שתי מהפכות אירעו בישראל בערך באותו הזמן – המהפכה שהתרחשה ראשונה מבין השתיים היא "המהפכה המזרחית". שנות ה-80 התאפיינו בהקמת תנועות, ארגונים ומפלגות שנשאו את דגל הקיפוח המזרחי והבטיחו לתושבי עיירות הפיתוח ושכונות המצוקה תלי תילים של הבטחות לעשות לקידומם. לא עוד קיפוח ממסדי מכוון כי אם שוויון הזדמנויות ומחיקת הפער העדתי.

אי אפשר להזכיר את המהפכה המזרחית ללא הזכרת מפלגת ש"ס, שהוקמה אומנם כמפלגה מונציפלית אך הפכה לתנועה ארצית וזכתה להצלחה מטאורית. מפלגת ש"ס צמחה מארבעה מנדטים בימי יצחק פרץ, זה שהביא לקדמת הבמה את אריה דרעי, ועד ל-17 מנדטים באמצע שנות ה-90.

אני מעריכה כי לפחות בעת הקמתה, בשלב הראשון של הדרך, עמדה לנגד עיני היזמים טובתם של המזרחים והמטרה היתה כנה. מפלגת ש"ס מילאה וואקום שלטוני. היו אמנם פוליטיקאים מזרחים שמילאו תפקידים שונים במפלגות שונות אבל לא היתה תנועה אחת שזו מטרתה המוצהרת – וכיוון שלא היתה תנועה כזו ש"ס זכתה בכל הקופה.

אני מעריכה כי לפחות בעת הקמת ש"ס עמדה לנגד עיני היזמים טובתהמזרחים והמטרה היתה כנה: מילוי וואקום שלטוני. לא היתה תנועה אחת שזו מטרתה המוצהרת – ובהיעדרה, ש"ס זכתה בכל הקופה

המהפכה השנייה בזמן כונתה "המהפכה החוקתית", ועיקריה היו קבלת שני חוקי יסוד בדבר זכויות אדם: חוק יסוד כבוד האדם וחרותו וחוק יסוד חופש העיסוק וביסוסה של ביקורת שיפוטית על חוקים שחוקקה הכנסת – דרך פסק דין המזרחי. המשמעות העיקרית של המהפכה החוקתית היא שהכנסת לא תוכל לפגוע בפרט במידה העולה על הנדרש, ופגיעה כזו, אם תהיה, תקנה לנפגעים סעד בבית המשפט.

אין מדובר במהפכה אנטי דתית או במהפכה אנטי לאומית, למעשה כל אזרח היה שמח לחוקים כאלה שיגנו עליו מפני עריצות השלטון ומפני כפייה דתית. כל אזרח היה שמח לו ניתנה לו האפשרות לבחור את סוג טקס הנישואים שלו, את האוכל שהוא אוכל ומה יעשה ביום המנוחה שלו.

בזכות המהפכה החוקתית אליס מילר יכולה היתה להתקבל לקורס טייס, בזכות המהפכה החוקתית בן הזוג של דייל באל על יכול היה לקבל כרטיס חינם כבן משפחה ממש כמו בני זוג סטרייטים, בזכות המהפכה החוקתית נחקרים זוכים להליך הוגן, בזכות המהפכה החוקתית חבר כנסת שרוצה לעלות להר הבית יכול היה לעתור לבג"ץ.

זה נכון שעוד לפני המהפכה החוקתית – מערכת המשפט יצרה הלכות שהגנו על זכויות היסוד, כך למשל פסק הדין בז'רנו ביסס את חופש העיסוק, פסק הדין "קול העם" הגן על חופש הביטוי, ופסק הדין "שייב" הגן מפני רדיפה פוליטית – אבל המהפכה החוקתית יצרה חוקה.

בניגוד לאגדות שנפוצו בימין כאילו היה מחטף והחוקים התקבלו באישון לילה, הרי שחוקי היסוד התקבלו על ידי ממשלת ישראל בראשות הליכוד כאשר שר המשפטים היה דן מרידור, לאחר דיונים רבים בוועדת הכנסת, היו להם נוסחים שונים והיו מעורבים בקבלתם טובי המשפטנים המומחים למשפט חוקתי דוגמת הפרופ' אמנון רובינשטיין.

במהלך החקיקה היתה מלחמה על כל סעיף וסעיף, לא בכדי לא הוכנסה הזכות לשוויון, לא בכדי הוכנסה פסקת שמירת הדינים לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, כל סעיפי החוק התקבלו מתוך מחשבה עמוקה ומתוך פשרה שבהגדרתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית.

אין מדובר במהפכה אנטי דתית או אנטי לאומית, למעשה כל אזרח היה שמח לחוקים כאלה שיגנו עליו מפני עריצות השלטון ומפני כפייה דתית. כל אזרח היה שמח לבחור את סוג טקס נישואיו או מה יעשה ביום המנוחה שלו

מה נותר מהמהפכה המזרחית? ובכן, מה שהחל ככוונה טובה וכנה לדאוג למזרחים, להביא לצמצום הפערים ולקרב את הפריפריה למרכז – הפך מהר מאוד לדאגה לאנשי המפלגה ולראשיה. מפלגת ש"ס גם הביאה לשיא את שיח קיפוח המזרחים, אגב עוול נורא שהיא עצמה גרמה להם בכך שהפכה אותם ואת תרבותם לאחות החורגת של התרבות האשכנזית התורנית.

סיפור הכחדתה של התרבות המזרחית הדתית המתונה, זו שלא הדירה נשים ולא אסרה את שירתם, מתוארת לעילא ולעילא בסרט הנפלא "ישמח חתני" בבימוי אמיל בן שמעון, שמוגדר משום מה כקומדיה. אומנם יש בו סצנות קומיות לרוב אך מדובר בטרגדיה, ועל הטרגדיה הזו אחראית ש"ס.

ההצלחה האלקטורלית של התנועה ושל אנשי ש"ס שהחזיקו במשרות הרמות – עיוורה את עיניהם במהירות רבה, והם הפרו כמעט כל נורמה של אנשי ציבור. לא לטובת בוחריהם אלא לטובתם האישית. לטובת התעשרותם וכדי להצדיק את נורמות הפשע האלה הם הפכו את מערכת המשפט והצדק לאויבת המזרחים, אגב שיסוי המזרחים במערכת המשפט, במערכת אכיפת החוק ובשלטון הקודם שקיפח אותם. כאילו שיש קשר כלשהו בין הקיפוח לנורמות הפשע שפשו במפלגה, כאילו שהקיפוח משמש הצדקה למעבר על החוק.

בשיא כוחה מפלגת ש"ס רובה ככולה הואשמה בפלילים, בזה אחר זה נחקרו שריה ועסקניה, ורבים מהם סיימו את חייהם הפוליטיים בכלא, כולל המנהיג אריה דרעי.

אלה גם היו הימים בהם ניסתה ש"ס לקעקע את בית המשפט העליון, להשחיר את פניו, לבכות על רדיפה כנגד המזרחים – אלה היו הימים שמדינת ישראל הדמוקרטית, הליברלית, מדינה בה היה שלטון חוק – עמדה בפרץ ולא נתנה לש"ס להרוס את הדמוקרטיה הישראלית ולשמוט את הקרקע מתחת לבית המשפט העליון.

ההצלחה האלקטורלית של ש"ס ואנשיה עיוורה את עיניהם והם הפרו כמעט כל נורמה ציבורית לטובתם האישית. כדי להצדיק את נורמות הפשע האלה, הפכו את מערכת המשפט לאויבת המזרחים

לא הכל יודעים, אך המנדטים הרבים שקיבלה ש"ס היו מנדטים של מצביעי ליכוד מסורתיים, אותם מזרחים מעיירות הפיתוח והשכונות שהאמינו למנהיגי ש"ס כי הם התקווה לה קיוו, שרצו בכל מאודם בשינוי, בקירובם אל מרכז הארץ הן פיזית והן תרבותית, בשילובם בחברה, במחיקת הפערים.

אלא שמדגל המהפכה המזרחית שנשאה ש"ס בגאון לא נותר דבר, עיירות הפיתוח נותרו נשכחות מלב, אזרחיהם עניים יותר, דתיים יותר ומובטלים יותר. אריה דרעי אמנם שוחרר מהכלא, אמנם חזר לש"ס ולחיים הפוליטיים בברכת בג"ץ אך לא הצליח לשקם את גדולת ש"ס והיא נותרה מפלגה סקטוריאלית קטנה. ומה קרה עם אותם 17 מנדטים שהיו נתונים לש"ס בשיא תהילתה? ובכן מצביעי ש"ס חזרו ברובם הביתה לליכוד.

אפשר היה לחשוב שכל המעבר כולו מהליכוד אל ש"ס ובחזרה הוא רק אפיזודה חולפת. שלמעבר לא היתה השפעה מהותית. שאין זו הפעם הראשונה שקמות מפלגות הזוכות לתהילה זמנית והמתפוגגות כעבור קדנציה או שתיים. אלא שבמקרה הזה הדבר רחוק מלתאר את המציאות. המציאות היא שעם חזרתם של מצביעי ש"ס לליכוד – הליכוד הפכה באופן מהותי לש"ס.

נכון, הליכוד איננה מפלגה דתית וחבריה אינם על טהרת מזרחים דתיים, אבל אופיה הוא כשל ש"ס. את נסיכי הליכוד המשכילים החליפו חברי כנסת מזרחים, שחלקם הגדול מזכירים את חברי הכנסת של ש"ס. רבים מהם משחקים בשולי החוק אם לא נאשמים של ממש בפלילים כמו דוד ביטן. רבים מהם מקעקעים את שלטון החוק. אלא שכל זה מתרחש – לא במפלגה סקטוריאלית קטנה – אלא במפלגת השלטון תחת שלטון נתניהו.

אלא שמדגל המהפכה המזרחית שנשאה ש"ס בגאון לא נותר דבר, עיירות הפיתוח נותרו שכוחות, אזרחיהם עניים, דתיים ומובטלים יותר. דרעי אמנם שוחרר מהכלא וחזר לש"ס אך היא נותרה מפלגה סקטוריאלית קטנה

ונתניהו הוא אולי הכי רחוק מדמות המזרחי הדתי. מדובר באליטה אשכנזית שבעה ועשירה, אליטה שבהיפוך יוצרות מרהיב הפך עצמו למזרחי נרדף, לאנטי ממסדי, לאריה דרעי – אילו לא הייתי יודעת אחרת הייתי בטוחה שהוא גדל איתי בחצור הגלילית.

ונתניהו, ממש כמו דרעי, מקעקע את מערכת אכיפת החוק ואת בית המשפט העליון, ממש כמו דרעי טוען לרדיפה, ממש כמו דרעי טוען שהוא זכאי ושלא יהיה משפט צדק – ועושה זאת בעיקר דרך חברי הכנסת המזרחים של הליכוד: מירי רגב, מיקי זהר, דוד אמסלם ואמיר אוחנה. לא דרך יובל שטייניץ או גדעון סער – וזה מתבטא בכך שהאחרונים לא זכו לתפקידי שרים בממשלת נתניהו החדשה.

ההבדל העיקרי בין ש"ס של אז לליכוד של היום הוא, שש"ס היתה מפלגה קטנה שחבריה אשר נאשמו בפלילים ניסו להרוס את שלטון החוק תוך שהם נושאים את שם המזרחים לשווא. אבל היו אז מפלגות אחרות שלא נתנו לה לבצע את זממה, מפלגות אחראיות, מפלגות דמוקרטיות, מפלגות שחבריהן לא נתנו לש"ס להפוך את מדינת ישראל למדינה עם נורמות של שוחד ושחיתות. אחת מאותן מפלגות היתה הליכוד, שתחת משמרתה חוקקו חוקי היסוד בדבר זכויות האדם. תחת שר המשפטים שלה בוצעה המהפכה החוקתית – מפלגת שלטון אחראית.

אלא שהיום טענות הרדיפה וקעקוע מערכת המשפט נעשים לא רק מתוך מפלגת השלטון אלא מהעומד בראשה, והיום אין מי שיגן על מערכת המשפט. אין שרים שיאמרו שאסור לתת לנאשם בפלילים להמשיך ולכהן. אין מי שיגן על מדינת ישראל מפני נתניהו – אפילו בית המשפט העליון לא עמד בפרץ. והליכוד לא רק הפכה לש"ס באופן מהותי, אלא שבניגוד לש"ס, היא הצליחה במקום שש"ס נכשלה, היא כופפה את בית המשפט העליון כך שיכשיר כהונה של נאשם בפלילים.

ונתניהו הוא אולי הכי רחוק מדמות המזרחי הדתי. מדובר באליטה אשכנזית שבעה ועשירה, שבהיפוך יוצרות מרהיב הפך עצמו למזרחי נרדף, לאנטי ממסדי, לאריה דרעי. לולא ידעתי, הייתי בטוחה שהוא גדל איתי בחצור הגלילית

שתי המהפכות: המהפכה המזרחית והמהפכה החוקתית, שאירעו בסמיכות בזמן, יכולות היו לתמוך זו בזו ולחזק זו את זו ולהביא למהפכה חברתית אמיתית. למהפכה בה ישראל הליברלית והדמוקרטית תתחזק. למהפכה בה אוכלוסיות שהודרו ממוקדי הכוח יתפסו בהם מקום של כבוד.

אבל תחת זאת התחזקה ישראל הדתית והאנטי דמוקרטית. המזרחים לא רק שלא קודמו, אלא אלה שתפסו את מוקדי הכוח היו בלתי ראויים עד כדי הכתמת שמה של קהילה שלמה – כאילו כל המזרחים תומכים בשוחד, מרמה והפרת אמונים, כאילו אין אנשי אקדמיה, תרבות ורוח בקרב המזרחים – ואת מקום הרונית אלקבציות, האלי עמירים והסמי מיכאלים תפסו מירי רגב ומיקי זהר.

הטרגדיה של מדינת ישראל היא שנאשם בפלילים, אליטה אשכנזית בתחפושת מזרחית, הצליח בקעקוע מערכת המשפט ושלטון החוק, מקום בו המזרחי נכשל – אבל עשה זאת תוך ניצול פוליטיקאים מזרחים ציניקנים והביא סוף הן למהפכה החוקתית והן למהפכה המזרחית.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.