקות, למומחים עדיין אין הסבר מה קרה לצבים. הם יודעים לומר מה לא קרה – דוח הוועדה קובע בוודאות שלפעילות של חברת אנרג'יאן אין שום קשר לפגיעה בצבים, גם משום שלטכנולוגיה שבה השתמשה לא אמורה להיות השפעה כזו על גופם, וגם מפני שלפי התחשיבים רוב הצבים כלל לא היו באזור שבו התרחש הסקר הסיסמי.

"בדקנו את זה עם המומחים הגדולים בעולם", אומר ד"ר ערן ברוקוביץ' ממינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה. "מעבר לעובדה שבאופן שבו הסקר נעשה צבים לא אמורים להיפגע, הזרם באותם ימים היה צפוני כך שכל צב שהיה נפגע היה אמור למצוא עצמו מגיע לחופי לבנון, סוריה ואולי אפילו טורקיה, ולא לישראל".

"הזרם באותם ימים היה צפוני, כך שאם הצבים היו נפגעים מהפעילות של חברת הגז הם היו מוצאים את עצמם בחופי לבנון, סוריה ואולי אפילו טורקיה, ולא בישראל"

שאר האופציות עדיין על השולחן: החוקרים לא שוללים על הסף את האפשרות שמדובר בסופת ברקים, אם כי לטענתם אין מקרים מתועדים קודמים לפגיעה בצבים בהיקף כזה מברקים.

באשר לפעילות אנושית – החוקרים לא פוסלים שהצבים נפלו קרבן לפעילות צבאית שהתבטאה בפיצוץ תת ימי רב עוצמה או שימוש בסונר. הבעיה היא שחיל הים, ובוודאי מקביליו ממדינות אחרות, לא מנדבים מידע על פעילותם במעמקים.

"אף חיל ים באזור לא נותן לנו פרטים על אימונים או מבצעים", אומר ד"ר ברוקוביץ', "חיל הים שלנו אמר לנו שלא הייתה באותם ימים פעילות חריגה, אבל מעבר לזה לא נותן מידע ספציפי. לפי משטר הזרמים, אנחנו מעריכים בסיכוי גבוה שבכל מקרה לא מדובר בחיל הים הישראלי, כי הצבים הגיעו כנראה מדרום. אנחנו גם לא שוללים אפשרות שמדובר בדיג לא חוקי באמצעות חומרי נפץ חזקים".

החוקרים לא פוסלים שהצבים נפלו קרבן לפעילות צבאית שהתבטאה בפיצוץ תת ימי רב עוצמה או שימוש בסונר. אך חיל הים, ומקביליו ממדינות אחרות, לא מנדבים מידע על כך

בדוח, החוקרים סיכמו את הסוגיה כך: "מערכים מסוימים של סונאר אקטיבי בטווחי תדרים נמוכים ובינוניים יכולים לגרום לפגיעות ברקמות רכות… אין לנו מידע האם הופעל סונאר שכזה על ידי חיל הים או גורמים זרים אחרים באזור".

המסתורין סביב ינואר השחור של הצבים כנראה כבר לא יפוזר; אפשר להתנחם בכך שכמה מהצבים שהגיעו פצועים לחוף החלימו אחרי הטיפול המסור שקיבלו במרכז להצלת צבי ים במכמורת, שוחררו לטבע וכבר הספיקו להגיע לאזור ימת ברדוויל שבצפון סיני – מה שאולי מרמז על הכיוון ממנו הגיעו מלכתחילה.

צב ים מקבל טיפול במרכז להצלת צבי ים במכמורת (צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים)

כדי לצמצם את הסיכוי לאירוע דומה בעתיד, המומחים ממליצים על יותר תיאום וזרימה של מידע בין הגופים השונים שפועלים בים לבין רשויות שמירת הסביבה.

לא בטוח שצה"ל או צבאות אחרים באזור ימהרו לאמץ את ההמלצות, שכוללות למשל את השורה הבאה – "ביסוס דיאלוג בין חיל הים לרשות הטבע והגנים כדי להתריע לפני פעילות הכוללת פיצוצים או שימוש בסונאר אקטיבי".

רק באשר לברקים אין המלצות. הם ימשיכו להכות, וככל שמשבר האקלים יקצין זה כנראה יקרה יותר ויותר.

לא בטוח שצה"ל או צבאות אחרים באזור ימהרו לאמץ את ההמלצות, שכוללות "ביסוס דיאלוג בין חיל הים לרשות הטבע והגנים כדי להתריע לפני פיצוצים או שימוש בסונאר אקטיבי"