לא תאמינו מה קרה כשבנימין נתניהו התחפש לאריה דרעי

אריה דרעי ובנימין נתניהו (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
אריה דרעי ובנימין נתניהו

שתי מהפכות אירעו בישראל בערך באותו הזמן – המהפכה שהתרחשה ראשונה מבין השתיים היא "המהפכה המזרחית". שנות ה-80 התאפיינו בהקמת תנועות, ארגונים ומפלגות שנשאו את דגל הקיפוח המזרחי והבטיחו לתושבי עיירות הפיתוח ושכונות המצוקה תלי תילים של הבטחות לעשות לקידומם. לא עוד קיפוח ממסדי מכוון כי אם שוויון הזדמנויות ומחיקת הפער העדתי.

אי אפשר להזכיר את המהפכה המזרחית ללא הזכרת מפלגת ש"ס, שהוקמה אומנם כמפלגה מונציפלית אך הפכה לתנועה ארצית וזכתה להצלחה מטאורית. מפלגת ש"ס צמחה מארבעה מנדטים בימי יצחק פרץ, זה שהביא לקדמת הבמה את אריה דרעי, ועד ל-17 מנדטים באמצע שנות ה-90.

אני מעריכה כי לפחות בעת הקמתה, בשלב הראשון של הדרך, עמדה לנגד עיני היזמים טובתם של המזרחים והמטרה היתה כנה. מפלגת ש"ס מילאה וואקום שלטוני. היו אמנם פוליטיקאים מזרחים שמילאו תפקידים שונים במפלגות שונות אבל לא היתה תנועה אחת שזו מטרתה המוצהרת – וכיוון שלא היתה תנועה כזו ש"ס זכתה בכל הקופה.

אני מעריכה כי לפחות בעת הקמת ש"ס עמדה לנגד עיני היזמים טובתהמזרחים והמטרה היתה כנה: מילוי וואקום שלטוני. לא היתה תנועה אחת שזו מטרתה המוצהרת – ובהיעדרה, ש"ס זכתה בכל הקופה

המהפכה השנייה בזמן כונתה "המהפכה החוקתית", ועיקריה היו קבלת שני חוקי יסוד בדבר זכויות אדם: חוק יסוד כבוד האדם וחרותו וחוק יסוד חופש העיסוק וביסוסה של ביקורת שיפוטית על חוקים שחוקקה הכנסת – דרך פסק דין המזרחי. המשמעות העיקרית של המהפכה החוקתית היא שהכנסת לא תוכל לפגוע בפרט במידה העולה על הנדרש, ופגיעה כזו, אם תהיה, תקנה לנפגעים סעד בבית המשפט.

אין מדובר במהפכה אנטי דתית או במהפכה אנטי לאומית, למעשה כל אזרח היה שמח לחוקים כאלה שיגנו עליו מפני עריצות השלטון ומפני כפייה דתית. כל אזרח היה שמח לו ניתנה לו האפשרות לבחור את סוג טקס הנישואים שלו, את האוכל שהוא אוכל ומה יעשה ביום המנוחה שלו.

בזכות המהפכה החוקתית אליס מילר יכולה היתה להתקבל לקורס טייס, בזכות המהפכה החוקתית בן הזוג של דייל באל על יכול היה לקבל כרטיס חינם כבן משפחה ממש כמו בני זוג סטרייטים, בזכות המהפכה החוקתית נחקרים זוכים להליך הוגן, בזכות המהפכה החוקתית חבר כנסת שרוצה לעלות להר הבית יכול היה לעתור לבג"ץ.

זה נכון שעוד לפני המהפכה החוקתית – מערכת המשפט יצרה הלכות שהגנו על זכויות היסוד, כך למשל פסק הדין בז'רנו ביסס את חופש העיסוק, פסק הדין "קול העם" הגן על חופש הביטוי, ופסק הדין "שייב" הגן מפני רדיפה פוליטית – אבל המהפכה החוקתית יצרה חוקה.

בניגוד לאגדות שנפוצו בימין כאילו היה מחטף והחוקים התקבלו באישון לילה, הרי שחוקי היסוד התקבלו על ידי ממשלת ישראל בראשות הליכוד כאשר שר המשפטים היה דן מרידור, לאחר דיונים רבים בוועדת הכנסת, היו להם נוסחים שונים והיו מעורבים בקבלתם טובי המשפטנים המומחים למשפט חוקתי דוגמת הפרופ' אמנון רובינשטיין.

במהלך החקיקה היתה מלחמה על כל סעיף וסעיף, לא בכדי לא הוכנסה הזכות לשוויון, לא בכדי הוכנסה פסקת שמירת הדינים לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, כל סעיפי החוק התקבלו מתוך מחשבה עמוקה ומתוך פשרה שבהגדרתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית.

אין מדובר במהפכה אנטי דתית או אנטי לאומית, למעשה כל אזרח היה שמח לחוקים כאלה שיגנו עליו מפני עריצות השלטון ומפני כפייה דתית. כל אזרח היה שמח לבחור את סוג טקס נישואיו או מה יעשה ביום המנוחה שלו

מה נותר מהמהפכה המזרחית? ובכן, מה שהחל ככוונה טובה וכנה לדאוג למזרחים, להביא לצמצום הפערים ולקרב את הפריפריה למרכז – הפך מהר מאוד לדאגה לאנשי המפלגה ולראשיה. מפלגת ש"ס גם הביאה לשיא את שיח קיפוח המזרחים, אגב עוול נורא שהיא עצמה גרמה להם בכך שהפכה אותם ואת תרבותם לאחות החורגת של התרבות האשכנזית התורנית.

סיפור הכחדתה של התרבות המזרחית הדתית המתונה, זו שלא הדירה נשים ולא אסרה את שירתם, מתוארת לעילא ולעילא בסרט הנפלא "ישמח חתני" בבימוי אמיל בן שמעון, שמוגדר משום מה כקומדיה. אומנם יש בו סצנות קומיות לרוב אך מדובר בטרגדיה, ועל הטרגדיה הזו אחראית ש"ס.

ההצלחה האלקטורלית של התנועה ושל אנשי ש"ס שהחזיקו במשרות הרמות – עיוורה את עיניהם במהירות רבה, והם הפרו כמעט כל נורמה של אנשי ציבור. לא לטובת בוחריהם אלא לטובתם האישית. לטובת התעשרותם וכדי להצדיק את נורמות הפשע האלה הם הפכו את מערכת המשפט והצדק לאויבת המזרחים, אגב שיסוי המזרחים במערכת המשפט, במערכת אכיפת החוק ובשלטון הקודם שקיפח אותם. כאילו שיש קשר כלשהו בין הקיפוח לנורמות הפשע שפשו במפלגה, כאילו שהקיפוח משמש הצדקה למעבר על החוק.

בשיא כוחה מפלגת ש"ס רובה ככולה הואשמה בפלילים, בזה אחר זה נחקרו שריה ועסקניה, ורבים מהם סיימו את חייהם הפוליטיים בכלא, כולל המנהיג אריה דרעי.

אלה גם היו הימים בהם ניסתה ש"ס לקעקע את בית המשפט העליון, להשחיר את פניו, לבכות על רדיפה כנגד המזרחים – אלה היו הימים שמדינת ישראל הדמוקרטית, הליברלית, מדינה בה היה שלטון חוק – עמדה בפרץ ולא נתנה לש"ס להרוס את הדמוקרטיה הישראלית ולשמוט את הקרקע מתחת לבית המשפט העליון.

ההצלחה האלקטורלית של ש"ס ואנשיה עיוורה את עיניהם והם הפרו כמעט כל נורמה ציבורית לטובתם האישית. כדי להצדיק את נורמות הפשע האלה, הפכו את מערכת המשפט לאויבת המזרחים

לא הכל יודעים, אך המנדטים הרבים שקיבלה ש"ס היו מנדטים של מצביעי ליכוד מסורתיים, אותם מזרחים מעיירות הפיתוח והשכונות שהאמינו למנהיגי ש"ס כי הם התקווה לה קיוו, שרצו בכל מאודם בשינוי, בקירובם אל מרכז הארץ הן פיזית והן תרבותית, בשילובם בחברה, במחיקת הפערים.

אלא שמדגל המהפכה המזרחית שנשאה ש"ס בגאון לא נותר דבר, עיירות הפיתוח נותרו נשכחות מלב, אזרחיהם עניים יותר, דתיים יותר ומובטלים יותר. אריה דרעי אמנם שוחרר מהכלא, אמנם חזר לש"ס ולחיים הפוליטיים בברכת בג"ץ אך לא הצליח לשקם את גדולת ש"ס והיא נותרה מפלגה סקטוריאלית קטנה. ומה קרה עם אותם 17 מנדטים שהיו נתונים לש"ס בשיא תהילתה? ובכן מצביעי ש"ס חזרו ברובם הביתה לליכוד.

אפשר היה לחשוב שכל המעבר כולו מהליכוד אל ש"ס ובחזרה הוא רק אפיזודה חולפת. שלמעבר לא היתה השפעה מהותית. שאין זו הפעם הראשונה שקמות מפלגות הזוכות לתהילה זמנית והמתפוגגות כעבור קדנציה או שתיים. אלא שבמקרה הזה הדבר רחוק מלתאר את המציאות. המציאות היא שעם חזרתם של מצביעי ש"ס לליכוד – הליכוד הפכה באופן מהותי לש"ס.

נכון, הליכוד איננה מפלגה דתית וחבריה אינם על טהרת מזרחים דתיים, אבל אופיה הוא כשל ש"ס. את נסיכי הליכוד המשכילים החליפו חברי כנסת מזרחים, שחלקם הגדול מזכירים את חברי הכנסת של ש"ס. רבים מהם משחקים בשולי החוק אם לא נאשמים של ממש בפלילים כמו דוד ביטן. רבים מהם מקעקעים את שלטון החוק. אלא שכל זה מתרחש – לא במפלגה סקטוריאלית קטנה – אלא במפלגת השלטון תחת שלטון נתניהו.

אלא שמדגל המהפכה המזרחית שנשאה ש"ס בגאון לא נותר דבר, עיירות הפיתוח נותרו שכוחות, אזרחיהם עניים, דתיים ומובטלים יותר. דרעי אמנם שוחרר מהכלא וחזר לש"ס אך היא נותרה מפלגה סקטוריאלית קטנה

ונתניהו הוא אולי הכי רחוק מדמות המזרחי הדתי. מדובר באליטה אשכנזית שבעה ועשירה, אליטה שבהיפוך יוצרות מרהיב הפך עצמו למזרחי נרדף, לאנטי ממסדי, לאריה דרעי – אילו לא הייתי יודעת אחרת הייתי בטוחה שהוא גדל איתי בחצור הגלילית.

ונתניהו, ממש כמו דרעי, מקעקע את מערכת אכיפת החוק ואת בית המשפט העליון, ממש כמו דרעי טוען לרדיפה, ממש כמו דרעי טוען שהוא זכאי ושלא יהיה משפט צדק – ועושה זאת בעיקר דרך חברי הכנסת המזרחים של הליכוד: מירי רגב, מיקי זהר, דוד אמסלם ואמיר אוחנה. לא דרך יובל שטייניץ או גדעון סער – וזה מתבטא בכך שהאחרונים לא זכו לתפקידי שרים בממשלת נתניהו החדשה.

ההבדל העיקרי בין ש"ס של אז לליכוד של היום הוא, שש"ס היתה מפלגה קטנה שחבריה אשר נאשמו בפלילים ניסו להרוס את שלטון החוק תוך שהם נושאים את שם המזרחים לשווא. אבל היו אז מפלגות אחרות שלא נתנו לה לבצע את זממה, מפלגות אחראיות, מפלגות דמוקרטיות, מפלגות שחבריהן לא נתנו לש"ס להפוך את מדינת ישראל למדינה עם נורמות של שוחד ושחיתות. אחת מאותן מפלגות היתה הליכוד, שתחת משמרתה חוקקו חוקי היסוד בדבר זכויות האדם. תחת שר המשפטים שלה בוצעה המהפכה החוקתית – מפלגת שלטון אחראית.

אלא שהיום טענות הרדיפה וקעקוע מערכת המשפט נעשים לא רק מתוך מפלגת השלטון אלא מהעומד בראשה, והיום אין מי שיגן על מערכת המשפט. אין שרים שיאמרו שאסור לתת לנאשם בפלילים להמשיך ולכהן. אין מי שיגן על מדינת ישראל מפני נתניהו – אפילו בית המשפט העליון לא עמד בפרץ. והליכוד לא רק הפכה לש"ס באופן מהותי, אלא שבניגוד לש"ס, היא הצליחה במקום שש"ס נכשלה, היא כופפה את בית המשפט העליון כך שיכשיר כהונה של נאשם בפלילים.

ונתניהו הוא אולי הכי רחוק מדמות המזרחי הדתי. מדובר באליטה אשכנזית שבעה ועשירה, שבהיפוך יוצרות מרהיב הפך עצמו למזרחי נרדף, לאנטי ממסדי, לאריה דרעי. לולא ידעתי, הייתי בטוחה שהוא גדל איתי בחצור הגלילית

שתי המהפכות: המהפכה המזרחית והמהפכה החוקתית, שאירעו בסמיכות בזמן, יכולות היו לתמוך זו בזו ולחזק זו את זו ולהביא למהפכה חברתית אמיתית. למהפכה בה ישראל הליברלית והדמוקרטית תתחזק. למהפכה בה אוכלוסיות שהודרו ממוקדי הכוח יתפסו בהם מקום של כבוד.

אבל תחת זאת התחזקה ישראל הדתית והאנטי דמוקרטית. המזרחים לא רק שלא קודמו, אלא אלה שתפסו את מוקדי הכוח היו בלתי ראויים עד כדי הכתמת שמה של קהילה שלמה – כאילו כל המזרחים תומכים בשוחד, מרמה והפרת אמונים, כאילו אין אנשי אקדמיה, תרבות ורוח בקרב המזרחים – ואת מקום הרונית אלקבציות, האלי עמירים והסמי מיכאלים תפסו מירי רגב ומיקי זהר.

הטרגדיה של מדינת ישראל היא שנאשם בפלילים, אליטה אשכנזית בתחפושת מזרחית, הצליח בקעקוע מערכת המשפט ושלטון החוק, מקום בו המזרחי נכשל – אבל עשה זאת תוך ניצול פוליטיקאים מזרחים ציניקנים והביא סוף הן למהפכה החוקתית והן למהפכה המזרחית.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
6
כואב כמה שזה נכון. על ש"ס איני מתפלא, משסר מוראו של כבוד הרב עובדיה יוסף זצ"ל, דרעי מגדיל את שליטתו, ולא לטובה. אני מתפלא על מצביעי ש"ס. ככה היו נראים חיי הקהילה בצפון אפריקה, ובראשית י... המשך קריאה

כואב כמה שזה נכון. על ש"ס איני מתפלא, משסר מוראו של כבוד הרב עובדיה יוסף זצ"ל, דרעי מגדיל את שליטתו, ולא לטובה. אני מתפלא על מצביעי ש"ס. ככה היו נראים חיי הקהילה בצפון אפריקה, ובראשית ימי המדינה? גם במרוקו או בעיראק היו ישיבות מלאות ב"תלמידי חכמים" שלא עבדו, ולקיומם קיבלו מהביטוח הלאומי, דמי קיום או איך שקוראים לזה היום? במקום למלא את ההסכם מימי ראשית המדינה, על מספר עילויים, הפכו הישיבות למקום מיקלט, של מי שרוצים, אשכנזים וחרדים כאחד, להשתמט, בעיקר משירות צבאי. ותוך כדי, הפכו לאזרחים סוג ב' שאינם מסוגלים להתפרנס בכבוד, ומגדלים מעגלים גדלים והולכים, של חיי עוני. למי תודה ולמי ברכה על כך? למפלגת ש"ס בעיקר, ולמפלגת הליכוד. שבזעקות שוא: קיפוח קיפוח, משמרים את קהל החסידים, ובעיקר את קהל המצביעים, לא פחות חשוב…..

עוד 1,445 מילים ו-6 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 29 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הטיוח הגדול הקשר הסודי של משמרות המהפכה עם ארגנטינה

למרות כל הראיות, שלטונות ארגנטינה גוררים רגליים בפרשת המטוס האיראני ולא מוציאים צווי מעצר לאנשי משמרות המהפכה ● כבר ב-2015 החוקר אלברטו ניסמן חשף טיוח שלטוני בנושא הפיגועים האיראניים ● זמן קצר לאחר מכן חשף העיתונאי דמיאן פצ'טר כי ניסמן נרצח – ונאלץ בעצמו לנוס על נפשו ● בריאיון לזמן ישראל אמר: הנשיאה לשעבר עושה הכול כדי להסתיר את הקשר עם איראן

עוד 2,029 מילים

מערכת החינוך הישראלית קורסת

כולם מתעסקים עכשיו בשכר המורים ובימי החופשה שלהם. להבנתי, זוהי דרך נוספת שלא לעסוק במשבר העמוק בו כולנו מצויים – מערכת החינוך הישראלית הקורסת.

זהו תהליך מתמשך הנמשך כבר שנים רבות. מערכת החינוך הישראלית נמצאת במחסור אדיר במורים ובמנהלים שיאיישו את תפקידי החינוך, הניהול וההוראה בשנת הלימודים הבאה.

כולם מתעסקים עכשיו בשכר המורים ובימי החופשה שלהם. להבנתי, זוהי דרך נוספת שלא לעסוק במשבר העמוק בו כולנו מצויים – מערכת החינוך הישראלית הקורסת

מורים חדשים המשתלבים במערכת בורחים ממנה כל עוד נפשם בם. כולם תולים את הבריחה המהירה ממקצוע ההוראה בשכר המורים המבזה ובמעמדם העלוב. אין ספק שמעמד המורה בישראל קשור בתנאי ההעסקה ובהסכמי השכר, אבל לא רק בהם. מעמד המורה בישראל נמוך כל כך מכיוון שאין לנו המורים סיכוי של ממש במאבק על זכויותינו ומעמדנו.

אנחנו מאורגנים תעסוקתית תחת ארגונים יציגים שלא באמת עובדים למעננו. הם פועלים תחת סמכויות ורגולציה מהתקופה העות'מאנית, כזאת שאינה רלוונטית כלל לשוק ההוראה והחינוך העכשווי. הסתדרות המורים וארגון המורים פועלים בזירת "הפרד ומשול" קלאסית. חלוקת הייצוג בין מורי היסודי וחטיבות הביניים למורי החטיבות העליונות מסרסת כל ניסיון אמיתי להניע ולהוביל מאבק שיצמיח שינוי. רוב המורים לא באמת יודעים מה ה"ארגונים היציגים" עושים למענם כעובדים ולמען מקצוע ההוראה בכלל.

משתנה משמעותי נוסף המכשיל כל מאבק לשינוי מעמדם ושכרם של המורים קשור במבנה הניהולי הכפול של המערכת התעסוקתית בה אנחנו עובדים. בתי הספר מנוהלים בפועל פעמיים. פעם אחת ע"י משרד החינוך ופעם נוספת ע"י הרשויות המקומיות. המדינה (משרד החינוך – מפעיל מס' 1) והרשות המקומית (מפעיל מס' 2), כמו כל מנגנון בירוקרטי, עושים הכל במטרה לשמר ולחזק את סמכויותיהם ומעמדם. הם עושים זאת באמצעות השתת כללים רגולטורים (לרוב חסרת היגיון חינוכי) המפעילים את המורים, המנהלים, הגננות והסייעות הלכה למעשה ביום יום. במילים אחרות, משחקים בנו "פינג פונג" תפעולי/ניהולי בין המדינה לרשות המקומית ואנחנו כרגיל חוטפים ושותקים.

תוקפים אותנו פיזית במרחב התעסוקתי בו אנו עובדים, מבטלים אותנו, מביישים אותנו, עולבים בנו בכל זירה אפשרית (במיינסטרים התקשורתי ובזירות הוירטואליות) ונראה שלאף אחד לא באמת אכפת. 

תוקפים אותנו פיזית במרחב התעסוקתי בו שלנו, מבטלים אותנו, עולבים בנו בכל זירה אפשרית (במיינסטרים התקשורתי ובזירות הוירטואליות) ונראה שלאיש לא באמת אכפת

מורים מרגישים מנוצלים ובצדק.

ניתן לנצל אותנו בקלות מכיוון שהחינוך של התלמידים.ות שלנו חשוב לנו מאוד, ולמענם ניתן מעצמנו גם כשנרגיש מושפלים ומנוצלים. 

אף אחד לא באמת שואל את דעתנו כמורים.

אף אחד לא באמת מקשיב לעמדה המקצועית שלנו – הן כמורים מקצועיים והן כמחנכים. כולם (ללא יוצא מן הכלל) מרשים לעצמם לבקר אותנו כבני אדם וכא.נשי מקצוע, לתקוף אותנו, לבייש ולבזות אותנו (זוכרים את נאום "הכניסה מתחת לאלונקה"). במילים פשוטות – אף אחד לא סופר אותנו.

בשנת 2022 במדינת ישראל יש מונופול מדינתי אחד, מוחלט, המפעיל הלכה למעשה את מערכת החינוך כולה. שירותי החינוך שהמדינה והרשויות המקומיות מספקות לנו ולילדינו מנוהלים בריכוזיות חונקת ע"י פקידות בירוקרטית שאינה מעוניינת בתחרות, בגיוון או בשינוי.

ה-spillover effects לתשתית שכזו הם ביטויי האלימות המשרדית המנטרלת ומדכאת כל יוזמה, התנגדות או תחרות בתוך המנגנון – זוהי להבנתי הסיבה העיקרית למחסור במנהלות וא.נשי הוראה. 

עכשיו, ברגע האמת, כשאנחנו המורים נאבקים על זכויותינו ועל עתידנו הכלכלי והתעסוקתי, משרד החינוך כמו גם הרשויות המקומיות – שהם הרגולטור שמפעיל אותנו ביד חונקת לאורך השנה כולה, הופכים פתאום ניטרליים.

בישראל יש מונופול מדינתי אחד המפעיל את מערכת החינוך. שירותי החינוך שהמדינה והרשויות המקומיות מספקות לנו מנוהלים בריכוזיות חונקת ע"י פקידות בירוקרטית

הם לא באמת קשורים באירוע, הם הופכים לצד שלישי בדיון שאינו מעורב בפועל במו"מ שבין משרד האוצר לבין הארגונים היציגים שלנו המורים – כאילו באמת יש לנו סיכוי להאיבק בתנאים הללו! 

בעיני, חברה הנוהגת כך בא.נשים האמונים על הכשרת דור העתיד ובאלו שבידיהם לעצב את המציאות בה כולנו נזדקן, משולה לחברה הסובלת ממחלה אוטואימונית המחריבה עצמה מבפנים. 

אני עוסק בחינוך 20 שנה, אני מאמין ואוהב את המדינה היהודית והדמוקרטית בה בחרתי לחיות ולגדל את ילדי. הבחירה שלי ושל מורים רבים לעסוק בחינוך היא בחירה תעסוקתית ציונית בבסיסה.

לאורך דורות קהילות יהודיות השקיעו תמיד השקעת יתר בחינוך. יש המסבירים שעובדה זו היא ששמרה עלינו כעם לאורך אלפי שנים של רדיפה. למרבה הצער, דווקא אצלנו, במדינה היהודית והדמוקרטית, ב-Start-Up Nation מורים צריכים לעבוד בניקיון או בשמירה במטרה לסגור את החודש ובכדי להאכיל את הילדים והילדות שלהם.

המורים של הילדים שלכם.ן בולעים את הבושה ואת העלבון בכל חודש מחדש כשמגיע תלוש השכר העלוב. הם ממשיכים לעסוק בחינוך למרות שמדובר בתחום תעסוקתי כל כך לא מוערך, המתגמל באופן מבזה, כי חשוב להם מהילדים שלכם.ן וחשובה להם מדינת ישראל.

השקעת יתר בחינוך בקהילות יהודיות כנראה שמרה עלינו כעם. למרבה הצער, דווקא אצלנו מורים צריכים לעבוד בניקיון או בשמירה כדי לסגור את החודש ולהאכיל את ילדיהם

זו מציאות עצובה כל כך – אבל לאף אחד לא באמת אכפת.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנהל קמפוס ברשת החינוך אנקורי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 726 מילים

לקראת הפריימריז: גוברים המאמצים לשנות את חוקת הליכוד

חוקת הליכוד מחייבת חברי כנסת בעבר ובהווה להתמודד ברשימה הארצית, שם מספר המקומות מוגבל ומספר המצביעים עצום ● המשמעות היא שתריסר ח"כים מכהנים יוחלפו בפנים חדשות - וזה ממש לא מתאים לנתניהו, שחושש ממועמדים חדשים ולא מוכרים ● אחד המתמודדים במחוזות הוא ליאור קצב - אחיו של הנשיא והאסיר לשעבר - ומי, כך מתברר, שתיווך בין ח"כ אורבך לנתניהו ● פרשנות

עוד 661 מילים

יו"ר הקואליציה: חברי מרכז ליכוד מאיימים על ליכודניקים לא לאשר את חוק המטרו

סגן שר החוץ על הורדת אזהרת המסע לטורקיה: "אנחנו עדיין ממליצים לא לנסוע, זה נותר מסוכן" ● אביו של הישאם א־סייד: "לא רוצה שהעסקה עם חמאס תכלול רק את הבן שלי. אני מוכן לחכות עוד" ● מבקר המדינה: "עלו ליקויים משמעותיים במוכנות ועדת הבחירות המרכזית לאיומי הסייבר" ● משרד האוצר האריך את הפחתת המס על הסולר בחצי שנה

עוד 13 עדכונים

למקרה שפיספסת

"אני יזמתי את הארכת המסלול - והרשויות קיבלו את זה באהבה"

מעקב זמן ישראל דיון שנערך אתמול בוועדת פניות הציבור בכנסת המחיש כי הרשויות לא בחנו כראוי את הסיבות להגדלת המנחת הפרטי ליד חוף הבונים, כפי שנחשף בסדרת תחקירי זמן ישראל ● המנחת יוגדל משמעותית במימון המדינה, בעלות של כ-50 מיליון שקל, ועשוי להפוך לשדה תעופה פרטי ● הח"כים, שביקשו מהיזם לפרט את כוונותיו, נאלצו להסתפק בתשובה: "אין לי כוונה לחשוף את תוכניותיי העיסקיות"

עוד 1,497 מילים ו-1 תגובות

צאו לנו מהרחם - על פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב ומשמעותה

לפני 150 שנה קמה התנועה הפמיניסטית ונאבקה על זכותן של נשים להיות אחראיות על חייהן – להצביע בבחירות, לרשת את רכוש משפחתן, להעיד במשפט ולהחליט מה יקרה בגופן.

פסיקת בית המשפט הפדרלי מבטלת את הפסיקה "רו נגד וויד", פסיקה מובנת מאליה מלפני כ-50 שנה, האומרת שזכותה של האישה על גופה ואל לאף אדם להתערב בכך. המשמעות של הפסיקה הניכחית רחבה יותר, כי לאחר שבית המשפט ביטל את זכותה של האישה על גופה הוא עשוי להמשיך ולבטל הישגים פמיניסטיים וקוויריים נוספים.

המשמעות של הפסיקה הנוכחית רחבה יותר, כי לאחר שבית המשפט ביטל את זכותה של האישה על גופה הוא עשוי להמשיך ולבטל הישגים פמיניסטיים וקוויריים נוספים

קצת רקע היסטורי. התנועה הפמיניסטית למאבק לשוויון במעמד הנשים החלה להתפתח לפני כ-200-150 שנה. ההתפתחות קרתה פחות או יותר במקביל בצרפת, ארה"ב ובריטניה ובהמשך במדינות נוספות.

את התנועה הובילו נשים, אך היו גם גברים הוגי דעות שהבינו כי יש עיוות ביחס לנשים וכתבו מניפסטים חשובים. למשל ג'ון סטיוארט מיל שכתב את The Subjection of Women או בתרגום לעברית "שעבוד האישה", בו הציג השוואה בין מצבן של הנשים למצבם של עבדים.

אפשר לקצר את היחס לנשים למספר מרכיבים מרכזיים: היחס לנשים הניח כי הן אינן בוגרות קוגניטיבית ומנטלית, כלומר הן כמו ילדים, דעתן קלה, הן לא בשלות, ולכן לא מסוגלות להחליט בנושאים חשובים ומהותיים.

כתוצאה מכן נשים לא יכולות היו ללכת לבד ברחוב והן נזקקו לגבר מלווה; עדותן לא נחשבה בבית משפט ולכן גבר העיד מטעמן, או ששמעו אותן בלי שנחשבה; הן לא יכלו לרשת את הרכוש שאביהן הוריש להן, ורכושן עבר לבני זוגן הפורמליים, או לגבר ממשפחתן (בן, אח או דוד); הן לא היו בשלות להחליט על מצבן הנפשי ולכן נשים סוררות אושפזו בכפיה על ידי גברים; והן כמובן לא היו רשאיות להחליט על גופן – הריונות, טיפולים רפואיים והפלות – כל אלו היו בשליטתם המלאה של הגברים או של נשים מבוגרות ובעלות מעמד שפעלו בשם הפטריארכיה הגברית.

אפשר לקצר את היחס לנשים למספר מרכיבים מרכזיים: היחס לנשים הניח כי הן אינן בוגרות קוגניטיבית ומנטלית, כלומר הן כמו ילדים, דעתן קלה, הן לא בשלות, ולכן לא מסוגלות להחליט בנושאים חשובים ומהותיים

ואם נדמה שתיארתי את העולם ב"סיפורה של שפחה", הספר שהפך לסדרה ב-HBO – זה לא במקרה, כי מרגרט אטווד הקנדית הסתכלה על השמרנות הפוריטנית (אוונגליסטים וזרמים נוספים) בארה"ב והבינה, כי באותה מידה שבשורת הפמיניזם יצאה מהאומה האמריקאית, משם היא גם יכולה לחזור לאחור.

היא תיארה עולם דיסטופי בו נשים מאבדות את כל הזכויות שהשיגו. אינן רשאיות ללכת ברחוב לבד, אלא רק בזוגות; אינן רשאיות להחזיק רכוש, אינן אחראיות על מצבן הנפשי ובוודאי שאינן אחראיות על גופן. הרחם של הנשים הפוריות ביניהן הופך לבית חרושת לייצור צאצאים למעמד הגברי השולט ולכאורה גם לאותן נשים בעלות השפעה.

הסופרג'יסטיות בסוף המאה ה-19 הבינו, ששינוי צריך להתחיל בפרלמנט. לכן נאבקו על זכות הבחירה. משהצליחו הנשים לקבל את הזכות לבחור (ולעיתים רחוקות גם להיבחר) הן הצליחו להביא לשינויים הדרגתיים בעיוותים שהוצגו כאן ובעיוותים נוספים, אם כי עדיין נשארה עבודה רבה כדי להביא את הנשים למעמד שווה לגברים. הפסיקה רו נגד וויד משנת 1973 קבעה כי חוקי מדינה מקומיים האוסרים הפלות אינם חוקתיים.

בארה"ב שולטת הגישה הנוצרית הדתית, לפיה מרגע הפריית הביצית יש לעובר חיים. היהדות אינן דוגלת בגישה זו אלא בהדרגתיות החיים, כלומר בתחילת הדרך לא מדובר בעובר, וככל שההיריון מתקדם החיים מתפתחים.

אולי כדאי להבהיר: גופה של אשה הוא רק שלה, גם אם יש בקרבה ביצית שהופרתה, או עובר בן מספר שבועות. אין לאף אדם זכות להתערב בגופה, בדיוק כפי שלאף אדם אין זכות להתערב בגופו של גבר. הפלה היא אירוע טראומטי, אם זו הפלה טבעית או הפסקה יזומה, אם מתוך אילוץ או מתוך בחירה, בכל המקרים מדובר באירוע קשה וטראומטי גם בלי וועדות ובתי משפט שיושבים בהן גברים.

שתי הגישות (הנוצרית בוודאי, אך גם היהודית) מפקיעות מנשים את ההחלטה על גופן, תוך התייחסות אליהן כאל רחם מהלך והעדפת ביצית שהופרתה או עובר – לפני חייה, שלומה, בריאותה ויציבותה של אישה

מעניין מה היה קורה לו היו מחילים על הגברים הבועלים את העונשים שסופגות נשים על הריון לא רצוי:

  • עונש כלכלי – קנס כספי כבד (בסכום עלות גידולו של ילד עד גיל 20).
  • השפלה ונידוי חברתי – הוצאתם מן החברה בטענה שהם מופקרים.
  • מגבלת תנועה תוך אחריות טיפולית – אותה אחריות שמוטלת על הנשים ומצמצמת את יכולתן להתפתח וללמוד, לעסוק במקצועות שהן רוצות ולצאת לבלות.

האם גם אז היו מונעים את ההפלות מנשים, או שאז היו מחייבים אותן לבצע הפלה גם נגד רצונן?

זכות ההפלה היא חלק מזכותה של האישה על גופה. וככל שהאישה מוחלשת יותר – קל יותר לגזול ממנה את הזכות על גופה, לפגוע באוטונומיה הגופנית של במעשה הבעילה (אם היא נאנסת) ואח"כ לפגוע באוטונומיה שלה באיסור ההפלה.

נשים מוחלשות יולדות ילדים מוחלשים שאיש לא רוצה לגדל אותם והמדינה לא רוצה לטפל בהם. נשים חזקות יודעות לדרוש את מה שמגיע להן, אם כי גם הן יאלצו להילחם בעזרת כסף או קשרים על זכותן הבלעדית לגופן.

היפנים מציבים בבתי הקברות פינה עם פסלים לתינוקות שלא נולדו במקום קבר. האמהות מטפלות בפסלים, מלבישות אותם ומביאות להם תקרובת פולחנית כפי שעושים בקבר. כך מבינים היפנים את הקשר הקיים בין אישה לעוברה.

אל תשאלו נשים על ההפלה שלהן, נשים רבות סוחבות אחת או רבות, וכל אחת מהן שומרת מקום בלב להפלה שלה ולא משנה הסיבה בגללה היא עברה אותה. באותה מידה גם אל תתערבו בנסיבות שהביאו אותה לעבור אותה. אולי היה זה אונס או גילוי עריות, אירוע מקרי או אקראי, גבר אלים או זוגיות הרסנית, מצוקה כלכלית או רגשית, סיבות בריאותיות לה או לעובר ועוד, כי לכל הפלה יש שם וסיבה משלה.

התערבות בהחלטה כל כך אישית ואינטימית היא אירוע בוטה, גס ולא מכבד את גופה ונפשה של הזולת. האירוע משאיר צלקת, ההתערבות משאירה צלקת קשה יותר, אם תשמעו נשים מספרות (מרצונן!) על ההפלות שלהן, שימו לב למשקל הרב שיש בזיכרונן להתערבות חיצונית בהחלטה.

התערבות בהחלטה כה אישית ואינטימית היא אירוע בוטה, גס ולא מכבד את גופה ונפשה של הזולת. האירוע משאיר צלקת. ההתערבות משאירה צלקת קשה יותר

על פי הגישה השמרנית המקובלת במדינות רבות בעולם, קיימת למחוקקים ולבית המשפט הזכות להתערב ברחמן של הנשים. גישה זו אינה רואה בנשים יצורים עצמאיים ולתפיסתה, לביצית מופרית זכויות רבות מאשר לנערה או אישה בוגרת. פסיקתו הדרמטית של בית המשפט הפדרלי בארה"ב מאותתת לעולם כולו, ובעיקר למדינות המערב הליברלי, כי ניתן לחזור למדיניות שלילת הזכויות מנשים שהיתה מקובלת גם במערב עד סוף המאה ה-19.

ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) היא חוקרת היסטוריה ומגדר בישראל, מתמחה בזוגיות, מיניות ויחסים בין המינים. מרצה במכללת כנרת ובמסגרות אזרחיות בעלת ניסיון רב בהוראת בני נוער. אני מאמינה כי רוב בני האדם טובים, צריך רק לדעת לכוון אותם לשם וחינוך היא הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. קיבוצניקית ופמיניסטית נשואה באושר ואם לארבעה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 990 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מלחמתו של השופט סולברג בתופעת העתירות הציבוריות

נשיא בית המשפט העליון העתידי לא אוהב את תופעת העתירות הציבוריות - שהחלה עוד בתקופת הנשיא מאיר שמגר - ופועל לצמצמה, כחלק מתפיסת עולמו השמרנית ● בחודשים האחרונים הוא פועל להטמיע גישה חדשה, יש שיאמרו בעייתית ● בעת האחרונה, המהפכה של סולברג זכתה לתמיכה משני שופטים נוספים בעליון ● המחנה הפרוגרסיבי דומם בינתיים ● פרשנות

עוד 555 מילים

החלטת ביהמ"ש העליון בארה"ב לבטל את הזכות להפלות היא התגשמות הטראמפיזם ● העדויות בוועדת החקירה בנושא ההסתערות על הקפיטול חושפות את התהליך שעוברת המפלגה הרפובליקאית מאז 1995 ● התוצאה המפוארת של התהליך הזה הוא פסק דין דובסון ● פרשנות

עוד 1,259 מילים

אלו ימים משונים במשכן הכנסת: הקואליציה, שנלחמה במשך שנה על קיומה, לוחצת לפזר את הכנסת בהקדם - ואילו האופוזיציה, שקראה לבחירות מוקדמות בכל הזדמנות, נמלאה לפתע רוך וסבלנות ● בליכוד החליטו על טקטיקה ברורה: חיבוק ופרגון לאיתמר בן-גביר ● למה מנסור עבאס לא חושף את החומרים שבידיו? ● וגם: רגע של אנושיות ושת"פ בין הקואליציה והאופוזיציה אמש בכנסת ● פרשנות

עוד 920 מילים

רוב חברי הכנסת תומכים בקיום הבחירות ב-1 בנובמבר; בליכוד מתעקשים על 25 באוקטובר

חמאס פרסם סרטון שבו נראה, לדבריו, השבוי הישראלי השאם אל סייד ● הורדה לבינונית רמתה של אזהרת המסע לאיסטנבול ● בוטל עונש המוות שנגזר על הישראלית שהורשעה באמירויות בסחר בסמים ● אחרי מינויו לראש הממשלה יגור לפיד בווילה הסמוכה לבית ראש הממשלה ● השגריר האמריקאי בארץ קורא להמשיך בחקיקה, שתאפשר מתן הקלות לישראלים בקבלת ויזה לארצות הברית

עוד 46 עדכונים

מגפה חברתית

מחקר חדש בהובלת רמב"ם חושף עלייה חדה בעשור האחרון של מספר הילדים חולי סוכרת סוג 2 בישראל: פי-10 בחברה הערבית, פי-3.5 בקרב יהודים ● סוכרת סוג 2 מושפעת מתורשה אבל הטריגר להתפרצות הוא אורח החיים - השמנת יתר ומחסור בפעילות גופנית ● "פעם היינו רואים סוכרת סוג 2 רק אצל מבוגרים", אומרת החוקרת, "יש סיכוי גדול שהילדים האלה יזדקקו לדיאליזה"

עוד 836 מילים ו-1 תגובות

7 מיליארד מחפשים בעלים

הנכסים האבודים האפוטרופוס הכללי מחזיק באלפי דירות, קרקעות וכספים עזובים ● פרויקט התנדבותי מנסה לאתר את הבעלים או היורשים של כ-16 אלף הנכסים האלה ● המדובר בעבודת נמלים, ועד היום הפרויקט איתר כ-15 אנשים ויידע אותם בדבר זכויותיהם ● אחרי חשדנות ראשונית, במשרד המשפטים שוקלים להיעזר בפרויקט ● אחת המשתתפות בפרויקט: "השבת אבדה זו מצווה ביהדות"

עוד 1,840 מילים

ההצעה לפיזור הכנסת תאושר לפני יום חמישי; לא הושגה הסכמה לגבי מועד הבחירות

ועדת הכנסת אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק להתפזרות הכנסת ● המליאה תכריע אם הבחירות ייערכו ב-25 באוקטובר או ב-1 בנובמבר ● אושרו הקלות בביצוע הפסקת היריון ● הסתדרות המורים משביתה שוב את הלימודים ● חמאס: חלה הרעה במצבו של ישראלי המוחזק ברצועה ● אחרי העימות ביניהם, נתניהו ואמסלם ערכו פגישת פיוס ● ליברמן: לא נשב עם הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה

עוד 61 עדכונים

בעיני רבים, ההצהרה של אמסלם כי רע"ם תוכל להצטרף לקואליציה אם לגוש הליכוד יהיו 61 מדנטים, נחשבת פיגוע רציני בקמפיין המפלגה, המבוסס כולו על אנטי המפלגות הערביות ● נתניהו נכנס באמסלם, שנפגע עד עמקי נשמתו ● ההערכה בליכוד היא שנתניהו ביקש להעביר כך המסר גם לאחרים, שלא יצברו ביטחון עצמי רב מדי ● במקרה של אמסלם, זו עשויה להיות טעות קשה של נתניהו ● פרשנות

עוד 594 מילים

סעודיה מנסה לשנות תדמית על חשבון ליגת הגולף האמריקאית

תמורת מענקי חתימה שמנים ופרסים בסכומים דמיוניים, גם שחקני הגולף הטובים בעולם מוכנים להתעלם מרצח מתנגדי משטר, דיכוי להט"בק והוצאות המוניות להורג בסעודיה ● ליגת הגולף הסעודית מאיימת להרוס את הסבב העולמי ולהפוך לאירוע ה"ספורטווש" הגדול של התקופה האחרונה

עוד 3,169 מילים

בעקבות הכסף הגדול

כולם מכירים אותו בתור מייסד אפליקציית המסרים המיידים, אבל יאן קום הוא גם נדבן שתורם עשרות מיליונים לארגונים יהודיים ● היקף התרומות העצום מאפשר לו להשפיע ישירות על הקהילות היהודיות ולהמשיך במסורת הפילנתרופית של יוצאי בריה"מ לשעבר ● "לציבור היהודי צריך להיות אכפת משום שהוא יכול לעצב ולקבוע סדרי עדיפות בקהילה"

עוד 1,990 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה