להיות שר בממשלת ישראל זה לא רק כוח וכבוד – זה גם לא מעט כסף. לפעמים אפילו הרבה כסף. ההטבות המפליגות שכמה שרים זכאים להן כוללות "מתנות" שמעטים השכירים בישראל שמכירים אותן מקרוב. בדיקת זמן ישראל מציגה שניים מהמנגנונים המאפשרים המטרת מזומנים על שרי הממשלה.

המנגנון הראשון מאפשר לחלק מהשרים הוותיקים ליהנות כבר היום מתשלום קצבאות פנסיוניות בגין כהונתם בממשלות קודמות, בגובה עשרות אלפי שקלים בשנה, וזאת במקביל למשכורותיהם החודשיות בגין כהונתם הנוכחית.

לדברי מקורבים לאוצר, האישים שזכאים לכפל תשלומים לפי חוק הם ראש הממשלה בנימין נתניהו (הליכוד), שר הכלכלה עמיר פרץ (העבודה), סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי (ש"ס), וסגן שר האוצר יצחק כהן (ש"ס). 

שכר יסוד של שר עומד על 47,265 שקל ברוטו, ושיעור הפנסיה התקציבית בגין כהונת שר הוא 2% לשנת כהונה. הפנסיה מוצמדת ל"שווי" של משרת שר כיום.

לפי החוק, זהו אומדן הפנסיה השנתית המגיעה כיום לחברי הממשלה, לצד שכר:

1. סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי: כ-70 אלף שקל בשנה (שבע שנות כהונה כשר במשרד ראש הממשלה וכשר במשרד האוצר).
2. סגן שר האוצר יצחק כהן: כ-40 אלף שקל בשנה (כמעט ארבע שנות כהונה כשר – במשרד הדתות ובמשרד ראש הממשלה).
3. ראש הממשלה בנימין נתניהו: כ-35 אלף שקל בשנה (שלוש שנות כהונה כרה"מ, לפני פרישתו מהכנסת ב-1999 ושיבתו אליה במסלול של פנסיה צוברת. שכר הבסיס לחישוב זכאות נתניהו הוא שכר ראש הממשלה כיום).
4. שר הכלכלה עמיר פרץ: כ-20 אלף שקל בשנה (קצת יותר משתי שנות כהונה במצטבר, כשר להגנת הסביבה וכשר הביטחון).

מועדון המעושרים

למי מגיעה ההטבה החריגה? מדובר בפוליטיקאים שכיהנו כשרים גם בממשלה או בממשלות קודמות במשך שנתיים לפחות, הפסיקו לכהן ("יצאו לפנסיה", מבחינת הממשלה), ושבו לכהן בממשלה בהמשך. השרים והסגנים המדוברים הם אלה שהצטרפו למגזר הציבורי לפני שהמשק עבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. תנאי נוסף והכרחי לקבלת ההטבה הוא היותם של חברי הממשלה בני 65 ומעלה.

וכך קובעת החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, תשמ"א-1981:

"שר לשעבר, שכיהן כשר שנתיים לפחות, תשולם לו כל ימי חייו, מתחילת החודש שלאחר החודש שבו שולמה לו המשכורת כאמור בסעיף 3, קצבה בסכום שהוא 2% מהמשכורת הקובעת כפול מספר שנות כהונתו". (סעיף 4)

למרות שמדובר בכספים המשולמים כחוק לעובדי ציבור מהקופה הציבורית, פנייתנו לאוצר בבקשה לפרסם את רשימת השרים הזכאים להטבה, כמו גם את גובה הקצבאות המשולמות להם בכל חודש, לא זכתה לתגובה, בנימוק של "צנעת הפרט". עם זאת, מקורבים לאוצר אישרו את זכאותם לפנסיה של נתניהו ופרץ.

פנייתנו לאוצר לפרסם את רשימת השרים הזכאים להטבה, ואת גובה הקצבאות המשולמות להם, לא זכתה לתגובה. עם זאת, מקורבים לאוצר אישרו את זכאות נתניהו ופרץ

לשרים ולסגנים שהיו שרים אין אפשרות שלא לקבל את הפנסיה המגיעה להם, ללא שינוי חקיקה בנושא.

בשנת 2006, במהלך כהונתה של הכנסת ה-16, שלום שמחון ניסה לקדם הצעת חוק שתמנע מעובדי ציבור לקבל גם פנסיה וגם שכר בגין עבודתם מחדש בשירות הציבורי. אלא שהכנסת פוזרה והיוזמה של שמחון התאיידה ביחד איתה.

עו"ד אריאל ברזילי, ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון, אומר כי "תיקוני חקיקה מהשנים האחרונות לחוקי הגמלאות יוצרים מצב אבסורדי, שבו אדם שזכאי לפנסיה תקציבית נהנה ממנה במקביל לשכר שהוא מקבל בתפקידו הנוכחי – ולמעשה, גם להמשך צבירת פנסיה בתפקידו הנוכחי".

עו"ד אריאל ברזילי

לדבריו, "המשמעות הכספית הכוללת של אותן כפילויות היא אדירה ומזיקה בפגיעה הכלכלית שהיא גורמת לכלל ציבור החוסכים בישראל, שלמעשה מממנים את אותם תשלומים, ואת אותה כפילות. בוודאי בתקופה הזו, של משבר כלכלי חמור הפוגע בכל אזרח במדינה, מצופה היה ממנהיגי המדינה לשמש דוגמה אישית – ולוותר על תשלומי הפנסיה התקציבית בתקופה הזו".

גם לדברי מקורב לאוצר מתבקש כי המדינה תעצור בחקיקה את תשלומי הפנסיה לשרים לשעבר אשר שבו לממשלה, לאור המצב במשק. לדבריו, זה גם די פשוט: "יש לשנות את החוק. על פי המינהל התקין וההיגיון הבריא, לא ראוי כי מי ששב מפנסיה לתפקיד אותו ביצע בעבר יקבל משכורת וקצבה פנסיונית בה בעת – מקופת המדינה".

"נוצר מצב אבסורדי שבו אדם שזכאי לפנסיה תקציבית נהנה ממנה במקביל לשכר שהוא מקבל בתפקידו הנוכחי – ולמעשה, גם להמשך צבירת פנסיה בתפקידו הנוכחי"

בלשכתו של עמיר פרץ אישרו את קבלת כספי הפנסיה, ומסרו בתגובה: "החוק המחייב תשלום פנסיה תקציבית לשרים לשעבר קיים, ואין אפשרות לוותר עליה. מדובר במאות שקלים לחודש בלבד. לעומת זאת, עמיר פרץ ויתר לטובת המדינה על פנסיה תקציבית של עיריית שדרות בהיקף של אלפי שקלים בחודש".

נתניהו וסגני השרים המוזכרים בכתבה לא הגיבו בנושא. עם זאת, זכאותו של נתניהו לפנסיה בגין כהונות קודמות שלו בממשלה כבר פורסמה בעבר, אך אז (ב-2008) לא היה נתניהו חבר בממשלה, ולכן לא היה זה תשלום "כפול".

שווה להיות בן 65

אם הממשלה תחזיק מעמד, בקרוב יצטרפו למועדון ה"פנסיונרים" היוקרתי הזה שני שרים נוספים, כאשר ימלאו להם בשעה טובה 65: שר האוצר ישראל כ"ץ (64), והשר לענייני התיישבות צחי הנגבי (63). למעשה, כ"ץ יהיה זכאי להטבה כבר בספטמבר הקרוב, אז יחגוג את יום הולדתו. אם יולי אדלשטיין (62) יתמיד בישיבתו בממשלה, הרי שגם הוא עשוי ליהנות בקרוב מההטבה.

שלושת הפוליטיקאים האלה מכירים את הנושא מקרוב: כ"ץ, הנגבי ואדלשטיין היו זכאים בעבר לפנסיה בגין כהונות קודמות שלהם כשרים – בשנות שבתם באופוזיציה. כאשר שבו לממשלה, נשללה מהם הזכאות על פי חוק, משום שטרם מלאו להם 65 שנה – בהתאם לגיל הפרישה הכללי במשק (סעיף 16 כאן).

וכך, ב-2006, אדלשטיין אישר כי הוא מקבל פנסיה כח"כ בגין כהונות קודמות כשר, ואף חשף את גובה הפנסיה שלו. השנה, אדלשטיין שמח פחות לדבר על הנושא, ולא הגיב לפניות זמן ישראל – כמו גם ישראל כ"ץ.

בלשכתו של הנגבי, לעומת זאת, אישרו כי "השר מקבל משכורת שר בלבד, מאז חזרתו לממשלה בשנת 2016". כאשר שאלנו האם בשבתו באופוזיציה הנגבי קיבל גם פנסיה בגין כהונות קודמות שלו כשר, בנוסף למשכורתו כחבר כנסת, ענו בלשכתו: "השר אינו זוכר את הפרטים הללו, אנא בדקו מול האוצר".

תשלומי הפנסיה של הנגבי בעבר (כח"כ) פורסמו כבר ב-2008.

אם הנגבי ואדלשטיין אכן יכהנו כשרים בגיל 65, הרי שהסכומים המגיעים להם יהיו גבוהים במיוחד, ומומחים מעריכים כי יסתכמו ביותר מ-70 אלף שקל בשנה לכל אחד. הנגבי כיהן כשר במשך כ-8 שנים במצטבר בטרם "יציאתו לפנסיה" זמנית בספסלי הכנסת, אדשלטיין כ-7 שנים, וישראל כ"ץ כ-3 שנים.

אם הנגבי ואדלשטיין יכהנו כשרים בהגיעם לגיל 65, הרי שהסכומים המגיעים להם יהיו גבוהים במיוחד – בגין שנות כהונותיהם בעבר – ועשויים להסתכם ביותר מ-70 אלף שקל

תאורטית, הבא בתור להצטרף אחריהם למועדון יהיה אריה דרעי, 61, שגם כיהן בעבר כשר – הורשע בפלילים ו"יצא לפנסיה" – ושב לתפקיד. דרעי יהיה גם כפי הנראה האחרון שיוכל ליהנות מההטבה, שכן אין בזירה הפוליטית פוליטיקאים פעילים שהיו שרים, שזכאים לפנסיה כזו, ושמסתמנת שיבה שלהם לממשלה. 

שרים אחרים (ובראשם הרמטכ"לים לשעבר בני גנץ וגבי אשכנזי) מקבלים כבר היום פנסיות גבוהות בהרבה, בגין תפקידים קודמים שמילאו במגזר הציבורי, אך במקרה שלהם התשלום אינו בגין מילוי תפקיד זהה.

לפי הערכה שפורסמה בגלובס, הפנסיה החודשית של כל אחד מהרמטכ"לים לשעבר שהפכו לשרים בממשלה הנוכחית עומדת על כ-55-65 אלף שקל, אך לדברי המקורב לאוצר עמו שוחחנו, שם מדובר במקור תקציבי שונה ובתשלום בגין תפקידים שונים, ולכן העיוות אמנם גדול, אך "פחות פתיר – ופחות זועק לשמיים".

בכירים נוספים במגזר הציבורי, ובראשם נשיא המדינה ראובן ריבלין, נהנים מפנסיה לצד שכר, אך גם במקרים אלה התשלום הוא בגין תפקידים שונים.

התפטרת? הרווחת

מנגנון ההטבות השני מבוסס על כך שהחוק מאפשר גם לשרים מתפטרים לקבל משכורת מלאה על החודש בו הודיעו על התפטרותם, גם אם עשו זאת בתחילתו.

לדוגמה, שר שהתפטר ב-1 בינואר יקבל משכורת על כל חודש ינואר – על חשבון משלם המסים. זאת, גם אם השר ממשיך את דרכו בשירות הציבורי (ממונה לשגריר, למשל). זהו החוק בישראל משנת 1981, המעוגן אף הוא בשורה אחת בהחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון התשמ"א של ועדת הכספים:

"משכורתו של שר לשעבר תשולם עד סוף החודש שבו חדל לכהן" (סעיף 3)

וכך, שורת מקרים של התפטרויות שרים בעת האחרונה מראה כיצד הקפידו השרים הפורשים לעשות זאת בישיבת הממשלה הראשונה בחודש.

הנה שתי דוגמאות טריות לצורך המחשה: כהונתה של ציפי חוטובלי כשרה נפסקה כאשר מונתה לשגרירה בלונדון בישיבת הממשלה ביום ראשון ה-2 באוגוסט 2020, ולכן זכאית לכל משכורת אוגוסט. גם השר גלעד ארדן, שמונה לשגריר באו"ם, הפסיק לכהן כשר ב-5 ביולי – והיה זכאי לשכר חודש יולי.

ויש גם דוגמאות מהעבר הרחוק יותר: גדעון סער, למשל, שלקח בעבר פסק זמן מהחיים הפוליטיים, הכריז על התפטרותו בישיבת הממשלה שנערכה ב-2 בנובמבר 2014, כפי שדווח אז בגלובס, והיה זכאי לשכר בגין כל אותו חודש.

גדעון סער, שלקח בעבר פסק זמן מהחיים הפוליטיים, הכריז על התפטרותו בישיבת הממשלה שנערכה ב-2 בנובמבר 2014, והיה זכאי לשכר בגין כל אותו חודש

אגב, אפשר גם אחרת: השר לשעבר בני בגין, למשל, התפטר מהממשלה במכתב שאותו שלח לראש הממשלה נתניהו ביום שישי ה-29 במאי 2015, אחרי שעבד למען הציבור במשך כל אותו החודש – ומבלי לקבל תשלום על החודש הבא.

ציפי חוטובלי (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)