מכתב גלוי לפרופ' רוני גמזו

רוני גמזו (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
Miriam Alster/FLASH90
רוני גמזו, מנהל בית חולים איכילוב והממונה הלאומי למאבק בנגיף הקורונה

לרוני שלום רב,

אני כותב לך מכתב גלוי זה מתוך דאגה כנה להצלחתך במשימתך כפרוייקטור של המגיפה. כדי להסיר כל ספק, אני סבור שכמה מן הצעדים שנקטת היו אכן חיוניים ומוצלחים. למשל, הרחקת הסגר המלא, העברת סמכויות רחבות לצבא, לקופות החולים ולשלטון המקומי, הרחבת וביסוס מערך הבדיקות, וביסוס הדיאלוג עם הקהילה המקצועית. עם זאת, ישנם עדיין מספר נושאים שלא זכו להגדרה ברורה מצדך ואשר מימושם הכרחי להצלחת המשימה.

אני כותב לך מכתב גלוי זה בדאגה כנה להצלחתך במשימתך כפרוייקטור המגיפה. למען הסר ספק, כמה מהצעדים שנקטת היו אכן חיוניים ומוצלחים. עם זאת, ישנם עדיין מספר נושאים שזקוקים להגדרה ברורה

שיקום אמון הציבור ומערך ההסברה

חשוב לזכור ולהפנים שלאוכלוסיה אין כיום אמון בהנהגה ובהוראות משרד הבריאות. משימתך לא תצלח ללא שתוף פעולה ואמון של האוכלוסייה, שאותו אתה חייב לשקם. לצורך זה יש דחיפות עליונה להקים מערך הסברה אחר, שיהיה שקוף ואמין מקצועית ושהוא תנאי הכרחי להחזרת האמון.  את ההסברה יש לתת בידי אנשי מקצוע, שיהיו מומחים ברפואה במחלות זהומיות ובבריאות הציבור, ולא בידי פוליטיקאים או פרופסורים מכובדים. מידע מבוסס ואמין המוגש לכולם בגובה העיניים ובשפה ברורה (כולל ערבית, רוסית ואמהרית), ופתוח גם לשאלות, הוא המפתח לאמון והוא גם המפתח לבריאות הנפשית של הציבור.

דיאלוג בונה עם אוכלוסיות המטרה

המגיפה ממשיכה להתפשט במידה בלתי שווה ובעיקר בקרב אוכלוסיות החרדים והערבים. הכשלון שם נובע מצירוף של תנאי החיים והמגורים הצפופים, לצד אי שמירה של כללי ההתנהגות החיוניים למניעת התפשטות המגיפה. המפתח העיקרי מצוי אצל ההנהגה של שני הציבורים הללו, שאיתם יש ליצור דיאלוג בונה.  התפילות ההמוניות בבתי הכנסת, הנהירה לקברות הצדיקים באומן, או הארועים החברתיים ההמוניים בחברה הערבית – הם הסכנה ועליהם אסור להתפשר. הלקח שנלמד בבני ברק ושהוביל בזמנו לשיתוף פעולה עם הציבור החרדי – צריך לשמש דוגמה לדרך בה ניתן לפעול. האדמו"רים של חצרות החסידים, מנהיגי הציבור הדתי מזרחי ומנהיגי הציבור הערבי – הם הכתובת.

היערכות לימים הנוראים

אנו בפתח תקופת הימים הנוראים, שבהם מתכנסים המוני אדם לתפילות בבתי כנסת. הסכנה הטמונה בהתכנסות הזאת בבתי הכנסת ברורה כשמש. את התפילות ניתן לקיים בצורות שונות – בבית, במניינים ולא בהתכנסות גדולה, וגם בחללים שמחוץ לבתי הכנסת.

יש לפעול מבעוד מועד על מנת לצמצם את הסכנה. יש לעודד את כלל הציבור היהודי בישראל להמנע מלהצטופף בבתי הכנסת, להגיע למקומות בהם ההתכנסות היא בחללים פתוחים מחוץ לבית הכנסת וכמובן לחבוש מסיכות.

ושוב, המפתח הוא בידי ההנהגות של הציבור הדתי והחרדי שאיתם יש להגיע להבנה ושיתוף פעולה על מנת שיעבירו את המסר הזה בשפה ברורה ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים לקהלים שלהם.

בענין הנסיעה לאומן

השיח סביב הנסיעה המתוכננת לאומן של רבבות חסידים, כמו התרת כניסתם לארץ של אלפי בחורי ישיבה מארה"ב, מעורר רגשות עזים ופוגע באמינות שלך.  אסור להתפשר בעניין זה – יש למנוע את העלייה לרגל לאומן ובודאי להכניס לבידוד את כל מי שיחזור משם.

מניעת סגר

אסור לשכוח לרגע את השיקול הכלכלי. הפגיעה הכלכלית לעומת הסכנה הרפואית. יש לעשות הכל, כפי שאתה מנסה לעשות, על מנת למנוע סגר שימיט מכה כלכלית נוספת למצוקה שכבר פוגעת במאות אלפים.

שיקום הרפואה הציבורית

אל תזניח את תשומת הלב משיקום תפקודה הרגיל של מערכת הבריאות. השיקום של הרפואה הציבורית הוא תנאי ליכולת שלנו לעמוד במאבק הנוכחי במגיפה ובגלים נוספים שלה בחורף הקרוב. יש לעשות כבר עכשיו לחיזוק הכלכלי והאנושי שלה כדי שתעמוד במעמסה הכבדה שלפניה כעת וגם בעתיד הנראה לעין. אין גם הצדקה להזניח את החולים הכרונים את הרפואה המונעת ואת שרותי הבריאות הרגילים.

אל תכנע ללחצים הפוליטיים

לבסוף, ואולי החשוב מכל, אל תוותר ואל תכנע ללחצים הפוליטים שמופעלים ויופעלו עליך. הצלחתך במאבק במגיפה היא ההצלחה של כולנו וצריכה להיות מודרכת על ידי השקולים המקצועיים בלבד.

בברכה חמה

צבי בנטואיץ

פרופ' צבי בנטואיץ' הוא רופא, אימונולוג וחוקר - פרופ' מן המניין (אמריטוס) ברפואה באוניברסיטה העברית, פרופ' מן המניין נלווה פעיל במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן גוריון ונשיא עמותת נאלא הפועלת באתיופיה למיגור המחלות הטרופיות המוזנחות. הוא גם חבר הנהלת רופאים לזכויות אדם, והרופא/חוקר הראשון שטיפל באיידס בישראל ומי שהקים את מרכז האיידס הראשון ואת קבוצת המחקר הראשונה לנושא בארץ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
6
רוני תנהג בימים של ראש השנה , ימים של חשבון נפש על פי המשפט " אל תהיה צודק תהיה חכם " וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה" 2 , ... המשך קריאה

רוני תנהג בימים של ראש השנה , ימים של חשבון נפש על פי המשפט " אל תהיה צודק תהיה חכם "
וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה" 2 , נמצא שאז השיגו את מדרגת החכמה, כמו כן אמרו חז"ל שספר דברים משה רבינו מפי עצמו אמרן, לבאר לישראל את התורה באר היטב, והוא בבחינת תורה שבעל פה, ולכן הזכירה התורה בו את שאלת הבן החכם.
כך היא שאלת הבן החכם (דברים פרק ו)
כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקֵינוּ אֶתְכֶם:
וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה:
וַיִּתֵּן ה' אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ:
וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ:
וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה:
וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ:
מכאן שכולם כאן כפויי טובה , ומשמשים בכך ככלי לנגח מערכת שלא רצו לטפל בה , אל תהיה גרדום בידי בני בלע ופוליטיקאים שכל מטרתם אינה טהורה וכוונתם אחד בלב אחד בפה

אלה הם דיברי אמת ממיקצוען רציני ביותר. אין אפשרות לעצור לגמרי את התפשטות הנגיף אך דרושים הבנה ושיתוף פעולה מהציבור שהפך לציבור מטרה. לא על ידי זילזול וכללות יגיעו לכך אלא על ידי דו שיח ... המשך קריאה

אלה הם דיברי אמת ממיקצוען רציני ביותר. אין אפשרות לעצור לגמרי את התפשטות הנגיף אך דרושים הבנה ושיתוף פעולה מהציבור שהפך לציבור מטרה. לא על ידי זילזול וכללות יגיעו לכך אלא על ידי דו שיח אמיתי עם מעצבי דעת קהל שלהם. כבר אף אחד לא מאמין בפולוטיקאים שהרוויחו את המצב הזה ב״כבוד״ אבל אנחנו האזרחים אוכלים את התוצאה. היה מצב דומה בהתחלת המגפה של AIDS כשבימקום להיתיחס למחלה היתיחסו ל״מוסריות״ של החולים. אני 100 % איתך צבי. בתיקווה שישמעו אותך. מקס הרצברג

לואיס הקרונה שלום מה שלומך האם אתה עושה אפליה בין עדות או מין או דת או חלוקת תפקידים או כול כיוון המעיד על גזענות אם אז תציין בבקשה זה תגובה לגברת או שאתה פוגע בכול מכול ללא הבחנה
שלום לפרופסור בנטואיץ הכול מאוד נכון למכתבך אך הדברים מתגלגלים אחרת לא כפי שאמור להיות יש חוסר אמון בממשלה יש עוד המון דברים לתקן כפי שציינתי עקב ההשתשלשלות של המצב של הוירוס גם ניגרר ... המשך קריאה

שלום לפרופסור בנטואיץ
הכול מאוד נכון למכתבך אך הדברים מתגלגלים אחרת לא כפי שאמור להיות יש חוסר אמון בממשלה יש עוד המון דברים לתקן כפי שציינתי עקב ההשתשלשלות של המצב של הוירוס גם ניגרר אחריו עוד מצב כלכלי מיכוון אז מה עדיף הבריאות או הכלכלי או שהם ביחד הולכים ל
זה מצב חירום עולמי גלובלי על מה אתם דשים יש להקים אירגון מיוחד המטפל בנושא לא חלילה שאני מזלזל כאן במישהוא יש להקים מערך קונבנציונלי אשר נותן מענה לשלום הציבור באופן חד משמעי למה אין תקציב לכךבאופן מיידי להיות מוכן לכול מצב ולהרחיק את המחלה באופן מיגור של כמה נושאים 1 כול הנגועים הוירוס מחוייבים להיות בהסדר ללא כול יציאה לאף מקום
2לדאוג להם המשך תשלום דרך ביטוח לאומי
3כול רשות של כול עיר תיקח אחריות לערך בדיקות באופן מלא ולדרוש מי כול אזרח נגוע שעובר להסגר מלא עד להחלמתו
4 לתת למשק להמשיך לפעול כרגיל ללא כול בעיה לאחר הפעולות שציינתי
5לגבי מגזר הדתי והערבי להפעיל משמעת מאוד משמעותית בהתאם להנחיות ברורות בדיוק כמו שציינתי וכך אפשר פחות או י תר להמשיך בניהול חיים נורמטביים

ההההבנתי הבעיה אצל ערבים חרדים חסידיים ודתיים מזרחיים איך לא הכנסת את החרדים הליטאיים הן הרוב בבני ברק וירושלים ? ואם כבר דברת על מזרחיים יש לך העדפה מסויימת כי אני מגדירה את עצמי ספרדי... המשך קריאה

ההההבנתי הבעיה אצל ערבים חרדים חסידיים ודתיים מזרחיים איך לא הכנסת את החרדים הליטאיים הן הרוב בבני ברק וירושלים ? ואם כבר דברת על מזרחיים יש לך העדפה מסויימת כי אני מגדירה את עצמי ספרדיה כמו שאתה אשכנזי כניראה אז בואו תתחמו את החרדים והערבים והמזרחיים כמו שאתה קורה לנו ובא לציון גואל …בוא פרופ תתאפס על עצמך ותישאר במגדל השן שלל שמה בטוח אין שום נגיף מדבק מזל שיוהרה והתנשאות שלא לדבר על רשעות ..(רשע מה הוא אומר…)לא מדבקים

לפרופ' גמזו ולפרופ' בנטואיץ שלום רב, תודה על המאמצים לאפשר חיים סבירים בצל הקורונה. הערה והארה לדברים - גם בקרב הצעירים יש לחזק האמון בשמירת מרחק ועטיית המסכות על האף והפה. רבים טוענים ... המשך קריאה

לפרופ' גמזו ולפרופ' בנטואיץ שלום רב,
תודה על המאמצים לאפשר חיים סבירים בצל הקורונה.
הערה והארה לדברים – גם בקרב הצעירים יש לחזק האמון בשמירת מרחק ועטיית המסכות על האף והפה. רבים טוענים שקשה להם לנשום עם המסכות.
דבר נוסף – רבים מתהלכים בחוצות תוך כדי אכילה או שתיה. גם זה עלול להשפיע על הדבקה? אולי יש לדרוש שהייה במקום עד סיום האכילה ושתיה .
שלישית – איך משכנעים את אלה הטוענים שמנסים להשתלט על העולם ולהשתיל לנו שבבים?
רביעית – אני חושבת שאת אנגליה הגדירו ירוקה ממניעים פוליטיים ע"ח בריאות הציבור. ואילו את טאיוואן הגדירו אדומה בטעות. אם יש מדינה ירוקה מבחינת קורונה זו טאיוואן אז את השמיים לטאיוואן אפשר לפתוח כבר עתה.
טאיוואן היא המדינה היחידה שבאמת לחמה בכל הכוח מהרגע הראשון ושם כל הזמן עסקים כרגיל תוך שמירה על עטיית מסכות בציבור וגם בעבודה. לכן הממשלה לא מזכירה אותה.
אבקש לפתוח השמיים לטאיוואן השבוע. אפילו לשתי טיסות בלבד כל שבוע.
בנוסף – אבקש להתחיל במיידי לקיחת בדיקות קורונה בנמל התעופה מכל הנכנסים בשערי ישראל והסעתם למלונית עם שמירה שלא ייצאו משם עד לקבלת תוצאות שליליות בתוך שעות עד יומיים לפי הדוגמאות בכתבה בטלוויזיה. כך שלא יהיה צורך בבידוד של שבועיים.
לגבי חופי הרחצה. אפשר לסדר קפסולות עם מרווחים.
הצעה – בכיכר ספרא בירושלים התקיים אירוע בקפסולות. למה עם במות, לא ברור לי.
אפשר לקיים תפילות במהלך אלול ולקראת ראש השנה גם כן בקפסולות ברחבה הגדולה בכיכר ספרא. התפילות תעלינה ישר לשמיים הפתוחים מעל העיר ירושלים.
אעיר שאני רואה הרבה אנשים שהולכים עם מסכה מתחת לאף. בבקשה תתדגישו החשיבות של מעל לאף.
ואחרון – הגיע הזמן לתגבר את מתן קנסות ענייני. רק זה יעזור. לא שאלה ובקשה. עברו מספיק חודשים. שוטר פקח מג"ב משטרה צבאית פרוסים ברחבי הארץ ושייגשו ומיד ידרשו ת.ז. וירשמו דוח. לא צריך יותר הסברים. זה ישפיע. כי לאנשים אין כיום עודף כסף.
בכבוד רב,
יהודית לי נאמן מירושלים

עוד 555 מילים ו-6 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 20 בספטמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

יועץ רה"מ טופז לוק נצפה באזור ההפגנה בבלפור למרות שהוא אמור להיות בבידוד

צעיר נעצר בחשד כי ניסה לדרוס מפגינים בבלפור ● אלפי מפגינים נגד רה"מ בירושלים ועל הגשרים ● המשטרה תצמצם מחר את המחסומים בכבישים אבל תשאיר 38 מהם ● קבינט הקורונה ידון ביום ג' בהחמרות בסגר אחרי יום כיפור ● עמותת "מסעדנים חזקים ביחד": "נתמוך כספית ומשפטית במסעדות שיפתחו" ● ח"כ משה ארבל מש"ס נדבק בקורונה ● משה יעלון שנפגש אתו נכנס לבידוד

עוד 29 עדכונים

התקפת הפופוליזם על המומחיות

בעשורים האחרונים, וביתר שאת לאחר התפרקות ברית המועצות, החלה דמוקרטיזציה מואצת במדינות רבות בעולם. זו התאפיינה באימוצם והעמקתם של עקרונות דמוקרטיים, זכויות אדם ושלטון החוק, ובחיזוקם של בתי משפט חוקתיים.

בשנים האחרונות אנו עדים לנסיגה ואף לשינוי כיוון. תחת דמוקרטיזציה מואצת, אנו עדים למשבר של דמוקרטיות חוקתיות, שבמרכזו עליית הפופוליזם והלאומנות. במדינות שונות, מנהיגים פופוליסטים עושים שימוש לרעה בכלים משפטיים וחוקתיים כדי לשחוק את הסדר הדמוקרטי.

בשנים האחרונות אנו עדים לנסיגה מדמוקרטיזציה מואצת למשבר של דמוקרטיות חוקתיות. במרכזו עליית הפופוליזם והלאומנות, ושימוש לרעה של מנהיגים פופוליסטים בכלים חוקתיים לשחיקת הסדר הדמוקרטי

שחיקה דמוקרטית זו היא לרוב הליך הדרגתי ועדין, אך כזה שמביא עדיין לריקבון משמעותי בשלושה מרכיבי יסוד של הדמוקרטיה:

  1. בחירות תחרותיות.
  2. זכויות ליברליות לחופש ביטוי והתאגדות.
  3. שלטון החוק.

בשיאה, שחיקה זו עשויה להביא לשינוי יסודי וכולל בשיטת המשטר של המדינה, כולל החדרת אלמנטים סמכותניים ואנטי-דמוקרטיים, כפי שאירע בהונגריה, פולין וטורקיה.

כדי לחזק את השלטון הקיים ולהקשות כמה שיותר על האפשרות להחלפה אמיתית שלו, מנסה השלטון הפופוליסטי להתנער מהמגבלות העקרוניות האמורות לחול על כוחו בדמוקרטיה חוקתית ולהחליש את האיזונים והבלמים. לשם כך, פועל השלטון כדי להחליש את שומרי הסף ואת מנגנוני הבקרה החיצוניים והפנימיים על השלטון, ובכללם המגבלות החוקתיות, מערכת המשפט, מערכות אכיפת החוק, השירות הציבורי, ארגוני זכויות אדם והתקשורת. רטוריקה פופוליסטית והסתה נגד בעלי עמדות נוגדות וביקורתיות, תוך הישענות על ערכים לאומיים ודתיים, מסייעים לשלטון להשיג תמיכה במהלכים אלו.

פופוליזם, בהתאם לאחת ההגדרות המובילות, מחלק את העולם לטובים ולרעים – אנחנו והם. הפופוליזם מנגיד את "העם" — הטוב ובעל השכל הישר הפועל לפי עקרונות טבעיים ופשוטים, ולרוב לאומיים, מול "האליטות"  — קבוצות בעלות השקפת עולם התומכת ברעיונות ליברליים אוניברסליים. המנהיג הפופוליסט טוען שהוא – ורק הוא – מייצג נאמנה את 'העם' האמיתי. היות שהעם לא מדבר בקול אחד, מסתמך הפופוליסט על כלל הכרעת הרוב. הרוב מייצג את העם שהוא הריבון 'הכל-יכול' ולפיכך הפופוליזם רואה במגבלות חוקתיות על כוחו של הרוב, כגון ביקורת שיפוטית, שומרי סף, ומערכות איזון ובלימה כאנטי-דמוקרטיות ופועל להחלשתן.

המנהיג הפופוליסט טוען שהוא מייצג נאמנה את 'העם' האמיתי, ומסתמך על הכרעת הרוב, המייצג את העם, הריבון 'הכל-יכול'. הפופוליזם רואה אנטי-דמוקרטיות במגבלות חוקתיות על כוח הרוב, כמו ביקורת שיפוטית ושומרי סף

1. פופוליזם נגד פלורליזם

נקודה מרכזית היא שבניגוד לתפיסה הדמוקרטית, המבוססת על שוק דעות חופשי והכרעה בין מגוון עמדות באמצעות מנגנונים דמוקרטיים, הפופוליסט הוא אנטי-פלורליסט. המנהיג הפופוליסט מבקש לדבר בשם האומה בכללותה, כאילו העם מדבר בקול אחד. לשם כך עליו לפתור את הסתירה בין טענה זו ובין נוכחות אלו שאינם מזדהים עם הפרוגרמה הפופוליסטית. הפתרון הוא פשוט; עמדות הנוגדות את תפיסת עולמו אינן לגיטימיות.

תוצאה אחת של עליית הפופוליזם, שלא מקבלת מספיק תשומת לב בשיח, היא ההתקפה על המומחיות המדעית, מה שמכונה לעתים "המרד נגד מומחיות". להתקפה זו מספר הסברים: ראשית, אחת התכונות הברורות ביותר של פופוליזם היא התנגדות ל"אליטה ליברלית", השואבת את כוחה מהשכלתה וממעמדה המקצועי. השלטון הפופוליסטי טוען שהאליטות מחזיקות במוסדות השלטון ומקדמות את סדר יומן, בעוד העם מודר ממוסדות אלה. לכן, כדי לפתור את הבעיות העומדות בפני המדינה, יש להחליש את 'שלטון האליטות' ולבחור מנהיגים שיפעלו בהתאם ל'רצונו האמיתי' של העם.

הטענה היא שגופים 'טכנוקרטיים' שאינם נבחרים, כמו רשויות עצמאיות בעלות מומחיות, חולקים את הכוח הריבוני עם נבחרי הציבור ולעתים הם השולטים.

התנועה הפופוליסטית מתיימרת להיות ניסיון של הציבור להחזיר לעצמו את כוחו וסמכויותיו, הנרמסות לכאורה על-ידי הבירוקרטיה והמומחים. כך למשל, בעקבות הצבעת הברקזיט על יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי, הכריז הפוליטיקאי הבריטי מייקל גוב:

“I think the people of this country have had of experts with organisations with acronyms saying that they know what is best and (getting it consistently wrong". (Michael Gove)

על רקע זה, למשל, ניתן להבין את אלה המכחישים את השינוי האקלימי והתרומה האנושית למשבר האקלים. למרות הקונצנזוס המדעי סביב שינויי האקלים, מהלך הנגד מבקש לכפור בעצם הסמכות המדעית ולהציגה כמוטה או כבעלת אינטרס. כך גם במאבק נגד מערכות המשפט והמומחיות המשפטית.

המנהיג הפופוליסט מדבר בשם האומה, כאילו העם מדבר בקול אחד. לכן עליו לפתור את הסתירה בין זה לבין אלו שאינם מזדהים עם הפרוגרמה הפופוליסטית. הפתרון פשוט: עמדות נוגדות לתפיסת עולמו אינן לגיטימיות

2. פופוליזם נגד דמוקרטיה ליברלית

שנית, את ההתקפה הפופוליסטית יש להבין על רקע המתח בין פופוליזם ודמוקרטיה ליברלית. כל חברה דמוקרטית מבוססת על הרעיון שלאזרחים תפקיד חשוב בקביעת האופן בו הם נשלטים. אולם כדי שרעיון דמוקרטי זה יכובד, הציבור או העם (‘The People’) נתפס כמערכת של פרטים שעדיפויותיהם בסוגיות שונות מגוונות וניתנות לשינוי. העדפות אלו משתכללות לידי הכרעה ציבורית באמצעות תהליכים סדורים של קבלת החלטות דמוקרטית, בדרך-כלל בהתאם להכרעת הרוב.

עקרונות דמוקרטים דורשים כי גם עמדות מיעוט תזכינה לכיבוד ותילקחנה בחשבון. כלומר, הדמוקרטיה הפלורליסטית מכילה דעות שונות ונוגדות. בניגוד לכך, התפיסה הפופוליסטית גורסת, הלכה למעשה, כי הממשלה צריכה לייצג לא את כלל האזרחים, אלא את אלו המבטאים עמדה פרטיקולרית – את זו של הרוב.

מרגע שגובשה או בוטאה, עמדה זו נתפסת כעמדה אחידה וקולקטיבית המשקפת את הציפייה הלגיטימית של כלל החברה, ושניתנת לייצוג בידי שלטון או שליט יחיד. קול השלטון (ופעמים רבות מדובר בשליט) הוא קול העם. עמדות חורגות או נוגדות – לרבות כאלו של מדענים או מומחים – אינן לגיטימיות, שכן הן חותרות תחת התפיסה האורגנית של הציבור.

השלטון הפופוליסטי כופר ברעיון המדעי שכן לפיו 'האמת' נוצרת על-ידי פרשנותו של המנהיג בדבר רצון העם. מודלים אחרים של 'חקר האמת' רק מחלישים את המדינה. תחת פוליטיקה פופוליסטית אין צורך בשקרים או ב'קטיף דובדבנים' של ראיות מחקריות כדי לתמוך במדיניות השלטונית, שכן יש רק את הרצון האורגני של הציבור. לא בכדי, המילה “post-truth” נבחרה למילת השנה על-ידי מילוני אוקספורד בשנת 2016. התעלמות מאמיתות כפי שנתפסות על ידי מוסדות מדעיים או עיתונאיים הפכה להיות חשובה פוליטית.

הפופוליזם מעמיק את המרד במומחיות כדי לחתור תחת תחושה משותפת של אמיתות עובדתיות. אזרחי הדמוקרטיה הליברלית נכנסים לזירה הפוליטית עם אינטרסים מנוגדים, אולם משא ומתן והכרעה בין אינטרסים אלה תלויים במערכת עובדות שכל האנשים הסבירים יכולים להסכים עליהן. ללא בסיס משותף זה, הנמקה משותפת, שתהיה מקובלת גם על אלה שחולקים על התוצאה, הופכת לבלתי אפשרית.

לכן, חשיבה קונספירטיבית שוחקת את האמון הציבורי בשלטון או בגורמי ביקורת אחרים, וכאשר עובדות מסוננות באמצעות מחויבות פוליטיות-מפלגתיות, יש חתירה תחת דליברציה דמוקרטית.

מדע, ולמעשה כל התחומים האקדמיים שלנו, אמורים לספק את העובדות המשותפות. בעוד שאינם חפים מטעויות, קונצנזוס של מומחים שנקבע באמצעות מוסדות עצמאיים וא-פוליטיים כמו אוניברסיטאות וכתבי עת אקדמאים הפועלים על-ידי ביקורת עמיתים מייצגים את המאמץ הקולקטיבי הטוב ביותר שלנו בקביעת עובדות רלוונטיות.

התפיסה הפופוליסטית גורסת כי הממשלה צריכה לייצג לא את כלל האזרחים, אלא את אלה שמבטאים את עמדת הרוב. עמדה שנתפסת כאחידה וקולקטיבית, וניתנת לייצוג בידי שלטון או שליט יחיד

מערכות הממשל בימינו הפכו למורכבות ביותר, כמו גם התלות ההדדית בחיים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים שלנו. גם תחום המשפט, כמו תחומי ידע אחרים, הוא מורכב ודורש למידה והתמקצעות. אך הפופוליזם לא מעריך מורכבות ודורש פשטות, שקיפות, מיידיות ואמיתות הנתפסות כמובנות מאליהן. אלו מלוות בדרך כלל בנימה אנטי-אינטלקטואלית הנותנת עדיפות ל'שכל הישר' מאשר לצורות מורכבות יותר של ידע ומומחיות.

3. פופוליזם נגד מערכות איזון ובלימה

שלישית, החלשת מערכות איזון ובלימה. אחת מן הדרכים באמצעותן חברות דמוקרטיות מגנות על עצמן מפני משטרים פופוליסטים המבקשים לדכא את המיעוט או את האופוזיציה, היא מערכת ממוסדת של איזונים ובלמים: מפלגות אופוזיציה, מספר בתי מחוקקים, עיתונות חופשית, רשות שופטת עצמאית וכו'. אלו מאפשרים את תיווכן של העדפות שונות לכדי מדיניות או פעולות הממשל.

בחברות דמוקרטיות אלו, למדע תפקיד מרכזי שכן הוא מאפשר קבלת החלטות המבוססות על ידע וראיות בגיבוי מתודולוגי. קולינס ואוונס טוענים כי התפקיד של מומחיות מדעית בדמוקרטיה דומה לזה של בית שני, עיתונות חופשית או מערכת שיפוטית עצמאית. היא תורמת למערכת האיזונים והבלמים שהכרחית למניעת התדרדרות למודלים אוטוריטריים של שלטון:

“Scientific expertise, when it is working properly, and when it is understood properly, makes it more difficult for a government to do just what it wants. Those with a tendency toward populism understand this and that is why they are likely to be dismissive of scientific expertise and to find ways of undermining its credibility by, for example, suggesting it is driven by the interests of particular social groups or emphasizing its uncertain and provisional nature; claims that are at least superficially similar to ideas developed within the social constructivist analysis of science” (Collins, Harry & Robert Evans, 2019. Populism and Science, Epistemology & Philosophy of Science 56.4, 200-218).

מוסדות המספקים מומחיות מדעית, כמו האקדמיה, מערכת המשפט והעיתונות החופשית – הכרחיים לדמוקרטיה פלורליסטית שכן הם מרסנים את הכוח של שליטים נבחרים לטעון שפרשנותם את ההוויה הטבעית והחברתית קיבלה את הסכמתו של העם ולכן נכונה. כלומר, למומחיות מדעית תפקיד חשוב במתח שבין דמוקרטיה פלורליסטית והעם. בדיוק מפני שסמכות מדעית מהווה את אחת ממערכות האיזון והבלימה בדמוקרטיה פופוליסטים מתקיפים אותה כשם שמתקיפים מערכות איזון ובלימה אחרות. כאשר מדובר במומחיות משפטית, הסבר זה מקבל משנה תוקף שכן מוסדות עצמאיים רבים של איזון ובלימה, כגון מוסדות ייעוץ משפטי ובמיוחד מערכות שיפוטיות, מבוססות על מומחיות משפטית.

מוסדות המספקים מומחיות מדעית: האקדמיה, מערכת המשפט והעיתונות החופשית – הכרחיים לריסון הכוח של שליטים נבחרים לטעון שפרשנותם קיבלה את הסכמת העם ולכן נכונה

הסבר נפוץ אחד לעליית הפופוליזם הוא ההשפעה של טכנולוגיות מידע חדשניות. ככל שעלות הגישה למידע נמוכה יותר, מומחים נבחנים ביתר קלות; לעתים קרובות הם מאבדים את תפקידם כשומרי הסף. הכעס על הטכנוקרטים מאורגן ביתר קלות, והאמון במוסדות נשחק.

התוצאה היא פתח לפופוליזם, שמתקדם על ידי צורות התעמולה החדשות העומדות לרשות השחקנים הפוליטיים. האינטרנט, והרשתות החברתיות במיוחד, מהווה חממה אידיאלית לחשיבה קונספירטיבית, כך שרבים מהרעיונות האנטי-מדעיים הבולטים ביותר בימינו (מהכחשת שינוי אקלים דרך מטיפים נגד חיסונים), מגיעים עטופים בחבילה בטענה שהמומחיות הראשית הושחתה, ושכבר לא ניתן לסמוך על מדענים להגיד את האמת שכן, בסופו של יום, הכל פוליטי.

התפיסה שמומחים הם אליטות המדכאות את העם ולכן יש לדחות כל עמדת מומחים או התדיינות המבוססת על ידע – מסוכנת לדמוקרטיה. בספרו משנת 2017 The Death of Expertise: The Campaign Against Established Knowledge and Why it Matters עומד ניקולס על הניתוק ההולך וגובר בין המומחים ובין אנשים מן השורה. התזה המרכזית בספר היא שמומחים בארצות הברית מושמצים על ידי הדיוטות הסבורים כי 20 שניות של חיפוש בגוגל שווים לעשרים שנות מחקר או ניסיון, ומבלבלים בין תחושת הבטן המושרית על ידי גוגל לבין ידע ממשי. ההשפעה של גישה אינטרנטית לכמות כמעט בלתי מוגבלת של מידע לא מאומת וחוסר היכולת של כלי תקשורת מבוססים לבדוק עובדות בקנה מידע רחב תורמים כמובן למתח בין מומחיות ופופוליזם.

התזה המרכזית בספר היא שמומחים בארה"ב מושמצים על ידי הדיוטות הסבורים כי 20 שניות של חיפוש בגוגל שווים ל-20 שנות מחקר או ניסיון, ומבלבלים בין תחושת הבטן המושרית על ידי גוגל לבין ידע ממשי

השדה המשפטי, כשדה המכיל גם מומחיות וגם כוח רב, חשוף למתקפות אלו, ואולי אף ביתר שאת לאור אופיו הלא-מדעי, בהשוואה למדעי הטבע ומדעים מדויקים. האליטה המשפטית מוצגת כאליטה ליברלית, המנותקת מהצרכים האמיתיים של העם, ובהיעדר אפשרות ממשית לשלוט באמצעים אלקטורליים מבקשת לכפות את עמדותיה על הציבור באמצעות מערכת המשפט.

כך, למשל, בנאומה בכנס העמותה למשפט ציבורי בשנת 2017, טענה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד כי בעיני בית המשפט:

"ה'דמוס' הפך לדמון, והעם – הריבון האמיתי ביחס למקובל בדמוקרטיה רגילה – הפך לסכנה הניבטת מכל פינה ואורבת לשיטתנו".

הבריחה מהעם, לדעת השרה לשעבר שקד, נובעת:

"מריחוקן של חלק מהאליטות הישנות ממציאות החיים".

אמירות אלו הן חלק מן השיח הפופוליסטי לפיו אליטות מנותקות, בין היתר במערכת המשפט, מתעלמות מ"רצון העם" ומגבילות אותו ממימוש מאווייו. לפי תפיסה זו, בית המשפט, המייצג את אותה אליטה מנותקת, מבקש באמצעות המשפט, ובמיוחד באמצעות מושגי שסתום מעורפלים, לכפות על הציבור עמדות המנוגדות לאלו שהרוב רוצה לקדם באמצעים פוליטיים.

כאשר ההכרעה של שופטי בית המשפט, שאמורים להיות המומחים הגדולים ביותר בתחום המשפט, מרודדת להכרעה פוליטית ותו לא, אין כל חשיבות למומחיות. ואם כך לגבי שופטי בית המשפט העליון, קל וחומר לגבי משפטנים ברמה זוטרה יותר וחוקרים מהאקדמיה. לכן, אין חשיבות לעמדתו של מומחה למשפט חוקתי שטוען כי חוק מסוים פוגע בזכות חוקתית באופן שאינו מידתי ולכן אינו חוקתי, כי זו משקפת רק את עמדתו הסובייקטיבית-ערכית. זוהי עמדתו הפוליטית. לעמדה זו אין שום עדיפות על פני עמדתם הערכית של נציגי הרוב כפי שנבחרו בבחירות דמוקרטיות.

באווירה פופוליסטית, סיווגם של מומחים ואנשי אקדמיה, למשל בתחומי המשפט הציבורי, כאליטה ליברלית, משמש כמכשיר הכפשה שנועד לצייר אקדמאים באופן קריקטורי כאקטיביסטיים פוליטיים ולא כמומחים בתחומם.

לפי תפיסה זו, בית המשפט, המייצג את אותה אליטה מנותקת, מבקש באמצעות המשפט, ובמיוחד באמצעות מושגי שסתום מעורפלים, לכפות על הציבור עמדות המנוגדות לאלו שהרוב רוצה לקדם באמצעים פוליטיים

במלים אחרות, בעידן הפופוליזם, ההתקפה על המומחיות המשפטית משרתת מספר מטרות בו-זמנית: ראשית, ככלי להתנגדות לאליטה ליברלית שנטען כלפיה שהיא מבקשת לכפות על החברה ערכים ליברלים-אוניברסליים תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי. שנית, ככלי להחלשת מערכות עצמאיות של ייעוץ משפטי, אקדמיה משפטית ובמיוחד בתי משפט, העשויים לשמש כמנגנון איזון ובלימה על הכוח השלטוני ואשר מונעים מהכוח הפופוליסטי להתפרץ ללא ריסון. הזלזול במומחיות עלול אפוא לפגוע לא רק בתחומי המדיניות הספציפיים בהם למומחיות יש תרומה ייחודית, אלא גם לאפשר את שינוי המשטר הדמוקרטי בכללותו. מפני סכנות אלה עלינו להישמר.

רשימה זו היא חלק מפרק בדבר "מומחיות במשפט" שעתיד להתפרסם בספר על "מומחיות" בהוצאת המרכז הבינתחומי הרצליה.

יניב רוזנאי הוא פרופ' חבר בבית הספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת חיפה ומ-NYU. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי, תאוריה חוקתית, וחקיקה

ד"ר אדם שנער הוא מרצה בכיר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. הוא מתמחה בתיאוריה חוקתית, במשפט חוקתי ובמשפט חוקתי השוואתי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,019 מילים

מיוחד נסראללה ואני

"על עקבים במזרח התיכון", ספרה החדש של חברת הכנסת לשעבר והעיתונאית קסניה סבטלובה, מסכם את מסעותיה בין מדינות אויב, במסווה של כתבת רוסיה ● בספר, שקטעים ממנו מתפרסמים כאן לראשונה, כותבת סבטלובה גם על ביקורה במטה חזבאללה בביירות, על הסיכונים היומיומיים שנטלה, ועל הרגע שבו צפתה מקרוב בנאומו של נסראללה - והתפללה שאיש לא יגלה את זהותה

עוד 3,040 מילים

יהודים חיים בבחריין זה 140 שנה ● ההסכם עם ישראל משנה את חייהם, אך לא מעורר בהם מחשבות על הגירה ● חברי הקהילה מספרים על רגעי השיא והשפל שלהם במדינה הערבית הזעירה, ומגלים: "אבותינו לא מצאו את עצמם בעיראק, ולכן החליטו לנסות את מזלם בבחריין"

עוד 749 מילים

למקרה שפיספסת

הסגר השני מרגיש כמו קאבר של הסגר המקורי ● הסכמי השלום עם איחוד המפרציות מרגישים כמו קאבר לחגיגות השלום עם מצרים וירדן ● מסך הטלוויזיה מלא בקאברים לתוכניות עבר - מ"זהו זה" ועד "מי רוצה להיות מיליונר" ● ככה זה עכשיו, אנחנו בימים של קאברים ● אז לכבוד החג, ריכזנו יחד את שירי הקאבר הגדולים אי פעם, ולכל קאבר צירפנו את הסיפור שמאחוריו ● קריאה והאזנה נעימה

עוד 554 מילים ו-3 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ראיון רג'ינה קינג עושה היסטוריה בהוליווד

בזמן שאמריקה בוערת על רקע גזעני, הבמאית והשחקנית זוכת האוסקר רג'ינה קינג עושה היסטוריה שחורה ● הסרט "לילה אחד במיאמי" מפגיש ארבעה גברים שחורים מפורסמים ב-1964, בהם קסיוס קליי ומלקולם X ● הגיבורים אמיתיים, העלילה דמיונית, אבל המסרים רלוונטיים מתמיד ● בהתחלה קינג התלבטה האם להפיץ את הסרט בגלל הקורונה, אבל אז התקבלה לפסטיבל ונציה - כבמאית השחורה הראשונה שעשתה זאת

עוד 1,902 מילים

ראש השנה בגיהינום

אבא של האמנית הדי אברמוביץ, אלכסנדר ברויאר, ברח מהנאצים ב-1938, רק כדי לחזור כמה שנים אחר כך לאירופה עם הצבא האמריקאי ● הוא היה בין האמריקאים הראשונים שנכנסו לבוכנוואלד, והיו עדים פיזית להשמדת יהודי אירופה ● על האדמה החרוכה שהייתה גרמניה, ב-1945, הוא חגג את ראש השנה ● טור אישי

עוד 1,395 מילים

מותה של רות ביידר גינזבורג עלול להחזיר את ארה"ב שנים אחורה

האישה שסללה את הדרך לנשים, שנלחמה על זכויות הפרט והפכה לאייקון בחייה, הלכה לעולמה אמש בגיל 87 ● חודש וחצי לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב, הרפובליקאים כבר נחושים למנות במקומה את השופט השמרן השלישי בכהונתו הנוכחית של טראמפ ● המאבק של גינזבורג על פניה של הדמוקרטיה האמריקאית ממשיך ביתר שאת, גם אחרי מותה

עוד 885 מילים ו-1 תגובות
מסע בשבילי השחיתות. איור: אבי כ"ץ

טיול לחג מסע בשבילי השחיתות

רגע לפני שנפל עלינו הסגר השני, יצא מדריך טיולים נמרץ עם קבוצת מבקרים חסרי מודעות שבסך הכל ביקשו לראות מעט מנופי ארץ הקודש ● במשך שלושה ימים, המדריך א' הראה להם את מיטב התוצרת של שנים של סיאוב, פוליטיקאים שנשארו על הכיסא זמן רב מדי, קבלנים שקיבלו קיצורי דרך תמורת שוחד, ואוצרות טבע שנשדדו מהציבור לטובת הטייקונים ● ציונות 2020, פה ושם בארץ ישראל

עוד 3,656 מילים ו-3 תגובות

עם כל הכבוד להסכם השלום המרגש עם איחוד האמירויות, הכישלון מול הפלסטינים עלול להתפוצץ לנו בפנים בכל רגע ● ללבנונים רבים כבר אין מה להפסיד, והם מהמרים אפילו על חייהם ● לעיראק לא חסר כסף, אבל המושחתים לוקחים הכל ● לא כולם בבחריין שמחים לעשות איתנו עסקים ● ו-38 שנים לרצח שזעזע את האזור, והוביל לכישלון מוסרי חמור של מדינת ישראל ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 955 מילים

ערב התשפ"א, כשנדמה שהכול מסביב קורס, זהו זמן טוב להצטער על סגירת נציבות הדורות הבאים בכנסת לפני עשור בדיוק - אותו גוף שהיה אמור להביא אותנו קצת יותר מוכנים להתמודדות עם המשבר הנוכחי ● דעה

עוד 647 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 46 ימים לבחירות

האסונות של טראמפ

טקס החתימה על הסכמי הנורמליזציה בין ישראל והמפרציות בבית הלבן לא סיפק לטראמפ אפילו שעות ספורות של סיקור חיובי ● ארצות הברית מתמודדת עם אסונות טבע וניהול כושל - משריפות חסרות תקדים במערב, דרך סערות הוריקן הרסניות, ועד התפרצות מגפת הקורונה שלא נבלמת ● אבל במירוץ לנשיאות, העיניים נשואות אל המדינות המתנדנדות - ובפרט למדינה שעשויה לקבוע את המנצח

עוד 1,684 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
סֶגֶר שֵׁנִי

כמו נהר שכל הזמן משתנה כי הכול זורם, לא רק שהסגר החדש הוא לא הסגר שהכרנו - גם אנחנו כבר לא אותם אנשים שהיינו כשנכנסנו אל הסגר הראשון, אי אז במרץ-אפריל 2020

עוד 842 מילים

כן אנחנו יכולים! כך ניפרד השנה מנתניהו, ונחזק את מדינת ישראל

מדינת ישראל מתמודדת כעת עם איום מרובע: ממשלתי, משטרי, מדינתי - ומשבר אמון שהגיע לשיא בקורונה ● אבל אין סיבה לאבד תקווה ● הדרך אל ההחלמה תהיה קשה ומייסרת, וכרוכה בהיפרדות מראש הממשלה, אך הדבר אפשרי ● כך ניתן לעשות זאת בצורה דמוקרטית ויעילה, תוך איחוי הקרעים ושיתוף פעולה לעתיד טוב יותר ● דעה

עוד 1,246 מילים ו-5 תגובות

הממשלה פרסמה מתווה לקיום הפגנות במהלך הסגר

לא תהיה הגבלה על מספר המפגינים, אך תהיה חובה לשמור מרחק בין קבוצות של עד 20 מפגינים ● היועמ"ש האריך את כהונת זילבר ב-3 חודשים ● אוחנה יאריך את כהונת מ"מ המפכ"ל בחצי שנה ● חרדים הזמינו 400 אוטובוסים למפגינים, במשטרה סבורים שזו דרך לעקוף את הסגר ● ניסנקורן: לא זיהינו את העלייה בתחלואה בזמן ● שרים בביקורת על גמזו ״שנכנע ללחצים״ ● ושלל ברכות חג שמח מרחבי הזירה הפוליטית

עוד 16 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה