הייתי משוכנעת שאחרי הסאגה הזו אהיה על גג העולם

  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי

כל כך קשה לי החזרה לצילום, החדווה הזאת שהיתה, אני בהחלט חייבת זמן להצליח ולהתרומם חזרה מתוך ההריסות. להשאיר אותן מאחור ולצאת לדרך (חדשה? אותה דרך? נתיב שונה בתכלית?) כשאני בטוחה בעצמי, ועם אנרגיות.
לא יודעת אם אמשיך עם הצילום כעסק זעיר. המון מחשבות על חישוב מסלול מחדש. בתוך חישוב מסלול מחדש, שבתוך חישוב מסלול מחדש.

הייתי משוכנעת שאחרי שאסיים את ההקרנות ואת חתיכת הסאגה הפסיכית מערערת הזאת, הכל יהיה קטן עלי. שאני אהיה על גג העולם. אבל עדיין לא מצליחה לקפץ בין הרים ובין סלעים כאילו כלום. שקועה בתוך ביצת עצב על עצמי ועל דרך סוחטת את הנשמה, ויקח כמה שיקח עד שבאמת אתאושש, ואני אתאושש. לאט לאט וזה יקרה.

הייתי משוכנעת שאחרי שאסיים את ההקרנות ואת חתיכת הסאגה הפסיכית מערערת הזאת, הכל יהיה קטן עלי. שאני אהיה על גג העולם. אבל עדיין לא מצליחה לקפץ בין הרים ובין סלעים כאילו כלום

אבל אז דיברתי עם חברה יקרה ללבי שאמרה לי בכל זאת לנסות לאחוז במצלמה. אמרתי לה שאני חושבת ששכחתי לצלם. מעבר לזה שאין לי חשק לצלם. כמו שאין לי חשק לקפה יותר. משהו באיזון הפנימי וההורמונלי התערער קשות, וזה משפיע על כל צעד ושעל שלי. והיא התעקשה ואמרה שהיא מאמינה בריפוי שהמצלמה תוכל להעניק לי. לצלם לא משנה מה.

אני (כנראה) חווה כמו דיכאון שאחרי מחלה/ בתוך ההחלמה, ההקרנות, הניתוחים וכל המערבולת הזאת, והמצלמה היא כאילו ילדתי הקטנה שאני לא מסוגלת לחזור אליה ולחבק אותה. מסכנה המצלמה האהובה שלי. 

אבל ככה בדחילו ורחימו אני מנסה לאחוז בה ולאהוב אותה שוב. היא הרי תמיד הייתה הכלי התראפי שלי. היא תמיד איתי. הצורך הפנימי העמוק לצלם כל דבר. להתבודד לי בצילומים ולחזור אחרי שטענתי את עצמי בטוב הזה שהיא מעניקה לי. אף עיסוק לא גרם לי לכזה אושר וצורך כמעט אובססיבי. ועכשיו, הזעזוע הזה שעבר עלי כיבה בי כל כך הרבה דברים, רצונות, חשקים, טעמים. לא תיארתי לעצמי עד כמה זה עמוק ושואב.

אז ניסיתי לצלם קצת. ממש קצת.

אני זוכרת שכשאבא שלי עבר תקופות קשות בחייו וגם בימיו האחרונים, הוא תמיד צייר, לא ויתר לא על הציור ולא על הסיגריה, אבל בציור היתה עדות חיה למצב הנפשי בו הוא היה שרוי. היה קשה לראות את זה, ציורים אבסטרקטיים מעולים וחזקים של אדם יפהפה וחולה.

איציק לבלנג, אביה של נעמה כספי
איציק לבלנג, אביה של נעמה כספי

אבא שלי הוא הצייר האהוב עלי עלי אדמות, לא אצליח לרכוש ציורים שהם לא של אבא שלי. ולהבדיל אלפי הבדלות גם בצילומים שלי, כשאני עוברת משהו משמעותי טוב או רע, זה ניכר כהוגן.

אמרתי שאני חושבת ששכחתי לצלם. מעבר לזה שאין לי חשק לצלם. כמו שאין לי חשק לקפה יותר. משהו באיזון הפנימי וההורמונלי התערער, וזה משפיע על כל צעד ושעל שלי

בשבוע שעבר היה יום השנה לאבא שלי האהוב. עברו 11 שנים מאז שעזב אותי. אני חווה אבלות כזאת שלעולם לא אתגבר עליה.

הגלבוע וקיבוץ בית אלפא למרגלותיו (ציור: איציק לבלנג)
הגלבוע וקיבוץ בית אלפא למרגלותיו (ציור: איציק לבלנג)

הצילומים שאניח כאן הם לזכרו.

אבא, אני מתגעגת אלייך כל כך, צורב לי בבפנוכו של הלב שאתה לא לצידי, אתה האדם שאני הכי זקוקה לו ברגעים האלה. ואין.

 (צילום: נעמה כספי)
(צילום: נעמה כספי)
 (צילום: נעמה כספי)
(צילום: נעמה כספי)
 (צילום: נעמה כספי)
(צילום: נעמה כספי)

נעמה כספי היא אמא, גרה בעוטף עזה, צלמת ומהגגת הגיגים, בעיקר על מה שמפריע. ובין לבין גם על הנאות, אבל מזעריות. כשהבינה שהמצלמה היא כלי טיפולי להרגעת הנפש הסוערת - החלה לשאת אותה כמו תיק גב שסוחבים בו את המסמכים החשובים, כמו תעודת הזהות שלה. היא נפש חופשיה, טוטאלית, שבודקת קצוות, וחייבת לצאת מהפריים כדי להיות שלמה עם התוצאה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 455 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 9 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו יתמוך בקידום החוק, שיידחה את המועד האחרון לאישור תקציב המדינה

גנץ שאל בקבינט הקורונה את שר האוצר כ"ץ, איך, כבר לפני חודשיים, הנחה להכין הצעת תקציב ל-2020, אף שהדבר מנוגד להסכם הקואליציוני וצעק שמלכתחילה לא הייתה כוונה לקיים את ההסכם; נתניהו בתגובה ביקש בלעג להגביר את הווליום ● מגעים מתנהלים לריצה משותפת של כחול לבן והעבודה ● המשטרה פתחה בחקירה נגד יונה אברושמי בחשד להסתה לאלימות

עוד 44 עדכונים

פסיכוזה פנדמית

מצב פסיכוטי מוכר היטב לעוסקים ברפואה. החולה מאבד את בוחן המציאות, מדמיין מציאות שווא, ופועל בהתאם לה עד כדי סיכון עצמו ואחרים. בחודשים האחרונים משתוללת בעולם מגפה שטרם היכרנו כמותה: אובדן בוחן מציאות מדבק בעשרות מדינות ובקרב מליוני בני אדם. מן הראוי לקרוא למגפה פסיכוזה פנדמית. המחולל – נגיף צינון בשם קוביד-19. נגיף שיגרתי לרוב האוכלוסיה, ומסוכן למיעוט קטן בדומה לדלקת ריאות ושפעת.

גרף אחד, מני רבים:

גרף קורונה לעומת שפעת בקנדה
גרף קורונה לעומת שפעת בקנדה

העובדות (1)

העובדות ברורות, לפחות למי שלא איבד את בוחן המציאות. הנגיף לא עשה שמות באף מדינה. חלק נכבד מהאוכלוסייה מחוסן לנגיף בחיסון תאי בעיקבות חשיפה בעבר לקרובי משפחתו, או מסיבות גנטיות ואחרות. שיעור הנדבקים – רובם המכריע אסימפטומטים או סימפטומטים קלים – לא עלה על 20% באף מדינה. שלב ההתפרצות לא היה אקספוננציאלי, ונעצר תמיד תוך שבועות ספורים. גרף המגפה דומה במרבית המדינות, ללא קשר לצעדים שננקטו.

בעולם משתוללת מגפה חדשה: אובדן בוחן מציאות מדבק בקרב עשרות מדינות. 'פסיכוזה פנדמית'. המחולל – נגיף הצינון קוביד-19. נגיף שיגרתי לרוב האוכלוסיה, ומסוכן למיעוט קטן, בדומה לדלקת ריאות ושפעת

ילדים וצעירים כמעט ואינם נפגעים (הציצו בגרף). שיעור התמותה עד העשור השביעי לחיים דומה לשפעת. רבים מהמתים הם קשישים במצב בריאותי רעוע, שהתגוררו בבתי אבות וזכו לעונות שפעת קלות אחרונות. ארגון הבריאות העולמי מעודד רישום קוביד-19 כסיבת מוות, גם על סמך חשד בלבד, והתמותה האמיתית נמוכה בהרבה מהמספרים המדווחים. במדינות רבות אין עלייה בתמותה הכללית.

סגרים, בידודים, מסכות, וריחוק חברתי כפוי – כולם בגדר משאלות לב ללא בסיס מחקרי מוצק, אם לא ריטואלים פגאנים. מירדף אחרי שרשרות הדבקה רספירטוריות הוא מירדף אחרי הרוח. שליטה על מוקדי התפרצות היא חלום באספמיה. אסימפטומטים חיוביים הם תמהיל לא ברור של פרה-סימפטומטים, נשאי נגיף, נשאי חומר גנטי של נגיף מת, ובדיקה חיובית שגוייה. ספק אם אסימפטומטים מדבקים בשיעור משמעותי. הנגיף אינו שורד זמן רב על משטחים, אם בכלל.

העובדות (2)

גם העובדות הבאות אינן שנויות במחלוקת. הכלכלה העולמית נעצרה. ענפים רבים שותקו או נפגעו קשות. עסקים נסגרים. חברות פושטות רגל. מליוני בני אדם איבדו את מקור פרנסתם ועולמם חשך עליהם. רבות ממדינות העולם עומדות בפני משבר כלכלי בסדר גודל של "השפל הגדול" או של מלחמת עולם. הרעב מכה ויכה במדינות לא מעטות.

דיכאון תגובתי, נסיונות אובדניים, אלימות במשפחה ובחברה – כולם מטפסים וימשיכו לטפס. הטיפול במחלות אחרות הוזנח. בדיקות סקר לאיבחון מוקדם נידחו. פרוצדורות רפואיות הושהו. גם ניתוחים. התחלואה ממחלות שאינן קרויות קורונה עלתה ועוד תעלה. גם התמותה.

ארגון הבריאות העולמי מעודד רישום קוביד-19 כסיבת מוות, גם על סמך חשד בלבד, והתמותה האמיתית נמוכה בהרבה מהמספרים המדווחים. במדינות רבות אין עלייה בתמותה הכללית

המירקם החברתי-פוליטי התערער. ריחוק פיזי (בשמו האמיתי) גורר ריחוק חברתי וחוסר אמון בזולת. זה מאיים בפוטנציה על בריאותו של זה. חשוף-פנים הוא סכנה לציבור. האיזון העדין בין האזרחים ואנשי השררה עבר טלטלה. אוטוקרטים למיניהם ברחבי העולם משמרים את החרדה וצוברים כוח.

ועתה נוספה פסיכוזת הגל השני.

העובדות (3)

אין גל שני אחד. יש סוגים שונים.

  1. גל מגפה ראשון, מאוחר, בחצי הכדור הדרומי ובאזורים דרומיים של חצי הכדור הצפוני: דרום ארה"ב, מקסיקו, דרום אמריקה, דרום אפריקה, הפיליפינים, אינדונזיה ועוד. לפי שעה הנגיף מתנהג עונתית, כמו שפעת.
  2. גל מקרים שני במדינות צפון ארה"ב, ללא גל תמותה עוקב: מינסוטה, מישיגן, פנסילבניה, ועוד.
  3. גל מקרים שני שטוח, בעבר, ללא גל תמותה עוקב: דרום קוריאה, יפן, גרמניה.
  4. גל מקרים שני שטוח, מתהווה: ספרד, צרפת, בלגיה, הולנד, שוויץ, אוסטריה, דנמרק. לפי שעה ללא גל תמותה עוקב.
  5. גל מקרים שני דומה/גבוה בהשוואה לראשון, עם תמותה יומית חד-סיפרתית או דו-סיפרתית בשניהם: ישראל, רומניה, אוסטרליה.

המירקם החברתי-פוליטי התערער. ריחוק פיזי גורר ריחוק חברתי וחוסר אמון בזולת. זה מאיים בפוטנציה על בריאותו של זה. חשוף-פנים הוא סכנה לציבור. אוטוקרטים משמרים את החרדה וצוברים כוח

השאלות

  1. האם הגל השני בישראל היה מזוהה ללא בדיקות אינטנסיביות והטיות למיניהן (חולה "עם קורונה", שינוי הגדרות חומרה, שינוי הגדרת מונשם, רישום מועדף של קורונה כסיבת מוות)?
  2. האם הגל השני הוא שרידי הגל הראשון שלא הושלם בשל סגר? מדוע התופעה אינה אוניברסלית?
  3. האם ישראל משתתפת בשני גלים בשל מיקומה הגיאוגרפי: גל ראשון עם מדינות צפוניות וגל שני עם מדינות דרומיות?
  4. האם ישראל ומדינות אחרות נמצאות בשלב אנדמי (תחלואת רקע) עם גלי תמותה נמוכים שיובלעו בתמותה הכללית כשיכובה הזרקור?

סוף דבר

הגל השני דועך, בלי כותרות בתקשורת, ועל פי מדדים אחדים. התמותה היומית נותרה נמוכה, בגבול החד-סיפרתי, ותדעך אחרונה – כתמיד.

ואיה סוף הפנדמיה, זו שבכותרת?

אינו נראה באופק.

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 665 מילים ו-2 תגובות

מנהלי בתי ספר מאיימים: נפסיק את התנדבות תלמידינו במגן דוד אדום

מעקב מנהלי בתי ספר באזור השפלה יוצאים למאבק נגד ההתעמרות בתלמידים במד"א, שנחשפה בזמן ישראל ● במכתב חריף הם דורשים את פיטוריו של אחראי המתנדבים בתחנת רחובות, ציון בוארון ● "כל עוד בוארון יוותר בתפקידו, נפעל להעברת התלמידים המתנדבים מתחנת רחובות"

עוד 630 מילים ו-4 תגובות

שתי אצבעות מביירות כאן זה לא שווייץ, אבל גם ממש לא לבנון

בעקבות הפיצוץ הענק בביירות, ריכוז המפעלים הפטרוכימיים בחיפה מושך את עיקר תשומת הלב ● המפרץ בהחלט דורש מעקב צמוד, אך כמו תמיד במלחמות, צריך לקחת בחשבון שההפתעה עלולה לבוא דווקא מכיוון אחר ● למשל, מהרכבות והמשאיות שמובילות חומרים מסוכנים בסמוך לבתי מגורים ● ויש גם את המפעל בדימונה, שעליו איש לא מדבר

עוד 806 מילים

השופט התחנן: הגנו על הציבור

תחקיר זוג יהודי-אמריקאי מבוגר נעקץ ברבע מיליון דולר על ידי נוכלים ישראלים בענף המסחר במטבע חוץ - וזהו רק קצה הקרחון ● ישראלים רבים פועלים בזירה הפרוצה הזו, ששבה לפרוח לאחר שחשיפות בזמן ישראל הביאו לדעיכת היקף ההונאות באופציות הבינאריות ● השופט מגן אלטוביה, שדן בתיק, הפציר במדינה לטפל בתופעה ● אך קריאתו לא זכתה למענה עד היום

עוד 1,868 מילים

למקרה שפיספסת

מה שווה המחאה אם נתניהו לא יכול לשלוט בה?

המחאה המתרחבת עדיין תופסת את הקוסם השרלטן עם המכנסיים למטה. מה שווה לו מחאה אם הוא לא יכול ליירט את מנהיגיה ולהשתיק אותה? שיטת הפרד ומשול זקוקה למנהיגים מהסוג שנתניהו אוכל בלי מלח, רק לאתר ולבלוע, אבל המחאה הזאת יוצאת מהקווים ומתנהגת כמו קורונה. היא חוצה מגזרים, אבל הכי חשוב. היא לא הולכת לשום מקום. בינתיים.

מה שווה מחאה אם הוא לא יכול ליירט את מנהיגיה ולהשתיקה? שיטת הפרד ומשול זקוקה למנהיגים מהסוג שנתניהו אוכל בלי מלח, אבל המחאה יוצאת מהקווים ומתנהגת כקורונה. חוצה מגזרים ולא הולכת לשום מקום

כאן נכנס עניין עיתון שלטון. השיטפון שמבהיל את נתניהו מהדהד בתקשורת פחות מאייטם על טיילור ובן זיני שנפרדו. 15,000 מפגינים בבלפור זה מים מתחת לגשר העיתונות הרעוע שנשען על אדנים רקובים. נתניהו נאם כל ערב לאומה, אמר חירום, הזהיר מקריסה, דחף לממשלת אחדות, קיבל את מבוקשו, עשה סיבוב שלם וחזר לקדם בחירות, מה עם העיתונות? טוב תודה. מדברים על איומי רצח שלא היו ומורידים מדינה על הברכיים בזעזוע כבד.

הצלע השניה היא השלטון. אם חברי הכנסת הלא נכבדה היו קוראים את מפת ההפגנות הסוערת בלי לפחד מנתניהו, היו מצטרפים למפגינים מתוך הבנה שכבר חילחלה שמשהו נשבר, מתגברים על המורא ורושמים על שמם מעשה אזרחי למופת: סיום שלטון מושחת וחסר גבולות.

ההפגנות נתנו לנתניהו כאפה כואבת, אל תזלזלו בה, אבל הוא לא מספיק מתנודד. השמחה מוקדמת, לנוכל יש עוד טריקים, הוא כאן כבר 20 שנה ובלע יריבים ועיכל שותפים פוליטיים ויודע הכל על תרגילים מסריחים, הוא כתב אותם כל הדרך לצמרת, מזירות הפיגועים בתקופת רבין דרך הראיון בו דרש מאולמרט להתפטר מאותה סיבה שהוא עצמו חייב ללכת, ועד "המחאה נגדי מתנהלת ממלונות פאר ומגדלי צמרת' יום אחרי או יום לפני שחגג לבנו יומולדת במלון פאר. הראשון לזהות הוא גם הראשון לסירחון.

כשהממשלה והעיתונות בתרדמת מסוכנת, הכל הולך. פייק איומים ברצח, למשל. האיש הכי מאובטח בארץ מאיים על עצמו ברצח ומעלה לרשת, הוא עובד ברשת. אין מדינה – יש אני ואפסי עוד. דנה רון פרופיל מזויף, הומלס תמהוני באקדח פלסטיק, הפגנות בתשלום, אנרכיסטים, מפגינים מסוממים, חייזרים, בוגדים, מפיצי מחלות ומחרבנים ברחובות.

ההפגנות נתנו לנתניהו כאפה כואבת, אבל השמחה עוד מוקדמת. לנוכל יש עוד טריקים, הוא כאן כבר 20 שנה ובלע יריבים ועיכל שותפים פוליטיים ויודע הכל על תרגילים מסריחים, הוא כתב אותם בדרך לצמרת

זה לא מצחיק, זה מבעית. הוא רוצה שלטון יחיד נטול הפגנות ולמען המטרה כל תרגיל יסריח יפה. יש מוכרים ויש קונים.

נתניהו העלה את התרגיל המסריח מחדש. אחרי שהתחייב משפטית, כולל ערבים, על תקציב לשנתיים, התחרט בלי למצמץ והאשים את גנץ בהליכה לבחירות. למה לא?
יש לו עזר כנגדו. ממשלה אילמת ועיתונות עלובה ושותקת.
והעיתון של המדינה, 'ישראל היום'.
עיתון חינמי שקובע סדר יום ציבורי, כלומר, רק מה שטוב לנתניהו. זה תרגיל מסריח ישן אבל מניב תוצאות יפות.

ב'ישראל היום' התעלמו מהמחאה? היא לא קרתה. מה שמשודר בערוצי החדשות מהשטח המבעבע, תופס שורה בשולי עמוד פנימי או בשורה ממארת במאמר 'מערכת'. המערכת של המטבחון הקטן.

כך נראית צריבת תודעה, כך מתנחלים בלבבות ומחזקים שלטון. מאות אלפי קוראים שאוספים את העיתון בכל קרן רחוב התרגלו לחשוב מה שלועסים עבורם, שנתניהו נרדף ע"י השמאל הבוגד שכל שאיפתו 'להפיל' את נתניהו וללכת לבחירות מיותרות.

ועכשיו, לראשונה מזה שנים, הקוסם רועד והעיתון לא מספיק. כמו הקורונה גם המחאה לא צפויה, לרגע נדמה שדעכה ובמוצ"ש הבא עשרות אלפים בבלפור. שבוע אחר שבוע. אף עיתון לא יכול לה.

נתניהו מנסה לשבש אותה ונכנס בה בדרכים הידועות, עוד תרגיל מסריח, שקרים וחצאי אמיתות בקצב אש, פייק אחר פייק. יש לו צבא שמהדהד כל שקר שגם אם סוכל, כבר עשה נזק ונתפס כאמת צרופה אצל ה'בייס' הנאמן ורוח גבית של העיתון של המדינה חינם אין כסף.

נתניהו מנסה לשבש את המחאה בדרכים הידועות, תרגיל מסריח, שקרים וחצאי אמיתות בקצב אש, פייק אחר פייק. וצבא שמהדהד כל שקר, שנתפס כאמת ב'בייס' הנאמן וזכה לרוח גבית מהעיתון של המדינה

הוא מכתיב בכוח את הנרטיב. הפעם הוא טוען דרך נתיניו בעיתונות ש'המחאה טובה לו'. כן, בטח. באה כבושם באפו. קלוגהאפט אמר וקלוגהאפט יודע מה מסריח, הוא כבר התחיל לעבוד בשירות המנגנון. בעבר הוא כבר טחן קמפיינים מסיתים כמו 'השתולים', אז מה זה בשבילו עוד ט"ו בשבט קטן?

אלא שהמחאה הזאת שונה, אין לה מוטיב אחד והיא חוצה מגזרים ובעיקר צעירה ותוססת, ודווקא משום שאין לה מנהיגים היא מדברת בקולות רבים. מותר לומר הכל. נכון שלפעמים זה מגעגע כמו וודסטוק אבל מצד שני זו הפגנת ענק פתוחה ורוטטת, היא מגיעה מלמטה, מלמעלה ומהצדדים והיא בכל מקום. אין לה ראש אלא גוף ענק ונושם שאי אפשר לסמן ולסכסך.
הגוף הזה נושם עצמונית ואין לו מלך. הוא המלך. מכאן כוחו לשנות.
יחי המלך החדש.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 711 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מחאת בלפור זוכה לרוח גבית מפרקליטות המדינה

לפני שלוש שנים, התייצבה הפרקליטות בבג"ץ והצהירה כי תדרוש רשיון לכל הפגנה, ולא תאפשר הפגנות מול ביתו של היועמ"ש ● השבוע הפתיעה הפרקליטות בעמדה הפוכה לגמרי, בתשובה לעתירת דיירים באזור בלפור, המבקשים להגביל או להעביר את פעולות המחאה שמתקיימות שם ● פרשנות

עוד 852 מילים

בנט הוא הכוכב העולה היום ברחובות הימין: בכמה סקרים הוא מקבל בין 16 ל-19 מנדטים ● אבל בנט באמת לא רוצה בחירות עכשיו ● הוא יודע שהוא תמיד מצטיין בסקרים, אבל בפועל נתניהו שותה לו את המנדטים ככל שמתקרבים לבחירות ● כדי למנוע זאת, בנט צריך להפוך לאלטרנטיבה ● אך בניגוד ללפיד, הוא עדיין לא מוכן להצהיר על עצמו כמועמד לראשות הממשלה ● פרשנות

איש אינו יודע עדיין על מה יהיו הבחירות בנובמבר, אם יהיו, אבל קמפיין ההאשמות התחיל עוד לפני שהגענו ל-24 באוגוסט ולפיזור הממשלה בגלל שהתקציב אינו עובר. כל הלילה, למשל, התנצחו הליכוד וכחול-לבן סביב השאלה מי אשם בביטול התקדימי של ישיבת הממשלה הבוקר (ראשון), ולמה התוכנית לסיוע והאצה לאוכלוסיות מיוחדות אינה עולה לדיון.

הקרע בין המפלגות הגדולות רק ילך ויתרחב. ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה בחירות, זה ברור. כחול-לבן לא רוצה בחירות, אבל אין לה ברירה. אם היא תסכים לתקציב חד-שנתי היא משחקת לידיו של נתניהו, ומעניקה לו נקודת יציאה לבחירות. זו הסיבה שבני גנץ אינו מתפשר. הוא פשוט ממולכד מכל כיוון. חבל רק על השרים של כחול-לבן שיוכלו לציין ברזומה שלהם שכיהנו פעם באיזו ממשלת מעבר, אבל את הטענות הם יוכלו להפנות רק לעצמם.

נתניהו היה מכן לוותר על בחירות בנובמבר או בכלל רק בתנאי אחד, שיש לו עכשיו ממשלת 61 שאיתה הוא יכול לעשות רצונו. לשם כך הוא מנסה להמיר את דתם הפוליטית של כמה בכירים בכחול-לבן, אחרי שגייס לליכוד את גדי יברקן. נתניהו נפגש ל"שיחות מקצועיות" עם השרות פנינה תמנו שטה ועומר ינקלביץ'. גם אם יצליח להעביר אותן לצדו (והוא לא) אין לו ממשלת 61: יו"ר ימינה נפתלי בנט לא מוכן לבוא, ובלי בנט אין לנתניהו כלום.

נתניהו נפגש ל"שיחות מקצועיות" עם השרות פנינה תמנו שטה ועומר ינקלביץ'. גם אם יצליח להעביר אותן לצדו (והוא לא) אין לו ממשלת 61: יו"ר ימינה נפתלי בנט לא מוכן לבוא, ובלי בנט אין לנתניהו כלום

בנט הוא הכוכב העולה היום ברחובות הימין. בכמה סקרים הוא מקבל בין 16 ל-19 מנדטים, מספרים שהוא לא חלם עליהם. דיברתי אתו בסוף השבוע. בנט באמת לא רוצה בחירות, ולא רק בגלל שמדובר בטירוף לאומי ברור.

ראשית, בנט עדיין אחוז בטראומה מאפריל 2019, אז הוא לא עבר את אחוז החסימה; שנית, בנט יודע שהוא תמיד מצטיין בסקרים, אבל בפועל נתניהו יודע לשתות לו את המנדטים ככל שמתקרבים לבחירות.

זו גם הסיבה שבנט, בניגוד ליאיר לפיד, לא ממהר להכריז על עצמו כמועמד לראשות הממשלה. מעבר לאי הוודאות ביחס לכוחו האמיתי, בנט לא יכול לתקוף את נתניהו חופשי ובכל נושא, כמו לפיד.  בנט יכול לדבר על הקורונה, וזה הקלף המנצח שלו ברגע זה – אבל אסור לו לומר מילה על השחיתות ועל המשפט של נתניהו, מכיוון שגם המפלגה שלו, ימינה, מנהלת קמפיין נגד המערכת המשפטית ומריצה בכל הזדמנות את פסקת ההתגברות.

בנט יכול לדבר על הקורונה, וזה הקלף המנצח שלו ברגע זה – אבל אסור לו לומר מילה על השחיתות ועל המשפט של נתניהו, מכיוון שגם המפלגה שלו, ימינה, מנהלת קמפיין נגד המערכת המשפטית

לפיד, לעומת בנט, קופץ לזירה בכל הכוח. יו"ר האופוזיציה הכריז אתמול (שבת) בראיון מהוקצע לערוץ 13 כי הוא רואה את עצמו כמועמד לראשות הממשלה. נתניהו שמח לשמוע את הבשורה ואפילו מעודד את הסיטואציה, כפי שראינו בשבוע שעבר בכנסת. מבחינת נתניהו, לפיד הוא משקל נוצה, וכך גם הסקרים מראים בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה.

בהפגנה אתמול בכיכר פאריז, אולי הגדולה שהתקיימה עד עתה מול בית ראש הממשלה, הניפו הצעירים את השלט "רוצים לגדול בדמוקרטיה". הבחירות בנסיבות האלה לא באות מתוך חיוב לאומי, אלא מתוך צורך אישי ומשפטי של איש אחד בימים של אסון בריאותי, כלכלי וחברתי. זו לא הדמוקרטיה שהם מבקשים.

עוד 496 מילים

מחדל התקציב גנץ משתף פעולה עם ההונאה של נתניהו

בעוד נתניהו מבקש להימנע מפסיקה של בג"ץ על יציאתו לנבצרות, גנץ עדיין מקווה להגיע לרוטציה נגד כל הסיכויים ● בינתיים הם מנהלים ריקוד טנגו סוער, שנועד להסתיר מהציבור את העובדה כי הדיון על התקציב הוא הכל מלבד כלכלי-מקצועי ● חברי ועדת הכספים בעבר מבהירים כי מי שמפסיד מכך הוא הציבור הישראלי ● ובין לבין, הקואליציה רומסת את חוק יסוד הכנסת ● פרשנות

עוד 1,660 מילים

"בהנצחת היהודים שנרצחו, אכפר מעט על הפשעים של משפחתי"

ספרם של אפרים זורוף ורוטה ונאגייטה עורר סערה בליטא ובישראל, כאשר חשף את הזוועות שביצעו אזרחים ליטאים נגד יהודים במהלך השואה ● עכשיו, המסע העולמי שלהם מגיע לשיאו עם פרסום הספר באנגלית ● בשיחה עם זמן ישראל הם מדברים על הניסיונות המתסכלים לשכנע את הליטאים להכיר בפשעי אבותיהם - וגם על מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה ביניהם במהלך העבודה המשותפת ● ראיון זוגי

עוד 2,179 מילים

כ-20 אלף מפגינים בירושלים; מעל אלף מפגינים גם בקיסריה

חילופי האשמות בין הליכוד וכחול-לבן על ביטול ישיבת הממשלה ● נתניהו: "ערוץ 12 עושה הכל כדי לעודד את הפגנות השמאל הקיצוני של לפיד ואיימן עודה, שמסיתות לרצח נגד ראש הממשלה ומשפחתו" ● גנץ: לא אתפשר בנושא התקציב ● ינקלביץ' ותמנו-שטה מכחישות כי בכוונתן לערוק לממשלת ימין צרה ● תנועת "קריים מיניסטר" הגישה תלונה למשטרה נגד יונה אברושמי בגין הסתה לרצח

עוד 14 עדכונים

ראיון וופי גולדברג עולה למתקפה

"בארצות הברית אנחנו צריכים להזכיר לאנשים שחיים של שחורים נחשבים, משום שזה קל מדי לסיים חיים של שחורים, קל מדי לירות בהם ברכב. אף אחד לא משתגע מזה, כי זה סוג של 'אה, הם שוב כועסים'" ● "טראמפ גילה חוסר שפיות בנוגע לקורונה, אפשר היה לחסוך את זה מאיתנו" ● השחקנית והמנחה וופי גולדברג היא כבר סבתא-רבתא, והיא רוצה שהנינה שלה תגדל באמריקה אחרת ● בראיון אישי היא מספרת על החיים החדשים שלה

עוד 1,923 מילים

אם לבנון תמשיך לשקוע בבוץ, מדינות רבות נוספות יידרדרו בעקבותיה ● העיראקים סובלים פעמיים: מגל חום חסר תקדים, ומהמיליציות הנאמנות לאיראן ● בולדוזרים עולים על עיר המתים העתיקה והמיתולוגית בקהיר ● לאיראן יש גיבור-על חדש, אבל לא כולם בטהרן מפרגנים ● היזידים מציינים 6 שנים לטבח בני עמם ● והעולם נזכר במלחמת המפרץ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 938 מילים

ראיון ממלזיה באהבה

מלזיה הרשמית נחשבת למבקרת חריפה של ישראל, והמנהיג המיתולוגי שלה ידוע באנטישמיות שלו ● אבל מחקר שמבוסס על שיחות אישיות עם מלזים צעירים מגלה תמונה אחרת ● הם סקרנים להכיר ישראלים ויהודים, ונתקלים בבעיות דומות מול שלטון דתי ולאומני, הפועל להגבלת חירויות הפרט שלהם ● החוקרת מארי איינסלי מספרת על "המלזים החדשים", ושופכת אור על התרבות הפוליטית הייחודית במדינה שישראלים מעטים ביקרו בה

עוד 2,093 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
חַיְזָרִים

מי שידוע בקמצנותו החולנית לא יוכל להאמין שאנשים מוכנים להשקיע מזמנם, ממרצם ומכספם בהתנדבות למען עקרונות שהם מאמינים בהם. מבחינתו, חייבת להיות אחרי הפגנה לפחות ארוחת בוקר במלון יוקרה, ובלי ספק גם מימון נדיב מבעלי הון זרים. אחרת, למה שיעשו זאת?

עוד 1,124 מילים ו-2 תגובות
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 88 ימים לבחירות

הרפובליקאים שמנסים להיפטר מטראמפ, או לפחות לשגע אותו

קבוצת רפובליקאים מצליחה בימים אלה לעשות את מה שאף דמוקרט לא הצליח: להוציא את דונלד טראמפ משלוותו ● פרויקט לינקולן, שהושק על ידי פעילים רפובליקאים בולטים, משחרר פרסומות ויראליות בקצב מסחרר במטרה להעיף את טראמפ מהבית הלבן ולהחזיר את המפלגה למסלול השמרני ● ספק אם זה ישפיע על הבחירות ● וספק אם המפלגה של ימי רייגן עדיין קיימת

עוד 1,253 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה