לרוני שלום רב,
אני כותב לך מכתב גלוי זה מתוך דאגה כנה להצלחתך במשימתך כפרוייקטור של המגיפה. כדי להסיר כל ספק, אני סבור שכמה מן הצעדים שנקטת היו אכן חיוניים ומוצלחים. למשל, הרחקת הסגר המלא, העברת סמכויות רחבות לצבא, לקופות החולים ולשלטון המקומי, הרחבת וביסוס מערך הבדיקות, וביסוס הדיאלוג עם הקהילה המקצועית. עם זאת, ישנם עדיין מספר נושאים שלא זכו להגדרה ברורה מצדך ואשר מימושם הכרחי להצלחת המשימה.
אני כותב לך מכתב גלוי זה בדאגה כנה להצלחתך במשימתך כפרוייקטור המגיפה. למען הסר ספק, כמה מהצעדים שנקטת היו אכן חיוניים ומוצלחים. עם זאת, ישנם עדיין מספר נושאים שזקוקים להגדרה ברורה
שיקום אמון הציבור ומערך ההסברה
חשוב לזכור ולהפנים שלאוכלוסיה אין כיום אמון בהנהגה ובהוראות משרד הבריאות. משימתך לא תצלח ללא שתוף פעולה ואמון של האוכלוסייה, שאותו אתה חייב לשקם. לצורך זה יש דחיפות עליונה להקים מערך הסברה אחר, שיהיה שקוף ואמין מקצועית ושהוא תנאי הכרחי להחזרת האמון. את ההסברה יש לתת בידי אנשי מקצוע, שיהיו מומחים ברפואה במחלות זהומיות ובבריאות הציבור, ולא בידי פוליטיקאים או פרופסורים מכובדים. מידע מבוסס ואמין המוגש לכולם בגובה העיניים ובשפה ברורה (כולל ערבית, רוסית ואמהרית), ופתוח גם לשאלות, הוא המפתח לאמון והוא גם המפתח לבריאות הנפשית של הציבור.
דיאלוג בונה עם אוכלוסיות המטרה
המגיפה ממשיכה להתפשט במידה בלתי שווה ובעיקר בקרב אוכלוסיות החרדים והערבים. הכשלון שם נובע מצירוף של תנאי החיים והמגורים הצפופים, לצד אי שמירה של כללי ההתנהגות החיוניים למניעת התפשטות המגיפה. המפתח העיקרי מצוי אצל ההנהגה של שני הציבורים הללו, שאיתם יש ליצור דיאלוג בונה. התפילות ההמוניות בבתי הכנסת, הנהירה לקברות הצדיקים באומן, או הארועים החברתיים ההמוניים בחברה הערבית – הם הסכנה ועליהם אסור להתפשר. הלקח שנלמד בבני ברק ושהוביל בזמנו לשיתוף פעולה עם הציבור החרדי – צריך לשמש דוגמה לדרך בה ניתן לפעול. האדמו"רים של חצרות החסידים, מנהיגי הציבור הדתי מזרחי ומנהיגי הציבור הערבי – הם הכתובת.
היערכות לימים הנוראים
אנו בפתח תקופת הימים הנוראים, שבהם מתכנסים המוני אדם לתפילות בבתי כנסת. הסכנה הטמונה בהתכנסות הזאת בבתי הכנסת ברורה כשמש. את התפילות ניתן לקיים בצורות שונות – בבית, במניינים ולא בהתכנסות גדולה, וגם בחללים שמחוץ לבתי הכנסת.
יש לפעול מבעוד מועד על מנת לצמצם את הסכנה. יש לעודד את כלל הציבור היהודי בישראל להמנע מלהצטופף בבתי הכנסת, להגיע למקומות בהם ההתכנסות היא בחללים פתוחים מחוץ לבית הכנסת וכמובן לחבוש מסיכות.
ושוב, המפתח הוא בידי ההנהגות של הציבור הדתי והחרדי שאיתם יש להגיע להבנה ושיתוף פעולה על מנת שיעבירו את המסר הזה בשפה ברורה ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים לקהלים שלהם.
בענין הנסיעה לאומן
השיח סביב הנסיעה המתוכננת לאומן של רבבות חסידים, כמו התרת כניסתם לארץ של אלפי בחורי ישיבה מארה"ב, מעורר רגשות עזים ופוגע באמינות שלך. אסור להתפשר בעניין זה – יש למנוע את העלייה לרגל לאומן ובודאי להכניס לבידוד את כל מי שיחזור משם.
מניעת סגר
אסור לשכוח לרגע את השיקול הכלכלי. הפגיעה הכלכלית לעומת הסכנה הרפואית. יש לעשות הכל, כפי שאתה מנסה לעשות, על מנת למנוע סגר שימיט מכה כלכלית נוספת למצוקה שכבר פוגעת במאות אלפים.
שיקום הרפואה הציבורית
אל תזניח את תשומת הלב משיקום תפקודה הרגיל של מערכת הבריאות. השיקום של הרפואה הציבורית הוא תנאי ליכולת שלנו לעמוד במאבק הנוכחי במגיפה ובגלים נוספים שלה בחורף הקרוב. יש לעשות כבר עכשיו לחיזוק הכלכלי והאנושי שלה כדי שתעמוד במעמסה הכבדה שלפניה כעת וגם בעתיד הנראה לעין. אין גם הצדקה להזניח את החולים הכרונים את הרפואה המונעת ואת שרותי הבריאות הרגילים.
אל תכנע ללחצים הפוליטיים
לבסוף, ואולי החשוב מכל, אל תוותר ואל תכנע ללחצים הפוליטים שמופעלים ויופעלו עליך. הצלחתך במאבק במגיפה היא ההצלחה של כולנו וצריכה להיות מודרכת על ידי השקולים המקצועיים בלבד.
בברכה חמה
צבי בנטואיץ
פרופ' צבי בנטואיץ' הוא רופא, אימונולוג וחוקר. חבר מועצת החירום למשבר הקורונה, פרופ' מן המניין (אמריטוס) ברפואה באוניברסיטה העברית, פרופ' מן המניין נלווה פעיל במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן גוריון ונשיא עמותת נאלא הפועלת באתיופיה למיגור המחלות הטרופיות המוזנחות. הוא גם חבר הנהלת רופאים לזכויות אדם, והרופא/חוקר הראשון שטיפל באיידס בישראל ומי שהקים את מרכז האיידס הראשון ואת קבוצת המחקר הראשונה לנושא בארץ.
הכותרות הראשיות עכשיו
כעת, אם כניסתו הקרובה של ממשל ביידן לבית הלבן, עולה שאלת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים על סדר היום. יש קדחת דיבורים על בחירות פלסטיניות כדי להכשיר את דעת הקהל העולמית למדינה פלסטינית, אבל יש לשאול שאלה מפתיעה: האם הפלסטינים בכלל רוצים מדינה? מה הם בכלל רוצים?
![עטיפת הספר "מדוע שלום?" של שמעון כרמי.](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/01/20-1967f-280x360.jpg "עטיפת הספר "מדוע שלום?" של שמעון כרמי.")
לא מזמן יצא ספרו עב הכרס, של שמעון כרמי, 560 עמודים ממוסמכים היטב על תהליך המעבר של אש"ף מארגון טרור לארגון המשתתף בתהליך שלום. הספר מנסה לענות על השאלה: "מדוע שלום?" הוא מעמיד שאלות אמפיריות, הלקוחות ממדעי המדינה ומעמת אותן עם המציאות ועם הבנת ההיסטוריה הפלסטינית. לזכותו יש לומר, שהוא קובע ביושר אינטלקטואלי רב כי אינו יכול לפסוק בוודאות מדוע זה אש"ף עבר ממצב של ארגון טרור למצב של ארגון מדיני המשתתף בתהליך שלום.
אבל השאלה המתעוררת מקריאת הספר היא: האם בכלל אש"ף, ובעקבותיו הרשות הפלסטינית, בכלל מעוניינת בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967?
הספקות בכך נובעים משתי תופעות. הראשונה: כאשר אש"ף נוסד, וביחוד אחרי שפת"ח השתלט עליו, בכלל לא הגדיר לו למטרה להקים מדינה פלסטינית. הם דיברו על שיחרור פלסטין, ולא קבעו מה יקרה אחרי שחרור פלסטין. מדינה פלסטינית לא הוזכרה כאופציה. אש"ף זיהה את עצמו כתנועה פן-ערבית, כמי שחותר להקים אימפריה ערבית, וחלקו של אש"ף הוא לטפל בחזית נגד ישראל במערכה הערבית הכוללת להקים אימפריה.
אש"ף דיבר על שיחרור פלסטין ולא קבע מה יקרה אח"כ. מדינה פלסטינית לא הוזכרה כאופציה. אש"ף זיהה עצמו כתנועה פן-ערבית, החותרת להקמת אימפריה ערבית, כשחלקו בה הוא טיפול בחזית נגד ישראל במערכה הערבית הכוללת
מתי אש"ף התחיל לדבר על מדינה פלסטינית? לא מתוך תהליך הבשלה פנימי, אלא מתוך לחצים מבחוץ. לחץ אחד בא מתוך אירופה. כאשר אש"ף זיהה את פוטנציאל התמיכה של אירופה, הוא התאים את הנרטיב שלו למה שאוזניים אירופיות אוהבות לשמוע, ומדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל היה מה שהאירופים רצו לשמוע.
לחץ שני, לא פחות חשוב, ואולי יותר, היה הלחץ מצד ההנהגה הפלסטינית בתוך השטחים. הם ניהלו את האינתיפדה הראשונה בהצלחה והיו במצב שבו יכולים היו להכתיב לאש"ף את האג'נדה של הפנים, שהיתה הקמת מדינה. לא עניין אותם החזון הפן-ערבי של אש"ף או מימוש זכות השיבה של הפליטים שמתוכם קמה הנהגת אש"ף.
כאשר אש"ף נכנס לשטחים בזכות האינתיפדה, הוא מיד סילק את הנהגת הפנים מעמדות כוח וסילק את האג'נדה של מדינה פלסטינית כיעד למימוש, מעבר לתכסיס לשמור באמצעותו על תמיכת אירופה.
לסיכום, כאשר אנו מנסים להבין את סיכויי תהליך השלום עם כניסתו של ממשל ביידן, הספר "מדוע שלום?", שהוא מפורט וממוסמך, יכול לשמש כלי ראוי להבין את מה שקרה, ומה צפוי לקרות – אם יקרה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
ביום שלישי, 12 בדצמבר 2019, המפלגה השמרנית בראשות בוריס ג'ונסון ניצחה בבחירות הכלליות לבית הנבחרים של בריטניה ועלתה מ-317 חברי פרלמנט ל-365 מתוך 650. זו הייתה התוצאה הטובה ביותר, והרוב הגדול ביותר, בו זכתה המפלגה השמרנית מאז שהובלה על ידי מרגרט תאצ'ר בבחירות הכלליות של שנת 1987.
EXIT POLL:
CONSERVATIVES 368
LABOUR 191
LIB DEMS 13
BREXIT 0
SNP 55= Tory majority of 86, biggest since Margaret Thatcher
— Daniel Hewitt (@DanielHewittITV) December 12, 2019
בלב הקמפיין שניהלה המפלגה השמרנית הועמדו שלוש הבטחות:
- להשלים את פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי – קרי סיום הברקזיט.
- הקצאה מחדש של תקציבים וסמכויות לטובת רשויות אזוריות.
- חיזוק האיחוד.
בשנת 2020, כאשר התפשטה מגפת הקורונה, ג'ונסון קיים את ההבטחה הראשונה. הברקזיט הושלם ובריטניה כיום נמצאת מחוץ לאיחוד האירופי ועם הסכם סחר ביד. ב-2021 ג'ונסון יצטרך להתמודד בגבורה ובתבונה עם אתגר כפול של קיום שתי הבטחות הבחירות הנוספות, הקצאה מחדש בראי השיקום מהקורונה והבחירות האזוריות שמתוכננים לחודש מאי הקרוב, ושמירה על הממלכה מאוחדת בראי הבחירות לפרלמנט הסקוטי, אשר יתקיימו גם הן בחודש מאי.
ב-2020 ג'ונסון קיים את הבטחת הבחירות הראשונה: הברקזיט הושלם ובריטניה מחוץ לאיחוד האירופי ועם הסכם סחר ביד. ב-2021 הוא יצטרך להתמודד עם אתגר כפול של קיום שתי הבטחות הבחירות הנוספות שלו
ב-18 בדצמבר 2014 התקיים בסקוטלנד משאל-עם פשוט של כן ולא על השאלה "האם סקוטלנד צריכה להיות מדינה עצמאית", על רקע זכייתה של המפלגה הלאומית הסקוטית (ה-SNP) בבחירות שהתקיימו לפרלמנט הסקוטי בשנת 2011. אותו משאל-עם הוגדר על ידי כל הצדדים כמשאל-עם של פעם בדור.
בבחירות 2011, ה-SNP זכתה לרוב מוחלט של המושבים, 60 מתוך 129, וכך היה בכוחה להקים ממשלת רוב שתערוך משאל-עם על עצמאות סקוטית. אומנם היה עליה לנהל תחילה משא ומתן עם ממשלת בריטניה, השלטון המרכזי, שהיתה אז ממשלת קואליציה של המפלגה השמרנית בראשות רה"מ דיוויד קמרון והמפלגה הליברל-דמוקרטית (ליב-דמז') בראשות סגן רה"מ ניק קלג.
קמרון וקלג הכירו במנדט של SNP לדרוש ולערוך משאל-עם על עצמאות, מתוקף זכייתה ברוב ועל בסיס המוסכמה החוקתית המכונה "מוסכמת סולסברי", האומרת שאין למנוע מממשלה אישור חקיקה שנכלל במצע הבחירות שעל בסיסו נבחרה. משום כך המשא ומתן התרכז בנושאים פרוצדורליים יותר כגון ניסוח השאלה, התשובות, פיקוח על הקמפיינים והגדרת בעלי זכות ההצבעה.
מחנה ה"כן" זכה לתמיכתן של ה-SNP ומפלגת הירוקים הסקוטית, כאשר הקודמת תרמה כ-340 אלף פאונד ישירות לארגון "YES SCOTLAND" – ארגון הקמפיין הרשמי של מחנה ה"כן". מחנה ה"לא" זכה לתמיכתן של שלוש המפלגות הפוליטיות הכלל-בריטיות הקרויות יוניוניסטיות: השמרנים, הלייבור, והליב-דמז'. כשהמפלגה היוניוניסטיות הגדולה בסקוטלנד, ועד לפני מספר שנים המפלגה הגדולה בסקוטלנד, נקודה, הלייבור העמידה לרשות הארגון "BETTER TOGETHER" את מנגנון השטח שלה. ואילו השמרנים והליב-דמז' כמפלגות השלטון הביאו את המקלות והגזרים לשכנוע מצביעים. למשל, שלילת השימוש במטבע הפאונד ע"י סקוטלנד במקרה של עצמאות, והבטחת אוטונומיה תקציבית גדולה יותר במקרה של הישארות בממלכה המאוחדת.
ב-18 בדצמבר 2014 התקיים בסקוטלנד משאל-עם על השאלה "האם סקוטלנד צריכה להיות מדינה עצמאית", על רקע זכיית המפלגה הלאומית הסקוטית בבחירות לפרלמנט הסקוטי ב-2011. משאל-העם הוגדר ע"י הצדדים כמשאל-עם של פעם בדור
במשאל-העם השתתפו 3,623,344 מצביעים. שיעור ההצבעה עמד על 84.6% וברף הגבוה ביותר מכל מערכת בחירות מאז 1910, ומחנה ה"לא" ניצח עם 55% בפער של 384 אלף קולות. היתרון של 10% בקלפי היה גבוה יותר מכל תוצאה שהעלו הסקרים בחודש האחרון של הקמפיין, אשר לרוב ניבאו ניצחון זעיר של 4-6%.
אך במקום לשכך את הסחף אל המפלגה הלאומית, כפי שהמפלגות הכלל-בריטיות ובראשם רה"מ קמרון קיוו, הכישלון חיזק אותה. בבחירות הכלליות לפרלמנט הבריטי, אשר נערכו רק 5 חודשים לאחר המשאל על עצמאות, ה-SNP הגדילה את מספר הקולות שלה פי 2.5, מ-20% מסך המצביעים בסקוטלנד ל-50%, אשר תורגמו לזינוק של מ-6 מושבים ב2010 ללא פחות מ-56. במילים אחרות, המפלגה הלאומית הסקוטית החזיקה בכ-95% מכל המושבים של סקוטלנד וכעת יכלה לטעון לייצוג טוטאלי של תושבי סקוטלנד.
הנפגעת העיקרית של עלייתה המטאורית של המפלגה הלאומית הסקוטית היתה מפלגת הלייבור, שמתוך 41 המושבים הסקוטים שזכתה בהם בשנת 2010 היא איבדה כמעט את כולם למעט אחד בבחירות הכלליות של שנת 2015. סיבת המפתח לכך הייתה איבוד של כמות עצומה, יותר משליש, מקרב קהל תומכיה המסורתיים בסקוטלנד, על רקע אכזבה מההתגייסות הנמרצת של הלייבור לטובת הקמפיין נגד עצמאות. רבים מהם ראו בהתנהלותה ביטוי ללקיחת תמיכתם כמובנת מאליה, ומצאו תחליף במפלגה הלאומית הסקוטית, אשר דוגלת גם היא באידיאולוגיה הסוציאל-דמוקרטית.
Scotland turns yellow as SNP looks on course to wipe out Labour http://t.co/O14VvAQuoa pic.twitter.com/UiaM2f0m5F
— The Independent (@Independent) May 8, 2015
לעומת זאת, בבחירות לפרלמנט הסקוטי שנערכו במאי 2016, המפלגה השמרנית הצליחה כמעט להכפיל את מספר הקולות שקיבלה בקלפי והכפילה את מספר המושבים שלה מ-15 ל-31. התחזקותה של המפלגה השמרנית במערכת הפנימית של סקוטלנד מוסברת בזיהוי שלה כיריבתה המשמעותית של ה-SNP, אשר כאמור בבחירות הכלליות ב2015 התחזקה באופן חסר תקדים, מה שהפך אותה למשאבת קולות של מצביעים יוניוניסטים. רובם המכריע בעיקר מצביעי לייבור לשעבר, שעבורם שאלת ההישארות של סקוטלנד כחלק מהממלכה המאוחדת היוותה נושא הבחירות המכריע.
במקום לשכך את הסחף למפלגה הלאומית, כפי שקיוו במפלגות הכלל-בריטיות ורה"מ קמרון, הכישלון חיזק אותה. אחרי הבחירות לפרלמנט הבריטי החזיקה בכ-95% ממושבי סקוטלנד, ייצוג טוטאלי של תושבי סקוטלנד
חרף הצלחותיה האלקטורליות של ה-SNP, על פי כללי הפורמט של משאל-העם היינו מצפים שבזאת ייסתם הגולל על שאלת העצמאות לפחות למשך דור, וייתכן שכך היה לו לא נערך משאל-עם שני ביוני 2016. מדובר, כמובן, במשאל-עם על חברותה של בריטניה באיחוד האירופי. במשאל-עם זה, אזרחי בריטניה החליטו ברוב של 52 אחוז נגד 48 אחוז, שבריטניה צריכה לסיים את חברותה ולפרוש מהאיחוד האירופי.
בסקוטלנד ספציפית, לעומת זאת, התוצאה הייתה שונה בתכלית, עם 62% מהמצביעים נגד פרישה. המפלגה הלאומית הסקוטית עטה על הפער הבולט בין התוצאות ואימצה אותו לליבה, היא מצאה את קריאת הקרב שלה: 'הבריטים' מנתקים את סקוטלנד מאירופה נגד רצונה.
כך סוגיה, שהממשלה הבריטית, הנמצאת מאז 2010 בידי המפלגה השמרנית, חשבה שתויקה בארכיון עם חתימה גדולה של "נא לא לפתוח בזמן הקרוב", הוצמדה לברקזיט. הגעת הברקזיט לשלבי סיום והשלמת הפרישה חייבה את הפוליטיקאים להתייחס לשאלת קיום משאל-עם שני על עצמאות, המכונה בקיצור indyref 2.
בראיון לרשת BBC שהתקיים ב-3 בינואר, ראש הממשלה ג'ונסון נשאל מדוע בריטניה יכלה לקיים שני משאלי-עם על חברותה באיחוד האירופי, אך סקוטלנד מוגבלת למשאל-עם אחד על עצמאות. תשובתו הייתה שבין משאל-העם שהכניס את בריטניה לקהילה האירופית, גלגולו הקודם של האיחוד האירופי, למשאל-העם שהוציא אותה עברו 40 שנים, וכי לדעתו זה הטווח הנכון לעריכת משאל-עם נוסף על עצמאות סקוטית. אליסטר ג׳ק, השר האחראי על קישור בין ממשלת בריטניה המרכזית לממשלה הסקוטית, נשאל שאלה דומה בחודש נובמבר האחרון ותשובתו הייתה שיש להמתין לפחות 25 שנה. בצד הסקוטי שלא במפתיע, התשובות הן אחרות.
איאן בלקפורד, חבר פרלמנט וראש סיעת ה-SNP בפרלמנט הבריטי, הצהיר שיש ליזום משאל-עם במהלך 2021. ניקולה סטרג'ון, מנהיגת מפלגת ה-SNP והשרה הראשונה של סקוטלנד, מסרה בראיון לרשת BBC, שלדעתה יש לקיים משאל-עם שני בחמש השנים הבאות. מבחינתה רצוי שהמשאל יתקיים כמה שיותר מוקדם, אך כל עוד הדבר יעשה עד שנת 2026 היא פתוחה למשא ומתן. ובטור דעה שהתפרסם בתחילת ינואר, דוברת המפלגה לעניינים משפטיים וחוקתיים הציגה תוכנית ב' בה ה-SNP יחרימו את הפרלמנט הבריטי ויכריזו על עצמאות באופן חד-צדדי.
כך סוגיה, שהממשלה הבריטית, המצויה מאז 2010 בידי המפלגה השמרנית, חשבה שתויקה בארכיון עם חותמת "נא לא לפתוח בזמן הקרוב", הוצמדה לברקזיט, וחייבה התייחסות לשאלת קיום משאל-עם שני על עצמאות
בחודש מאי הקרוב תושבי סקוטלנד ילכו לקלפיות ויבחרו פרלמנט סקוטי חדש שהרכבו, יהיה אשר יהיה, יקבע את אינטנסיביות השיח סביב עצמאות. הבחירות הללו הן אתגר עבור בוריס ג'ונסון, כמנהיג המפלגה השמרנית וכראש הממשלה של הממלכה המאוחדת, אותו הוא יצטרך לצלוח על מנת לשמור על הממלכה מאוחדת מבחינה חוקתית ובנוסף גם זהותית. בדומה לדיוויד קמרון לפניו, גם ג'ונסון עשוי לגלות שהאתגר הסקוטי מחייב להיעזר בכוחות פוליטיים נוספים.
יניב בן דוד הוא סטודנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית. מתעניין בהיסטוריה והמסורות של הפוליטיקה הבריטית, במערכת הפוליטית לרבות הפוליטיקה הפנימית של ארצות המלכה המאוחדת, הפרישה מהאיחוד האירופי, והמיקצוע של הפוליטיקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ניתוח, שאינו משקלל לתוכו את אירועי תקופת הקורונה ואת ההערכה לה זוכה סטורג׳ן בניהול המשבר, הוא ניתוח חסר.
השנה האחרונה הוסיפה לא מעט תומכים לרעיון הפרידה ואחרים שמפנטזים על מה יכול היה לקרות אילו ניקולה הייתה רה״מ.
תגובות אחרונות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
רוני תנהג בימים של ראש השנה , ימים של חשבון נפש על פי המשפט " אל תהיה צודק תהיה חכם "
וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה" 2 , נמצא שאז השיגו את מדרגת החכמה, כמו כן אמרו חז"ל שספר דברים משה רבינו מפי עצמו אמרן, לבאר לישראל את התורה באר היטב, והוא בבחינת תורה שבעל פה, ולכן הזכירה התורה בו את שאלת הבן החכם.
כך היא שאלת הבן החכם (דברים פרק ו)
כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקֵינוּ אֶתְכֶם:
וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה:
וַיִּתֵּן ה' אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ:
וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ:
וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה:
וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ:
מכאן שכולם כאן כפויי טובה , ומשמשים בכך ככלי לנגח מערכת שלא רצו לטפל בה , אל תהיה גרדום בידי בני בלע ופוליטיקאים שכל מטרתם אינה טהורה וכוונתם אחד בלב אחד בפה
אלה הם דיברי אמת ממיקצוען רציני ביותר. אין אפשרות לעצור לגמרי את התפשטות הנגיף אך דרושים הבנה ושיתוף פעולה מהציבור שהפך לציבור מטרה. לא על ידי זילזול וכללות יגיעו לכך אלא על ידי דו שיח אמיתי עם מעצבי דעת קהל שלהם. כבר אף אחד לא מאמין בפולוטיקאים שהרוויחו את המצב הזה ב״כבוד״ אבל אנחנו האזרחים אוכלים את התוצאה. היה מצב דומה בהתחלת המגפה של AIDS כשבימקום להיתיחס למחלה היתיחסו ל״מוסריות״ של החולים. אני 100 % איתך צבי. בתיקווה שישמעו אותך. מקס הרצברג
שלום לפרופסור בנטואיץ
הכול מאוד נכון למכתבך אך הדברים מתגלגלים אחרת לא כפי שאמור להיות יש חוסר אמון בממשלה יש עוד המון דברים לתקן כפי שציינתי עקב ההשתשלשלות של המצב של הוירוס גם ניגרר אחריו עוד מצב כלכלי מיכוון אז מה עדיף הבריאות או הכלכלי או שהם ביחד הולכים ל
זה מצב חירום עולמי גלובלי על מה אתם דשים יש להקים אירגון מיוחד המטפל בנושא לא חלילה שאני מזלזל כאן במישהוא יש להקים מערך קונבנציונלי אשר נותן מענה לשלום הציבור באופן חד משמעי למה אין תקציב לכךבאופן מיידי להיות מוכן לכול מצב ולהרחיק את המחלה באופן מיגור של כמה נושאים 1 כול הנגועים הוירוס מחוייבים להיות בהסדר ללא כול יציאה לאף מקום
2לדאוג להם המשך תשלום דרך ביטוח לאומי
3כול רשות של כול עיר תיקח אחריות לערך בדיקות באופן מלא ולדרוש מי כול אזרח נגוע שעובר להסגר מלא עד להחלמתו
4 לתת למשק להמשיך לפעול כרגיל ללא כול בעיה לאחר הפעולות שציינתי
5לגבי מגזר הדתי והערבי להפעיל משמעת מאוד משמעותית בהתאם להנחיות ברורות בדיוק כמו שציינתי וכך אפשר פחות או י תר להמשיך בניהול חיים נורמטביים
ההההבנתי הבעיה אצל ערבים חרדים חסידיים ודתיים מזרחיים איך לא הכנסת את החרדים הליטאיים הן הרוב בבני ברק וירושלים ? ואם כבר דברת על מזרחיים יש לך העדפה מסויימת כי אני מגדירה את עצמי ספרדיה כמו שאתה אשכנזי כניראה אז בואו תתחמו את החרדים והערבים והמזרחיים כמו שאתה קורה לנו ובא לציון גואל …בוא פרופ תתאפס על עצמך ותישאר במגדל השן שלל שמה בטוח אין שום נגיף מדבק מזל שיוהרה והתנשאות שלא לדבר על רשעות ..(רשע מה הוא אומר…)לא מדבקים
לפרופ' גמזו ולפרופ' בנטואיץ שלום רב,
תודה על המאמצים לאפשר חיים סבירים בצל הקורונה.
הערה והארה לדברים – גם בקרב הצעירים יש לחזק האמון בשמירת מרחק ועטיית המסכות על האף והפה. רבים טוענים שקשה להם לנשום עם המסכות.
דבר נוסף – רבים מתהלכים בחוצות תוך כדי אכילה או שתיה. גם זה עלול להשפיע על הדבקה? אולי יש לדרוש שהייה במקום עד סיום האכילה ושתיה .
שלישית – איך משכנעים את אלה הטוענים שמנסים להשתלט על העולם ולהשתיל לנו שבבים?
רביעית – אני חושבת שאת אנגליה הגדירו ירוקה ממניעים פוליטיים ע"ח בריאות הציבור. ואילו את טאיוואן הגדירו אדומה בטעות. אם יש מדינה ירוקה מבחינת קורונה זו טאיוואן אז את השמיים לטאיוואן אפשר לפתוח כבר עתה.
טאיוואן היא המדינה היחידה שבאמת לחמה בכל הכוח מהרגע הראשון ושם כל הזמן עסקים כרגיל תוך שמירה על עטיית מסכות בציבור וגם בעבודה. לכן הממשלה לא מזכירה אותה.
אבקש לפתוח השמיים לטאיוואן השבוע. אפילו לשתי טיסות בלבד כל שבוע.
בנוסף – אבקש להתחיל במיידי לקיחת בדיקות קורונה בנמל התעופה מכל הנכנסים בשערי ישראל והסעתם למלונית עם שמירה שלא ייצאו משם עד לקבלת תוצאות שליליות בתוך שעות עד יומיים לפי הדוגמאות בכתבה בטלוויזיה. כך שלא יהיה צורך בבידוד של שבועיים.
לגבי חופי הרחצה. אפשר לסדר קפסולות עם מרווחים.
הצעה – בכיכר ספרא בירושלים התקיים אירוע בקפסולות. למה עם במות, לא ברור לי.
אפשר לקיים תפילות במהלך אלול ולקראת ראש השנה גם כן בקפסולות ברחבה הגדולה בכיכר ספרא. התפילות תעלינה ישר לשמיים הפתוחים מעל העיר ירושלים.
אעיר שאני רואה הרבה אנשים שהולכים עם מסכה מתחת לאף. בבקשה תתדגישו החשיבות של מעל לאף.
ואחרון – הגיע הזמן לתגבר את מתן קנסות ענייני. רק זה יעזור. לא שאלה ובקשה. עברו מספיק חודשים. שוטר פקח מג"ב משטרה צבאית פרוסים ברחבי הארץ ושייגשו ומיד ידרשו ת.ז. וירשמו דוח. לא צריך יותר הסברים. זה ישפיע. כי לאנשים אין כיום עודף כסף.
בכבוד רב,
יהודית לי נאמן מירושלים