באחד היישובים הדתיים-לאומיים בארץ סערו הרוחות בשמחת תורה האחרון. גבר תושב היישוב פרץ אל תוך מניין של נשים תושבות המקום, וניסה למנוע מהן בגופו לעלות לבמה, לקריאת פרשת "וזאת הברכה", האחרונה בחמשת חומשי תורה.

בדיונים שהתקיימו לאחר מעשה לא הושגה הסכמה. חלק מחברי הקהילה חשבו שמדובר באירוע אלים ובלתי ניתן להצדקה. אחרים חשבו שפעל נכון ומנע חילול השם. רב היישוב שיחרר באיחור גינוי רפה בלבד, שממנו משתמע גיבוי למעשה, ועורר זעם שקט בקרב תומכות ותומכי מניין הנשים. בכל זאת, כבודה של תורה.

האירוע הזה משקף קרע עמוק בציבור הדתי בישראל, המורכב מזרמים שמרניים יותר ופחות. במבחן המעשה, השמרנים מנצחים פעם אחר פעם, וכופים את השארת הסטטוס-קוו על כנו.

ישנו קרע עמוק בציבור הדתי בישראל, המורכב מזרמים שמרניים יותר ופחות. במבחן המעשה, השמרנים מנצחים פעם אחר פעם, וכופים את השארת הסטטוס-קוו על כנו

את הזרם השמרני, החרד"לי (חרדי-לאומי), מייצגת רשימת איחוד מפלגות הימין, שלה מצביעים כשליש מהדתיים הלאומיים. הזרם המתון, שאיתו מזדהים כשני שלישים מהציבור הסרוג, נותר ללא ייצוג פוליטי מובהק לאחר עזיבת נפתלי בנט ואיילת שקד את הבית היהודי, אך גם קודם לעזיבתם הכתיבו רבנים חרד"לים את גבולות הגיזרה של המפלגה.

כפועל יוצא, הזרם החרד"לי שולט במינהל החינוך הממלכתי דתי במשרד החינוך (חמ"ד), מכתיב את מינוי הרבנים הראשיים ואת מינוי הדיינים, וכן את עמדות הציונות הדתית בסוגיות כמו גיור, כשרות, הכרה בזרמים הלא אורתודוקסים, זכויות להט"ב, תחבורה ציבורית בשבת ותפילת נשים.

השליטה של החרד"לים בחמ"ד גרמה בין השאר לכך שמורות בחינוך הדתי מחויבות להופיע בבתי הספר בחצאיות, למרות שאמהות דתיות רבות לובשות מכנסיים. משמעות נוספת היא שליטה חזקה על התכנים, המתרחקים עוד ועוד מפלורליזם והומניזם.

ייתכן מאוד כי אלמלא הקונפורמיזם והשמרנות המובנים בציונות הדתית, היה מתגבש כבר לפני עשור זרם דתי-לאומי חדש ומתון. מבחינה דתית מדובר בציבור שקרוב יותר לאגף ההלכתי של התנועה הקונסרבטיבית בארצות הברית מאשר לחרד"לים, אם כי פוליטית מדובר בציבור ימני בהרבה.

לציבור הליברלי בישראל צריך להיות עניין עמוק בהתארגנות פוליטית ובהגדרה מחודשת של הציבור הדתי לאומי המתון, משום שאחד ההבדלים החשובים ביותר בינו לבין הציבור החרד"לי הוא המחויבות לדמוקרטיה ליברלית. התארגנות כזאת תהיה נקודת פתיחה למהלך ארוך טווח של שידוד ערכים.

גלגולה החדש של מפלגת הימין החדש, כמפלגה המקדמת יהדות מכילה, הוא הזדמנות להתחיל מהלך עמוק יותר. מחויבות לקו של רבני צוהר אינה מספיקה. הציבור הדתי המתון, המשכיל והחזק כלכלית, צריך לבצע אתחול מחדש, לנער את האבק שדבק בו בעשרות שנים של התמסרות לגאולת הארץ, ולנסח מחדש השקפת עולם עדכנית.

צריך לבצע אתחול מחדש, לנער את האבק שדבק בציבור הדתי המתון בעשרות שנים של התמסרות לגאולת הארץ, ולנסח מחדש השקפת עולם עדכנית

בדרך לשם הכרחי לשאול את השאלות הקשות באמת, על המתח בין יהדותה של המדינה לדמוקרטיה, על העוני והפערים הכלכליים, על חשיבות ניקיון הכפיים בפוליטיקה, על המשמעויות המוסריות של הכיבוש, על המחויבות לשמירת הסביבה, ועל סוגיות רבות נוספות שכיום הציבור הדתי בוחר להדחיק.

על הציבור הזה להפנים שהובלה אינה רק קרייריזם ותפיסת עמדות בכירות בצה"ל, בשירות הציבורי ובתקשורת, אלא גם הובלה רעיונית ומוסרית.

הבשלות לניהול מהלך כזה גבוהה בהרבה מכפי שנדמה, וצריך רק מי שיפרוץ את הסכר. לכן, במונחי עולם השיווק, בנט יכול להיכנס ל"אוקיינוס כחול", אזור ללא תחרות הנהנה מביקושים גדולים, ולחולל שינוי בעל ערך.